וכאן נסביר את השכל של הרעיון שבגצ מגן על החלשים ועל המיעוט מפני שלטון הרוב, עריצות הרוב. והאם באמת בגצ הוא סוג של דיקטטורה וכולי.
אז לצורך העניין נסכים שיש בחירות באופן דמוקרטי כזה או אחר, שעל פיהן נבחר הרוב שהוא זה שמחליט מה יהיו החוקים וכולי. אז האם בעצם נכון לומר, שהרוב שולט? לצורך העניין נסכים שכן.
והאם יהיה נכון לומר, שיכול להיות שמאחר שהמחוקק, נבחר על ידי הרוב, האם יהיה נכון לומר שיכול להיות שהמחוקק ידאג לאינטרס של הבוחרים שלו? דהיינו, רוב המצביעים, גם אם זה יבוא על חשבון המיעוט שלא הצביעו לו? לצורך העניין, נסכים שכן.
דהיינו, נסכים שהרוב בוחר בסופו של תהליך, מחוקקים שפועלים לטובת האינטרס של אלו שבחרו בהם. ואולי אפילו זה יכול לבוא על חשבון המיעוט שלא בחרו בהם.
האם זה הגיוני שהרוב ידאגו לרוב ולא למיעוט? על פניו נראה שכן. כי אם הרוב ידאגו לאינטרס של המיעוט, באופן שווה באופן מוחלט, לאינטרס של הרוב, הרי שאין שום משמעות לבחירות של הרוב. כי בכל מקרה כל הזמן דואגים לכל המיעוטים בדיוק כמו שדואגים לרוב.
במילים אחרות, הגיוני לחלוטין שבתהליך שבו הרוב מחליט, הרי שההחלטות של הרוב, יהיו גם על חשבון הרצונות של המיעוט. כי זאת המהות של החלטת הרוב.
והאם זה יכול לגרום לכך שהרוב יחליטו לרמוס את הרצון של המיעוט בצורה אכזרית ביותר? תשובה: כן. לצורך העניין נסכים שזה יכול להיות. שאפילו הרוב עצמם, יסכימו שהם אכזריים כלפי המיעוט.
אז האם אנחנו רוצים שיהיה מי שיגן על הזכויות של המיעוט מפני עריצות הרוב? וכאן התשובה היא, שזה תלוי, אם אתה הרוב או המיעוט. דהיינו, בדרך כלל אם ההחלטה של הרוב, תואמת את הרצון שלך, הרי שתהיה בעדה. ואם ההחלטה של הרוב, נגדך, הרי שתרצה הגנה מפניה.
כמו כן, יתכן שגם הרוב עצמם, ירצו לבנות מנגנון שאם הם עצמם יהיו המיעוט, הרי שיהיה מי שיגן עליהם מפני הרוב שלא יהיה הם.
ולכן לצורך העניין, נסכים כי כולם רוצים שיהיה מי שיגן על המיעוט מפני עריצות הרוב ומפני החלטות הרוב, למרות שבעצם זה נוגד במובנים מסוימים את הרעיון של החלטת הרוב, שבמהותה היא, החלטה של הרוב, על פני הרצון של המיעוט.
ומכאן נובע שצריך ישות שתהיה קונטרה לרצון של הרוב, כאשר הוא פוגע במיעוט. אבל מי תהיה הישות הזאת? האם ואולי הגיוני שנסמוך על הרוב, שהוא ידע להגן על המיעוט, מפני החלטות של הרוב נגד המיעוט?
כמובן שלא, כי הרי אנחנו לא סומכים על הרוב שיגן על המיעוט מפני עצמו. כי אם היינו סומכים על הרוב מהנ"ל, הרי שמראש לא היתה הבעיה הנ"ל. ולכן בהכרח שאם רוצים להגן על המיעוט שלא נבחר, מפני החלטה של הרוב שנבחר, הרי שצריכים שמישהו שהוא לא שייך לרוב, שהוא בעצם יוכל להתנגד להחלטה של הרוב.
וזה בעצם אומר כמה דברים. 1 - זה אומר שאנחנו לא באמת רוצים את שלטון הרוב בכל מחיר. דהיינו, לא הרוב יחליט, אלא אולי בכלל המיעוט יחליט. 2 - השאלה החשובה ביותר היא, מי בעצם יהיה זה שיגן על המיעוט מפני הרוב? מישהו שהרוב בחר בו? מי יהיה אותו אחד?
וכאן בעצם צריכים לחזור נקודה אחת אחורה ולהבין מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה. בדמוקרטיה הרוב קובע, בדיקטטורה, היחיד קובע. והרוב מטבעו יבחר לפעול לטובת הרוב נגד טובת המיעוט. והדיקטטורה מטבעה תפעל לטובת הדיקטטור היחיד, נגד טובת הרוב.
כי דיקטטורה היא כאשר אחד מחליט לרוב, לטובתו, נגד רצון הרוב. וככל שהרוב יותר מחליט, הרי שזוהי דמוקרטיה. וככל שהיחיד והמיעוט יותר מחליט, נגד רצון הרוב, הרי שזוהי דיקטטורה.
במילים אחרות, לוגית, הדרך לאזן את עריצות הרוב, היא רק על ידי שילטון המיעוט, שזוהי בעצם המהות של דיקטטורה. אז מי יהיה אותו דיקטטור שניתן לו את הכוח, לבטל את רצון הרוב, בהתאם למבחן עילת הסבירות של שיקול דעתו של השופט? האם זה יהיה השופט? האם אלו יהיו 15 שופטים? מי בחר אותם? מי הסמיך אותם? מכח מה הם פועלים?
הגיוני כמובן שיהיה מחוקק שיחוקק, הגיוני גם שיהיה כוח שיאכוף את החוקים, הגיוני גם שיהיה כוח שישפוט בהתאם לחוקים שחוקקו. אבל מי יבחר את הישות שיחוקק? הרוב? המיעוט? ומי יחליט מי ישפוט לפי החוקים שחוקקו? מי יבחר את השופטים? הם עצמם? כי על מה ולמה? האם הרוב יבחר את השופטים? ואם כן, מי יגן על המיעוט מפני הרוב?
האם אפשרי שהשופטים ישפטו רק לפי החוקים שנחקקו? או גם לפי עילת הסבירות, דהיינו, מה שמסתבר להם בלי קשר לחוק כלשהו? ואם לשופט מסתבר אחרת ממה ש 120 חברי כנסת יסכימו? ואם לשופט מסתבר שונה ממה שכל העם כולו רוצה?
אולי נבחר אלוהים, שיהיה גם המחוקק, גם השופט, וגם המעניש והאוכף? הרי אצל אלוהים אין הפרדת רשויות. אז האם השופט הוא התחליף של אלוהים, ואם השופט יחליט שהחוק לא חוקי כי ככה נראה לו? האם אנחנו רוצים דיקטטורה של בגץ? מי יגן על הרוב מפני בגץ? מי הסמיך את בגץ לפגוע ברצון של הרוב? האם בגץ זו דיקטטורה? האם בגץ יכול לפעול רק לפי החוקים של הרוב? או גם לפי מה שמסתבר לו? האם בגצ הוא אלוהים? האם אלוהים הסמיך את בגצ?
בקיצור, הנושא מורכב, אבל גם אם נאמר שצריך להגן על המיעוט מפני הרוב, הרי שהפתרון הוא לא באמצעות דיקטטורה של בגץ. כי כאשר מנסים לקחת מישהו שלא הרוב בחר בו ושהוא יחליט לפי מה שסביר בעיניו מה צריך לקרות, הרי שזוהי בעצם דיקטטורה. וצריכים גם להגן על הרוב, מפני הדיקטטורה של בגץ. שזוהי מהות הדמוקרטיה, להגן על הרוב מפני דיקטטורה של המיעוט שלא נבחר על ידי הרוב.
ואם הרוב יחליט להוציא להורג שחורים? מה נעשה? האם זה באמת יכול לקרות? האם רוב הבוחרים שבחרו את המחוקקים הנוכחיים, יסכימו לכך? ואם כן, האם יש מה לעשות נגד זה? ואם באמת רוב העם יחליטו להוציא להורג מחבלים? ואם כל העם ירצו בכך? מי יגן על המחבלים? בגץ? מי מחליט האם צריך להוציא להורג את המחבל כרצון רוב העם, או שמא המחבל הוא מיעוט שצריכים להגן עליו מפני עריצות הרוב? האם השופט בגץ יחליט את זה? מי הסמיך אותו?
בקיצור, הדיקטטורה של בגץ, לא יותר טובה מעריצות הרוב.
גם יש להזכיר, כי אי אפשר רק להתלונן על המצב הגרוע במדינה ועל הממשלה, כאשר למרות שיש לה את היכולת לחוקק, הרי שהיא לא באמת יכולה לחוקק כל חוק ולא באמת יכולה להוציא מכך אל הפועל כל רעיון שיש לה.
ונכון שאולי זה יהיה רעיון רע לתת לממשלה לחוקק כל מה שבא לה ולעשות כל מה שבא לה, אבל עדיין זה לא ישר רק להתלונן על כך שהמצב לא אידיאלי, כאשר גם בגץ מגביל את הכוח של הממשלה. לדוגמה כאשר בגץ מתערב בנושאים ביטחוניים וכיוב.
אז, שלא יעבדו עליכם...
אז לצורך העניין נסכים שיש בחירות באופן דמוקרטי כזה או אחר, שעל פיהן נבחר הרוב שהוא זה שמחליט מה יהיו החוקים וכולי. אז האם בעצם נכון לומר, שהרוב שולט? לצורך העניין נסכים שכן.
והאם יהיה נכון לומר, שיכול להיות שמאחר שהמחוקק, נבחר על ידי הרוב, האם יהיה נכון לומר שיכול להיות שהמחוקק ידאג לאינטרס של הבוחרים שלו? דהיינו, רוב המצביעים, גם אם זה יבוא על חשבון המיעוט שלא הצביעו לו? לצורך העניין, נסכים שכן.
דהיינו, נסכים שהרוב בוחר בסופו של תהליך, מחוקקים שפועלים לטובת האינטרס של אלו שבחרו בהם. ואולי אפילו זה יכול לבוא על חשבון המיעוט שלא בחרו בהם.
האם זה הגיוני שהרוב ידאגו לרוב ולא למיעוט? על פניו נראה שכן. כי אם הרוב ידאגו לאינטרס של המיעוט, באופן שווה באופן מוחלט, לאינטרס של הרוב, הרי שאין שום משמעות לבחירות של הרוב. כי בכל מקרה כל הזמן דואגים לכל המיעוטים בדיוק כמו שדואגים לרוב.
במילים אחרות, הגיוני לחלוטין שבתהליך שבו הרוב מחליט, הרי שההחלטות של הרוב, יהיו גם על חשבון הרצונות של המיעוט. כי זאת המהות של החלטת הרוב.
והאם זה יכול לגרום לכך שהרוב יחליטו לרמוס את הרצון של המיעוט בצורה אכזרית ביותר? תשובה: כן. לצורך העניין נסכים שזה יכול להיות. שאפילו הרוב עצמם, יסכימו שהם אכזריים כלפי המיעוט.
אז האם אנחנו רוצים שיהיה מי שיגן על הזכויות של המיעוט מפני עריצות הרוב? וכאן התשובה היא, שזה תלוי, אם אתה הרוב או המיעוט. דהיינו, בדרך כלל אם ההחלטה של הרוב, תואמת את הרצון שלך, הרי שתהיה בעדה. ואם ההחלטה של הרוב, נגדך, הרי שתרצה הגנה מפניה.
כמו כן, יתכן שגם הרוב עצמם, ירצו לבנות מנגנון שאם הם עצמם יהיו המיעוט, הרי שיהיה מי שיגן עליהם מפני הרוב שלא יהיה הם.
ולכן לצורך העניין, נסכים כי כולם רוצים שיהיה מי שיגן על המיעוט מפני עריצות הרוב ומפני החלטות הרוב, למרות שבעצם זה נוגד במובנים מסוימים את הרעיון של החלטת הרוב, שבמהותה היא, החלטה של הרוב, על פני הרצון של המיעוט.
ומכאן נובע שצריך ישות שתהיה קונטרה לרצון של הרוב, כאשר הוא פוגע במיעוט. אבל מי תהיה הישות הזאת? האם ואולי הגיוני שנסמוך על הרוב, שהוא ידע להגן על המיעוט, מפני החלטות של הרוב נגד המיעוט?
כמובן שלא, כי הרי אנחנו לא סומכים על הרוב שיגן על המיעוט מפני עצמו. כי אם היינו סומכים על הרוב מהנ"ל, הרי שמראש לא היתה הבעיה הנ"ל. ולכן בהכרח שאם רוצים להגן על המיעוט שלא נבחר, מפני החלטה של הרוב שנבחר, הרי שצריכים שמישהו שהוא לא שייך לרוב, שהוא בעצם יוכל להתנגד להחלטה של הרוב.
וזה בעצם אומר כמה דברים. 1 - זה אומר שאנחנו לא באמת רוצים את שלטון הרוב בכל מחיר. דהיינו, לא הרוב יחליט, אלא אולי בכלל המיעוט יחליט. 2 - השאלה החשובה ביותר היא, מי בעצם יהיה זה שיגן על המיעוט מפני הרוב? מישהו שהרוב בחר בו? מי יהיה אותו אחד?
וכאן בעצם צריכים לחזור נקודה אחת אחורה ולהבין מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה. בדמוקרטיה הרוב קובע, בדיקטטורה, היחיד קובע. והרוב מטבעו יבחר לפעול לטובת הרוב נגד טובת המיעוט. והדיקטטורה מטבעה תפעל לטובת הדיקטטור היחיד, נגד טובת הרוב.
כי דיקטטורה היא כאשר אחד מחליט לרוב, לטובתו, נגד רצון הרוב. וככל שהרוב יותר מחליט, הרי שזוהי דמוקרטיה. וככל שהיחיד והמיעוט יותר מחליט, נגד רצון הרוב, הרי שזוהי דיקטטורה.
במילים אחרות, לוגית, הדרך לאזן את עריצות הרוב, היא רק על ידי שילטון המיעוט, שזוהי בעצם המהות של דיקטטורה. אז מי יהיה אותו דיקטטור שניתן לו את הכוח, לבטל את רצון הרוב, בהתאם למבחן עילת הסבירות של שיקול דעתו של השופט? האם זה יהיה השופט? האם אלו יהיו 15 שופטים? מי בחר אותם? מי הסמיך אותם? מכח מה הם פועלים?
הגיוני כמובן שיהיה מחוקק שיחוקק, הגיוני גם שיהיה כוח שיאכוף את החוקים, הגיוני גם שיהיה כוח שישפוט בהתאם לחוקים שחוקקו. אבל מי יבחר את הישות שיחוקק? הרוב? המיעוט? ומי יחליט מי ישפוט לפי החוקים שחוקקו? מי יבחר את השופטים? הם עצמם? כי על מה ולמה? האם הרוב יבחר את השופטים? ואם כן, מי יגן על המיעוט מפני הרוב?
האם אפשרי שהשופטים ישפטו רק לפי החוקים שנחקקו? או גם לפי עילת הסבירות, דהיינו, מה שמסתבר להם בלי קשר לחוק כלשהו? ואם לשופט מסתבר אחרת ממה ש 120 חברי כנסת יסכימו? ואם לשופט מסתבר שונה ממה שכל העם כולו רוצה?
אולי נבחר אלוהים, שיהיה גם המחוקק, גם השופט, וגם המעניש והאוכף? הרי אצל אלוהים אין הפרדת רשויות. אז האם השופט הוא התחליף של אלוהים, ואם השופט יחליט שהחוק לא חוקי כי ככה נראה לו? האם אנחנו רוצים דיקטטורה של בגץ? מי יגן על הרוב מפני בגץ? מי הסמיך את בגץ לפגוע ברצון של הרוב? האם בגץ זו דיקטטורה? האם בגץ יכול לפעול רק לפי החוקים של הרוב? או גם לפי מה שמסתבר לו? האם בגצ הוא אלוהים? האם אלוהים הסמיך את בגצ?
בקיצור, הנושא מורכב, אבל גם אם נאמר שצריך להגן על המיעוט מפני הרוב, הרי שהפתרון הוא לא באמצעות דיקטטורה של בגץ. כי כאשר מנסים לקחת מישהו שלא הרוב בחר בו ושהוא יחליט לפי מה שסביר בעיניו מה צריך לקרות, הרי שזוהי בעצם דיקטטורה. וצריכים גם להגן על הרוב, מפני הדיקטטורה של בגץ. שזוהי מהות הדמוקרטיה, להגן על הרוב מפני דיקטטורה של המיעוט שלא נבחר על ידי הרוב.
ואם הרוב יחליט להוציא להורג שחורים? מה נעשה? האם זה באמת יכול לקרות? האם רוב הבוחרים שבחרו את המחוקקים הנוכחיים, יסכימו לכך? ואם כן, האם יש מה לעשות נגד זה? ואם באמת רוב העם יחליטו להוציא להורג מחבלים? ואם כל העם ירצו בכך? מי יגן על המחבלים? בגץ? מי מחליט האם צריך להוציא להורג את המחבל כרצון רוב העם, או שמא המחבל הוא מיעוט שצריכים להגן עליו מפני עריצות הרוב? האם השופט בגץ יחליט את זה? מי הסמיך אותו?
בקיצור, הדיקטטורה של בגץ, לא יותר טובה מעריצות הרוב.
גם יש להזכיר, כי אי אפשר רק להתלונן על המצב הגרוע במדינה ועל הממשלה, כאשר למרות שיש לה את היכולת לחוקק, הרי שהיא לא באמת יכולה לחוקק כל חוק ולא באמת יכולה להוציא מכך אל הפועל כל רעיון שיש לה.
ונכון שאולי זה יהיה רעיון רע לתת לממשלה לחוקק כל מה שבא לה ולעשות כל מה שבא לה, אבל עדיין זה לא ישר רק להתלונן על כך שהמצב לא אידיאלי, כאשר גם בגץ מגביל את הכוח של הממשלה. לדוגמה כאשר בגץ מתערב בנושאים ביטחוניים וכיוב.
אז, שלא יעבדו עליכם...
050-3331-331