6:34השתקפות עצמית, להאשים אחרים, להאשים את עצמך, לקחת אחריות, להסיר אחריות, מי באמת אשם? את מי להאשים? האם באמת כל הפוסל במומו פוסל? האם אני אחראי? זוגיות כמראה
האם באמת כל הפוסל במומו פוסל?
אליעד כהן מציג בהרצאה את הרעיון שאומר שכל ביקורת שיש לאדם על אחרים בעצם משקפת את הבעיות שלו עצמו. הוא מסביר שאם אדם חושב שמישהו משקר לו, זה לא אומר בהכרח שהוא עצמו משקר ישירות באותה סיטואציה, אלא שיש בו משהו שמשקר לעצמו או מאמין בשקר כלשהו שמאפשר לו לראות את השקר באחרים. אליעד מדגים זאת בכך שאם אדם אומר "מישהו משקר לי", המשמעות היא שיש לו הנחה פנימית או תפיסת עולם שקרית, שעל בסיסה הוא מזהה את השקר של האחר.
לדוגמה, אם אדם טוען שמישהו אחר שורף אותו או פוגע בו, אליעד מסביר שהסיבה היחידה שהוא יכול לחוות פגיעה כזאת היא כי הוא עצמו שורף את עצמו, כלומר, הוא זה שמאמין שיש הבדל בינו לבין האחר. למעשה, אליעד מציין שכל התחושות הרעות נובעות מהאמונה שיש הפרדה בין האדם למציאות או בינו לבין האחרים, ושהוא פגיע.
האם מותר להאשים אחרים במשהו?
אליעד מדגיש שבהתנהלות היומיומית מותר להגיד שאדם אחר פגע, שיקר או גנב ממך, ואין עם זה בעיה בפרקטיקה הרגילה של החיים. בעולם המעשי אפשר להתייחס לאנשים אחרים כאשמים במעשים שלהם, אולם אם אדם שואף להתפתחות רוחנית עמוקה יותר, להיות מאושר באמת, או להרגיש שלם ומאוחד עם המציאות, אז הוא חייב להסתכל פנימה ולשאול את עצמו איפה הוא עצמו אשם. התהליך הזה מוביל אותו להבנה שלמעשה הוא אחראי באופן מלא לכל מה שהוא מרגיש ולכל מה שקורה לו.
לדוגמה, אם מישהו צוחק עליך ואתה נפגע מזה, אליעד מציע לא להסתכל על האדם שצחק כאשם, אלא לשאול: "מי אמר בכלל שהוא התכוון לפגוע? אולי לא הבנתי נכון את הכוונה שלו, אולי אני מניח הנחות שגויות על המצב?". כלומר, לקיחת האחריות היא למעשה ההבנה שאתה היחיד שגורם לעצמך לחוש פגוע, בגלל הדרך שבה אתה מפרש את המציאות.
מה המשמעות של לקחת אחריות מלאה על המציאות?
אליעד מסביר שכאשר אתה לוקח אחריות מלאה, אתה מבין שכל דבר טוב או רע שקורה לך, הוא תוצאה ישירה של הבחירות הפנימיות שלך. גם אם משהו נראה חיצוני ומנותק ממך, אם נפגעת מזה או סבלת מזה, האחריות לסבל היא שלך. לדוגמה, אם אתה מרגיש רעב וסובל, זה לא האוכל שחסר שמייצר לך סבל, אלא אתה זה שמייצר את הסבל על ידי הרצון שלך לאכול. המציאות רק משקפת לך את המאבק הפנימי שלך עם עצמך.
אולם, אליעד מדגיש שלא מדובר בהכחשת המציאות או התעלמות מאנשים אחרים, אלא בהבנה עמוקה שהמקור לכל הבעיות והסבל בחיים שלך נמצא בתפיסות שלך ובאמונות שלך לגבי המציאות.
האם אפשר להאשים רק את המציאות?
אליעד מתייחס לכך שאדם יכול לבחור להאשים את המציאות או אנשים אחרים במה שקורה לו. אך לטענתו, ככל שהאדם יבחר להאשים רק את החיצוני, הוא ירגיש חסר אונים, כיוון שהוא למעשה אומר שאין לו שום שליטה על החיים שלו. אדם כזה מוותר על הכוח והאפשרות לשנות את מצבו.
האפשרות השנייה שאליעד מציע, היא להאשים את עצמך בכל. לקחת את האחריות המלאה גם על הדברים השליליים. כשאדם עושה זאת, הוא מחזיר לעצמו את השליטה בחייו ואת הכוח לשנות את מצבו. אולם אליעד מסביר גם שיש מצבים בהם האדם יבחר ביודעין להאשים משהו חיצוני, כי זה עוזר לו להקל על תחושת האחריות ולהתמודד באופן יותר קליל עם הסיטואציה, אבל אז הוא צריך להיות מודע שזה סוג של משחק שהוא בוחר לשחק עם עצמו.
מדוע לפעמים נוח להאשים אחרים ולא את עצמנו?
אליעד מסביר שלפעמים קל יותר לאדם להאשים גורם חיצוני, מכיוון שאם הוא היה לוקח אחריות מלאה באופן אמיתי ועמוק, הוא היה מבין שהכל מושלם כפי שהוא, ושהכל באחריותו. אבל אז עלולה לעלות השאלה מדוע בכלל לנסות לשנות משהו. לכן, אליעד מסביר שזה טבעי ולפעמים אף מועיל להשתמש בהאשמה של גורמים חיצוניים כדי ליצור מניע לפעולה בעולם, אך חשוב להיות מודעים לכך שזהו תהליך של בחירה מודעת ולא האמת המוחלטת.
מה קורה כאשר אדם מבין את האחריות שלו במאה אחוז?
אליעד מסיים בהסבר מעמיק שמי שמגיע להבנה אמיתית ועמוקה שהכל באחריותו במאה אחוז, כבר לא מרגיש צורך לשנות שום דבר חיצוני באופן מהותי, משום שהוא מרגיש טוב בכל מצב. כשהכל טוב לאדם מבפנים, הוא לא מחפש להצדיק את עצמו, להאשים או לתקן אחרים, מכיוון שהאושר שלו כבר אינו תלוי בשום דבר חיצוני.
לסיכום, אליעד כהן מציג בהרצאה פרספקטיבות עמוקות על אשמה ואחריות, ומסביר כיצד ניתן להשתמש בהן כדי להגיע לאושר ושלווה פנימית אמיתיים.
אליעד כהן מציג בהרצאה את הרעיון שאומר שכל ביקורת שיש לאדם על אחרים בעצם משקפת את הבעיות שלו עצמו. הוא מסביר שאם אדם חושב שמישהו משקר לו, זה לא אומר בהכרח שהוא עצמו משקר ישירות באותה סיטואציה, אלא שיש בו משהו שמשקר לעצמו או מאמין בשקר כלשהו שמאפשר לו לראות את השקר באחרים. אליעד מדגים זאת בכך שאם אדם אומר "מישהו משקר לי", המשמעות היא שיש לו הנחה פנימית או תפיסת עולם שקרית, שעל בסיסה הוא מזהה את השקר של האחר.
לדוגמה, אם אדם טוען שמישהו אחר שורף אותו או פוגע בו, אליעד מסביר שהסיבה היחידה שהוא יכול לחוות פגיעה כזאת היא כי הוא עצמו שורף את עצמו, כלומר, הוא זה שמאמין שיש הבדל בינו לבין האחר. למעשה, אליעד מציין שכל התחושות הרעות נובעות מהאמונה שיש הפרדה בין האדם למציאות או בינו לבין האחרים, ושהוא פגיע.
האם מותר להאשים אחרים במשהו?
אליעד מדגיש שבהתנהלות היומיומית מותר להגיד שאדם אחר פגע, שיקר או גנב ממך, ואין עם זה בעיה בפרקטיקה הרגילה של החיים. בעולם המעשי אפשר להתייחס לאנשים אחרים כאשמים במעשים שלהם, אולם אם אדם שואף להתפתחות רוחנית עמוקה יותר, להיות מאושר באמת, או להרגיש שלם ומאוחד עם המציאות, אז הוא חייב להסתכל פנימה ולשאול את עצמו איפה הוא עצמו אשם. התהליך הזה מוביל אותו להבנה שלמעשה הוא אחראי באופן מלא לכל מה שהוא מרגיש ולכל מה שקורה לו.
לדוגמה, אם מישהו צוחק עליך ואתה נפגע מזה, אליעד מציע לא להסתכל על האדם שצחק כאשם, אלא לשאול: "מי אמר בכלל שהוא התכוון לפגוע? אולי לא הבנתי נכון את הכוונה שלו, אולי אני מניח הנחות שגויות על המצב?". כלומר, לקיחת האחריות היא למעשה ההבנה שאתה היחיד שגורם לעצמך לחוש פגוע, בגלל הדרך שבה אתה מפרש את המציאות.
מה המשמעות של לקחת אחריות מלאה על המציאות?
אליעד מסביר שכאשר אתה לוקח אחריות מלאה, אתה מבין שכל דבר טוב או רע שקורה לך, הוא תוצאה ישירה של הבחירות הפנימיות שלך. גם אם משהו נראה חיצוני ומנותק ממך, אם נפגעת מזה או סבלת מזה, האחריות לסבל היא שלך. לדוגמה, אם אתה מרגיש רעב וסובל, זה לא האוכל שחסר שמייצר לך סבל, אלא אתה זה שמייצר את הסבל על ידי הרצון שלך לאכול. המציאות רק משקפת לך את המאבק הפנימי שלך עם עצמך.
אולם, אליעד מדגיש שלא מדובר בהכחשת המציאות או התעלמות מאנשים אחרים, אלא בהבנה עמוקה שהמקור לכל הבעיות והסבל בחיים שלך נמצא בתפיסות שלך ובאמונות שלך לגבי המציאות.
האם אפשר להאשים רק את המציאות?
אליעד מתייחס לכך שאדם יכול לבחור להאשים את המציאות או אנשים אחרים במה שקורה לו. אך לטענתו, ככל שהאדם יבחר להאשים רק את החיצוני, הוא ירגיש חסר אונים, כיוון שהוא למעשה אומר שאין לו שום שליטה על החיים שלו. אדם כזה מוותר על הכוח והאפשרות לשנות את מצבו.
האפשרות השנייה שאליעד מציע, היא להאשים את עצמך בכל. לקחת את האחריות המלאה גם על הדברים השליליים. כשאדם עושה זאת, הוא מחזיר לעצמו את השליטה בחייו ואת הכוח לשנות את מצבו. אולם אליעד מסביר גם שיש מצבים בהם האדם יבחר ביודעין להאשים משהו חיצוני, כי זה עוזר לו להקל על תחושת האחריות ולהתמודד באופן יותר קליל עם הסיטואציה, אבל אז הוא צריך להיות מודע שזה סוג של משחק שהוא בוחר לשחק עם עצמו.
מדוע לפעמים נוח להאשים אחרים ולא את עצמנו?
אליעד מסביר שלפעמים קל יותר לאדם להאשים גורם חיצוני, מכיוון שאם הוא היה לוקח אחריות מלאה באופן אמיתי ועמוק, הוא היה מבין שהכל מושלם כפי שהוא, ושהכל באחריותו. אבל אז עלולה לעלות השאלה מדוע בכלל לנסות לשנות משהו. לכן, אליעד מסביר שזה טבעי ולפעמים אף מועיל להשתמש בהאשמה של גורמים חיצוניים כדי ליצור מניע לפעולה בעולם, אך חשוב להיות מודעים לכך שזהו תהליך של בחירה מודעת ולא האמת המוחלטת.
מה קורה כאשר אדם מבין את האחריות שלו במאה אחוז?
אליעד מסיים בהסבר מעמיק שמי שמגיע להבנה אמיתית ועמוקה שהכל באחריותו במאה אחוז, כבר לא מרגיש צורך לשנות שום דבר חיצוני באופן מהותי, משום שהוא מרגיש טוב בכל מצב. כשהכל טוב לאדם מבפנים, הוא לא מחפש להצדיק את עצמו, להאשים או לתקן אחרים, מכיוון שהאושר שלו כבר אינו תלוי בשום דבר חיצוני.
לסיכום, אליעד כהן מציג בהרצאה פרספקטיבות עמוקות על אשמה ואחריות, ומסביר כיצד ניתן להשתמש בהן כדי להגיע לאושר ושלווה פנימית אמיתיים.
- האם כל הפוסל במומו פוסל?
- מי באמת אשם במה שקורה לי?
- איך לקחת אחריות מלאה על החיים?
- מהי זוגיות כמראה?
- האם מותר להאשים אחרים?
- איך להגיע לאושר אמיתי?
- מדוע אני נפגע מאחרים?
050-3331-331