התאבדות ייאוש - למה התאבדות לא נובעת מייאוש אמיתי? למה לא להתאבד? התאבדות. מדוע התאבדות אינה נובעת מייאוש אמיתי אלא רק מייאוש חלקי? מדוע מי שבאמת מיואש בשלמות אינו מתאבד? כיצד מסתדר המשפט אין שום יאוש בעולם כלל עם התאבדות של אנשים? הסיבה לכך שאין שום ייאוש בעולם כלל, היא משום שמצד האמת אין בכלל ממה להתייאש. הכל כבר טוב. הדבר דומה לאדם בריא שנדמה לו שהוא חולה והוא מנסה ... זמין עבורו כבר כרגע. התאבדות לדוגמה נובעת מהרמה הכמעט קיצונית של ייאוש. אבל עדיין לא מדובר על ייאוש אמיתי ועל קיצוניות אמיתית. אם אותו אדם שהתאבד היה מתייאש לגמרי, הרי שהוא לא היה מתאבד. ונסביר את העניין. אדם רוצה ברצון פנימי להרגיש טוב להיות שמח בחלקו וכולי. האדם כל חייו מנסה למצוא מציאות חיצונית כלשהי שבה נדמה לו שהוא יוכל להיות מאושר ... משהו שונה ממה שיש לו. התאבדות מגיעה כאשר האדם עוד לא התייאש לגמרי. זא אדם שמתאבד עדיין מאמין בתוך תוכו שהיכן שהוא קיימת מציאות טובה יותר מהמציאות שלו ברגע הזה. שזהו בעצם המוות. האדם לא התייאש לגמרי מהמחשבה שקיימת מציאות כלשהי טובה יותר ממה שיש לו. ובגלל שהוא מחפש את הטוב, ובגלל שהוא חושב שאם הוא ימות יהיה טוב יותר. משום כך הוא מתאבד. הוא התאבד רק בגלל שהוא לא התייאש מלחפש את הטוב. האדם התאבד משום שנדמה לו שהמוות טוב יותר מאשר החיים. כאשר האדם מבין את המהות האמיתית של המציאות, דהיינו, שהאדם מבין שמצד המהות הפנימית של המציאות גם המוות וגם החיים הם רק צורה שונה של אותו הדבר, ממילא אדם כזה לא יתאבד, משום שזה חסר תועלת לחלוטין. לא רק שזה חסר תועלת לחלוטין להתאבד, כי המוות הוא רק צורה שונה של חיים, אלא שכאשר האדם מבין את זה, ממילא אז הוא באמת מתייאש מלחשוב שיש משהו טוב יותר מאשר מה שיש לו. ואז הוא בעצם מתחיל להיות מאושר. האושר ... למחשבה: בעל החיים היחיד שמתאבד הוא האדם. מדוע? האם זה קשור לצורת החשיבה? לצורת החיים? לקבלת המציאות? לידיעת האושר והטוב האמיתי? האם בעלי חיים פחות חכמים לחשוב על האפשרות הזו, או שהם פחות ... מכדי להסתבך ולהגיע לרצון להתאבד? ...

התאבדויות - למה אנשים מתאבדים? ממה נובעת התאבדות? במאמר הזה נאמר את אחת האמיתות שממנה בוחרים להתעלם הפסיכולוגים וחבריהם, והיא הסיבה האמיתית שבגללה קיימת תופעת התאבדות. ומי שיתבונן יראה, כי תופעת ההתאבדות גדלה כל הזמן, ביחד עם תופעת הדיכאון שגדלה כל הזמן. וככל שהימים עוברים והעולם הופך להיות יותר מפותח, כך כמות הדיכאון בעולם עולה, ואיתה ממילא עולה גם כמות ההתאבדויות. והפסיכולוגים מנסים למצוא הסברים שונים לסיבה שבגללה בני אדם מתאבדים, ואף אחד לא אומר את האמת. והאמת היא שבני אדם מתאבדים, משום שאין להם מושג למה הם חיים. כי מצד האמת לרוב בני האדם בעולם אין שמץ של מושג למה הם חיים. וכאשר רע לאדם, וכאשר אין לאדם שמץ של מושג, לא למה הוא חי, וכל שכן לא למה רע לו ולמה הוא סובל, אז על ידי זה יש כאלו שבוחרים להתאבד. ואם נתבונן נראה, כי יש כאלו שמתאבדים, לא רק בגלל שרע להם מבחינה חיצונית, אלא בגלל שרע להם מבחינה פנימית. כי יש הרבה אנשים שנחשבים לאנשים מצליחנים מבחינה חברתית, ואנשים שכלפי חוץ נראה שיש להם הכל, כסף קריירה מעמד חברתי וכולי, ואף על פי כן הם מתאבדים. ואף אחד לא מתאבד כי טוב לו. ואם האדם מתאבד, הרי שזה אך ורק בגלל שרע לו. והרע הוא פנימי. וזה לא משנה מה יש לאדם מבחינה חיצונית, וכמה כסף וכבוד יש לאדם מבחינה חיצונית, השאלה היא האם טוב או רע לאדם מבפנים בתוכו. וכאשר האדם חווה קשיים כאלו ואחרים, כל זמן שהאדם יודע שיש לו תקווה לחיות חיים טובים באמת, הוא לא יתאבד . ועל האדם לדעת את האמת, שלחיים בהחלט יש משמעות, ואפילו משמעות טובה. ובחיים בהחלט אפשר ליהנות, ואפילו ליהנות באמת. ולא סתם הנאות כמו מה שהאדם קורא לזה הנאות, אלא שיש הנאות אמיתיות שאותן האדם יכול להשיג בכל מקום ובכל זמן ללא שום מאמץ. וכאשר האדם מרגיש דיכאון עמוק וייאוש עמוק, על האדם להבין שהתחושה הרעה שלו נובעת מכך שאין לו מושג מהי תכלית החיים. והסיבה שבגללה אין לאדם מושג מהי תכלית החיים, היא משום שאין לאדם מושג מהי תכלית הקיום של המציאות כולה. ומי שרוצה לחיות חיים טובים באמת תמיד, דהיינו, חיים שבהם גם הרע הכי גדול בעולם, הוא טוב בדיוק כמו הטוב הכי גדול בעולם, לשם כך עליו בסך הכל לנסות להתבונן ולנסות להבין מהי התכלית והמטרה שלשמה הוא קיים ושלשמה המציאות כולה קיימת. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על תכלית החיים, בסופו של דבר הוא מקבל שכל, ומבין שהחיים טובים. ואז האדם חי חיים טובים באמת, הרבה יותר טובים מאשר אילו הוא לא היה נופל לדיכאון וכולי. כי החיים הטובים באמת, מגיעים אחרי שהאדם מגלה את המשמעות האמיתית של החיים וכולי. ...

רצון למות רצון להתאבד רצון לישון רצון לברוח רצון להיעלם - מהם? ומה הפתרון? רצון לישון עייפות כרונית. רצון למות. רצון להתאבד . רצון לברוח. רצון להיעלם. מהי מהותם של הרצונות האלו? מהו השורש שלהם? ומה עושים? מי שיתבונן יראה, כי המהות של כל הרצונות הנל היא אחת. האדם ... לא להיות. רצון לישון = האדם לא מוצא שום עניין במציאות, מרגיש משועמם, עייף נפשית, רוצה לברוח ולישון. רצון למות להתאבד = הרצון להיעלם ולברוח ... דבר, ואינו רוצה שום דבר שאין לו. השורש של הרע, הוא האגו והגאווה של האדם. כשאין אגו, אז הכל טוב תמיד. הרצון להתאבד למות, שורשו הוא הרצון להרוג ולהעלים את האני האגו של האדם. זהו השורש של הרצון למות. כאשר אדם רוצה למות, הוא בעצם רוצה להיפטר מהאגו שלו ... לישון גם הוא סוג של רצון לברוח מהמציאות, הרצון לא להיות קיים, הרצון להיעלם ולהפוך לאוויר ולכלום. כך שמהותם של כל הרצונות האלו, היא אחת. המהות היא: הרצון של האדם להיות בהרמוניה ... של כל הסיבות, אז ממילא הוא מבין מה טוב בכל דבר. כל זמן שהאדם אינו מבין מה טוב בכל דבר, הוא תמיד יחפש לברוח למות להיעלם וכולי, מאחר שהרצון של האדם ...

תכלית החיים, למה לחיות, למה לא להתאבד, משמעות החיים, מטרת החיים - ליקוטי מוהרן חא רסח (ברסלב) מה המשמעות של תכלית החיים לפי רבי נחמן מברסלב? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה, תוך שהוא מתבסס על ליקוטי מוהרן תורה רסח של רבי נחמן מברסלב, היא שאלת תכלית החיים, מדוע לחיות, ומה נותן משמעות לקיום ולאדם עצמו. הוא מתחיל בהסבר פשוט: לפי רבי נחמן, אם האדם אינו מסתכל על התכלית, אין לו סיבה אמיתית לחיות. במובן הפשוט, אדם שחי בלי להבין למה הוא חי ולשם מה הוא מתאמץ, בעצם חי חיים חסרי משמעות. אליעד מסביר שיש למשפט הזה גם פירוש פנימי יותר. אם אדם מבין באמת את מטרת החיים, רק אז הוא יכול ליהנות מהם באמת. אדם שלא מבין מה תכלית חייו לא מסוגל ליהנות בצורה שלמה ואמיתית, כי הוא כל הזמן רודף אחרי מטרות חיצוניות וחולפות. לדוגמה, אנשים חיים במרדף תמידי אחרי הצלחה חומרית או חברתית, בלי לחשוב על השאלה העמוקה יותר - למה כל זה שווה בסוף? למה אנשים מפחדים לחשוב על סוף החיים? אליעד נותן דוגמה שממחישה כמה אבסורדי המרדף אחרי מטרות זמניות: אנשים עובדים קשה מאוד בחיים, למרות שהם יודעים מראש שהם ימותו בסוף. הוא מדגים זאת דרך אדם שמקים עסק, למרות שהוא יודע מראש שהעסק יקרוס בסופו של דבר ויישכח. אליעד טוען שאנשים מפחדים לחשוב על העובדה הזאת, כי אז החיים נראים להם חסרי היגיון, כמו פעולה חסרת תוחלת. לכן אנשים בוחרים להדחיק את העובדה שיום אחד הכל ייגמר. למה אנשים ממשיכים להביא ילדים למרות שהם יודעים שגם הם ימותו בסוף? אליעד שואל מדוע אנשים מתעקשים להביא ילדים לעולם, בידיעה שגם הילדים וגם הדורות הבאים ימותו בסופו של דבר. הוא מסביר שזה חלק מהשיגעון האנושי: הרצון להשאיר אחרינו משהו, לשמור על כדור הארץ ועל האנושות, למרות שבסוף הכל ייגמר והמציאות תימשך גם בלעדינו. ... מסביר, דיכאון נובע מכך שהנפש האנושית רוצה להתחבר לשורשה, כלומר, לחוות את האחדות של המציאות, את התחושה שהכל טוב והכל אחד. כאשר האדם מתמקד רק בדברים חיצוניים וחולפים, הנשמה מתגעגעת לחזור לשורש שלה, ואז מתעוררת תחושת ריקנות ודיכאון. אדם שמבין את האחדות לא ייכנס לדיכאון, כי הוא חווה שהכל טוב ומושלם כפי שהוא. מה הבעיה עם המטרות החיצוניות בחיים? אליעד מסביר שאנשים מתאמצים מאוד להשיג מטרות חיצוניות - כסף, הצלחה, משפחה או אפילו עולם הבא - אבל תמיד אחרי שהם משיגים את המטרה, הם נכנסים שוב לדיכאון, כי הנשמה יודעת שזה לא מה שהיא באמת רצתה. הנשמה רוצה להתחבר לאחדות ולשלמות המציאות, ולא למטרות חולפות. הוא נותן דוגמה משעשעת אך ברורה: אפילו המוסלמים שמאמינים שאחרי מותם יחכו להם 70 בתולות בגן עדן, אם היו משיגים את זה בעולם הזה, מהר מאוד היו משתעממים ומחפשים דבר אחר. הרעיון הוא שכל מטרה חיצונית לא מספקת לאורך זמן. אפילו חוויות רוחניות כביכול גבוהות, כמו אנשים שמספרים על מוות קליני, לא מחזיקות מעמד לאורך זמן. אנשים חוזרים לעולם הזה כי בסופו של דבר גם שם לא באמת היה להם כל כך טוב כמו שחשבו. איך להסתכל נכון על סבל וצרות בחיים לפי רבי נחמן? אליעד כהן מסביר שרבי נחמן טוען שאם אדם היה מסתכל על התכלית של כל מה שקורה לו, הוא היה מבין שאין באמת רע בעולם. כל הצרות והייסורים נראים רעים רק בגלל שהאדם לא מבין את ה

התאבדות - מהי מהות הרצון של האדם להתאבד? ואיך להתאבד באמת?! כי לפעמים חושב האדם להתאבד. ובעיני האדם, להתאבד, פירושו לעזוב את גופו כאן בעולם הזה, ולעבור למצב אחר ללא גוף ... והאם כאשר גופו וגם מוחו של האדם גדל, האם הוא מחליף את התודעה שלו?). והשאלה הנשאלת היא, מה מבטא הרצון של האדם להתאבד? כי כל דבר בעולם, יש לו פנימי וחיצוני. והלבוש החיצוני, הוא הרצון של האדם להתאבד. והשאלה היא, מהו הרצון הפנימי של האדם, שבא לידי ביטוי, ברצון החיצוני של האדם, להתאבד? והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. וכאשר האדם ... לאדם שאם הוא יחליף את הצורה החיצונית של העולם הזה, אז אולי יהיה לו טוב יותר. ועל האדם להתבונן קצת ולהבין, כי מהות הסבל, היא בעצם הקיום העצמי של התודעה הנפרדת של האדם. וכל זמן ... שהוא בתת המודע שלו, מרגיש שכל אלו הם רק פתרונות של שקר. ולכן יש כאן בשורה טובה, והחלק הראשון שלה, הוא ההסבר של מהות הבעיה, שהיא עצם הקיום של התודעה עצמה, שהוא זה שיוצר את הסבל. ... לא יותר מאשר צורה של ישות אחרת. ויש ישות ראשונה שבה אין שום צורה כלל, ושבה האדם לא קיים כישות נפרדת כלל, שזאת המהות של המציאות. ומהמהות הזאת, מתהוות הצורות השונות, שאחת מהן היא האני של האדם. ובעולם של הצורות, כל אחת מהצורות, חסרה את כל שאר הצורות. או נכון יותר לומר, שכל אחת מהצורות, חסרה את מהותה, שהיא בעצם השלמות של כל הצורות. ומה שהאדם באמת רוצה, זה לחזור ולהתחבר, למה שהוא היה, לפני שהוא היה. כי הטועים שנדמה להם, שהם זה גופם, אז הם מדברים על התודעה ועל הנשמה שלהם, כעל ישות חיצונית שנפרדת מהם. ונדמה להם שאחרי המוות של הגוף, האדם חוזר להיות מה שהוא באמת, דהיינו, תודעה. ואלו, חייהם אינם חיים, כי הם מתים חיים. משום שהאני שלהם, מזדהה עם גוף שהוא מת . ומי שמתבונן, הוא מבין שהוא זאת התודעה עצמה שמודעת לקיומה, ושהיא ... של האדם, זאת השלמות של המציאות, ששם אין שום אני כלל. כי בשורש המציאות, כל הישויות מתאחדות כישות אחת שהיא מהות המציאות, ושם היודע הידיעה והידוע, הם כולם ישות אחת ממש. והאדם ... והמזל של האדם הוא, שכבר כרגע הוא גם רק השלמות של המציאות, שהיא לא משתנה לעולם. כי בלבוש החיצוני, האדם נפרד ממהות המציאות. אבל מנקודת המבט של האחדות, אין שום נפרדות כלל, כי הכל ... כי שם כל הנפרדות כולה קיימת כנפרדות מוחלטת. אלא ששם באחדות של המציאות, הנפרדות כולה קיימת כנפרדות, אבל שם מהות הנפרדות שונה. כי כאן אצלנו יש הבדל בין נפרדות לבין אחדות. אבל ...

לחיות או למות, למה לא להתאבד, קדושת החיים, רצון למות או לחיות, לסבול או למות, למה לחיות, התאבדות, לשרוד למה אנשים מפחדים למות ולמה הם רוצים לחיות? אליעד כהן מסביר כי הפחד מהמוות והרצון העז לחיות הם לא רצונות טבעיים, אלא רצונות שנוצרו בגלל חינוך, התרבות והסביבה שבה האדם חי. אנשים מפחדים מהמוות בעיקר כי חונכו לחשוב שצריך לרצות לחיות. האדם מגיע לעולם ומקבל מסר ברור מהסביבה שכולם מתאמצים לשרוד ולחיות, ולכן הוא מסיק בטעות שחיים הם הדבר החשוב ביותר. אליעד מדגים זאת בצורה פשוטה ומפורטת: אם המציאות הייתה הפוכה, ואנשים היו חיים בעולם שבו המטרה של כולם הייתה להתאבד, והם לא היו מצליחים בכך, האדם שהיה מגיע לעולם הזה והיה שומע שכולם מנסים למות היה מיד רוצה למות. ואז, אם היו אומרים לו שמישהו עומד להרוג אותו, הוא היה שמח מאוד ומרגיש איזה כיף, סוף סוף אצליח למות. מדוע? כי האדם היה מחונך למטרה של מוות ולא למטרה של חיים. מכאן עולה המסקנה שהרצון לחיות אינו באמת רצון עצמי, אלא שתלו אותו בתת - ההכרה של האדם. איך אפשר לפרק את הרצון לחיות באמצעות שאלות? אליעד מסביר כי למרות שהרצון לחיות נחשב לאחד הרצונות הכי חזקים של האדם, גם אותו אפשר לפרק ולהעלים אם שואלים מספיק פעמים את השאלה למה אני רוצה לחיות? בשלב הראשון, אדם פוחד מהמוות כי הוא רוצה לחיות. הוא רוצה לחיות כי הסבירו לו שזה חשוב. אבל אם ימשיך לשאול את עצמו למה? ויעמיק בשאלות הללו, הוא יגיע למקום שבו כבר לא תהיה חשיבות אמיתית לשאלה האם הוא חי או מת. כאשר אדם יגיע למצב שבו אין שום חשיבות אמיתית בין חיים למוות, הוא יחווה אחדות. במקום הזה האדם כבר לא יהיה מפוחד מ

התאבדות, משמעות החיים, חיפוש משמעות לחיים, למצוא משמעות, להתאבד, חוסר משמעות מוחלט, משמעות החיים למה אנשים מתמודדים עם הקונפליקט של משמעות החיים? הנושא המרכזי שאליעד דן בו הוא הקונפליקט המורכב שאנשים רבים חווים בנוגע למשמעות החיים: מצד אחד הם חווים שאין שום משמעות אמיתית ומוחלטת לחיים, ומצד שני הם עדיין מחפשים משמעות כלשהי כדי להצדיק את הקיום שלהם ולהימנע מהתאבדות. אליעד מתאר מצב שבו אדם מודע לחוסר המשמעות של הקיום, ועדיין נאחז ברצון להמשיך לחיות, אפילו אם הוא לא בטוח מדוע הוא עושה זאת. מצב זה יוצר קונפליקט פנימי עמוק, שבו האדם אינו מוצא סיפוק מוחלט בשום דבר שהוא עושה, אבל עדיין לא מסוגל לשחרר לחלוטין את הרצון לעשות משהו או להיאחז במשהו. מה גורם לאדם להמשיך לחיות למרות חוסר המשמעות? אליעד מסביר שהסיבה שאנשים ממשיכים לחיות למרות החוויה של חוסר משמעות מוחלט היא משום שיש בתוכם מנגנון פנימי מסוים שמונע מהם לוותר לגמרי על המשמעות. הוא מדגיש כי כל עוד האדם חושב שהמוות הוא פתרון, הוא למעשה עדיין נותן משמעות כלשהי לחיים, כי הוא מניח שהמוות יהיה עדיף או טוב יותר מאשר החיים. לפי אליעד, האדם לא באמת נמצא במצב של חוסר משמעות מוחלט, כי אם אכן היה שם, גם לא היה אכפת לו מהמוות או מהסבל. האם באמת קיים חוסר משמעות מוחלט? אליעד מסביר בצורה מפורטת, שכאשר אדם חושב שאין משמעות, הוא עדיין נמצא במצב של חיפוש סמוי אחר משמעות. כלומר, הוא עדיין נאחז ברצון למצוא משמעות, ולכן סובל מהתחושה של חוסר משמעות. אדם שבאמת מגיע להבנה מוחלטת שהכל חסר משמעות באופן אבסולוטי לא ירגיש רע, כיוון שגם תחושת הרע והסבל נובעות מה

התאבדות, למה לא להתאבד , בסוף הכל מתאזן, למה לחיות, למה לא למות, רוצה להתאבד, לא רוצה למות, רוצה לחיות האם המציאות באמת חצי טובה וחצי רעה? המציאות היא דבר שמכיל בתוכו, באופן עקרוני, בדיוק את אותה כמות של טוב ... שווה. באופן דומה, טוב ורע נמצאים במציאות בצורה שווה. האם התאבדות יכולה באמת לחסוך סבל? אליעד מדגיש שהסבל לא נובע ממה שקורה לנו, אלא מההתנגדות שלנו למה שקורה. ... הקונפליקט הפנימי שהוא חווה, ולא באירוע עצמו. כך גם אדם שמתאבד, אינו בהכרח חוסך לעצמו סבל. יכול להיות שאדם שמתאבד בירייה, שחווה לכאורה רק סבל קצר, יסבול הרבה יותר מאשר אדם אחר שמת באיטיות ובכאב רב, משום שעוצמת הקונפליקט הפנימי שלו עם המציאות היא גבוהה יותר ברגע ההתאבדות. למה אדם שרוצה להתאבד סובל יותר? אליעד מסביר שאדם שמתאבד הוא אדם שהגיע לרמה כה גבוהה של תסכול מהמציאות, עד שהוא מעדיף למות מאשר להתמודד עם החיים. זה אומר שלאורך כל חייו, אותו אדם היה עם רמת הנאה נמוכה יותר ביחס לאדם שרוצה להמשיך לחיות, גם אם החיים קשים. לדוגמה, אדם חולה סופני שרוצה להמשיך לחיות אפילו עם כאב רב, נהנה מהחיים כל כך עד שהוא מוכן לסבול עבורם. לעומתו, אדם שמתאבד בעצם מראה שכל חייו הוא נהנה פחות, ולכן הוא סובל יותר, והסבל הפנימי שלו גדול יותר. איך הנאה מהחיים יכולה ... אושר שאתה חווה מתאזן על ידי סבל במקום אחר במציאות הכוללת. מה המשמעות של להיות קשור למציאות? אליעד מתאר שהסיבה העמוקה שבגללה אדם לא רוצה להתאבד היא בגלל שהוא קשור לעולם. אדם שרוצה לחיות, קשור למציאות, ואילו אדם שרוצה להתאבד הגיע למצב שבו הקונפליקט שלו עם המציאות כל כך חזק, עד שהקשר שלו למציאות נשבר והוא מעדיף לסיים את חייו. אך בכל מקרה, ההנאה והסבל מתאזנים, ולכן ההתאבדות לא באמת יכולה לפתור בעיה עמוקה של סבל, אלא רק להמיר סבל אחד בסבל אחר. האם אפשר להימנע מסבל לגמרי? ... כך גם יסבול יותר כשהמציאות תשתנה והוא יאבד אותן. למה לא כדאי להתאבד? אליעד מסכם שהסיבה לא להתאבד היא שהתאבדות אינה באמת פתרון לסבל, כיוון שהיא פשוט מעבירה את האדם ממצב של סבל אחד למצב אחר של סבל, שאולי הוא אפילו גדול יותר. ההתאבדות לא מוחקת את הקונפליקט הפנימי, אלא פשוט מעבירה אותו למקום אחר, ולכן עדיף להתמודד עם הסבל ולהבין את המקור הפנימי שלו, במקום לברוח ממנו. למה לא להתאבד? איך להתמודד עם סבל בחיים? למה הכל מתאזן בסוף? האם התאבדות מפחיתה סבל? מה המשמעות של סבל בחיים? איך הקשר לעולם יוצר סבל? ...

... החיים, החיים כמשחק, איך ליהנות בחיים, למה לא להתאבד, משמעות החיים, פחד מוות, התאבדויות, הטוב שברע, הרע שבטוב איך אפשר להתייחס לחיים כאל משחק? החיים הם סוג של משחק. אבל מה בעצם המשמעות של להתייחס לחיים כאל משחק? אליעד כהן מסביר שיש שתי נקודות מבט עיקריות שיכולות להוציא אדם מחוויית המשחק: נקודת מבט שבה החיים הם רציניים מדי, ונקודת מבט שבה החיים הם חסרי משמעות לגמרי. האדם שמייחס לחיים חשיבות יתרה מרגיש שהכל גורלי ורציני, ... ליהנות, כי החיים יהיו רציניים מדי. מנגד, אם יאמרו לו שלא משנה איזו קבוצה תנצח, זה לא ישנה כלום, גם אז לא תהיה לו הנאה, כי המשחק יהיה חסר משמעות לגמרי. כלומר, כדי ליהנות ממשחק החיים, חייבת להיות תחושה של משמעות מסוימת, אך לא באופן מוחלט. למה אנשים מתקשים ליהנות מהחיים? הקושי ליהנות מהחיים נובע מכך שבני אדם נמצאים באמצע הדרך בין שני הקצוות של משחק רציני מדי למשחק חסר משמעות לגמרי. מצב ביניים זה יוצר תחושה של קונפליקט פנימי. האדם נמצא ... מדוע לא כדאי לראות בחיים דבר רציני לחלוטין? אליעד מסביר שאם נתייחס לחיים כאל דבר רציני בלבד, החיים יהפכו לקשים ומעיקים. החיים מסתיימים במוות, ולכן לא משנה מה האדם ישיג במהלך חייו, בסופו של דבר הוא ימות. אם הכל היה רק רציני, האדם היה חווה דיכאון קיומי עמוק, מכיוון שבסופו של דבר הכל נגמר. מצד שני, אנשים שמנסים לומר שהכל אשליה והחיים הם חסרי משמעות לחלוטין, גם הם לא נהנים, כי אז אין להם סיבה להשתתף במשחק. לכן, ... מפריע לנו ליהנות מהחיים? פחד הוא המכשול העיקרי בדרך להנאה מהחיים. האדם לא יכול להתייחס כאל משחק למשהו שמפחיד אותו באמת. לדוגמה, אם מישהו מפחד למות או מפחד שיקרה משהו לאדם קרוב, הוא לא יוכל ליהנות באופן מלא מהחיים, כי הוא ייקח הכל ברצינות יתרה. אך אליעד מסביר גם את ההיפוך של הדבר: הפחד מעניק משמעות וחוויה של ריגוש למשחק. לדוגמה, אם אדם לא היה פוחד משום דבר, גם אז המשחק היה מאבד ממשמעותו, כי הוא היה משעמם. כיצד אפשר ליהנות מדברים רעים שקורים לנו? ... מהו האיזון המושלם בין הרציני והלא רציני? האיזון האופטימלי הוא מצב שבו האדם לא לוקח את החיים יותר מדי ברצינות, אך גם לא מאבד את התחושה שיש משמעות כלשהי. האדם נהנה מחוויית החיים כי הוא רואה אותם כסוג של משחק, אך לא משחק נטול משמעות לחלוטין. זהו איזון בין תחושת ריגוש ועניין לבין היכולת לא לקחת את הדברים באופן מוחלט. מצב זה יוצר הרמוניה פנימית, המאפשרת לאדם ליהנות מהחיים באופן מלא ועמוק יותר. מדוע אנשים לא מתאבדים למרות סבלם? אליעד מסביר כי אנשים לא מתאבדים למרות הסבל, כי עמוק בפנים הם מייחסים משמעות כלשהי לחיים. ההתאבדות מתרחשת כאשר האדם לוקח את החיים ברצינות יתרה, וחושב שכישלונו להשיג מטרות מסוימות הוא סוף העולם. אך מנגד, מי שבאמת חושב שלחיים אין משמעות בכלל, גם הוא לא מתאבד, כי אז אין לו סיבה מיוחדת לסיים אותם. כלומר, חוסר ההתאבדות מלמד שהאדם עדיין מחזיק בשביב של משמעות בתוך חוסר המשמעות הכללי, מה שמאפשר לו להמשיך במשחק. איך ליהנות מהחיים? מדוע לא להתאבד? איך לראות את החיים כמשחק? למה אנחנו פוחדים מהמוות? מה טוב ברע ומה רע בטוב? האם לחיים יש משמעות? איך להתמודד עם פחד? ...

... לסבול, איך להיות מאושר, אושר בחיים, פתרון בעיות, להתאבד, להתמודד האם פנטזיות בריחה כמו טיסה להודו באמת עוזרות? לעיתים, כאשר האדם חש תחושת סבל או אי שביעות רצון בחיים, הוא עשוי לפתח פנטזיית בריחה. ... כאשר ברור שהיא לא מתאימה להם, מתוך סיבות כמו תחושת משמעות, נאמנות, חשיבות חברתית, או פשוט מתוך החשש משינוי. אליעד מפרק את הנושא על ידי שאלות הבוחנות מדוע האישה מתעקשת להישאר בעבודה קשה במקום לבחור בעבודה קלה יותר, ומבהיר כי יש בתוכה ערכים סותרים: כסף, משמעות, קלות, והתחושה הלא נעימה של לנטוש. מה משמעות הפחד מלנטוש או לעזוב עבודה? אליעד מתעמק בפחד שנובע מהערך לא נעים לי, אשר מונע מהאדם לפעול לטובתו. הוא מסביר שהאדם תקוע בין ערכים מתנגשים - מצד אחד ...