בעיה רגשית מודחקת בלי חשיפה שלה ✔הדחקה, איך לטפל בבעיה מודחקת למרות שהיא מודחקת? טיפול בהדחקה בתת מודע, איך לטפל בהדחקה בלי הצפה? איך לטפל בהדחקה...

זוגיות, אהבה זוגית, מערכת יחסים זוגית, חיפוש זוגיות, זוגיות רוחנית, רצון בזוגיות, מערכת זוגית

...שהוא מרגיש בתחומים שונים בחייו, כמו חוסר בשיחה או חיבור עם מישהו אחר. ברגע שבו האדם מזהה את החוסר הזה, הוא מבין שהצורך בזוגיות לא בהכרח קשור בצורך להיות עם מישהו אחר, אלא בחיפוש אחר הזדהות. הדוברים מבקשים מהשומע להתבונן פנימה ולשאול את עצמו מה חסר לו בפועל, ואיך הוא יכול להשלים את החסר הזה. האם יש חוסר אמיתי בזוגיות? השיחה זורמת לשאלה רחבה יותר - האם יש דבר כזה חוסר אמיתי בזוגיות, או שמא כל החסר הוא רק תוצאה של תפיסת עולם לא מדויקת? הדוברים טוענים כי לעיתים האדם מחפש זוגיות מתוך רצון להרגיש פחות...

4 נקודות מבט, לאהוב את המציאות, לשנוא את המציאות, להכיל את המציאות, התייחסות לאירועים

...שלך כלפי האדם תלויה בפרשנות שלך לגבי מידת הנזק או התועלת מהפעולה שהוא מבצע כלפיך. לדוגמה, אם אדם יזרוק עליך משהו ותחווה זאת כפגיעה, אתה תשנא אותו. אבל אם תחשוב שהפעולה מיטיבה איתך (כמו אדם שנותן לך תרופה, למרות שאתה לא מבין את זה), אתה תאהב אותו. זאת אומרת, הרגש נובע ישירות מההערכה שלך את הפעולה. איך אדם יכול להגיע לאהוב מי שפוגע בו? כדי לאהוב אדם שמבצע פעולה פוגענית, אליעד מציע לבדוק לעומק מדוע הפעולה מתרחשת. אם תבין לעומק שהפעולה עצמה טובה עבורך - למשל, שהיא משרתת אותך ברמה מסוימת או מקדמת אותך...

זיהום הדלקים בנתב"ג, לזהות את שורש הבעיה, היכן הבעיה נמצאת, איך למצוא פיתרון לבעיה

...נקודתית בתפיסת האדם, בדיוק כמו הצינור המזוהם שמספק דלק למקום אחד ספציפי בלבד. איך פותרים בעיות נקודתיות בתפיסה? ברגע שהאדם מבין שהבעיה היא נקודתית, הוא יכול לחפש אלטרנטיבות מיידיות, כמו שנעשה במקרה של הדלקים, למשל שימוש במכליות חלופיות באופן זמני. זה מקביל למצב שבו אדם יכול באופן זמני להשתמש באמונה או בפתרונות קצרי טווח כמו מדיטציה או חשיבה חיובית כדי להרגיש טוב יותר. אך אליעד מדגיש שפתרונות זמניים אינם יכולים להוות פתרון לטווח ארוך. בדיוק כפי ששימוש במכליות אינו פתרון קבוע לזיהום הדלק, כך גם אמונה...

חרדה חברתית קשה, פחד חברתי, איך להכיר בחורה, איך להתחיל עם בחורה, פחד מאלימות מילולית, פחד מאלימות פיזית, בעיות תקשורת חברתית, טיפול בחרדה חברתית

...להיפגע כחלק בלתי נפרד מהחיים, ולהבין שגם אם נפגעים, זה לא סוף העולם. התפיסה שהכל משחק מאפשרת לאדם להשתתף בחיים בצורה מלאה יותר. אדם שמבין ומקבל את העובדה שייתכן שייפגע, מתמודד טוב יותר עם החרדה ועם המצבים החברתיים. אליעד ממחיש זאת בדוגמה של אדם שלומד גודו: הדבר הראשון שלומדים הוא איך ליפול נכון. כלומר, כדי להצליח במשחק, חייבים קודם כל לקבל את האפשרות להיפגע, וללמוד כיצד להתמודד איתה. מהם השלבים הפרקטיים לטיפול בחרדה חברתית לפי אליעד? השלבים שאליעד מציע לטיפול בחרדה חברתית הם: לדמיין את התרחיש הגרוע...

משחק החיים, החיים כמשחק, ליהנות מהחיים, לקחת את החיים בקלות, להרגיש שהחיים משחק, לשחק עם החיים

...מחשבה של אני רוצה או אני חייב להשיג, עליך להזכיר לעצמך שהכל זמני וחולף. לדוגמה, אם מישהו רוצה מישהי והיא אינה מעוניינת בו, עליו לומר לעצמו מה זה משנה שאני רוצה אותה? הרי בסופו של דבר הכל נגמר. המחשבה הזאת עוזרת לו לשחרר את הלחץ מהעניין ולהתייחס לחיים בקלילות. כאשר יש לאדם מחשבה כמו אני חייב שהיא תרצה אותי, הוא למעשה משכנע את עצמו שיש משמעות גדולה לכך. ככל שהוא ירגיש שזה באמת משנה, הוא יסבול יותר. אליעד מדגיש שכדי להרגיש שהחיים הם משחק, עליך להרגיש שכל דבר הוא לא באמת משנה. לא מספיק רק להבין בשכל...

כמה אנשים הגיעו? כמה אנשים סיימו? שיחת חולין של תלמיד חכם, שיחת היפוכים, שיחה על שום דבר, לפתח שיחה, דיבייטינג, קושיות על מורה רוחני, קושיות על אליעד כהן, השכל של אליעד כהן - חלק 2

...היה מתגלה לאדם ואומר לו מה שאליעד אומר נכון, עדיין זה לא היה מספיק, כי האדם הספקן תמיד ימצא סיבות לפקפק. הטענה היא שהאישור החיצוני, לא משנה כמה חזק, לעולם לא יוכל להחליף את הבדיקה העצמית והאישית של האדם עם עצמו. אליעד ממחיש נקודה זו דרך דוגמה פשוטה: יש אנשים שחוו מוות קליני וחזרו לחיים בטענה שהעולם הבא אמיתי, ועדיין אנשים לא בהכרח חוזרים בתשובה בעקבות כך. למה? כי עצם קיום העדויות לא מספיק כדי לשכנע אדם שיש בו ספק. ההוכחות החיצוניות הן תמיד מוגבלות ואינן תחליף להתבוננות פנימית ולברור עצמי. האם לאליעד...

יחסי הורים וילדים, לקבל ולתת, לדאוג לאחרים, דאגה לאחרים, דאגה לילדים, לדאוג לילדים, רצון לתת, רצון לקבל, ארגון זקא, אלטרואיזם, זולתנות, אינטרסנטיות, פילנתרופיה, אגואיסטיות, אנוכיות, אגואיזם

...את זה בכמה נקודות. הוא מראה את הדוגמה של הורים שמוכנים לקום באמצע הלילה כדי לדאוג לילדיהם החולים, למרות שהדבר לא בהכרח נעים להם. לעיתים, השאיפה להוכיח אהבה והמחויבות למישהו אחר עוזרת להם להתגבר על תחושת הקושי. הדיון עובר לדוגמאות נוספות, כמו ההשקעה של הורים בילדים עם בעיות בריאותיות או התמודדות עם מחלות סופניות של בני משפחה. כאן אליעד מציין את המורכבות של המניעים מאחורי הדאגה: במקרים רבים, הדאגה לאחרים נובעת מתוך תחושת מחויבות פנימית שמושפעת מהערכים האישיים של כל אחד. האם נוכל להרגיש סיפוק אמיתי...

האם אני רוצה או לא רוצה משהו? איך לדעת מה אני רוצה? 2 סוגים של לא רוצה, לא רוצה שנובע מעצלנות, לא רוצה שנובע מפחד, האם אני לא רוצה או רוצה שלא? לא רוצה כי לא יכול, לא רוצה כי רוצה שלא, להבין מה אני רוצה, האם אני רוצה משהו?

...שעולות כשאנחנו מנסים להבין אם אנו באמת רוצים משהו או לא. זהו תהליך של בירור עצמי, שמצריך אותנו לשאול את עצמנו שאלות חשובות על הרצונות שלנו. הדברים מתחילים בכך שאליעד כהן שואל את הקהל שאלות פשוטות שמובילות אותנו לחשיבה מעמיקה יותר על מה שאנחנו רוצים. הוא מתחיל בשאלה: האם אתה רוצה לאכול? ולמרות שהשאלה נראית טריוויאלית, היא פתאום מובילה אותנו להרהורים על מה שאנחנו רוצים באמת. לדוגמה, אדם עשוי לחשוב שהוא רוצה זוגיות, אך ברגע שמציעים לו לפעול כדי להשיג אותה, הוא עלול להבין שהוא לא באמת רוצה זוגיות. הצעד...

הפרעת התנגדות, הפרעת odd, הפרעה התנהגותית מרדנית, הפרעת סרבנות, הפרעת עקשנות, התנהגות נגטיביסטית, הפרעת מרדנות אצל ילדים, הפרעה מרדנית מתנגדת, הפרעה מתנגדת, הפרעה התפתחותית

..., למה זה רע להרגיש שאתה עושה משהו שמישהו אמר לך? ואז לאפשר לו להטיל ספק בהנחות הללו. כמו כן, מומלץ להראות לו שהוא לא באמת חייב לרצות או לא לרצות דבר מסוים, אלא יכול פשוט להפסיק להיאבק בתחושת ההתנגדות. אליעד כהן מדגיש שחשוב מאוד להבין שזה לא משנה אם הילד עושה או לא עושה משהו - כל עוד הוא מבין שזה לא מאבק אמיתי בחופש שלו, הוא יוכל להירגע ולבחור ביתר קלות. מה המסר העיקרי של אליעד כהן לגבי הפרעת התנגדות? המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שהבעיה אינה בפעולות עצמן אלא באופן שבו הילד תופס אותן. הילד צריך ללמוד...

שם
סיסמא