מדוע חיפוש האמת חייב להיות נטול כל אינטרס אישי?

אליעד כהן מסביר שכאשר אדם יוצא לחפש את האמת, חיוני שיעשה זאת ללא כל אינטרס או העדפה אישית. כדי להבין באופן מלא את המושג "חיפוש האמת", אליעד מביא דוגמה של אדם שמגיע לבדוק האם התורה נכונה או לא נכונה. לכאורה, אותו אדם טוען שהוא מעוניין לבדוק את האמת באופן אובייקטיבי, אך בפועל קיימת אצלו הטיה פנימית. מדוע? מפני שהאדם מעדיף שהתורה תהיה נכונה. הוא אינו ניגש לבדיקה בצורה נייטרלית, אלא כבר מלכתחילה יש לו רצון או אינטרס שהתוצאה תהיה לצד מסוים.

אליעד מפרט את הבעיה הזו בעזרת דוגמה ברורה: אותו אדם הדתי בודק את נכונות התורה, ולמרות שהוא טוען בפני עצמו ובפני אחרים שהוא בוחן את הדברים באובייקטיביות, בפועל הוא לא באמת מסוגל לקבל כל תוצאה באותה מידה. מדוע? משום שאם יתברר לו שהתורה אינה נכונה, הוא יצטרך להתמודד עם ההשלכות הלא נעימות - הוא יחשוב שהוא טיפש, שהוריו טיפשים, ושהקהילה שלו כולה טועה. משום כך, באופן טבעי, יש לו נטייה נסתרת להעדיף שהבדיקה תוביל לתוצאה שהתורה אכן נכונה. ההעדפה הזו משפיעה באופן בלתי נמנע על הבדיקה ועל התוצאה שתתקבל בסופה.

כיצד העדפה משפיעה על יכולתנו לגלות את האמת?

ההסבר של אליעד כהן נוגע לנקודה חשובה: ברגע שיש לאדם העדפה, אפילו הקלה ביותר, לגבי התוצאה שהוא מעוניין לקבל בתהליך חיפוש האמת, ההעדפה הזו יוצרת הטיה. הוא אינו יכול לראות את הדברים בצורה נקייה באמת. אפילו אם ההטיה קטנה כמו "חוט השערה", כפי שמדגים אליעד, הדבר פוגם באופן מהותי ביכולתו של האדם להגיע לאמת מוחלטת. גם אם האדם אומר לעצמו שהוא מוכן לקבל כל תוצאה, אם בתוך ליבו הוא בכל זאת מעדיף משהו מסוים - ההעדפה הזו מייצרת שיבוש בתהליך החשיבה ומונעת ממנו להגיע לתוצאות אמיתיות ואובייקטיביות.

אליעד מדגיש שהאמת דורשת ניקיון מוחלט מהעדפות, מה שאומר שבשביל למצוא אמת אמיתית, האדם חייב להיות נטול לחלוטין מכל אינטרס. ההעדפה הפנימית הקטנה ביותר עלולה לגרום לכך שהאדם יקבל "אמת שקרית" ויטעה את עצמו לחשוב שזו האמת האמיתית, בעוד שבפועל זו רק האמת שהוא העדיף שתהיה קיימת.

מהי הדרך הנכונה לבדוק האם התורה נכונה או לא נכונה?

אליעד מסביר באופן מפורט כיצד יש לגשת לשאלת נכונות התורה או כל שאלה אחרת שדורשת בדיקת אמת. הוא מתאר כיצד נראית הגישה הנכונה:

- על האדם לגשת אל השאלה באופן שווה לחלוטין, כלומר, במצב של "חמישים - חמישים".

- האדם לא צריך להעדיף אפילו מעט את האפשרות שהתורה נכונה או לא נכונה.

- מצב זה של נייטרליות מוחלטת נקרא על ידי אליעד "מצב חמישים - חמישים". במצב זה לא תהיה שום הטיה, והבדיקה תהיה אמיתית ואובייקטיבית.

אם יש אפילו הטיה קטנה לכיוון אחד, למשל, 49.999% מול 50.001%, עדיין לא מדובר בבדיקה אובייקטיבית. לכן, האדם נדרש לנטרל לחלוטין את כל רצונותיו, רגשותיו, הפחדים או החששות מהתוצאות שעלולות להיות לבדיקת האמת שלו.

מהי המשמעות המעשית של חיפוש אמת נקי מאינטרסים?

המשמעות המעשית של הדברים לפי אליעד היא שהאדם צריך לשאול את עצמו בכנות מלאה האם הוא באמת מוכן לגלות כל אמת שהיא, ללא קשר לתוצאה. הוא חייב להסכים לקבל את האפשרות שהוא טועה, שהוריו טעו, שהסביבה שלו טועה, ואפילו שהוא חי בשקר מוחלט. רק כאשר הוא מסוגל להתמודד עם כל אפשרות שתתגלה בפניו, ללא שום התנגדות פנימית, רק אז הוא יוכל למצוא את האמת באופן מלא.

אליעד מדגיש שלמרות שזהו דבר קשה ביותר לעשות, והוא דורש מאמץ פנימי גדול, אין דרך אחרת להגיע לאמת האמיתית. כל גישה אחרת רק תוביל את האדם לאמת שהוא בחר מראש שתהיה קיימת עבורו, ולא לאמת האובייקטיבית.

למה הדתיים לא מגלים שהתורה לא נכונה?

הסיבה שהדתיים אינם מגלים שהתורה לא נכונה, לפי אליעד כהן, נעוצה באינטרסים הפנימיים שלהם. הם מעדיפים לגלות שהתורה נכונה מפני שקבלת האמת האחרת, שהתורה אינה נכונה, מאיימת על הזהות האישית שלהם, על אמונותיהם, ועל אורח החיים שלהם. החשש הפנימי הזה מוביל לכך שהבדיקה שלהם לעולם אינה אובייקטיבית במלואה. במצב כזה, האדם לעולם לא יגיע לאמת האובייקטיבית על התורה, אלא רק ל"אמת שקרית", כזו שמספקת את רצונותיו.

אליעד מסכם שזו אינה רק בעיה של דתיים, אלא של כל אדם שבוחן שאלה כלשהי תחת השפעה של אינטרסים. המסקנה היא שחיפוש אמיתי ואובייקטיבי חייב להיעשות ללא שום הטיה, וללא כל העדפה פנימית, כדי להגיע לאמת המוחלטת והנקייה.