רבי נחמן דתי,
רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות,
רבי נחמן מברסלב, חסידות
ברסלב, חסידי
ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע
רבי נחמן נשאר דתי למרות ההבנה שהכל אחד? אנשים רבים שואלים את השאלה, אם
רבי נחמן מברסלב באמת הבין את כל מה שהוא הבין לגבי המציאות, למה הוא בכל זאת המשיך להיות דתי, לשמור מצוות ולחיות אורח חיים הלכתי. אליעד כהן מציג בשיחה זו את השאלה בצורה מפורטת, ומסביר כיצד ייתכן מצב שבו
רבי נחמן לכאורה הבין את המציאות בצורה מוחלטת, ובכל זאת לא שינה את אורח חייו הדתי. אליעד מציע כמה תשובות אפשריות לשאלה: התשובה הפשוטה היא
שרבי נחמן לא הבין הכל ולכן נשאר דתי. זוהי תשובה שמבטלת מראש את כל ההנחות. תשובה שנייה טוענת שמי שבאמת מבין את הכל, מחויב דווקא להיות דתי. התשובה השלישית אומרת שהשאלה עצמה לא רלוונטית, משום שהעיקר הוא מה האדם עצמו חושב, ולא מה חשב
רבי נחמן. למרות זאת, אליעד מתמקד בעיקר באפשרות אחרת, שלפיה
רבי נחמן היה חילוני בתוכו אך דתי בהתנהגותו. כלומר, הוא לא היה מחויב בתוכו לשמירת המצוות, אך בחר בכל זאת לקיים אותן. אליעד מסביר שזו דרך לתת
לרבי נחמן קרדיט, מאחר שאם הוא באמת הבין את האמת על המציאות, לא ייתכן שהוא חשב שהדת היהודית היא מחויבת. זו סוג של הערכה לאדם שהיה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך ובכל זאת בחר לשמר את המסגרת הדתית. אילו רמזים מעידים
שרבי נחמן היה חילוני בפנימיותו? אליעד מביא מספר דוגמאות שממחישות כי
רבי נחמן ביטא עמדות ביקורתיות כלפי היהדות והמסורת. אחרי שחזר מארץ ישראל,
רבי נחמן החל לדבר בגלוי על רעיונות שהמערכת הדתית ראתה כאפיקורסיים. הוא אמר למשל: אין לי בעיה לשמוע לשון הרע כי אני מבין את הטוב בזה, וגם התבטא: יש לי דברים יותר חשובים מהתורה.
רבי נחמן אפילו טען שגם את הרבנים צריך לגייר, לא רק את הגויים.
רבי נחמן גם הפסיק לנהוג בחומרות שהקפיד עליהן לפני כן, הפסיק לצום צומות מיוחדים והסביר שהוא כבר לא רואה בכך משמעות. הוא אפילו אמר שבשבת כבר לא אכפת לו ... מעשיות על רב שהבן שלו חשב שהוא עשה עבירה ולכן התרחק ממנו, ובכך רמז שצדיק יכול לעשות עבירה ועדיין להישאר צדיק. בנוסף,
רבי נחמן בחר לגור בעיר אומן, בבית של הכופר הכי גדול, והתיידד עם האפיקורסים שם, ישב איתם, שיחק שחמט ודיבר איתם על נושאים חוליים ולא תורניים בשבת. מדוע אם כך,
רבי נחמן נשאר בפועל דתי? אליעד מסביר שאין לשאלה הזו תשובה מוחלטת. אפשר לשאול גם לגבי כל אדם וגם לגבי המציאות כולה: אם הכל אפשרי, למה בפועל קורה רק דבר מסוים ולא משהו אחר? זו שאלה שאין לה פתרון מוחלט, וגם
רבי נחמן עצמו לא יכול היה לתת תשובה מוחלטת לכך. אליעד מסביר שמי שבאמת מבין את המציאות, מבין שבמהות אין הבדל בין האפשרויות, ולכן הוא כבר לא מוטרד מהשאלה למה הוא עושה דווקא דבר מסוים. כך גם לגבי
רבי נחמן: אין לו באמת תשובה מוחלטת למה הוא המשיך להיות דתי, אך גם לא הייתה לו באמת שאלה. מה הקשר בין השאלה הזאת לבין תפיסת האין - סוף יקומים? אליעד מוסיף הסבר נוסף לפיו קיימים אינסוף יקומים ובכל אחד מהם מתקיימת אפשרות אחרת. ביקום אחר,
רבי נחמן אולי הפך חילוני, ביקום נוסף הוא המשיך להיות דתי, וביקום אחר הוא המשיך להחמיר יותר. המשמעות היא שכל האפשרויות קיימות במקביל, ולכן אין משמעות ... שמצליח להבין את הרעיון הזה מבין שהמציאות לא מוגבלת, ושאין באמת שאלה למה דברים מסוימים קורים. האם התלמידים באמת הבינו את
רבי נחמן? אליעד גם מדבר על כך
שרבי נחמן עצמו אמר פעמים רבות שהתלמידים לא הבינו אותו. הוא מסביר שלמרות
שרבי נחמן שיבח את רבי נתן כתלמיד שהכי הבין אותו, זה רק ביחס לאחרים ולא בהבנה מוחלטת. הוא מבקר את חסידי
ברסלב שבמקרים רבים בכלל לא קוראים את ספרי
רבי נחמן אלא רק את דברי התלמידים. הוא מראה איך רבי נתן לפעמים ציטט את
רבי נחמן באופן שגוי, וכך נוצרת הבנה מעוותת של הדברים.
רבי נחמן אמר גם שאסור ללמוד מהנגלות שלו (מההתנהגות שלו), אלא רק מדבריו, ושיש דברים שהוא אומר בכוונה בצורה הפוכה כדי שהתלמידים יבינו בעצמם. איך אפשר לדעת את האמת לגבי
רבי נחמן או בכלל? אליעד חוזר ומדגיש שהנקודה המרכזית היא לא להסתמך על דבריו או על דברי