... ונגדל אותו בסביבה שונה לחלוטין, עם שם אחר וזהות אחרת, הוא יזדהה עם זהות חדשה ושונה לגמרי. לדוגמה, אליעד משתמש בדימוי מתוך הסרט עליסה בארץ הפלאות, שבו עליסה אוכלת או שותה ומשנה את גודל הגוף שלה. כשהגוף משתנה, עליסה מתחילה לשאול מי אני?. הדוגמה הזו מבהירה כיצד ... הוא לא באמת נמשך לאישה, אלא לתחושה שהוא מקבל ביחס לעצמו דרכה. האדם למעשה מחפש תחושה מסוימת של שלמות פנימית או ערך עצמי, ולא באמת את האדם השני. למה אנחנו נאחזים בדימוי עצמי מסוים? אליעד מדגיש שכל הדמויות שאנחנו מנסים להיות, כמו חכם, יפה, מוצלח, נועדו למטרה אחת: לגרום לנו לאהוב את עצמנו. אנחנו מאמינים שאם נהיה בדמות מסוימת, נרגיש בעלי ערך וראויים לאהבה. לכן האדם נאחז בדימוי העצמי שלו כל כך חזק, כי הוא חושב שזו הדרך היחידה להרגיש טוב עם עצמו. מה קורה כשמבינים שהדמות היא רק סיפור? כשאדם מבין שהדמות שהוא ... אחרים, עם חוויות אחרות, היית מזדהה עם דמות אחרת לגמרי. זה מדגיש שהאני שלך הוא בעצם סיפור בלבד. מהי משמעות הדימוי של עליסה בארץ הפלאות? אליעד מביא את הדוגמה של הסרט עליסה בארץ הפלאות, שבו עליסה אוכלת או שותה ומשנה את גודל גופה. כאשר הגוף שלה משתנה, היא ... את הרעיון שהמטרה היא לאו דווקא לבטל כל רצון, אלא להבין שניתן גם וגם - גם להזדהות וגם להשתחרר מהזדהות. הוא מציע דימוי: כאילו יש בך חלק שלא מזדהה עם שום דבר, שלא אכפת לו מכלום - והחלק הזה יכול להתבונן על שאר החלקים שבך, שמזדהים, שרוצים, שפוחדים. ככל שאתה מפתח ... באמת, או להפסיק לרצות להיות מישהו בכלל. איך להשתחרר מהזדהות עם הדמות? מהו חופש פנימי אמיתי? למה אנחנו נאחזים בדימוי עצמי? איך לשחרר תלות רגשית באחרים? האם אפשר לאהוב את עצמי בלי תנאים? מה המשמעות של האלוהים שבי? מהו חופש פנימי ואיך ניתן להשיג אותו? ... מה אני רוצה?, ולנסות להבין את התודעה מעבר לאחזויות שאנחנו יוצרים סביב עצמנו. כחלק מההסברים, אליעד עושה שימוש בדימויים מעולם התודעה: הוא מציין כי אם אדם מזהה את עצמו כבן אדם מסוים, הוא למעשה נמצא בתוך סיפור. למשל, הוא מספר על דימוי שבו אדם יכול לחשוב שהוא מישהו מסויים, אך אם הוא יצא מתוך ההגדרה הזו, הוא יוכל להבין שהוא לא מחויב להיות שום דבר מסוים. האם האני שלנו הוא ...

... שאני משחק? התהליך השני הוא לזהות ולחקור את התועלת הרגשית והאישית שהדמות הזו מספקת לנו, וכן למה אנחנו למעשה לא מוכנים לוותר עליה לגמרי. לדוגמה: הדמות נותנת לנו ריגושים, משמעות, תחושת ערך עצמי . היא מאפשרת לנו להגשים פנטזיות או חלומות. היא נותנת תחושה שאנחנו מיוחדים או שונים מאחרים. בשיחה מפורטת בין אליעד לאדם שמרגיש שעבוד לדמות ... איש העסקים, מישהו שאנשים יעריכו ויגידו וואו, איזה גבר מצליח. אליעד: אוקיי. עכשיו בוא נשאל שאלה: למה אתה בכלל רוצה להיות הדמות הזאת? מה ההיגיון בזה? האדם: אני חושב שזה נותן לי ערך עצמי. ככה אני מרגיש שווה משהו, מיוחד, שונה מאחרים. אליעד: אבל למה אתה צריך להרגיש מיוחד ושונה מאחרים? האדם: כנראה כי אני מפחד להיות רגיל ופשוט. להיות ...

... לפעול כפי שהוא היה רוצה לפעול. שינוי דרך הפעולה: השלב הבא הוא לבצע שינוי מחשבתי או התנהגותי באותן סיטואציות, במטרה להרגיש שליטה ומסוגלות ולהפחית את הצורך באישור או הערכה מאחרים, ובפרט מדמות גברית חיצונית. מה הקשר בין תחושת חוסר גבריות לבין משיכה לגברים? אליעד כהן מסביר שהמשיכה לגברים במקרה זה היא תוצאה של צורך פנימי באישור גבריות. כאשר האדם מרגיש לא מספיק גברי, הוא מפנטז על גבר חזק וגברי שירצה אותו, וכך יחזק את תחושת הערך העצמי שלו. הוא אומר זאת בבירור: אצלך, המשיכה לגברים היא סימפטום של תחושת חוסר הגבריות שלך. ברגע שתתחזק מבפנים ותרגיש יותר בטוח בגבריות שלך, ...

...ואז לא היית חווה שום דבר. אם האדם היה זוכר הכל ויודע את הכל, באותה עוצמה, אז הוא לא היה מצליח להגיד, הנה קיר, כי בראש שלו היו המון מחשבות, ואם הוא חושב על הכל, אז הוא לא יכול להגדיר כלום. אבל אז הוא חווה שלמות, כי הוא לא חווה חסר. כשאנו מדברים על אין מקום, אי אפשר לדמיין אין מקום, למשל מחקת מהראש שלך את כל מה שקיים, קבלת מקום ריק, אבל כאשר אדם מדמיין אין מקום, הוא לוקח את כל המקום ומדמיין נקודה, אבל זה עדיין מקום, כי זה נקודה. ומה יקרה אם לא תחשוב...

...רוצה שהצד השני יחשוב עליך, בהיבט של מי צריך את מי. ומההיבט הזה, בדכ החלש צריך את החזק ולא החזק צריך את החלש. מה שאומר, שעליך לשדר לצד השני שאתה החזק ושהוא החלש. ואפשרי לעשות את זה, גם על ידי זה שכאשר הצד השני שאיתו אתה מנהל משא ומתן, מספר לך על עצמו והוא מנסה להרשים אותך במשהו מסוים, כגון לדוגמה שהוא מספר לך כמה הוא גדול חזק וכולי, במקרה שכזה, עליך לא להראות לו שאתה מתלהב מהחוזק שלו, גם אם אתה כן מתלהב מהחוזק שלו. אלא עליך לשדר לו, כאילו אתה ככ גדול...

...וכך נמשכת השרשרת אחורה בזמן או בתהליך. לדוגמה, אם יש לנו תוצאה (בן), לפניה נמצאת הסיבה הישירה (אבא), ולפני אבא נמצאת סיבה קודמת (סבא). כאשר אדם שואל איך הסיבה גרמה לתוצאה?, הוא בעצם מחפש להבין את השלב שנמצא בין הסיבה לתוצאה - כלומר, את הסיבה הישירה או הקרובה יותר שהובילה בפועל לתוצאה. לדוגמה, כאשר הנייר נשרף (התוצאה), האש (סיבה) היא אמנם סיבה מוכרת, אך אם נשאל איך בדיוק האש גורמת לשריפה?, אנחנו בעצם מחפשים סיבות נוספות הנמצאות בשרשרת - למשל שהאש...

...מציע לבדוק ולחקור כל פחד לעומק כדי להשתחרר ממנו. אם אתה פוחד מרעידת אדמה, למשל, הוא ממליץ לשאול: האם באמת רעידת אדמה יכולה להתרחש? התשובה היא שכן. אחר כך, תשאל את עצמך למה אתה פוחד, והתשובה תהיה כנראה כי אתה לא רוצה למות. אז תשאל שוב, האם למות זה באמת רע? בסופו של דבר, החקירה תוביל להבנה שהמציאות היא פשוט כפי שהיא, ואין צורך לפחד כל הזמן. איך להפחית את החשיבות של רצונות מסוימים? אליעד מציע להשתמש בכלי של משחק עם הרצון עצמו. למשל, להחליט שלא רוצים...

...עם חרדות מנטליות ולפוגג את האובססיה? השלב הראשון להתמודדות עם האובססיה הוא להבין שאין באמת צורך בקשר זוגי כדי להרגיש שלם עם עצמך. אליעד מסביר שאדם שיכול להרגיש טוב עם עצמו, גם בלי קשר, הוא לא יהיה תלוי בלקבל את התחושות הללו דרך גבר או אישה. הפתרון האידיאלי הוא להגיע למצב שבו האדם מרגיש שהוא שלם עם עצמו, לא מפחד להיות לבד ומפסיק לחפש אישור מבחוץ כדי להרגיש טוב. מהי הדרך האפקטיבית ביותר לשבור את המעגל האובססיבי? ההמלצה של אליעד היא להתחיל בתהליך של...

...מעין אלה. אם אדם מבין לחלוטין שאין לו כל יכולת שליטה על הדברים, אז כל השאלות המעשיות, היומיומיות, פשוט לא קיימות מבחינתו. לסיכום, אליעד כהן טוען שהשאלה אם אין לי בחירה חופשית, מה אני אמור לעשות? היא עצמה ביטוי לחוסר הבנה של המושג אין בחירה חופשית. הבנה אמיתית ושלמה של רעיון זה מסלקת כל אפשרות לשאול שאלות כאלה, בדיוק כמו שאבן שלא יכולה לזוז, לעולם לא תשאל לאן אני צריכה ללכת?. האם יש בחירה חופשית? איך להבין שאין לי שליטה על החיים? מה לעשות כשמבינים...

...דרך להתמודד עם התסמינים ועם המחלה. הכל לפי השורש של המחלה. ומצד האמת, ההתמודדות של האדם, היא תמיד מול השורש של הבעיה, גם אם הוא לא יודע מהו. והסיבה לכך שהאדם לא מוצא פתרון לבעיה כלשהי, היא אחת משתי אפשרויות. או שאין באמת פתרון לבעיה. או שיש פתרון לבעיה, אך האדם עדיין לא יודע אותו. וכאשר האדם מחפש פתרון לבעיה, הוא צריך לצאת מנקודת הנחה שאולי יש פתרון, כי אחרת אין טעם לחפש פתרון. וכל זמן שמבחינה שכלית יכול להיות פתרון, אפשר להניח שיש פתרון, ולחפש אותו...