...יכולה להוות ביטוי לכוח פנימי, ולעיתים אף משדר את התפיסה שהאדם המודה הוא החזק יותר. מה המשמעות הרגשית של אמירת תודה? העובדה שמישהו אומר תודה עשויה להעביר מסר של כוח או חולשה, תלוי בהקשר ובכיצד נתפסת האמירה. כאשר מישהו מודה לך, זה עשוי לשדר שהוא מרגיש חלש ואתה חזק, במיוחד כשמדובר במצבים בהם ההשפעה שלך עליהם היא משמעותית. אליעד מציין כי לעיתים כשאתה אומר תודה, אתה בעצם מרגיש שאתה מתחזק מהאדם שמולך, משום שזו פעולה שהיא לא בהכרח טבעית או אוטומטית. האם אנחנו באמת מכירים תודה מתוך רצון אמיתי? ההרצאה עוסקת...
...האם אנחנו נרתעים ומנסים להתחמק מהצורך לחשוב לעומק, או שאנחנו דווקא מתרגשים, נהנים ואפילו מתמלאים תשוקה והתלהבות מהמאמץ המחשבתי הזה? מדוע אדם חכם נהנה לחשוב יותר? אליעד טוען שאדם חכם הוא אדם שיש בו אהבה טבעית למאמץ שכלי ולחשיבה מעמיקה. הוא מוצא הנאה מיוחדת בהפעלת השכל שלו, ולכן ככל שהמשימה דורשת יותר חשיבה ויותר מאמץ מנטלי, הוא מרגיש סיפוק גדול יותר ומוטיבציה חזקה יותר להתמודד איתה. עצם האתגר השכלי מהווה עבורו מקור להנאה ועניין, והוא נהנה מהתהליך של ההתפתחות האישית שלו, כאשר הוא מצליח להבין דברים...
...להיות יותר מאוזן כי יש לו פחות תנודות הוא פחות תלוי בחיצוניות יותר תלוי בפנימי. מה אתה אומר? ש: לא עדיף אבל במקום להגיד לאותו אחד שישנה את רצונו כי בעצם זה שאני אומר לו שישנה את רצונו כאילו אני מקבע את זה שהרצון הוא שלו, שזה הוא וזה הרצון להגיד לו אל תזדהה עם הרצון הזה. אליעד: זה אותו דבר קודם כל זה לא קל להגיד את זה דבר שני זה אותו דבר כי להגיד לו כשיש לך רצון תשנה את רצונך אחת השיטות זה כמו להגיד בא תראה את זה מבחוץ תראה שזה לא מחויב, בסוף נגיע לאותה נקודה המהות היא להפוך את הרצון עצמו לפחות מחויב...
...רוצה גם את ההיפך שלו. מדוע תמיד מתעורר רצון חדש לאחר שהשגנו מטרה? אליעד מפרט על תהליך טבעי בחיי האדם: כשאדם משיג את מבוקשו, הוא מתחיל מיד לחפש משהו חדש, כי האושר הראשוני מההישג דועך מהר. אדם שמתקבל לעבודה רוצה להתקדם, ולאחר הקידום רוצה קידום נוסף. אליעד אומר שלא בהכרח האדם מתוכנת לרצות תמיד עוד ועוד, אלא אולי הוא פשוט לא יודע מראש מה הוא באמת רוצה. אולי אם האדם היה רוצה מראש את הדבר הנכון, הוא לא היה רוצה דבר נוסף לאחר מכן. אבל גם כאן אליעד מראה שבעיה אחרת עולה: גם אם האדם יקבל את כל מה שהוא חושב...
...רק תחושה סובייקטיבית. בדיוק כמו שאדם יכול להרגיש שיש פילים בחדר, אבל זה עדיין לא מוכיח שבאמת יש פילים. כשאדם אומר שהוא מרגיש מצוקה או קושי, הוא למעשה רק מתאר תחושה. אבל תחושה אינה מהווה הוכחה אובייקטיבית לכך שקיימת בעיה אמיתית. אליעד מסביר שהדרך לבדוק זאת לעומק היא לשאול, מי אמר בכלל שיש בעיה? או איך אני יודע בוודאות שיש בעיה? אולי אין שום בעיה?. כל עוד האדם לא בירר זאת לעומק, הוא יישאר תקוע בתחושה של בעיה שלא נפתרת. מה עושים עם בעיות שחוזרות על עצמן? כשאדם טוען שיש לו בעיות שחוזרות שוב ושוב, אליעד...
...שלו, בכוחות עצמו. והשלמות שנמצאת בכל דבר, מאפשרת לכל ישות לדאוג לסך כל הצרכים שלה. וכלפי חוץ נראה, שכל דבר בעולם תלוי בכל שאר הדברים שיש בעולם. וכלפי חוץ נראה, שהאדם לא יכול לקחת אחריות אישית מלאה, משום שכל הדברים שבעולם תלויים גם בדברים אחרים. אלא, שהתלות של הדברים זה בזה, היא תלות חיצונית בלבד. ומצד החיצוניות בלבד, כל דבר תלוי בכל שאר הדברים. וכל הדברים שבעולם, מגדירים זה את זה. וההגדרה והמשמעות של הדבר, נוצרת על ידי כל שאר הדברים. אבל, כל זה נכון רק לגבי החיצוניות של הדבר. אך מצד המהות של הדבר...
...מוחלט, וכי היא מתעדפת דברים אחרים על פני הפסקת הצונאמי. למשל, הוא שואל אותה אם היא מוכנה לסבול לנצח כדי להפסיק את הצונאמי, והיא עונה שלא. התשובה הזאת מוכיחה שהיא לא באמת רוצה להפסיק את הצונאמי בכל מחיר, אלא שיש לה רצונות אחרים, חשובים יותר, שמונעים את השינוי במציאות. הדוגמה הזו מלמדת אותנו שהבעיה היא לא בכך שהמציאות קשה מדי לשינוי, אלא בכך שהאדם עצמו אינו מספיק רוצה בשינוי. האדם לא משנה את המציאות כי הוא עדיין נותן ערך למשהו אחר יותר מאשר לשינוי אותו הוא טוען שהוא רוצה. מה המשמעות של רצון אמיתי...
...הבוקר? והאח ענה שלא, משום שהיו אלו שיחות סתמיות. רבי נחמן השיב לו: אז אני אזכיר לך, והסביר לאחיו בפירוט את השיחות שנראו חסרות משמעות, תוך שהוא חושף בפניו את החוכמה ואת השורש הרוחני העמוק שהיו מסתתרים מאחורי כל נושא וכל משפט שנאמר בשיחת החולין. דווקא מתוך השיחות האלו מתגלה עומק שלא נמצא אפילו בהרצאות רוחניות לכאורה. מה הרעיון שעומד מאחורי שיחת היפוכים שאליעד כהן הציג? אליעד כהן מסביר גם את הרעיון שנקרא שיחת היפוכים, כלומר, שיחה שמטרתה ליצור דיאלוג דרך התנגדות מכוונת לכל טענה או עמדה שהצד השני מעלה...
...הוא זה שחווה עצמו כאלוהי: הוא יודע שהוא עצמו הוא הגורם לכל הפעולות, גם אם באופן מודע הוא לא מבין לחלוטין את הסיבה המדויקת לכל דבר שקורה. זהו ההבדל בין תחושת פסיביות לחוויה של שליטה מוחלטת, אך שליטה שאינה מחייבת הבנה מלאה של כל פרט במציאות. כיצד החיסרון של אלוהים קשור לחוויית האלוהות? אליעד הזכיר גם את המושג החיסרון של אלוהים. הוא הסביר שאלוהים, שהינו שלם ומוחלט במהותו, כביכול יצר את המציאות מתוך חיסרון - מתוך רצון לחוות ולהכיר את עצמו מתוך מצב של נפרדות. בכך הוא מסביר את הקשר בין החוויה האנושית...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: מי ברא את אלוהים? בשביל מה לחיות? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש משמעות לחיים? האם באמת הכל לטובה? האם יש או אין אלוהים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם הכל אפשרי? למה יש רע בעולם? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש אמת מוחלטת? אולי אנחנו במטריקס? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מה המשמעות של החיים? למה לא להתאבד? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות מאושר? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש בחירה חופשית ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן זוגי, מטפל הוליסטי, אימון אישי למנהלים בנושא דתי אנוס - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331