מה זה מאמץ ומהי תחושת התאמצות?

אליעד כהן מסביר לעומק את המושגים "מאמץ" ו"התאמצות". לדבריו, המושג "מאמץ" הוא ביטוי לתחושה מסוימת המתרחשת כאשר אדם חווה פער בין הרצון שלו לבין המציאות. באופן פשוט, מאמץ נובע מהשילוב של שני דברים: רצון לשנות את המציאות, וקושי בשינוי הזה. אליעד מדגיש שמאמץ לא מופיע סתם כך, חייבת להיות התנגדות כלשהי או קושי לשינוי המצב הקיים. אם לא הייתה התנגדות ולא היה קושי, לא היה גם שום מאמץ.

לדוגמה, אם אדם מנסה להרים קילו אחד או מאה קילו, ברור שהרמת מאה קילו כרוכה ביותר מאמץ, משום שזה קשה יותר. הקושי כאן הוא ההתנגדות של כוח הכבידה. ככל שההתנגדות גדולה יותר, כך גם המאמץ שנדרש גדל. דוגמה זו ממחישה באופן חד וברור כיצד המאמץ תלוי בגודל ההתנגדות ובקושי הנתפס.

מתי מאמץ מופיע בחיים שלנו?

אליעד מסביר שמאמץ מופיע בכל פעם שאדם רוצה לשנות משהו ממצבו הנוכחי. הוא מדגים זאת באומרו שאם המציאות מתאימה בדיוק למה שהאדם רוצה, לא נדרש מאמץ כלל. אך ברגע שיש פער, אפילו קטן, בין מה שהאדם רוצה לבין מה שיש במציאות - הוא מיד יחווה מאמץ. לדוגמה, כאשר אדם רעב, הוא מרגיש תחושה של מאמץ כי המציאות היא שהוא רעב והוא רוצה לשנות זאת על ידי אכילה. כלומר, כדי שהאדם יחווה מאמץ חייב להיות לו רצון מנוגד למצב הנוכחי, רצון שיגרום לו לנסות לשנות את המצב.

אליעד מוסיף שהמאמץ לא חייב להיות פיזי בלבד, הוא יכול להיות גם מנטלי או רגשי. למשל, אדם שרוצה להבין רעיון מורכב ואינו מצליח בכך, חווה מאמץ רגשי ושכלי. הוא מתאמץ להבין ומרגיש קושי נפשי, אפילו אם הוא אינו עושה פעולה פיזית כלשהי.

האם אפשר לחיות ללא שום מאמץ?

אליעד מציין שאדם יכול להגיע למצב שבו הוא אינו מתאמץ כלל, אך מצב כזה ידרוש ממנו שלא ירצה לשנות דבר במציאות כלל. כלומר, לחיות ללא שום מאמץ משמעותו לקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא, בלי שום רצון אחר. אם האדם אינו מנסה להבדיל בין "יש" ל"אין", בין "אני" ל"לא אני", הוא לא יחווה מאמץ. אך במצב כזה גם לא תהיה משמעות לדבר, לא טוב ולא רע. לדבריו של אליעד, עצם ההבדלה בין דברים במציאות כרוכה במאמץ. אם אדם אומר "זה קיר" או "זה שולחן", הוא כבר עשה פעולה של מאמץ. גם אם נראה שהאדם מזהה דברים בקלות, הרי שהמוח שלו עדיין מבצע מאמץ כדי להבחין בין דבר לדבר.

מהו הקשר בין מאמץ לרע?

לפי אליעד, התחושה שאנחנו מכנים "רע" היא תוצר ישיר של מאמץ. אדם מרגיש רע כאשר הוא מתאמץ לשנות משהו במציאות והוא נתקל בקושי לעשות זאת. אם אדם לא היה מתאמץ ולא היה מנסה לשנות דבר, הוא גם לא היה מרגיש רע. תחושת הרע מופיעה כאשר אדם חש שהוא לא משיג את מה שהוא רוצה. לכן, כדי להרגיש רע, האדם חייב כבר לבצע פעולה של מאמץ, כלומר, לנסות לשנות את המציאות.

אליעד משתמש בדוגמה נוספת: אדם שמכים אותו. עצם זה שמכים אותו לא גורם לו להרגיש רע אוטומטית, אלא הרצון שלו להפסיק את המכות, כלומר, לשנות את המציאות, הוא שיוצר את תחושת הרע. במילים אחרות, הסבל אינו נובע ישירות מהאירוע עצמו אלא מהרצון שהאירוע לא יקרה.

מדוע אנשים מתאמצים גם מבלי לשים לב לכך?

אליעד מסביר שלפעמים אנשים לא מודעים לכך שהם מתאמצים. הוא נותן דוגמה של אדם שנמצא בחדר עם כיסא אחד, אך מחליט לעצמו שיש שם שני כיסאות. ההחלטה להבדיל ולהגדיר את המציאות בצורה שאינה תואמת למה שבפועל קיים - כבר יוצרת מאמץ. האדם מתאמץ לשמר את הדמיון או את האשליה של שני כיסאות, אף על פי שקיים...