... חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 1 איך בודקים הנחות יסוד של ... טענה שמוצגת לו, ולנתח אותה בצורה ביקורתית ויעילה. האם יש הוכחות לאמיתות התורה? כיצד לזהות הנחות יסוד בטענות? האם חזל ידעו אסטרונומיה? האם גילוי מדעי מוכיח את נכונות התורה? מי באמת כתב את התורה? האם התורה והמדע ...

... חשוב ללמוד כל דבר כולל NLP, אסטרונומיה ואפילו כישוף, כי כל נושא הוא חלק מהמציאות, ומאידך, אפשר גם להימנע מלימוד מאחר ... כדאי ללמוד הכל, כולל כישוף או אסטרונומיה, מתוך תפיסה שכל נושא שחושבים עליו מכיל חלקים של המציאות ששווה להכיר. באותה נשימה ... ללמוד ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אסטרונומיה כל מה שקיים בעולם צריך ללמוד. למה צריך ללמוד הכל? צריך ללמוד גם איך ליצר כיסאות, ...

... מאוד חכמים כמו דוקטורים, פילוסופים או מדענים שמבינים היטב נושאים מסובכים כמו אסטרונומיה או פיזיקה, עדיין אינם מצליחים להבין את הדבר הפשוט ביותר: מהיכן באים הרצונות שלהם. הם משקיעים אנרגיה ...

... חוכמות חיצוניות הן כל סוגי המדעים והתיאוריות שהאדם לומד באוניברסיטאות או בספרים, כמו פיזיקה, אסטרונומיה או אלגברה. אליעד מדגיש שלפי רבי נחמן, חוכמות אלו מוגדרות כחוכמות בטלות, שהן אינן מביאות את ...

... הרמבם מעלה את השאלה האם באמת יש מקום לשמוע את הדעות הללו, במיוחד אם הם לא תמיד מותאמים למציאות של היום. חכמת הרמבם, לדוגמה, נוגעת להיבטים של רפואה, אסטרונומיה ועוד, אך האם הציטוטים שלו נכונים תמיד ...

... מיסטיות היא לימודי מדע. הוא מסביר שככל שאדם ילמד יותר מדעים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה וכדומה, החרדות המיסטיות שלו ייחלשו וייעלמו באופן אוטומטי. הוא מביא ...

... זוהי הבנה שאולי כל האפשרויות הן למעשה אותה אפשרות בדיוק, ושכל ההבדלים הם תוצאה של אשליה בתודעה שלנו. לדוגמה נוספת, אליעד מציין דוגמה מתחום האסטרונומיה : מדענים ראו בשמיים שני כוכבים נפרדים, ורק לאחר מכן גילו ששני הכוכבים הללו היו בעצם השתקפויות של אותו כוכב אחד, שנוצרו כתוצאה מעיוותי ראייה או השתקפות אור. כלומר, ... הבחירה ולא רק את תוצאותיה. כל פעם שיתקלו בשתי אפשרויות ויתחילו לחשוב אם יש הבדל בין מה שנראה כשתיים, אפשר לשאול האם זה בכלל לא אחד. כמו בתחום האסטרונומיה , בו היו מקרים שבהם שני כוכבים נראו ככוכבים שונים, אבל התברר שהם היו השתקפויות של אותו כוכב. גם בחיים, ייתכן וכולנו רואים את אותה האפשרות מבעד לאשליות שונות. האם כל ...

ויכוחים - ממה הם נובעים? מי אף פעם לא משתתף בויכוחים? איך לצאת מויכוחים? ויכוח, הוא חוסר הסכמה שיש בין צדדים שונים. ויכוחים אפשריים, רק כאשר יש דעות מנוגדות. אם כולם יודעים את אותם הדברים, וכולם חושבים באותה הדרך, הרי שויכוח אינו אפשרי. וכאשר האדם נקלע לויכוח, יש לו מספר אפשרויות. אפשרות אחת, היא לבחור שלא לקחת חלק בויכוח, וגם לשתוק אם צריך. לא חייבים לצאת צודק, לא חייבים להיות הכי חכם, לא חייבים לומר את המילה האחרונה, ולא חייבים להתווכח. דהיינו, אפשרות אחת, היא אפשרות השתיקה. אפשרות שנייה, היא לנסות לצאת צודק, ולנסות להיות הכי חכם, ולנסות להוכיח את אמיתות הטיעון שלך. ואפשרות נוספת כמובן, היא האפשרות לנסות להבין את הצד השני, ולראות אולי הוא בכל זאת צודק, ואולי להסכים איתו. ועד כאן הדברים ידועים. יחד עם זאת, צריך לשים לב לעניין הבא, והוא: כי יש גורם אחד, שהוא לעולם לא מעורב בשום ויכוח. כולם מנסים כל הזמן לערב אותו בויכוחים שלהם, ואין כמעט אפילו ויכוח אחד בעולם, שלא מנסים לערב את הגורם הזה. אבל הגורם הזה, הוא תמיד מחוץ לויכוח, והויכוח לא משפיע עליו בשום צורה. ומיהו הגורם הזה? הגורם הזה, הוא האמת! האמת קיימת. וגם אם אף אחד לא יודע אותה, וגם אם כולם חושבים את ההפך שלה, וגם אם השקר מסתובב עם שלט גדול ואומר שהוא האמת, האמת תמיד תישאר מחוץ לכל הויכוחים והדיונים. האמת היא אחת, ואין שום דרך לשנות אותה, או להשפיע עליה, או להזיז אותה, לא ימינה ולא שמאלה. כל אחד בעולם ... לגמרי. אך למרות הכל, האמת האחת של המציאות, לרגע אחד היא לא תשתנה ולא תושפע, משקר כלשהו שמתחזה לאמת. ואם נתבונן עוד בעניין נראה, כי ויכוחים ישנם, לא רק בין אדם לחברו, אלא גם בין האדם לעצמו. כאשר קשה לאדם לקבל החלטה באיזה עניין, מחמת שיש לו רצונות שונים, שכל אחד מהם רוצה שהאדם יפעל אחרת, הרי שזה סוג של ויכוח. וגם כאשר יש לאדם ספק לגבי איזה עניין, והאדם לא יודע מהי האמת לגבי איזה עניין, הרי שגם כאן יש סוג של ויכוח, בין האפשרויות השונות. וכך גם, כל שני כוחות בעולם שלא מסכימים זה עם זה, הרי שזה סוג של ויכוח. וכאן יש עניין גדול, והוא, שמי שרוצה לצאת מכל הויכוחים בעולם, עליו לנסות להתקרב אל האמת, עד כמה שהוא יכול. וככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, שאותה הוא יכול לברר, כך הוא מתקרב יותר, לנקודת החוזק של האמת האמיתית של המציאות, ששם יש שלום, אחדות והסכמה. האמת, לא מושפעת מהויכוחים השונים של בני האדם. מבחינת האמת, השקר יכול לצעוק עד מחר שהוא האמת. אך לאמת עצמה זה לא יזיז, והיא לא תוכל להשתנות ... בצורה כלשהי, משום שהיא האמת. ואמת אמיתית, קיומה לא תלוי בשום גורם, מאחר שהיא האמת, והיא מה שהיא, בגלל הטבע העצמי שלה. ומי שרוצה לצאת מכל ויכוח ומריבה ומכל ספק ושאלה, עליו לנסות להיצמד אל האמת. ומי שרוצה לצאת מויכוחים מיותרים, עליו לשאול את עצמו תמיד, מהי האמת? אם האמת היא שאני צודק, אז אני לא חייב להוכיח שאני צודק. כי בדכ, מי שאינו בטוח בדעה שלו, מנסה להוכיח שהוא צודק, כדי לחזק אצל עצמו את הדעה שלו. ואם האדם באמת חושב שהוא צודק, הרי שזה משחרר אותו מהצורך להוכיח שהוא צודק. ואם בשעת

... לעשות זאת. טוב יהיה, אם הוא יאמין לחכם שמגלה לו שהוא יכול לעשות זאת. אך טוב יותר יהיה, אם הוא ידע זאת בידיעה עצמאית שלו. מצד שני, אדם שלא באמת יכול לעשות משהו, ושבכל זאת הוא מאמין שהוא כן יכול לעשות אותו, ... עירני, בודק את האמונות שלו והופך אותן לאמיתות. דהיינו, מאמת את אמונותיו והופך אותן לידיעה. כמו כן, לפעמים האמונות והידיעות מתערבבות אצל האדם. דהיינו, שהאדם בטעות מתייחס למשהו שהוא רק מאמין בו, כאל משהו שהוא יודע ... אכן ידיעות. ואיזה חלקים בידע שלו הם: הנחות אמונות פרשנות וכיוב. כאשר האדם לא מבדיל בין החלקים השונים של הידיעות שלו, ומבחינתו האמונות שלו הן אמיתיות כמו הידיעות שלו, הרי שהדבר הזה עלול ליצור בעיות. כי לא ... שהאמונות של האדם, הן אכן אמיתיות. אצל החכם קיימת הפרדה ברורה בין ידיעה לבין אמונה. כאשר שואלים את החכם האם דבר מסוים הוא נכון או לא, הוא יכול: או לדעת בוודאות שהוא נכון, או לדעת בוודאות שהוא לא נכון, או לא לדעת מה התשובה, ולנסות לברר אותה לפי האמת. אך בכל מקרה, החכם מעדיף לא להתעסק עם הנחות יסוד כלשהן שלא נבדקו, אלא הוא מברר את האמת ומעדיף לדעת מאשר להאמין. נכון, החכם יכול גם לשער לנחש להעריך מהי האמת. ובנוסף, ברמה המעשית האדם גם מוכרח לפעול מתוך אמונות ולא רק על סמך ידיעות וודאיות. וזאת מאחר שלא כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם הוא תמיד עירני לזכור, מהי אמונה ומהי ידיעה. וכאשר האדם פועל על סמך ידיעה, על ידי זה נוצר אצלו ביטחון עצמי אמיתי, ואין אפשרות שהוא יטעה, לפחות לא לגבי מה שהוא יודע ... בבירור, כגון בדוגמה הנל, שהאדם מאמין לחכם שאומר לו שיש לו את היכולת לעשות דבר כלשהו, אך הוא אינו יודע זאת אישית, הרי שבמקרה כזה האדם יכול להאמין בדבר אמיתי, אך לא להבין מספיק טוב את הדבר שבו הוא מאמין. ולכן ... כמה שיותר על בירור האמת, וכמה שפחות על הנחות יסוד שאינן בדוקות. ומאחר שהאדם לא יכול לאמת את כל הידיעות שלו, ממילא השאלה הנשאלת היא, איזה סוג של אמונות כדאי לאדם לנסות לאמת אותן, ואיזה סוג של אמונות לא ... שאומת, וכמה שפחות על בסיס של אמונות והנחות יסוד שיכולות להיות שגויות. ונסכם: אמונה מאפשרת לאדם לקצר תהליכים ולהתחבר לידע אמיתי שאותו הוא עדיין לא יודע. ומצד שני האמונה מאפשרת לאדם גם לטעות ולהאמין לכל ...

... שיש שני סוגים של אמת. סוג ראשון הוא אמת בלתי תלויה. דהיינו, דבר שהאדם יודע אותו בצורה ישירה. וסוג שני הוא אמת תלויה, דהיינו, שהאדם מסיק שמשהו הוא נכון, על סמך הנחות יסוד אחרות כלשהן. שיתכן שהן אכן נכונות, ויתכן גם שהמסקנה של האדם היא אכן האמת. אך עדיין, האדם לא יודע את הדבר בצורה ישירה, אלא הוא יודע אותו ... יותר לא תלויה בשום דבר אחר. וככל שהאדם יודע את האמת, בגלל סיבות שונות ודרך אמצעים שונים אך לא באופן ישיר, הרי שהאמת הזאת, היא יותר תלויה. דהיינו, שהקיום שלה תלוי באמיתות של גורמים שונים. ולמה כל זה מעניין? תשובה: כי מי שיתבונן בעניין יראה, כי ככל שהידיעות של האדם הן יותר אמיתיות, וככל שהמידע שעליו האדם סומך הוא יותר ... לאמת את המידע שלפיו הוא מקבל את ההחלטה. ואיך מאמתים את המידע? תשובה: כדי לאמת מידע, שלב ראשון צריך לנסות להבין אותו טוב יותר. שלב שני צריך לנסות להבין, על איזה הנחות יסוד נשען המידע הזה. דהיינו, על האדם לנסות להבין, מהם הדברים שבגללם הוא חושב שהמידע הזה הוא נכון. ושלב שלישי, פשוט לנסות לאמת את הנחות היסוד שעליהן נשען המידע וכולי. ונסכם: יש רמות שונות של ידיעת האמת. ועל האדם להשתדל לאמת כמה שיותר את הידיעות שלו, כדי לקבל החלטות נכונות כמה ...