והתשובה לשאלה היא, כי כדי לגרום לילד להתעניין בלימודים, לשם כך צריך בצורה כלשהי, לגרום ללימודים, לתת לילד הנאה כלשהי. וההנאה, לא צריכה להיות כתגמול על הלימודים, אלא כתוצאה מהלימודים עצמם. כי הילד מטבעו, מאוד רוצה ללמוד, כל דבר שיצור אצלו הנאה. והילד לומד את כל הלימוד שלו, תוך כדי זה שהוא מנסה ליצור אצלו הנאה.
כך, שכדי לגרום לילד לאהוב את הלימודים, להשקיע בהם, וממילא להצליח בהם ובמבחנים וכיו"ב, לשם כך צריך לגרום בצורה כלשהי לילד, ליהנות מהלימודים עצמם. וזה, על ידי זה, שהילד עצמו יבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים המשעממים של בית הספר, כיצד הם יכולים ליצור אצלו הנאה.
אלא, שאם ההורה עצמו, חושב שהלימודים האלו, לא ברי שימוש בעולם האמיתי, אז כיצד הוא יכול לשכנע את הילד ליהנות מהלימודים?! כי הילד רוצה, הנאה מיידית. והילד רוצה לדעת, שבאופן מיידי, הלימודים שלו יביאו לו הנאה כלשהי, מעצם הידע שהוא רכש. ואם ההורים והמורים עצמם חושבים, שרוב הלימודים הם מיותרים לגמרי, עבור העולם האמיתי, אז כיצד ניצור הנאה אצל הילד?!
ונחדד: גם כאשר ההורה והמורה, כן מבינים שהלימודים מביאים לילד תועלת בעולם האמיתי, גם אז, זה לא תמיד מעניין את הילד. כי הילד, רוצה הנאה ותוצאה מיידית וטוב שכך. כי אדם שחושב בהיגיון, הוא ישקיע במה שמביא לו תועלת ממשית. ולא באיזה דבר, שאולי בעתיד יביא לו איזו תועלת, שהוא לא מבין אותה.
כך שגם כאשר המקצוע הנלמד, הוא כן יביא לילד תועלת כאשר הוא יהיה בוגר, הרי שגם אז, זה לא באמת מעניין את הילד. כי הילד רוצה הנאה מיידית. כל שכן, כאשר מדובר על מקצוע, שלא מביא שום תועלת ממשית, גם לא כאדם בוגר. כגון לדוגמה לימודי ההיסטוריה (כפי מה שהם נלמדים בד"כ). שהם, לא מביאים לאדם שום תועלת ממשית. מלבד זה, שאולי הוא יזכה באמצעותם באיזה חידון טריוויה וכיו"ב. שברור, שהם לא באמת מעניינים אף אחד.
ובנוסף על כל אלו, כאשר המורה עצמו מרגיש שחיקה מהעבודה כנ"ל, וכאשר המורה עצמו, לא באמת מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז כיצד בדיוק אפשר לצפות מהילד, שיתעניין במה שהוא לומד?!
ואף על פי כן, יש דרך לגרום לילד להתעניין בלימודים. והיא, על ידי זה שהילד יבין, כיצד הלימודים האלו מביאים לו תועלת ממשית ומיידית, בחיים האמיתיים שלו כילד. ואיך להסביר את זה לילד?
אז כדי להסביר למישהו משהו, לשם כך קודם לכן, זה שרוצה להסביר, עליו בעצמו להבין, את מה שהוא רוצה להסביר. ומי שרוצה בצורה כלשהי, לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה להבין, כיצד באמת הלימודים המשמימים האלו, כיצד הם מביאים לאדם תועלת ממשית כלשהי.
ואם באמת יצליח המורה עצמו שמלמד את התלמידים, אם הוא יצליח להבין, כיצד הלימודים שלו יכולים לייצר הנאה מיידית עבור התלמידים, הרי שהוא יצליח לגרום גם להם להתעניין בלימודים. ומצד האמת, אם המורה היה יודע, כיצד המקצוע שאותו הוא מלמד, כיצד הוא יכול להועיל לתלמידים ליהנות בחיים, הרי שגם הוא היה נהנה ממה שהוא מלמד, והוא עצמו לא היה מרגיש שחיקה, ממה שהוא מלמד.
כי מצד האמת, כל דבר שיש בעולם, וכל שכל כלשהו בכל תחום שהוא, הכל נועד לשרת את האדם כדי ליהנות. וכאשר האדם לומד היסטוריה, או דקדוק, או כל מקצוע אחר, הרי שבצורה כלשהי, האדם רוכש שכל כלשהו. שהשכל הזה, עוזר לאדם ליהנות טוב יותר בחיים.
ומצד האמת, כל הלימודים שהאדם לומד בבית הספר, כל הלימודים עוזרים לאדם בחיים. לא באופן ישיר באמצעות השימוש במה שהאדם למד, אלא באמצעות זה שהאדם בחייו הבוגרים, יש לו יכולות חשיבה יותר טובות. בגלל, כל אותם הדברים, שהוא למד בבית הספר.
וכאשר הילד לומד בבית הספר דבר כלשהו, מה שהוא באמת לומד, זה איך לחשוב בצורה נכונה יותר, כדי ליהנות יותר בחיים, גם כילד וגם כאדם בוגר. אלא, שהאדם נדמה לו, שהוא רוכש ידע. והידע, ברובו, הוא לא שימושי. וכאשר הידע הוא לא שימושי, כדי ליצור הנאה מיידית וברורה, הרי שהידע, הוא משעמם.
וגם המורה עצמו, נראה לו שהוא מלמד ידע. ומאחר שהמורה כבר יודע את מה שהוא מלמד, ממילא זה לא מעניין אותו, מה שהוא מלמד. כי הוא, הרי כבר יודע את החומר הנלמד. וכאשר המורה מלמד משהו שהוא כבר יודע, הוא סוג של מת חי. כי הרבה מורים, ממש מרגישים סוג של מוות, כאשר הם מלמדים. כי הלימודים ומה שהם מלמדים...
כך, שכדי לגרום לילד לאהוב את הלימודים, להשקיע בהם, וממילא להצליח בהם ובמבחנים וכיו"ב, לשם כך צריך לגרום בצורה כלשהי לילד, ליהנות מהלימודים עצמם. וזה, על ידי זה, שהילד עצמו יבין, כיצד ובאיזו דרך, הלימודים המשעממים של בית הספר, כיצד הם יכולים ליצור אצלו הנאה.
אלא, שאם ההורה עצמו, חושב שהלימודים האלו, לא ברי שימוש בעולם האמיתי, אז כיצד הוא יכול לשכנע את הילד ליהנות מהלימודים?! כי הילד רוצה, הנאה מיידית. והילד רוצה לדעת, שבאופן מיידי, הלימודים שלו יביאו לו הנאה כלשהי, מעצם הידע שהוא רכש. ואם ההורים והמורים עצמם חושבים, שרוב הלימודים הם מיותרים לגמרי, עבור העולם האמיתי, אז כיצד ניצור הנאה אצל הילד?!
ונחדד: גם כאשר ההורה והמורה, כן מבינים שהלימודים מביאים לילד תועלת בעולם האמיתי, גם אז, זה לא תמיד מעניין את הילד. כי הילד, רוצה הנאה ותוצאה מיידית וטוב שכך. כי אדם שחושב בהיגיון, הוא ישקיע במה שמביא לו תועלת ממשית. ולא באיזה דבר, שאולי בעתיד יביא לו איזו תועלת, שהוא לא מבין אותה.
כך שגם כאשר המקצוע הנלמד, הוא כן יביא לילד תועלת כאשר הוא יהיה בוגר, הרי שגם אז, זה לא באמת מעניין את הילד. כי הילד רוצה הנאה מיידית. כל שכן, כאשר מדובר על מקצוע, שלא מביא שום תועלת ממשית, גם לא כאדם בוגר. כגון לדוגמה לימודי ההיסטוריה (כפי מה שהם נלמדים בד"כ). שהם, לא מביאים לאדם שום תועלת ממשית. מלבד זה, שאולי הוא יזכה באמצעותם באיזה חידון טריוויה וכיו"ב. שברור, שהם לא באמת מעניינים אף אחד.
ובנוסף על כל אלו, כאשר המורה עצמו מרגיש שחיקה מהעבודה כנ"ל, וכאשר המורה עצמו, לא באמת מתעניין במה שהוא עצמו מלמד, אז כיצד בדיוק אפשר לצפות מהילד, שיתעניין במה שהוא לומד?!
ואף על פי כן, יש דרך לגרום לילד להתעניין בלימודים. והיא, על ידי זה שהילד יבין, כיצד הלימודים האלו מביאים לו תועלת ממשית ומיידית, בחיים האמיתיים שלו כילד. ואיך להסביר את זה לילד?
אז כדי להסביר למישהו משהו, לשם כך קודם לכן, זה שרוצה להסביר, עליו בעצמו להבין, את מה שהוא רוצה להסביר. ומי שרוצה בצורה כלשהי, לגרום לילד שלו להבין, שהוא יכול להפיק תועלת ממשית מלימודי ההיסטוריה לדוגמה, הרי שקודם לכן, עליו כהורה להבין, כיצד באמת הלימודים המשמימים האלו, כיצד הם מביאים לאדם תועלת ממשית כלשהי.
ואם באמת יצליח המורה עצמו שמלמד את התלמידים, אם הוא יצליח להבין, כיצד הלימודים שלו יכולים לייצר הנאה מיידית עבור התלמידים, הרי שהוא יצליח לגרום גם להם להתעניין בלימודים. ומצד האמת, אם המורה היה יודע, כיצד המקצוע שאותו הוא מלמד, כיצד הוא יכול להועיל לתלמידים ליהנות בחיים, הרי שגם הוא היה נהנה ממה שהוא מלמד, והוא עצמו לא היה מרגיש שחיקה, ממה שהוא מלמד.
כי מצד האמת, כל דבר שיש בעולם, וכל שכל כלשהו בכל תחום שהוא, הכל נועד לשרת את האדם כדי ליהנות. וכאשר האדם לומד היסטוריה, או דקדוק, או כל מקצוע אחר, הרי שבצורה כלשהי, האדם רוכש שכל כלשהו. שהשכל הזה, עוזר לאדם ליהנות טוב יותר בחיים.
ומצד האמת, כל הלימודים שהאדם לומד בבית הספר, כל הלימודים עוזרים לאדם בחיים. לא באופן ישיר באמצעות השימוש במה שהאדם למד, אלא באמצעות זה שהאדם בחייו הבוגרים, יש לו יכולות חשיבה יותר טובות. בגלל, כל אותם הדברים, שהוא למד בבית הספר.
וכאשר הילד לומד בבית הספר דבר כלשהו, מה שהוא באמת לומד, זה איך לחשוב בצורה נכונה יותר, כדי ליהנות יותר בחיים, גם כילד וגם כאדם בוגר. אלא, שהאדם נדמה לו, שהוא רוכש ידע. והידע, ברובו, הוא לא שימושי. וכאשר הידע הוא לא שימושי, כדי ליצור הנאה מיידית וברורה, הרי שהידע, הוא משעמם.
וגם המורה עצמו, נראה לו שהוא מלמד ידע. ומאחר שהמורה כבר יודע את מה שהוא מלמד, ממילא זה לא מעניין אותו, מה שהוא מלמד. כי הוא, הרי כבר יודע את החומר הנלמד. וכאשר המורה מלמד משהו שהוא כבר יודע, הוא סוג של מת חי. כי הרבה מורים, ממש מרגישים סוג של מוות, כאשר הם מלמדים. כי הלימודים ומה שהם מלמדים...
050-3331-331