כפי שכבר ביארתי, בשורש המציאות, אין שום שינוי כלל, וממילא אין שום משמעות למושג בחירה כלל. ולא, שאין בחירה או שיש בחירה, אלא שאין שום מושג בחירה כלל. ואעפ"כ בעולם שלנו, האדם חווה הפרדה, בין חוויית הבחירה, לבין חוויית העדר הבחירה. והאדם חווה שיש לו בחירה חופשית חלקית. שיש דברים שאותם הוא יכול לעשות, ושיש לו בחירה, האם לעשות או לא לעשות אותם. ויש דברים שהאדם חושב שהוא לא יכול לעשות אותם, ושאין לו את הבחירה, האם לעשות או לא לעשות אותם וכולי.

וכאן יתבאר, מהו שורש האמת, שמלובש במחשבה שיש בחירה חופשית חלקית. כי מצד אחד, יש לאדם בחירה חופשית על הכל, מהצד שהאדם הוא אלוהים. ומצד שני אין לאדם שום בחירה חופשית כלל, גם לא כאדם וגם לא כאלוהים. כי יש נקודת מבט, שבה, גם לאלוהים אין בחירה חופשית. ויש גם נקודת מבט, שבה, אין שום מושג בחירה כלל, וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ויש גם את נקודת המבט, שבה יש לאדם בחירה חופשית חלקית.

ושורש העניין הוא, כי מצד האמת הגדולה ביותר, קיים ריבוי אלוהים. שבו, יש אין סוף ישויות סופיות, מצומצמות, שנפרדות זו מזו. ואעפ"כ, כל אחת מהישויות האלו, היא בגודל אין סופי של אלוהים ממש. דהיינו, שכל אפשרי המציאות, נכלל במחויב המציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר.

וזה בעצם אומר, שמצד האמת הפנימית ביותר, לכל אחת מהישויות שיש בעולם, יש בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה. דהיינו, שכל אחת מהישויות הסופיות, מהווה את כל שאר הישויות כולן. כי כל צורה סופית, יש לה את כל התכונות של המהות של המציאות. ואז כל צורה, מהווה את כל המציאות כולה, וכל צורה שולטת בכל המציאות כולה.

וכאשר כל צורה שולטת בכל המציאות כולה, והכל קורה בו זמנית, אז בעצם נוצר מצב של בחירה חופשית חלקית. שמצד...