... עצלנות עצלות התאמצות יעילות - מה טוב בעצלנות? איך להתמודד עם עצלות? אם נתבונן בעניין העצלות נראה, כי יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד העצלנות לא מאפשרת לאדם להניע את עצמו ולהתקדם בחיים. ולפעמים, האדם יכול במאמץ קטן מאוד להצליח לשפר את מצבו, אך העצלות שלו מונעת ממנו לעשות זאת. דהיינו, העצלנות מונעת מהאדם להתאמץ ולהצליח. אך מהצד השני, העצלנות היא גם טובה מאוד. משום, שבזכותה האדם לא מתאמץ מאמץ מיותר, ולא מבזבז את כוחו לריק. אם לא הייתה לאדם שום תכונת עצלות, הרי שהוא היה מתאמץ ללא הפסקה על שטויות, ומכלה את כוחו בחינם וללא תועלת. והעצלנות מאזנת את האדם, לא להתאמץ סתם. ובנוסף, העצלנות של האדם, היא זו שדוחפת אותו להתקדם ולפתח דברים, שיעזרו לו לא להתאמץ. לדוגמה: האדם יכול לשתות מים מהברז, ולא צריך ללכת לבאר לשאוב מים, בזכות העצלנות! האדם התעצל ללכת לבאר, ולכן הוא המציא קיצור דרך. וכיוב לגבי ... זמן וכוח, לדברים החשובים יותר. אז מה טוב יותר, להתעצל או לא? תשובה: הכל לפי העניין. ועל האדם להחליט בכוחות עצמו, מה יגרום לו להרגיש טוב יותר, האם להתאמץ ולהשיג את המטרה, או לוותר עליה. ולפי זה להחליט. ולפני שהאדם בוחר האם להתאמץ או להתעצל, עליו לנסות להבין כמה שיותר טוב את מצבו, את המטרות שלו, את החשיבות שלהן, את היכולת שלו להשיג את המטרות שלו, ואת התועלת שתצמח לו מכך שהוא ישיג את המטרות שלו. ואז באפשרותו של האדם להחליט, האם וכמה הוא רוצה להתאמץ. כי ישנם מצבים, שבהם האדם מתאמץ להשיג משהו, למרות שהוא לא באמת יכול או צריך להשיג אותו. ואילו ידע האדם מראש שהוא לא יכול להשיג את הדבר, הרי שהוא היה יכול לחסוך מעצמו את המאמץ. ומצד שני, ישנם גם מצבים שבהם האדם, סתם מתעצל ולא משיג איזה משהו, שהוא גם צריך אותו וגם יכול להשיג אותו בקלות. וזה רק משום שהוא לא יודע שהוא יכול בקלות להשיג את הדבר. ולכן, צריך להשתדל לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולהשתדל לפעול בצורה מחושבת. ואם מבין האדם שעליו להתאמץ, אך אין לו חשק להתאמץ ונוח לו יותר להתעצל. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר להקל על תחושת העצלנות? תשובה: קיימת דרך טובה להתגבר על העצלנות. והיא, על ידי זה שחוסכים מאמץ. העצלנות שונאת מאמץ. וככל שיש פחות מאמץ, כך יש פחות עצלנות. ולכן, כאשר האדם מתעצל לעשות איזה משהו, עליו לנסות למצוא איזו דרך קיצור יעילה יותר, להשיג את המטרות שלו, עם כמה שפחות מאמץ. ועל ידי זה, גם העצלנות של האדם פחות תציק לו, וגם הוא יוכל להשיג את המטרות שלו בצורה יעילה יותר. ואם בזכות העצלנות, מצא האדם קיצור דרך להשיג ... מצליחים למצוא דרך קיצור, מה עושים אז? תשובה: במקרה כזה, קיימת דרך נוספת להקל על העצלנות, והיא, על ידי זה שהאדם מנסה ליהנות מעצם מה שהוא צריך לעשות. מאמץ נוצר, כאשר האדם עושה פעולה כלשהי שהוא לא נהנה ממנה, כדי להשיג מטרה אחרת. ואם האדם מצליח למצוא משהו טוב וחיובי ולהפיק הנאה כלשהי, מעצם מה שהוא עושה, גם בלי קשר לתוצאה שאותה הוא רוצה להשיג, הרי שהוא נהנה גם מהדרך אל המטרה, וממילא הוא פחות מרגיש מאמץ. ונסכם: צריך להתעצל ולהתאמץ על פי האמת. דהיינו, על האדם לנסות להבין טוב יותר מה באמת חשוב לו. ועל האדם לנסות למצוא את הדרך היעילה ביותר להשיג את מה שבאמת חשוב לו. ועל ...

... רצון לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו. כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ולהתאמץ קצת, הוא זוכה להיות קיים, וגם לא להתאמץ בכלל. כי האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד ... מאושר בשלמות, והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם מתאמץ לאכול, כדי להיות שבע. והאדם מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק ... כלל, הוא זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם ... באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות משום דבר שיש בדרך, ... ברירה אלא לסבול. אלא הוא ילחם בכל כוחו, ולא יסבול יותר. ובסיכומו של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה בשלמות. כי האדם תמיד ...

... צריך או לא צריך, האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות, להחליף צריך אחד בצריך אחר האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות? אנשים רבים חיים בתחושה מתמדת של לחץ וחרדה שנובעים מכך שהם מאמינים שצריך לעשות דברים מסוימים. אליעד כהן מציג גישה שונה ... הצורך בהבנה הוא לא חובה אובייקטיבית אלא רצון סובייקטיבי של האדם עצמו. הוא נותן דוגמה מעשית: אם האדם רוצה להשיג מטרה כלשהי במהירות, הוא מאמין שהוא צריך להתאמץ ולהבין אותה. אך למעשה, ההתאמצות הזו היא בחירה אינדיבידואלית ולא חובה אבסולוטית. אליעד מדגיש שההתאמצות כאן היא מנטלית, אינטלקטואלית, ולא פיזית, ולכן האדם יכול פשוט לבחור האם הוא מתאמץ או לא. אם המטרה חשובה לאדם מספיק, הוא יעדיף להתאמץ, אבל הוא עדיין לא צריך לעשות זאת במובן של הכרח אובייקטיבי. האם צריך הוא רק הרגל מחשבתי? אליעד ממחיש את רעיון ההרגל המחשבתי של צריך ... בחירה חופשית ואמיתית יותר. אליעד מדגיש שאפשר לקחת את הדברים האלה ברצינות ולחוות שינוי עמוק ומשמעותי באופן שבו האדם חווה את עצמו ואת חייו. האם באמת צריך להתאמץ? איך להשתחרר מהלחץ של צריך? איך להפחית סבל בחיים? מה ההבדל בין צריך לרוצה? האם צריך להבין את המציאות? למה אנשים מרגישים לחץ? איך להפסיק ...

... התפתחות רוחנית, תלוי בך או לא תלוי בך, האם להתאמץ, התקדמות רוחנית, במי זה תלוי, בחירה חופשית האם התפתחות רוחנית תלויה בך או לא תלויה בך? אליעד כהן מסביר את סוגיית ההתפתחות הרוחנית והשאלה המהותית, האם ההתקדמות תלויה באדם עצמו או שהיא לא תלויה בו בכלל. הדיון המרכזי הוא סביב השאלה: האם עלי להשקיע יותר מאמץ, או שהמאמץ שלי כלל אינו משנה?. עצם השאלה הזו, לפי אליעד, היא בעלת משמעות עמוקה בפני עצמה, והיא עצמה מהווה סוג של מנוע שמקדם את האדם מבחינה רוחנית. אליעד מדגיש כי עצם התהייה הזו - האם אני צריך להתאמץ או לא - היא הצורה הפנימית של השאלה העמוקה יותר, מי אני?. כאשר האדם שואל את עצמו אם עליו להשקיע יותר מאמץ כדי להתקדם רוחנית, הוא למעשה מביע את השאלה בשפה שונה אך דומה לשאלה הקיומית המהותית: מי זה שמתקדם? מי עושה את הפעולה? האם זה אני או כוח אחר?. התשובה לשאלה הזו, כפי שאליעד מציין, מתחלקת ... שלישי: זה כלל לא משנה אם זה תלוי בך או לא. אליעד מדגיש כי עצם המודעות והעיסוק בשאלה הזו, דהיינו, האם להשקיע מאמץ או לא?, הם כבר ביטוי של התקדמות רוחנית מסוימת. העיסוק בשאלה עצמה, בהיותה שאלה שקשורה לזיהוי עצמי, לקיומו של העצמי ולמידת שליטתו של האדם בתהליך ההתפתחות שלו, היא הצעד האמיתי בדרך אל התפתחות עמוקה יותר. התהייה האם להתאמץ? משקפת למעשה את הקונפליקט הפנימי והעמוק יותר של האדם: האם הוא באמת הגורם המניע של המציאות שלו או שהמציאות פועלת בצורה אוטומטית, ללא קשר לפעולותיו או למאמציו. אליעד מסביר שאותה תהייה עמוקה מסתירה בתוכה את כל הרבדים העמוקים של החיפוש הפנימי של האדם אחר תשובה לשאלה מי אני?. ההסבר שאליעד נותן לכך שהשאלה עצמה היא מקדמת הוא שהשאלה האם להתאמץ? מובילה את האדם להתבוננות פנימית. דרך השאלה הזו, האדם מגיע להכרה בשאלות עמוקות יותר - האם קיימת בכלל בחירה חופשית? האם האדם שולט במציאות שלו, או שכל מה שקורה לו הוא בעצם בלתי תלוי בו ... להתבוננות חדשה על עצמו ועל המציאות, וכך גם להעמקה בהתפתחות הרוחנית שלו. האם התפתחות רוחנית תלויה בי? האם להתאמץ כדי להתקדם רוחנית? האם קיימת בחירה חופשית בהתפתחות רוחנית? איך להתקדם רוחנית? מי אני באמת? ...

... רצון לסבול, איך לא לשקר בלי להתאמץ בכלל, לשנוא את הדרך אל המטרה, לשנוא כסף, השטן שאתה למה האדם סובל, והאם הוא באמת רוצה להפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר ...

... עבודה קשה, מנוחה, לעבוד או לנוח, שכל או רגש, קונפליקט רגשי, עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ, חופש מוחלט האם יש הבדל בין שכל ורגש בהחלטות שלנו? אליעד מסביר שהאדם חווה קונפליקט פנימי בין שני כוחות, אותם הוא מכנה שכל ורגש. ישנם מצבים שבהם האדם מתלבט האם להקשיב לרגש ... אליעד נותן דוגמה ספציפית של מישהי שחווה התלבטות האם לעבוד או לא לעבוד, ומסביר לה שהדילמה הזו נובעת בעצם משני אינטרסים פנימיים מתחרים: מצד אחד הרצון להצליח ולהתקדם, ומצד שני הרצון לנוח ולא להתאמץ. השאלה היא איזה רצון היא מעדיפה שינצח. הוא מציע לא לנסות להכריע את הקונפליקט באמצעות בחירת צד אחד, אלא לבחון האם ניתן לצאת ממנו לגמרי. איך אפשר לצאת מקונפליקט בין שני רצונות ... נעשה דרך התבוננות כללית ורחבה על המצב. למשל, אליעד אומר שבכל מקרה, האדם תמיד עובד עבור הרצון שלו. הוא מסביר שגם במנוחה, האדם עובד קשה מאוד כדי לממש את הרצון שלו לנוח. הרצון תמיד קיים, תמיד דורש מאמץ ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם לא נמצא במנוחה מוחלטת או בעבודה מוחלטת. האם באמת אפשר להגיע למצב של חופש מוחלט? אליעד מדגיש שיש רמה פנימית גבוהה יותר, שבה האדם יכול להסתכל על שני הרצונות הסותרים כמשהו אחד. ברמה זו, כבר אין קונפליקט בכלל, כי האדם רואה ששני הצדדים הם בעצם רצונות פנימיים שלו, ששניהם דורשים מאמץ ושניהם נותנים תחושת סיפוק חלקית בלבד. האדם מבין שכל מה שהוא עושה זו עבודה תמידית לשם סיפוק רצונותיו, ולכן אין באמת מצב של לא לעבוד או לנוח באופן מוחלט. לדוגמה, הוא מתאר מצב ...

... מוטיבציה, חוסר חשק להתאמץ, חוסר מוטיבציה, חוסר התמדה, עייפות נפשית, כבדות נפשית, משחק ... צריך להשיג מטרות כלשהן. אבל האדם חווה עייפות נפשית תשישות נפשית כבדות נפשית וכיוב, ואין לו חשק ומוטיבציה להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. והשאלה היא, ממה נובעת תחושת העייפות ... לשנות את המציאות, פירושו, לרצות לגרום למציאות להיות שונה. ולגרום למציאות להיות שונה, פירושו שהאדם צריך להתאמץ כדי לשנות את המציאות. כי האדם רוצה לשנות את המציאות, שתהיה כך או אחרת. ולשנות את המציאות, פירושו, להרגיש רע. כי ברגע שהאדם מנסה לשנות את המציאות, בפרט כאשר האדם מתאמץ מאוד כדי לשנות את המציאות, הרי שזה בעצם אומר, שהאדם מזדהה עם המחשבה שלו, שאומרת לו, שהמציאות היא לא מספיק טובה, כפי מה שהיא עכשיו. כי המאמץ נובע מהמחשבה שאומרת שהמציאות היא לא מספיק טובה כרגע. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות את המציאות, כך הוא יותר מזדהה רגשית, עם המחשבה שלו, שהמציאות היא לא מושלמת כפי מה שהיא כרגע. ולכן האדם חווה חוסר חשק וחוסר מוטיבציה וחוסר התמדה, להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ולמה? כי האדם רוצה להשיג את המטרות שלו, כדי להרגיש, טוב יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו. ומאחר שכך, הרצון של האדם להרגיש טוב, מונע ממנו להתאמץ, כדי להרגיש יותר טוב. כי המאמץ של האדם להרגיש יותר טוב, הוא בעצם גורם לאדם להרגיש יותר רע. ... פחות רע בעתיד. אבל אעפכ, לא תמיד האדם חושב, שהרע שיהיה לו בעתיד, הוא יהיה הרבה יותר רע, מהרע שיהיה לו מהמאמץ שלו לשנות את המציאות. ולא תמיד האדם חושב, שהמאמץ שלו לשנות את המציאות, והרע שהוא ירגיש בדרך אל המטרה, לא תמיד האדם חושב, שזה שווה את המאמץ. בפרט שהאדם כבר יודע מראש, שכנראה בכל מקרה, גם כאשר הוא ישיג את ... כדי להרגיש כמה שיותר טוב בהווה. כי האדם, אף פעם לא עושה שום דבר, בשביל העתיד, אלא רק בשביל ההווה. והאדם מתאמץ בהווה, כדי להתגבר על המחשבות המטרידות שיש לו בהווה, ממה שהוא ... שיש לו רק ברגע הזה. והאדם עושה ברגע הזה, את מה שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב ברגע הזה. ואם האדם חושב, שהמאמץ שהוא יתאמץ ברגע הזה, יעשה לו הרבה רע. ואם האדם חושב, שהרע שהוא ירגיש מהמאמץ, הוא יהיה גדול יותר, מהרע שהוא מרגיש, מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, אז האדם חווה חוסר חשק להתאמץ. כי האדם מעדיף לסבול מהפחד שלו ממה שיקרה לו בעתיד, יותר מאשר מהמאמץ שלו לשנות את העתיד. ובפרט כאשר האדם יודע מראש, שגם אם הוא יצליח ... לעשות דברים, עליו להבין היטב את הסיבה שבגללה הוא חווה חוסר חשק לעשות דברים. דהיינו, להבין, שהוא חווה שהמאמץ שלו לעשות את הדבר, גדול מהתועלת שתצמח לו מאותו הדבר. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות איזה דבר, כך בעצם הוא מזדהה יותר עם המחשבה שלו, ... רע. והאדם רוצה להרגיש טוב, ולשם כך האדם רוצה לשנות את המציאות. אבל הרצון לשנות את המציאות, הוא מתחזק במאמץ לשנות את המציאות, ואז הוא גורם לאדם להרגיש עוד יותר רע. והאדם ...

... לקחת אחריות, דיאטה, לשמור על המשקל, לרדת במשקל, ירידה במשקל, לא אוהב להתאמץ, שונא להתאמץ, ללכת לחדר כושר, לא מחפש עבודה, חיפוש עבודה, מסיר אחריות, לקיחת אחריות, הסרת אחריות למה אנשים לא לוקחים אחריות על חייהם? אחת ... לא משיג את המטרות, אלא מכך שהוא משקר לעצמו וחושב שהמצב אמור להיות שונה. הסבל לא נובע מחוסר ההישגים, אלא מהפער בין הרצון לבין המציאות. האדם רוצה שינוי אבל לא רוצה להתאמץ למענו, ולכן הוא נשאר במקום, ומרגיש סבל כתוצאה מהקונפליקט בין שני הרצונות המנוגדים האלו. האם החיים יכולים להיות מושלמים? נושא נוסף שאליעד מתייחס אליו הוא המושג של מושלמות. הוא מציין כי אי אפשר להגיע למצב מושלם, שכן בכל מצב יש תמיד חיסרון כלשהו. גם אם אדם יגיע למשקל האידיאלי שלו, הוא יצטרך להתאמץ כדי לשמר את המצב הזה, והמאמץ עצמו כבר יהפוך להיות חיסרון חדש. הוא מדגים זאת בצורה ברורה: אדם שרוצה לרדת במשקל, ייאלץ להתאמץ כל חייו כדי לשמר את המשקל הרצוי, או שיהיה עליו להתמודד עם הסבל מהעלייה המחודשת במשקל. כך או כך, אין פתרון מושלם שמבטל את כל החסרונות. למה אנשים נמנעים ממאמץ? אליעד מסביר שאנשים נמנעים ממאמץ לא מתוך חוסר אחריות, אלא מתוך בחירה אחראית מאוד, המודעת ליתרונות ולחסרונות של כל החלטה. למשל, אותו אדם שלא רוצה ללכת לחדר כושר אחראי מאד לכך שלא יכאב לו, שלא יהיה לו קשה, ושלא יצטרך להתמודד עם מאמץ פיזי. מנגד, יש לכך מחיר: הוא לא יורד במשקל, דבר הגורם לו סבל. הקושי של האדם הוא בכך שהוא לא מצליח לקבל החלטה שלמה, הוא לא מוכן ... במונחים של חוסר אחריות, יש לראות כל פעולה כבחירה מודעת ואחראית, גם אם היא לא עולה בקנה אחד עם מטרות אחרות שיש לאדם בחייו. איך לוקחים אחריות? איך לרדת במשקל בלי להתאמץ? למה אני שונא להתאמץ? למה אני לא מחפש עבודה? איך להתמודד עם מטרות סותרות? האם אפשר להגיע לשלמות? ...

... חיפוש זוגיות, חיפוש אהבה, רוצה כסף, מכור לכסף, התמכרות לכסף, להיות מוכן להתאמץ, געגוע לאקסית איך להפסיק להתגעגע לאקסית ולהשתחרר מתלות רגשית? אליעד מסביר בצורה מפורטת ומלאה את ... פחות תלוי בתוצאה. לדוגמה, אדם שנהנה לבנות עסק או לעשות כסף לא חייב לסבול מהמאמץ עצמו. אליעד מדגיש שהסבל אינו הכרחי, אך המוכנות להתאמץ היא חיונית. כשאדם מבין את המחיר הנפשי שכרוך בהצלחה שלו, הוא גם יכול ליהנות מהתהליך בלי לסבול. ...

... עייפות נפשית, אכזבה, עייפות מנטלית, עייפות כרונית, עייפות יתר, איך לא להתאמץ? עייפות בלתי מוסברת, עייפות החומר, עייפות תמידית, אני חושב משמע אני קיים, מהי האמת? איך להיצמד לאמת? למה אנשים מרגישים עייפות נפשית ... האדם היה באמת רוצה, הוא היה מחזיק את החפץ בלי בעיה. העייפות הזו מתרחשת כאשר אדם מנסה להשיג מטרה או תוצאה מסוימת ואינו מצליח בכך, מה שגורם לתחושת מאמץ שמלווה בעייפות ואכזבה. למעשה, כל תחושת עייפות היא ביטוי לתחושת מאמץ ופער בין הרצוי למצוי. איך הפער בין הרצון לתוצאה גורם לעייפות? הסיבה המרכזית לתחושת העייפות היא הניסיון של האדם להשיג דבר מה שאינו מתממש או מתממש רק חלקית. לדוגמה, אדם שרוצה מאוד להצליח בפרויקט כלשהו, משקיע מאמץ גדול, אך לבסוף אינו משיג את התוצאה הרצויה. המאמץ שנוצר כתוצאה מחוסר ההצלחה הוא זה שמוביל לתחושת העייפות. עייפות זו אינה בהכרח פיזית, אלא היא בעיקר מנטלית ונפשית, כיוון שמקורה במאמץ פנימי - הרצון העז להשיג משהו לעומת התוצאה בפועל. איך ההתנגדות למציאות יוצרת עייפות מנטלית? העייפות המנטלית נוצרת מתוך ההתנגדות של האדם למציאות שבה הוא נמצא. הוא מתאמץ כל הזמן להגדיר מה טוב ומה רע, מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה, וככל שהאדם עסוק יותר בשיפוט של המציאות, כך הוא מתעייף יותר. האדם משקר לעצמו ... האדם משקר לעצמו שיש מטרות חשובות שהוא חייב להשיג, או שהוא לא מספיק טוב, או שהעבר או העתיד שלו רעים. ככל שהאדם מחזיק ביותר שקרים מסוג זה, הוא חווה מאמץ פנימי גדול יותר, מה שגורם לעייפות כרונית. אילו האדם היה מפסיק לשקר לעצמו ולחפש רק את האמת המוחלטת, הוא היה משתחרר מתחושת המאמץ והעייפות הייתה נעלמת. מהו הפתרון האמיתי לעייפות כרונית ועייפות מנטלית? הפתרון לעייפות כרונית או עייפות מנטלית הוא להבין ולחקור את האמת לגבי הרצונות והמטרות של האדם. על האדם לשאול את עצמו מדוע הוא מתאמץ, האם הוא באמת רוצה את מה שהוא מנסה להשיג, והאם הוא בכלל חייב לרצות זאת. אם יחקור את הרצון שלו לעומק, האדם יוכל לגלות שייתכן והוא בכלל אינו מעוניין במטרות שהציב לעצמו, וכך המאמץ והעייפות ייפסקו. אליעד מציין כי אם האדם ידבוק באמת ולא יעסוק בהגדרות שגויות או בשקרים פנימיים, תחושת העייפות תיעלם לחלוטין. האם אפשר ... חלק טבעי מהחיים היחסיים והסובייקטיביים שבהם אנו חיים. אם האדם בוחר לשחק במשחק החיים, עליו להבין שהעייפות היא חלק בלתי נפרד מהמשחק, מפני שהמשחק דורש מאמצים וסבל, יחד עם הנאות והצלחות. מי שמחפש פתרון מוחלט לעייפות חייב להיצמד לאמת מוחלטת ולא להיות תלוי במטרות ובתוצאות שהוא מנסה להשיג. ... נובעת מהפער בין המציאות היחסית שהאדם חווה לבין האמת המוחלטת, שבה אין הבדלים בין טוב לרע ואין שום מטרה או הישג שצריך להגיע אליהם. אליעד מסביר שכל מאמץ שהאדם עושה נובע מתפיסה של הבדל בין הרצוי למצוי, וככל שהפער גדול יותר, כך מתגבר המאמץ והעייפות. לכן, התשובה לעייפות בלתי מוסברת או עייפות החומר היא תמיד לחקור את האמת המוחלטת, שמעבר לשיפוט היחסי. מהי האמת המוחלטת ואיך היא מעלימה עייפות? האמת המוחלטת היא מצב שבו האדם אינו מפריד בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי, ובין הישג לכישלון. במצב כזה האדם אינו מתאמץ כלל, משום שאין לו מטרה או תוצאה ספציפית שהוא מחויב לה. במצב של אמת מוחלטת, האדם חופשי מכל מאמץ פנימי ולכן אינו חווה שום עייפות, לא נפשית ולא פיזית. כדי להגיע לכך, על האדם לוותר על השקרים שהוא מספר לעצמו ולהיצמד לאמת המוחלטת ללא ...