צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילונים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילונים מדוע הפשע של דתי חמור יותר מפשע של חילוני? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים מתרעמים ומרגישים אי - נוחות גדולה יותר כאשר מדובר על פשעים שנעשו על ידי אנשים דתיים, לעומת פשעים דומים שמבוצעים על ידי אנשים חילונים. אליעד מתייחס לתופעה נפוצה באינטרנט, שבה מציגים באופן מודגש במיוחד כאשר אדם דתי גנב, אנס או ביצע עבירה כלשהי. למשל, כאשר מפרסמים באינטרנט אירוע שבו אדם דתי ביצע עבירה, כמו דתי גנב, מיד מתעוררת תגובה הגנתית של הצד הדתי שטוען מה, אין חילונים גנבים?. אליעד מסביר שהנקודה אינה עצם הפשע, אלא הסתירה בין הערכים המוצהרים של הדתי לבין ההתנהגות שלו בפועל. אליעד מתאר כי כאשר אדם דתי מבצע עבירה או מעשה לא מוסרי, קיימת ציפייה גדולה יותר ממנו, מכיוון שהוא מציג את עצמו כאדם ששייך למסגרת מוסרית מחייבת, כמו התורה או מצוות הדת. חילוני שמבצע פשע לא מתיימר להיות בעל עליונות מוסרית, ולכן הציפיות ממנו נמוכות יותר. אך הדתי, שמתפאר בערכים רוחניים ומוסריים גבוהים, נמדד ביחס לסטנדרט גבוה יותר. כאשר הוא נכשל, זה נתפס כצביעות. אליעד נותן דוגמה ... חילוני שמפעיל מוזיקה רועשת בשעת לילה מאוחרת בביתו ומפריע לשכנים, לפחות מודע לכך שהוא מטריד את שכניו. לעומתו, אדם דתי שמפעיל קול חזק של תפילה או של שמחה דתית בשעה מאוחרת, לא רק שאינו מודע לכך שהוא מפריע, אלא אף מצדיק את זה במוסר הדתי שלו. הוא מאמין שהוא מעל הכללים והנוחות של האחרים, כי הוא מתפלל או מקיים מצווה דתית, ולכן אינו רואה בעיה בהפרעה לשכניו החילונים. במילים אחרות, הבעיה היא לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהתנשאות ובהתנשאות מוסרית, התחושה שלפיה מותר לו כי הוא עושה זאת מתוך אידיאל דתי, בעוד האדם החילוני, שמבצע עבירה דומה, לרוב מבין לפחות שזה לא ראוי ומרגיש בושה או אי נוחות לגבי המעשה. ... שמשתמטים? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת ומשמעותית כדי להסביר את הנושא. הוא מדבר על המחלוקת סביב השירות בצבא בין דתיים לחילונים. הוא מסביר שלמרות שיש כנראה יותר חילונים שמשתמטים מהצבא מאשר חרדים, החרדים הם אלו שמעוררים כעס גדול יותר ... שזה אידיאלי, הוא מבין שיש בכך בעיה מוסרית או חברתית. מנגד, החרדי שלא מתגייס, עושה זאת מתוך עמדה מוסרית ודתית שהוא מאמין בה. הוא מצהיר בגלוי שהוא גאה בזה שהוא לא משרת בצבא, ואף רואה בזה אידיאל ומחנך את ילדיו לא לשרת. הוא מרגיש שזה מגיע לו מתוקף היותו דתי או חרדי, ובכך יוצר התרסה כלפי שאר החברה. מה ההבדל בין גנב חילוני לגנב דתי? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת כדי להמחיש את הנקודה. הוא מתאר סיטואציה בה נכנס גנב חילוני באמצע הלילה הביתה ... כאשר הגנב הזה נתפס, הוא בדרך כלל מתבייש או לפחות יודע שהמעשה שהוא מבצע הוא לא ראוי. לעומתו, גנב דתי או אדם דתי שמבצע עבירה דומה, עשוי להצדיק את עצמו. הוא יפעל ללא תחושת אשמה משום שלתפיסתו, הוא עושה זאת מתוך הצדקה כלשהי שנובעת מתוך השקפתו הדתית. התחושה היא שאותו אדם דתי לא רק שאינו מתבייש אלא אף מתגאה בכך שהוא פועל בהתאם לערכים שלכאורה מצדיקים את מעשיו, ולכן הציבור כועס עליו יותר. מדוע העבירה של אדם דתי נתפסת כצביעות? נקודה מרכזית שאליעד כהן מדגיש בהרצאתו היא שהפושע הדתי נתפס כחמור יותר בגלל הצביעות המובנית שבמעשה שלו. הדתי מציג עצמו כאדם רוחני, מוסרי, ובעל ערכים גבוהים יותר, וכשהוא פועל נגד הערכים המוצהרים האלו, זה נתפס כחמור יותר ... מתאר זאת בעזרת דוגמה פשוטה: אם אדם חילוני עושה רעש לשכנים בלילה, הוא מבין שיש בעיה בהתנהגותו, אך כשהאדם הדתי עושה זאת תחת מעטה של מצווה, הוא לא רק שאינו מתבייש אלא גם מצפה שיכבדו אותו על כך. אליעד כהן מסכם בכך שהצביעות היא שמפריעה באמת לאנשים, לא הפשע עצמו, ולכן כשמדובר בפשעים של דתיים, הכעס והטינה חזקים יותר מאשר כשמדובר בפשעים דומים של אנשים חילונים. למה דתיים לא משרתים בצבא? מהי צביעות דתית? ההבדל בין דתי לחילוני? למה אנשים כועסים על חרדים? למה הפשע הדתי מרגיז יותר? מה היחס לדתיים בישראל?

למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילונים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית למה אנשים מחזירים בתשובה? אנשים רבים מנסים להחזיר אחרים בתשובה מתוך מספר סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שהדת היהודית מחייבת אותם לעשות זאת, על פי המצווה של הוכח תוכיח את עמיתך. על פי התורה, אם אדם רואה מישהו שחוטא ולא מוכיח אותו, הוא עצמו נושא בחטא. כתוצאה מכך, אותו אדם דתי מפחד שאלוהים יעניש אותו אם לא יעיר על החטא, ולכן יש לו אינטרס להחזיר אנשים אחרים בתשובה. סיבה נוספת היא שהאדם הדתי מאמין שכאשר החילונים מבצעים עבירות, הדבר גורם לפגיעה בכל העם, מכיוון שאלוהים מעניש את כולם בשל חטאים של פרטים ... בספינה וטוען שזה החדר שלו ולא אמור להפריע לאחרים, אבל בפועל הוא גורם לספינה לשקוע ולהזיק לכולם. כך האדם הדתי מאמין שהחילוני שמחלל שבת פוגע בו ישירות. מה האינטרסים של מחזירים בתשובה בישראל? ישנן עוד סיבות רבות לכך שאנשים ... ישיבות שמקבלות תקציבים רבים יותר ככל שיש להן יותר חוזרים בתשובה, ולכן יש כאן גם אינטרס כלכלי. בנוסף, אנשים דתיים נוטים להעריך את עצמם לפי מידת הצלחתם להחזיר אחרים בתשובה, ככל שהם מחזירים יותר אנשים בתשובה, הם מרגישים שהאמת שלהם מוכחת יותר. כאשר אדם דתי רואה דמות ציבורית או מפורסם שחוזר בתשובה, הדבר מחזק אצלו את האמונה שהוא צודק, משום שאפילו אנשים מצליחים וידועים השתכנעו, לכאורה, באמת הדתית. האם דתיים באמת רוצים להעניש אנשים חילונים? אליעד כהן מסביר כי בתורה כתוב בצורה ברורה ומפורשת שיש להעניש אנשים שחוטאים, ואפילו להוציא אותם להורג, תוך פירוט של סוגי ההוצאות להורג. כאשר מציינים בפני אנשים דתיים שהתורה שלהם אלימה, הם טוענים שלא באמת נהגו להרוג מחללי שבת או עבריינים אחרים לעיתים תכופות, ומביאים את הדוגמה ... גם בתורה: העונשים החמורים הוזכרו על מנת להטיל אימה וליצור מצב בו אף אחד לא יעז לחטוא מלכתחילה. האם דתיים באמת מאמינים בכל התורה כפשוטה? אליעד כהן מציין שהרבה אנשים דתיים יטענו שהעונשים הקשים בתורה הם רק מטאפורה ולא באמת אמורים להתממש במציאות, אך הוא מציין שהדת מחייבת אנשים לקחת דברים רבים אחרים כפשוטם, כמו שמירת שבת, צום יום כיפור, הנחת תפילין ועוד. כלומר, לטענתו, ישנה ... מטאפורית עושה זאת באופן סלקטיבי, ולא ברור על פי איזה עיקרון הוא בוחר מה לקחת כפשוטו ומה לא. למה הדת היהודית מוגדרת כרעה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שהדת היהודית מוגדרת כרעה לא בגלל שאין בה דברים טובים, אלא בגלל שיש בה גם דברים רעים קשים מאוד, כגון ... לרעך כמוך, אך היא גם מכילה דברים שליליים ביותר שמקלקלים את הרושם הכללי והופכים אותה לדבר שלילי. האם אנשים דתיים הם בהכרח רעים? אליעד מדגיש שאנשים דתיים באופן אישי אינם בהכרח רעים. הבעיה אינה באדם הדתי, אלא בדת עצמה. לדבריו, רוב האנשים הדתיים בישראל אינם באמת מכירים את התורה לעומק, הם לא באמת קראו את התנך בשלמותו, ורבים מהם אפילו לא פתחו ... של מה שהתורה מחייבת. הוא מסביר שאילו היו מכירים את מלוא ההוראות והחוקים שבתורה לעומק, הם עצמם היו נרתעים מהדת או לפחות מהחלקים הקשים שבה. לדבריו, אדם שמאמין בדת בצורה מלאה ומוחלטת ללא פשרות אכן הופך לאדם רע, מכיוון שהוא יהיה מחויב גם להיבטים השליליים והאלימים של הדת. למה מחזירים בתשובה? מה זו הדתה בישראל? האם התורה אלימה? האם דתיים רוצים לפגוע בחילונים? מה רע בדת היהודית? האם כל הדתיים מאמינים בתורה כפשוטה?

מצידו מצידנו, הכל צפוי והרשות נתונה, פרדוקסים דתיים, סתירות בתורה, סתירות בדת, הבחירה והידיעה, רצון חופשי, ידיעת האל, שקרים של דתיים, האמת של אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה מה משמעות הביטוי מצידו ומצידנו לפי היהדות? הביטוי מצידו ומצידנו הוא מושג ביהדות המתאר פרדוקס בין נקודת המבט האנושית לנקודת המבט האלוהית. אליעד כהן מסביר כי היהדות משתמשת בביטוי זה כדי לפתור לכאורה סתירות בין רעיונות דתיים, כמו פרדוקס הכל צפוי והרשות נתונה, כלומר, הסתירה בין ידיעת האל את העתיד לבין הבחירה החופשית של האדם. הדוגמה ... מביא היא שאלוהים יודע מראש מה יקרה לאדם, אך האדם עדיין פועל מתוך תחושה שיש לו בחירה חופשית. לטענת הדת, מנקודת המבט של אלוהים אין לאדם בחירה, אך מנקודת המבט האנושית יש בחירה מלאה. מהי הדוגמה שאליעד כהן נותן כדי להסביר את מצידו ומצידנו? אליעד כהן משתמש בדוגמה ... אינו מבין איך האחר יכול לדעת מה יקרה לו, כיוון שהוא אינו מסוגל לתפוס את מושג הראייה. העיוור נמצא מנקודת מבט מוגבלת, ולכן מבחינתו העתיד אינו ידוע. לעומת זאת, הרואה יודע בוודאות מה יקרה כי הוא יכול לראות זאת. כלומר, מנקודת מבטו של הרואה העתיד ידוע מראש, ומנקודת מבטו של העיוור קיימת אי - ודאות מוחלטת. כך, לפי אליעד, מסבירה היהדות את מושגי מצידו ומצידנו. מהי הבעיה העיקרית בתפיסת מצידו ומצידנו לפי אליעד כהן? אליעד כהן טוען שהבעיה המרכזית במושג הזה היא שהדת בעצם מתחמקת מלענות לשאלה העמוקה יותר - מה באמת נכון? לטענתו, כשאדם שואל את הרב שאלה כמו אם הכל ... האדם הוא באמת חכם ומבין שלפי הפרספקטיבה של אלוהים אין לו באמת בחירה חופשית, עליו לפעול כבר עכשיו מתוך נקודת המבט האלוהית, במקום לחכות לעתיד. הוא מבקר את הדתיים שטוענים שבעתיד יתגלה שאין באמת בחירה, אך כרגע הם ממשיכים להתנהג כאילו הבחירה קיימת. אליעד טוען שזוהי התנהלות טיפשית ... היא שאין בחירה, אין היגיון שימשיך לפעול לפי האשליה שיש בחירה. מדוע אליעד כהן רואה במושג מצידו ומצידנו שקר דתי? אליעד כהן טוען שהביטוי מצידו ומצידנו משמש את הדת כתירוץ להתחמקות משאלות קשות. לטענתו, דתיים אומרים מצידו ומצידנו כדי לא להתעמת עם העובדה שיש אמת אחת מוחלטת, וכדי להימנע מהשאלה - אם באמת יש ... מדגיש שאם באמת רוצים לחיות לפי האמת המוחלטת של אלוהים, יש להפסיק להתייחס לפרספקטיבה המוגבלת של האדם ולקבל את נקודת המבט האלוהית באופן מיידי. לפי אליעד, המושג הוא למעשה מנגנון פסיכולוגי של פחד והדחקה, שמטרתו להמשיך לאפשר לבני אדם לחיות בשקר. מהו הפגם המרכזי שאליעד כהן מוצא בהסברי הדתיים על פרדוקסים? הפגם המרכזי שאליעד מזהה הוא שהדתיים מנסים לטעון ששתי נקודות מבט סותרות יכולות להיות נכונות במקביל. לטענתו, זוהי טענה חסרת היגיון. לדבריו, כאשר אדם פוגש בסתירה כמו זו בין הבחירה החופשית לידיעת האל, התשובה האמיתית צריכה להיות ברורה: או שיש בחירה או שאין בחירה. הדתיים, לפי אליעד, בוחרים להימנע מבחירת צד ברור, מה שמוביל את האדם לחיים באשליה ובבלבול מתמיד. כיצד על האדם לחפש את האמת, לפי אליעד כהן? אליעד כהן טוען כי על האדם לחפש באופן מוחלט ובלתי מתפשר את נקודת האמת המוחלטת של אלוהים, ולהפסיק לקבל תשובות חלקיות ומתחמקות כמו מצידו ומצידנו. הוא מסביר כי אם האדם מבין שלפי התפיסה האלוהית אין לו בחירה, עליו להתאים את חייו כבר עכשיו לנקודת המבט הזאת. לפי אליעד, כל התירוצים הדתיים הם שקרים, והאמת האחת נמצאת רק כאשר האדם מפסיק לברוח ומתחייב באופן מוחלט למצוא את נקודת המבט של האמת האולטימטיבית, זו של אלוהים. הכל צפוי והרשות נתונה? פרדוקס הבחירה והידיעה האם יש רצון חופשי? מהי האמת המוחלטת של אלוהים? מצידו ומצידנו ביהדות שקרים של דתיים איך אלוהים יודע הכל מראש?

להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת האם כדאי לחיות בשקר כדי להיצמד לאמת שלך? אליעד כהן מסביר על ההתמודדות של אנשים חרדים או דתיים שמגיעים למסקנה שהם לא מאמינים באלוהים, אך עדיין חיים בתוך חברה דתית או חרדית. אדם כזה עומד בפני דילמה מורכבת: האם להמשיך לחיות בשקר ולהעמיד פנים שהוא מאמין, או שעליו לעזוב את הדת לחלוטין, כדי להיות נאמן לאמת הפנימית שלו? אליעד מדגיש כי התשובה לשאלה הזו מורכבת מכמה שאלות נפרדות. הוא מסביר שהשאלה האם להיות דתי או חילוני, השאלה האם יש אלוהים או אין אלוהים, והשאלה האם כדאי או לא כדאי לשמור מצוות - כולן ... דוגמה: אם חוטפים אותך ושואלים אם אתה יהודי, מותר לך לשקר ולהגיד שאתה לא יהודי. אם אתה חי בחברה דתית ואתה לא מאמין, מותר לך ואף סביר שתשקר כדי להמשיך לחיות בשלום עם החברה הסובבת אותך. אליעד מדגיש שלהיצמד ... בשקר? אליעד טוען שכל האנשים בעולם משקרים בדרך זו או אחרת. הוא אומר שכל בני האדם הם סוג של דתיים, אפילו מי שמאמין שהוא חילוני או כופר - הוא בעצם דתי לגבי אמונה אחרת כלשהי שיש לו. אליעד נותן דוגמה מהטבע: אריה שצד טרף עושה זאת בסתר, ולכן גם הוא ... שלך היא שמישהו מטומטם, אין זה אומר שאתה צריך להגיד לו את זה. אם אתה שונא את אשתך או בגדת בה, זה לא אומר שאתה חייב לומר לה את זה. ההתנהגות כלפי אחרים צריכה להיות בהתאם לסיטואציה ולנסיבות, ואין ... שלך משמעותה לא לשקר לעצמך בלבד. אין זה אומר שאתה חייב לומר את האמת לאחרים. אין חובה לעזוב את הדת אם אינך מאמין, אלא לבחור בהתאם לסיטואציה החברתית או האישית שלך. השקר הוא חלק בלתי נפרד מהעולם, ולפעמים הכרחי ... שלווים. האמת הפנימית וההתנהגות החיצונית הן שני דברים נפרדים לגמרי. האם כדאי לחיות בשקר? היצמדות לאמת הפנימית שלך אנוסים חרדים האם לצאת בשאלה? רבי נחמן חילוני דתיים בעל כרחם האם חובה להגיד את האמת לאחרים?

חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות מה זה חרדים אנוסים, ומדוע הם נשארים חרדים? חרדים אנוסים הם אנשים המשתייכים למגזר החרדי או הדתי, אך הם חווים מצב שבו הם מרגישים מוכרחים להיות חרדים בעל כורחם. הם אינם מאמינים עוד בדת, אינם רוצים לשמור מצוות או לקיים אורח חיים חרדי, אך ממשיכים לעשות זאת מתוך אילוצים חברתיים שונים. לדוגמה, אדם ... הוא פוחד מנידוי חברתי, מאובדן תמיכה כלכלית, מניתוק מהמשפחה ומהקהילה, ומבעיות קיומיות אחרות העלולות לצוץ אם יעזוב את המגזר החרדי. אליעד כהן מסביר שהמונח אנוסים אינו מתייחס לאונס פיזי, אלא להכרח פנימי וחברתי המאלץ אנשים לשמור על חזות דתית חיצונית, למרות שאין להם רצון פנימי אמיתי לכך. האם באמת עדיף לצאת בשאלה או להישאר חרדי אנוס? לפי אליעד ... גדל, ומנסה למצוא חן בעיני הסביבה שלו. אליעד נותן דוגמאות נוספות ומסביר שכל אדם, בין אם הוא חילוני או דתי, מתנהג אחרת לפי החברה בה הוא נמצא. אם ניקח אדם ונשים אותו בגונגל, אחרי שבועיים הוא יתנהג בצורה אחרת ... טוב גם בתנאים הקשים ביותר, למשל בשבי של דאעש, בדיוק כפי שאתה יכול להרגיש טוב אם אתה בשבי של החרדים או בכל מצב חיים אחר. המטרה האמיתית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האושר לא תלוי בסביבה החיצונית. האושר, לפי הסבריו של אליעד, צריך להגיע מפנימיות האדם ולא מהמצב החברתי או הדתי שלו. באופן אידיאלי, אדם צריך להיות מסוגל לחיות כחרדי ולהיות מאושר בכך, וגם להיות מסוגל לחיות כחילוני ולהיות מאושר באותה מידה. הבחירה להיות דתי או חילוני אינה חשובה, אלא היכולת לחיות בשלום ובאושר עם הבחירה שלך - או עם האילוצים שבהם אתה חי. האם יש הבדל אמיתי בין אושר דתי לאושר חילוני? אליעד מסביר כי אין הבדל מוחלט בין אושר דתי לאושר חילוני, כי בשני המקרים יש חובות וזכויות. האושר אינו תלוי רק ביכולת שלך לעשות מה שבא לך, אלא ... זה רע יותר. הכל תלוי בדרך שבה האדם תופס את חייו ואת עצמו, באיזון פנימי ובראיית עולם שלמה יותר. חרדים אנוסים מה זה? האם לצאת מהארון הדתי? איך לצאת בשאלה? מה זה דתי אנוס? האם דתיים מאושרים יותר מחילונים? אורח חיים חרדי בעל כורחו מה עדיף - דתי או חילוני? הומואים חרדים, הומואים דתיים, רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, אחד בפה ואחד בלב, מרגיש שאני שחקן, הצורך להעמיד פנים, הצורך בהעמדת פנים, מעמיד פנים שאני דתי, מעמיד פנים שאני חרדי, אני לא מאמין באלוהים, הפסקתי להאמין באלוהים, הפסקתי לשמור מצוות, לא מאמין יותר באלוהים, אורח ... בתשובה? אמונה באלוהים, שמירת מצוות, חילוני בסתר, עבירות בסתר, לא שומר מצוות בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לעזוב את הדת? אושר דתי, אושר חילוני, דתיים מאושרים, חילונים מאושרים, רוצה להיות דתי, רוצה להיות חילוני

... לא בתולה, מניפולציות של מחזירים בתשובה, שקרים של מחזירים בתשובה, נשים לא צנועות, המחרטטים בתשובה, אישה לא בתולה, הומואים דתיים, נטייה מינית, גייז דתיים מה הבעיה בשיטת ההסברה של הרב יוסי מזרחי? אליעד כהן מנתח בצורה מפורטת את השיטות והמניפולציות שבהן משתמש הרב ... מזרחי במסגרת פעילותו כמחזיר בתשובה. הוא מתמקד בטיעונים הנוגעים לנושאים כמו צניעות נשים, נשים לא בתולות, יחסם של רבנים והדת לנטייה מינית (הומואים דתיים) ומציג את הסתירות, המניפולציות והכשלים הלוגיים בתוך השיח הדתי בהקשרים אלו. למה הרב יוסי מזרחי מדבר על בחורה בתולה? אליעד מסביר איך הרב יוסי מזרחי משתמש בדימוי של ... מושגים כמו גויים, בכדי לחזק את תחושת הגועל ולהקצין את ההבדלים בין נשים בתולות ללא בתולות. מה הבעיה בגישה הדתית לנטייה מינית לפי אליעד כהן? אליעד מנתח גם את הגישה של הדת ויוסי מזרחי להומואים דתיים ולנטייה מינית באופן כללי. הוא מסביר שהדת, ובמיוחד הרבנים, לא יכולים להסכים לנטייה מינית מולדת, כי זה סותר את עיקרון הבחירה החופשית, שלפיו אלוהים נתן לכל אדם אפשרות בחירה בין טוב לרע. לפיכך, הם ... שדווקא האיסור על לשון הרע מופיע יותר פעמים בתורה, ולמרות זאת הוא כמעט ולא נאכף על ידי הרבנים והחברה הדתית בכלל, פשוט כי הוא פחות פופולרי ופחות עסיסי לעיסוק ציבורי. למה הרבנים נמנעים מלגנות בפומבי חטאים כמו לשון הרע? ... טיעוניהם ומציג את הסתירות שלהם. הדרך השנייה היא לעזור לאנשים למצוא משמעות בחייהם ולהרגיש טוב גם ללא קשר לאמונה דתית. ככל שאנשים ירגישו טוב יותר עם עצמם וידעו להתמודד טוב יותר עם החיים, יהיה להם פחות צורך לברוח לדת, וכך ניתן יהיה להקטין את השפעתם של הרבנים והמחזירים בתשובה. מדוע הדת מעודדת תפיסות מיושנות על נשים וצניעות? אליעד מסביר שהדת מנסה לכפות נורמות של צניעות בעזרת מניפולציות רגשיות, דוגמת השימוש בטיעונים על סבתא של מישהו או שימוש בזוועות כמו השואה כדי לגרום לנשים להרגיש רע עם עצמן אם הן לא מתלבשות בצורה צנועה לפי הנורמות הדתיות. הוא מסביר את המניפולציה בכך שהרבנים מציגים נשים שאינן מתלבשות לפי הדת כמי שרוצות למשוך אלפי גברים, ובכך מנסים להשפיע עליהן רגשית כדי שיקבלו את התפיסות שלהם. אליעד כהן מדגיש שהמניפולציות ...

הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית למה הדתיים שונאים הומואים יותר מעבירות אחרות? הומופוביה דתית היא נושא מורכב שאליעד כהן דן בו לעומק, כאשר הוא מנסה להסביר מדוע דווקא הומוסקסואליות גורמת להתנגדות כל כך חריפה מצד רבנים ואנשים דתיים לעומת עבירות אחרות שמופיעות בתורה. לדוגמה, הוא מציין שדתיים מתנגדים פחות לנשים לא צנועות ברחוב או לעבירות אחרות כמו אכילת חזיר או לשון הרע. הוא מדגים זאת בכך שלא רואים הפגנות ענק נגד מסעדות לא כשרות או נגד אנשים שמדברים לשון הרע, למרות שגם אלה עבירות לפי היהדות. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך נעוצה בפחד של העולם הדתי לאבד שליטה על הקהילה שלו, ובעיקר על צעירי הישיבות. לשיטתו, רבנים רואים בהומואים איום גדול יותר כי הם חוששים ... להוביל להתפרקות התא המשפחתי ולמניעת המשך קיום מצוות פרו ורבו. לדעתו, השמירה על המשפחה וילודה היא ערך עליון בעולם הדתי, ולכן עבירות שפוגעות ישירות בערך זה, כמו משכב זכר, נתפסות כאיום חמור במיוחד. האם פרו ורבו היא באמת מצווה ... (סיפור נוח ובניו), מופיעות המילים ויברך אותם אלוהים, מה שמעיד לכאורה כי מדובר בברכה ולא במצווה מפורשת. אליעד טוען שבדת יש צביעות מכוונת, שכן אנשים דתיים מתייחסים לברכה זו כאל מצווה מחייבת, אך פסוקים אחרים, כגון אלו העוסקים בשליטה על בעלי חיים, אינם נחשבים למצוות ... אף שהם מופיעים יחד עם אותה ברכה. למה דווקא עבירת משכב זכר נחשבת חמורה במיוחד? אליעד מציג את הדעה הדתית שלפיה משכב זכר הוא חטא חמור במיוחד בגלל שהוא נתפס כעבירה שמתריסה כנגד האלוהים. ההיגיון הדתי שהוא מתאר אומר כי הומוסקסואליות היא עבירה ייחודית בכך שהיא לא מייצרת שום תועלת לקיום מצוות אחרות, ואף פוגעת בצורה ישירה בערך המשפחתי ובמצוות הפריון. בנוסף, הוא מציין שהדתיים רואים בהומוסקסואליות עבירה שהיא לא טבעית, ולכן מבחינתם היא חמורה יותר מכל עבירה אחרת שנעשית באופן יומיומי על ידי אנשים דתיים, כמו לשון הרע או פגיעה בזולת. למה דתיים לא באמת נאבקים בכל סוגי העבירות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא צביעות דתית בנושא קיום מצוות. הוא מסביר שרוב הציבור הדתי בוחר לעצמו עבירות שהוא מתנגד אליהן בעוצמה, ועבירות אחרות שהוא מעלים מהן עין, וזאת בהתאם לנורמות החברתיות ולא על ... מעוררות התנגדות ציבורית רחבה, אף על פי שגם הן אסורות על פי התורה. לדעתו, ההסבר לכך הוא פשוט: הציבור הדתי אינו פועל מתוך נאמנות מוחלטת לאלוהים ולמצוות, אלא מתוך שיקולים חברתיים ואישיים, ולכן הוא מפנה את זעמו רק כלפי מה שנתפס כמאתגר את הסדר החברתי והשליטה בקהילה. למה אי אפשר להיות הומו דתי לפי הדתיים? אליעד מתייחס גם לשאלה מדוע הומואים דתיים נתקלים בקושי גדול יותר להתקבל בקהילה הדתית. הוא מסביר כי לפי התפיסה הדתית המקובלת, עבירות הן תמיד עניין של בחירה, בעוד שהומואים דתיים לרוב טוענים שהנטייה שלהם אינה בחירה אלא מצב מולד. ההצהרה שאין בחירה נוגדת באופן יסודי את התפיסה הדתית הבסיסית לפיה לכל אדם יש בחירה חופשית. לדבריו, עצם הטענה של הומואים דתיים שאין להם בחירה בעניין הנטייה המינית, מעוררת את התנגדות הרבנים והקהילה הרבה יותר מכל עבירה אחרת. הוא מדגים זאת בכך שאפילו רוצח דתי יכול לחזור בתשובה ולבחור אחרת בעתיד, אך הומו דתי שמכריז על נטייתו המינית כמצב מולד ובלתי נשלט, נחשב למעשה כמי שמערער את היסוד של חופש הבחירה שהוא מרכזי בתפיסה הדתית. בנוסף, לדבריו, עצם התופעה של הומוסקסואליות נתפסת כהתרסה פומבית נגד הנורמות הדתיות, ולכן העוינות כלפי הומואים היא קשה במיוחד. מה הקשר בין משיכה מינית לבין אושר ואמונה? אליעד מדבר גם על הקשר בין משיכה מינית לבין האושר האנושי ואמונה דתית. לדבריו, משיכה מינית היא מקור הנאה עוצמתי מאוד, אך דווקא בשל כך היא גם גורם סבל משמעותי. הוא משתמש ... את האדם למציאות מוגבלת ולמנוע ממנו לחפש הנאות עמוקות יותר או התפתחות רוחנית. בנוסף, הוא מתייחס לכך שרבנים ואנשים דתיים שמפגינים באופן חריף כנגד הומואים בעצם מעידים כי עדיין קיימת בתוכם משיכה מינית עוצמתית שממנה הם חוששים. לדעתו, אילו ... מינית או מתאוות בכלל, לא היו מגיבים בעוינות כלפי שום עבירה, כי שום דבר לא היה מאיים עליהם. למה דתיים שונאים הומואים? האם פרו ורבו זו מצווה? למה הומואים דתיים לא מתקבלים? מהי צביעות דתית? מדוע משכב זכר חמור כל כך ביהדות? האם יש בחירה חופשית בהומוסקסואליות? למה דתיים מתנגדים למצעד הגאווה?

החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל / חוסר אושר - למה חרדים / דתיים רע להם יותר? האם באמת אנשים דתיים וחרדים מאושרים יותר? ישנה טענה נפוצה שהדתיים מאושרים יותר מהחילונים, והם אף מציגים לעיתים סקרים המצביעים על כך. אך אליעד כהן מסביר בהרצאה שזוהי אשליה ושהאושר עליו מדברים הדתיים אינו אושר אמיתי אלא אשליה. ההרצאה עוסקת בהפרכת הטענה הרווחת שאנשים דתיים מאושרים יותר, ומציעה מבט מעמיק אל תוך הפסיכולוגיה והפילוסופיה של המאמין הדתי. מדוע אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים יותר? ראשית, אנשים דתיים רבים טוענים שהם מאושרים כי הם מפחדים להודות באמת שהם סובלים. אליעד מסביר שככל שהאדם פשוט יותר, הוא מפחד פחות לחשוף את סבלו, ולכן בקלות אומר שהוא מאושר. כך נוצר מצב בו דתיים מעידים שהם מאושרים, אך האמת היא שהם פשוט מפחדים להודות שהם סובלים. אליעד מביא כדוגמה את רבי יוחנן, גדול ... ואולי ייענש לעולם הבא. מהדוגמה הזאת, אליעד מסיק שאם אפילו גדול הרבנים פחד שהוא לא מספיק טוב, כל אדם דתי וחרדי תמיד נמצא בפחד מתמיד שהוא לא עומד בדרישות של אלוהים, ולכן הוא בעצם סובל תמידית ולא יכול להיות מאושר באמת. למה חרדים ודתיים סובלים למרות אמונתם באלוהים? לפי אליעד, האמונה של הדתיים היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי. מדוע? כי לפי הדת היהודית, אלוהים הוא טוב ורע - הוא מעניש ומתגמל, יש לו דרישות ומצוות, ולפיכך הם כל הזמן נמצאים תחת ... למעשה הם חיים בפחד תמידי מכעסו של האל, מחשש שיחזרו בגלגול, או מחשש להיענש בגיהינום נצחי. אליעד מסביר שלמעשה חרדים נקראים כך משום שהם חיים בחרדה מתמדת. החרדים חיים ביראת שמיים - כלומר, כל הזמן הם יראים ופוחדים מאלוהים, ולכן אי אפשר לומר עליהם שהם באמת מאושרים. מדוע אנשים דתיים וחרדים משתוקקים למשיח ולגאולה? אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים, אך אם הם באמת מאושרים, למה הם כל כך מצפים למשיח? הרי הציפייה למשיח משמעותה שהעולם ... לא היה להם צורך בגאולה, לא היה להם צורך בתיקון עולם, ובטח שלא במשיח. הציפייה הזאת מראה באופן ברור שלדתיים רע בעולם הזה, והם פשוט מספרים לעצמם שהכל לטובה מתוך ניסיון להקטין את הסבל שלהם. האם אנשים דתיים נהנים מחיי היום - יום שלהם? אליעד מדגיש שברמה הגשמית אנשים דתיים יכולים לטעון שהם מאושרים משום שהם לא עסוקים בבעיות כמו ירידות בבורסה או צרות חומריות אחרות. אבל ברמה הרוחנית ... לחטוא. הם מתוודים על חטאיהם שלוש פעמים ביום בתפילה, ולכן נמצאים במעגל תמידי של האשמה עצמית. למעשה, ככל שאדם דתי יותר אמיתי ואדוק באמונתו, הוא יחווה יותר סבל, יותר פחד, ויותר ספק עצמי. מדוע הצדיקים הגדולים של הדת אינם מאושרים באמת? כדוגמה נוספת, אליעד כהן מציין את משה רבנו, שהוגדר כצדיק הגדול ביותר. משה עצמו היה מלא ... ראה את פניו של אלוהים במלואן. אפילו הצדיק הגדול ביותר בהיסטוריה לא היה מאושר לחלוטין, אז קל וחומר שאדם דתי פשוט לא יכול להיות מאושר באמת. האם האושר של הדתיים הוא אשליה בלבד? אליעד מסכם ומחדד את הנקודה בכך שאושרם של הדתיים הוא אשליה או שקר שהם מוכרים לעצמם ולאחרים. הם חיים במערכת של הגבלות ואיסורים, חווים סבל, פחד ואשמה מתמידים. ... של הציפייה לעולם הבא מעידה שהם סובלים בעולם הזה. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מציג את הסתירה הפנימית באמונה הדתית, לפיה ככל שאתה מאמין יותר באלוהים כך אתה יותר סובל וחי בפחד ובחרדה מתמדת. כלפי חוץ נדמה שהם מאושרים, אך למעשה הם רחוקים מכך מאוד. האם דתיים באמת מאושרים? למה דתיים מחכים למשיח? מדוע החרדים נקראים כך? האם האמונה הדתית גורמת לסבל? מה הקשר בין אושר לדת?

יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים על נשים, ובו נאמרו דברים כמו שאישה שמתלבשת באופן לא צנוע מגיע לה להירצח, או שאישה שבוגדת בבעלה צריך לשרוף אותה. דוגמאות נוספות כוללות טענה שכל הצרות בעולם מגיעות מנשים לא צנועות, או שאישה מטבעה נחותה ... הסרטון פרץ דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג באופן רשמי אדם שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני אישה, ברוך ... לכן לפי היהדות, התפיסה כלפי האישה או הגויים היא נחותה וברורה. האם אמירות הרבנים אכן מייצגות את רוב הציבור הדתי? אליעד כהן מסביר שרוב הציבור הדתי אינו באמת מזדהה ביום - יום עם הטקסטים האלה בצורה ישירה. למרות שהרבנים אומרים דברים שוביניסטיים או גזעניים, רוב הציבור הדתי אינו מתייחס לנשים או לגויים כאנשים נחותים ברמה הפרקטית והמעשית. בפועל, רוב האנשים הדתיים חיים חיים מודרניים, וכך נוצרת אצלם סתירה פנימית בין אמונותיהם לבין החיים בפועל. ככל שהאדם דתי יותר קיצוני, הוא מאמין ומזדהה עם רעיונות אלה בצורה מלאה. למשל, בכתות דתיות קיצוניות כמו לב טהור, נשות השאלים, או נטורי קרתא, מאמינים בטקסטים אלה באופן מלא, ומייחסים להם משמעות מעשית. כיצד מתמודדים הדתיים עם הטקסטים הבעייתיים האלה? רוב האנשים הדתיים מתקשים להתמודד עם הטקסטים האלה, ולכן הם מסלפים או מנסים להסביר אותם באופן שונה. הם טוענים, לדוגמה, שהאמירות כמו ... אישה הן לא כפשוטן, ומנסים לתת פירושים שונים ומתוחכמים, מתוך רצון שלא להודות במשמעות האמיתית והישירה של הדברים. רוב הדתיים חיים בקונפליקט מתמיד בין הטקסט הדתי לבין הערכים המודרניים, ולכן הם מוציאים את הטקסטים מהקשרם, כדי להרגיש נוח יותר. לעומת זאת, דתיים קיצוניים דווקא נצמדים למשמעות הפשוטה של הדברים, ובמובן זה הם מייצגים את המקור האמיתי של היהדות. הרבנים שהקהל הדתי הרחב מגנה, כמו הרב אמנון יצחק או הרב ברלנד, נחשבים לקיצוניים דווקא משום שהם לוקחים את הטקסטים ברצינות מלאה. לכן, רבנים אלה מנודים גם בתוך הציבור הדתי עצמו. כיצד יש להסתכל על היהדות בסופו של דבר? אליעד כהן מסכם שחשוב להבחין בין היהדות כטקסטים כתובים, לבין האנשים הדתיים שמאמינים בה. הטקסטים היהודיים הם אכן גזעניים ושוביניסטיים בצורה ישירה וברורה, ואף חמורה ממה שהרוב חושב. לעומת זאת, רוב הציבור הדתי אינו מזדהה עם המסרים האלה ברמה המעשית, אלא חי בקונפליקט מתמיד של ניסיון ליישב בין אמונתם הדתית לבין החיים בעולם מודרני ומוסרי. הסיכום של אליעד כהן מצביע על כך שאין כאן שאלה של הוצאה מהקשרם של הטקסטים הדתיים, אלא הטקסטים הם כפשוטם: גזעניים ושוביניסטיים. אך האנשים הדתיים עצמם ברובם אינם חיים את הטקסטים האלה במלואם. האם היהדות שוביניסטית? האם היהדות גזענית? מעמד האישה ביהדות ביקורת על רבנים האם דברים הוצאו מהקשרם ביהדות? סוגי דתיים ביהדות אמירות שנויות במחלוקת של רבנים סוגים של חרדים, סוגי דתיים, סוגי חרדים, דתיים קיצוניים, חרדים קיצוניים, ביקורת על חרדים, ביקורת על דתיים, ביקורת על רבנים, פליטת פה של רבנים, מעמד האישה ביהדות, שוביניזם ביהדות, מעמד האישה בקבלה, פמיניזם ביהדות, האם התורה שוביניסטית? האם התורה גזענית? האם היהדות גזענית? האם הדתיים גזעניים? האם הדתיים שוביניסטיים? ביקורת על הדת, מעמד האישה בהלכה, מעמד הגוי בהלכה, מעמד החילוני בהלכה, דעת אמת, העם היהודי הוא העם הנבחר, אור לגויים, מוסר יהודי, מוסר דתי, לכבד את הדת, לכבד את המסורת, לכבד את הדתיים, הומואים דתיים, הרב ברלנד, הרב אמנון יצחק, חזרה בתשובה, התורה היהודית, למה שונאים דתיים? תרבות יהודית, מעמד החילוני ביהדות, ... מעמד הגבר ביהדות, איש ואישה ביהדות, היחס לגוי בהלכה, מה תפקיד הגויים בעולם? שלא עשני אישה, מגמות דתיות, המגזר הדתי, המגזר החרדי, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שעשני כרצונו

פגיעה ברגשות דתיים, יהדות, התורה היהודית, משה רבנו, החרדים, פגיעה ברגשות הזולת, אתאיסטים, אמונה אתאיסטית, אבולוציה תודעתית, לפגוע ברגשות של אחרים האם פגיעה ברגשות דתיים היא דבר לגיטימי? אליעד עוסק בשאלה המורכבת של פגיעה ברגשות דתיים ובהשלכותיה, ומסביר לעומק מדוע בכל פעם שאדם מביע דעה, הוא פוגע באופן בלתי נמנע ברגשות של מישהו אחר. אליעד ... התפתחות אישית ורוחנית. הוא מתאר כיצד המאמינים מתמקדים בדמותו של משה ולא באלוהים עצמו, ולכן מבחינה אבולוציונית - תודעתית, היהדות מהווה מחסום להתקדמות תודעתית. כיצד הדת היהודית עוצרת את האבולוציה התודעתית? אליעד מציג את ההשוואה בין ההתפתחות המדעית, שמתקדמת דרך הטלת ספק מתמדת במה שהיה קודם, לבין היהדות שלטענתו פועלת הפוך לגמרי. הוא מתאר כיצד המדע מתפתח דווקא משום שהוא מנסה כל הזמן להוכיח שטעו בעבר, ונותן ... כיצד אנשים מקבלים פרס נובל רק אם הם מפריכים תיאוריות קודמות ולא אם הם רק מוכיחים אותן. לעומת זאת, בדת היהודית, הוא מסביר, אנשים מגיעים לבית המדרש מתוך ההנחה שהכל נכון ואסור להטיל ספק, מה שמונע התפתחות מחשבתית אמיתית. האם גם אתאיסטים יכולים ללמוד מפגיעה באמונות דתיות? אליעד מוסיף נקודה חשובה על התפקיד של ההסברים שלו כלפי אנשים אתאיסטים. הוא מציין שכאשר הוא מטיל ספק בסיפורים דתיים כמו הסיפור של משה רבנו, הוא בעצם מלמד גם אנשים אתאיסטים להטיל ספק בעמדות שלהם עצמם. כלומר, הטלת ספק בסיפור משה רבנו אינה רק מיועדת לאנשים דתיים אלא גם לאתאיסטים, כי כאשר הם שומעים את הספקנות שלו לגבי משה, הם לומדים להטיל ספק בתפיסות שלהם עצמם לגבי כל דבר אחר. האם זכותך לפגוע ברגשות אחרים עומדת מול זכותם שלא להיפגע? אליעד עונה על שאלה מורכבת נוספת - מי פוגע במי בפועל? לטענתו, כאשר אדם אוסר ... מכוונת: הוא לוקח דוגמה שיכולה להיות מאוד פרובוקטיבית, כמו דיבור שלילי על משה רבנו, לא רק כדי לזעזע אנשים דתיים אלא גם כדי לעורר אצל המאזינים חשיבה עצמאית וביקורתית. מטרת הפרובוקציה איננה רק לפגוע ברגשות או לזעזע, אלא לגרום ... על כך בצורה שיטתית כדי להבהיר שלא קיימת עמדה נייטרלית שלא תפגע באף אדם. בין אם מדובר בדעות על דת, פוליטיקה או אפילו נושאים פשוטים כמו סוג המים שצריך לשתות, תמיד יהיו אנשים שייפגעו. לכן הוא מציע לקבל את ... ועמוקה שמטרתה לעורר מודעות לסכנה שבאמונה עיוורת, ולהראות כיצד הספקנות היא כלי חיוני להתפתחות תודעתית. האם מותר לפגוע ברגשות דתיים? האם היהדות עוצרת את ההתפתחות התודעתית? מה התועלת בהטלת ספק באמונה דתית? למה כל דעה ציבורית פוגעת במישהו? איך להשתמש בפרובוקציה להתפתחות עצמית? למה אסור לפחד לפגוע ברגשות של אחרים?