גן עדן / גהינום, הם ביטוי למצב הנפשי של האדם ולעוצמת הטוב / רע שאותה הוא מרגיש ביחס למציאות. גן העדן והגהנום נמצאים בתוך ליבו של האדם. כאשר האדם מרגיש טוב, הרי שהוא מרגיש בגן עדן. וכאשר האדם מרגיש רע, הרי שהוא מרגיש בגהינום.
כמובן, שיש כאן גם המון דרגות שונות עוצמות שונות ומצבים שונים של גן עדן וגהינום. מאחר שגן עדן וגהינום הם ביטוי לחוויה של האדם, ממילא אפשרי המצב שבו יהיה האדם גם בגן עדן וגם בגהינום בו זמנית. ככל שרע יותר לאדם, כך הוא נמצא יותר בגהינום. וככל שטוב יותר לאדם, כך הוא נמצא יותר בגן עדן.
מי שיתבונן בעניין יראה, כי עוד נוסיף ונעמיק מה שבאמת חשוב, זה איך האדם מרגיש ביחס למציאות שבה הוא נמצא. האדם יכול להימצא במקום שנראה כמו גהינום, אך להרגיש בו טוב כאילו הוא נמצא בגן עדן. ויכול גם להיות מצב, שבו האדם נמצא במקום שנראה כמו גן עדן, אך האדם לא ממש מוצא את עצמו שם, והוא מרגיש שהוא נמצא בגהינום. בסופו של דבר, הגהנום וגן העדן נמצאים בתוך ליבו של האדם.
והשאלה המתבקשת היא, כיצד אפשר להגיע לגן עדן. כיצד יכול האדם לעבור כל כולו לגן עדן, ולהגיע למצב שבו הוא מרגיש רק טוב עלי אדמות, טוב מושלם ללא שום רע כלל? והתשובה לכך היא: כי הדרך היחידה להגיע למצב שבו האדם מרגיש אך ורק טוב, היא על ידי הבנת וקבלת המציאות באמת.
מי שיתבונן בעניין יראה, כי כל רע, שורשו הוא, בחוסר הבנת האדם, את הסיבה שבגללה המציאות היא כפי מה שהיא. כאשר האדם לא מבין מדוע המציאות היא דווקא כך ולא אחרת, על ידי זה נוצרים מצבים שבהם האדם חושב שהמציאות צריכה להיות אחרת, ואז נוצרת אצל האדם תחושה של רע. הרע קיים, רק כאשר האדם חושב, שהמציאות הייתה יכולה להיות טובה יותר, אם היא הייתה אחרת.
אם היה האדם מבין את השכל של המציאות, מתחבר לצורת המחשבה של המציאות, ומבין מדוע הדברים קורים כפי מה שהם, הרי שממילא הוא היה מבין מה טוב בכך שהדברים הם כפי מה שהם, וממילא הוא היה גם מרוצה מהם כפי מה שהם.
ונבהיר: ישנם מצבים, שבהם נדמה לאדם שהוא מבין את הסיבה שבגללה הדברים קורים, אך עדיין נראה לו שהדברים צריכים להתנהל אחרת. הדבר הזה מבטא הבנה חלקית אך לא שלמה של המציאות. כאשר נדמה לאדם שהסיבה שבגללה הדברים קורים היא לא מספיק טובה להבנתו, הרי שבעצם זה אומר שהוא לא מבין את הסיבה, שבגללה הסיבה של המציאות היא הטובה ביותר.
אין אפשרות, גם להבין באמת את הסיבה של המציאות, וגם לא להיות מרוצה ממנה בצורה כלשהי. אם האדם מסתכל על המציאות בעין אמיתית, ובאמת מבין מדוע העולם מתנהל כפי מה שהוא, על ידי זה,...
כמובן, שיש כאן גם המון דרגות שונות עוצמות שונות ומצבים שונים של גן עדן וגהינום. מאחר שגן עדן וגהינום הם ביטוי לחוויה של האדם, ממילא אפשרי המצב שבו יהיה האדם גם בגן עדן וגם בגהינום בו זמנית. ככל שרע יותר לאדם, כך הוא נמצא יותר בגהינום. וככל שטוב יותר לאדם, כך הוא נמצא יותר בגן עדן.
מי שיתבונן בעניין יראה, כי עוד נוסיף ונעמיק מה שבאמת חשוב, זה איך האדם מרגיש ביחס למציאות שבה הוא נמצא. האדם יכול להימצא במקום שנראה כמו גהינום, אך להרגיש בו טוב כאילו הוא נמצא בגן עדן. ויכול גם להיות מצב, שבו האדם נמצא במקום שנראה כמו גן עדן, אך האדם לא ממש מוצא את עצמו שם, והוא מרגיש שהוא נמצא בגהינום. בסופו של דבר, הגהנום וגן העדן נמצאים בתוך ליבו של האדם.
והשאלה המתבקשת היא, כיצד אפשר להגיע לגן עדן. כיצד יכול האדם לעבור כל כולו לגן עדן, ולהגיע למצב שבו הוא מרגיש רק טוב עלי אדמות, טוב מושלם ללא שום רע כלל? והתשובה לכך היא: כי הדרך היחידה להגיע למצב שבו האדם מרגיש אך ורק טוב, היא על ידי הבנת וקבלת המציאות באמת.
מי שיתבונן בעניין יראה, כי כל רע, שורשו הוא, בחוסר הבנת האדם, את הסיבה שבגללה המציאות היא כפי מה שהיא. כאשר האדם לא מבין מדוע המציאות היא דווקא כך ולא אחרת, על ידי זה נוצרים מצבים שבהם האדם חושב שהמציאות צריכה להיות אחרת, ואז נוצרת אצל האדם תחושה של רע. הרע קיים, רק כאשר האדם חושב, שהמציאות הייתה יכולה להיות טובה יותר, אם היא הייתה אחרת.
אם היה האדם מבין את השכל של המציאות, מתחבר לצורת המחשבה של המציאות, ומבין מדוע הדברים קורים כפי מה שהם, הרי שממילא הוא היה מבין מה טוב בכך שהדברים הם כפי מה שהם, וממילא הוא היה גם מרוצה מהם כפי מה שהם.
ונבהיר: ישנם מצבים, שבהם נדמה לאדם שהוא מבין את הסיבה שבגללה הדברים קורים, אך עדיין נראה לו שהדברים צריכים להתנהל אחרת. הדבר הזה מבטא הבנה חלקית אך לא שלמה של המציאות. כאשר נדמה לאדם שהסיבה שבגללה הדברים קורים היא לא מספיק טובה להבנתו, הרי שבעצם זה אומר שהוא לא מבין את הסיבה, שבגללה הסיבה של המציאות היא הטובה ביותר.
אין אפשרות, גם להבין באמת את הסיבה של המציאות, וגם לא להיות מרוצה ממנה בצורה כלשהי. אם האדם מסתכל על המציאות בעין אמיתית, ובאמת מבין מדוע העולם מתנהל כפי מה שהוא, על ידי זה,...