... חזל, אסטרונומיה , אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 2 האם חזל באמת ...

... מדגיש כי מצד אחד, חשוב ללמוד כל דבר כולל NLP, אסטרונומיה ואפילו כישוף, כי כל נושא הוא חלק מהמציאות, ומאידך, אפשר גם להימנע מלימוד מאחר שידע רב עשוי להוביל לספקות ושאלות מרובות. כיצד אפשר ללמוד NLP לעומק מתוך התבוננות ... גם עמדה שלפיה כדאי ללמוד הכל, כולל כישוף או אסטרונומיה , מתוך תפיסה שכל נושא שחושבים עליו מכיל חלקים של המציאות ששווה להכיר. באותה נשימה יש שהסבירו שלפעמים דווקא כדאי לא ללמוד, משום שככל שלומדים יותר - כך עלולים ... דבר אחר. צריך ללמוד ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אסטרונומיה כל מה שקיים בעולם צריך ללמוד. למה צריך ללמוד הכל? צריך ללמוד גם איך ליצר כיסאות, כן? שלא תחשבי רק אסטרולוגיה. הכל ללמוד, הכל. צריך ללמוד כישוף. גם כשזה זה לא נכון ...

... הפשוט של עצמם? אליעד מציין כי אפילו אנשים מאוד חכמים כמו דוקטורים, פילוסופים או מדענים שמבינים היטב נושאים מסובכים כמו אסטרונומיה או פיזיקה, עדיין אינם מצליחים להבין את הדבר הפשוט ביותר: ...

... בין שני סוגים של חוכמה: חוכמת אלוהות וחוכמות חיצוניות. חוכמות חיצוניות הן כל סוגי המדעים והתיאוריות שהאדם לומד באוניברסיטאות או בספרים, כמו פיזיקה, אסטרונומיה או אלגברה. אליעד מדגיש שלפי רבי נחמן, חוכמות אלו מוגדרות כחוכמות בטלות, שהן אינן מביאות את האדם לשלמות ...

... להיום? שימוש בציטוטים מהתנך, מהתורה או מהסוגיות של חכמים כמו הרמבם מעלה את השאלה האם באמת יש מקום לשמוע את הדעות הללו, במיוחד אם הם לא תמיד מותאמים למציאות של היום. חכמת הרמבם, לדוגמה, נוגעת להיבטים של רפואה, אסטרונומיה ועוד, אך האם הציטוטים שלו נכונים תמיד עבורנו? הרצאה זו מציבה את השאלה אם אנחנו באמת מבינים את כוונת המקורות השונים, ...

... לטיפול ולהתמודדות עם הפרעות וחרדות מיסטיות היא לימודי מדע. הוא מסביר שככל שאדם ילמד יותר מדעים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה וכדומה, החרדות המיסטיות שלו ייחלשו וייעלמו באופן אוטומטי. הוא מביא דוגמה פשוטה של ילד שסובל מפחדים של רוחות רעות, שדים, או פחד מעין הרע. ברגע שהילד הזה ייחשף לתכנים ...

... שאולי כל האפשרויות הן למעשה אותה אפשרות בדיוק, ושכל ההבדלים הם תוצאה של אשליה בתודעה שלנו. לדוגמה נוספת, אליעד מציין דוגמה מתחום האסטרונומיה : מדענים ראו בשמיים שני כוכבים נפרדים, ורק לאחר מכן גילו ששני הכוכבים הללו היו בעצם השתקפויות של אותו כוכב אחד, שנוצרו ... רק את תוצאותיה. כל פעם שיתקלו בשתי אפשרויות ויתחילו לחשוב אם יש הבדל בין מה שנראה כשתיים, אפשר לשאול האם זה בכלל לא אחד. כמו בתחום האסטרונומיה, בו היו מקרים שבהם שני כוכבים נראו ככוכבים שונים, אבל התברר שהם היו השתקפויות של אותו כוכב. גם בחיים, ייתכן וכולנו רואים ...

... משפט מסוים ותוך כדי כך לחשוב גם את ההפך שלו. הוא מדגיש שהבעיה בניסוח השאלה היא ההנחה הסמויה שהדבר אינו אפשרי. לדעתו, השאלה האמיתית צריכה להיות איך אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית?, במקום לשאול איך אפשר לומר דבר ובו ... אליעד מסכם שהמטרה העיקרית של הרעיון אחדות ההפכים היא להגיע להבנה עמוקה שכל האמיתות הן יחסיות, ושהאמת המוחלטת היא ההבנה שלגביה כל האמיתות היחסיות הן חסרות משמעות. כך האדם יכול לחוות גם את האמת היחסית וגם את האמת המוחלטת בו זמנית, ללא קונפליקט פנימי. מהי אחדות ההפכים? ...

... לדעת מה התשובה? האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר ... שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה. מתי לגיטימי להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות ... עוד היבטים, כמו הסיכוי הנמוך או המשמעות הממשית של אירוע כזה גם אם יתרחש. מהם הנחות היסוד שמאחורי כל שאלה? אליעד מסביר שבכל שאלה שמישהו שואל קיימות הנחות יסוד מסוימות. לכן כשמישהו נותן תשובה, הוא צריך קודם להבין מהן אותן הנחות יסוד. הוא מביא דוגמה של אדם שפונה אליו בשאלה: הלקוח אמר לי כך וכך, מה לעשות?. אליעד מסביר שאם הוא ייתן פתרון מסוים, האדם ששאל עדיין עשוי ... אין הבדל בין כן ללא לא מתאים לכל אחד, כי לפעמים האדם מעוניין בתשובה ממשית שתתאים להנחות היסוד שלו . הוא נותן דוגמה בה אדם שואל מה אני רוצה? ואומרים לו אין בכלל רצון, ואז השאלה מתבטלת, אך אולי האדם בכל זאת מחפש תשובה שקשורה ... מנקודת מבט אחת? אליעד אומר שכדי באמת להגיע לאמת, לא מספיק רק לתת תשובה, אלא צריך להוכיח שאין אף תשובה אחרת מלבד התשובה שנתת. כל עוד לא הוכחת זאת, לגיטימי ואף הגיוני להמשיך לשאול. לדוגמה, אם מישהו חושש מדעתם של אחרים עליו ואומרים לו מה אכפת לך מה חושבים עליך?, התשובה אמנם נכונה מנקודת ... יותר. לכן, מבחינת אליעד, התשובה אינה מסתיימת רק באמירה עצמה אלא בחקירה מתמשכת של אמיתות נוספות. איך לדעת אם התשובה נכונה? מהן הנחות יסוד בשאלות? האם יש תשובה מוחלטת? איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה? מהו החלל הפנוי? האם התשובה היא היחידה האפשרית? ...

... יהדות, נצרות, איסלם, איזו דת הייתה ראשונה? איזו דת קדמה לאיזו דת? מי הדת הכי קדומה? צדוקים, קראים, קרח ומשה, עגל הזהב, עבודת אלילים, אברהם אבינו, משה רבנו, מתן תורה, אמיתות היהדות איזו דת היא הכי קדומה והאם זה מעיד על אמיתותה? בשיחה אליעד כהן מעלה את השאלה איזו דת היא הקדומה ביותר, האם זו היהדות, הנצרות או האסלאם, והאם העובדה שדת מסוימת היא קדומה יותר מאחרות מצביעה בהכרח על אמיתותה. רבים מאמינים כי היהדות היא הדת הראשונה, כאשר גם הנצרות וגם האסלאם מכירות באופן חלקי בסיפוריה ומקבלות את התנך כדבר אמת. עם זאת, אליעד מעלה ספקות לגבי ההנחה לפיה דת קדומה יותר היא גם הנכונה יותר. לדברי אליעד, הנוצרים והמוסלמים מודים שהיהדות קדומה מהם, אך משתמשים בכך כדי להוכיח את אמיתות הדתות שלהם. לדוגמה, המוסלמים טוענים שהיהדות נכונה עד נקודה מסוימת, ולאחר מכן ... שגם בתוך היהדות עצמה, היו מחלוקות לאורך ההיסטוריה על מהי היהדות האותנטית. לדוגמה, הצדוקים והקראים לא קיבלו את הפרשנויות של היהדות הרבנית, וטענו שהם הולכים לפי התורה המקורית בלבד. לדברי אליעד, אם הקראים היו מצליחים להפוך לרוב, הם היו יכולים לטעון שהם היהודים האותנטיים, והיהדות הרבנית של היום היתה נתפסת כזרם שהתפתח מאוחר יותר ואינו אותנטי. מה באמת קרה בסיפורי התנך והאם אפשר להוכיחם? אליעד מתאר את הסיפור של קורח שהעז להטיל ספק בסמכותו של משה. לפי התנך, האדמה ... ואת תומכיו. אך הוא מציע אפשרות אחרת: ייתכן שמי שסיפר את הסיפור הזה הוא הצד המנצח (משה), ושהוא פשוט דאג לחסל כל אופוזיציה אידיאולוגית. כך, כל מי שהתנגד למשה ולתורתו הושתק, ולא נשאר מי שיעביר את הסיפור מנקודת מבטם של המפסידים. בדוגמה נוספת, ... בידי הקבוצה השלטת. מכאן עולה שאולי הדת הקדומה ביותר או זו שהשתמרה יותר זמן היא לאו דווקא הנכונה ביותר, אלא פשוט זו שניצחה בקרבות לאורך השנים. האם קדימות מעידה על אמיתות הדת? אליעד ממשיך ומסביר שאם היינו מחליטים איזו דת נכונה על בסיס קדימות, היינו ... לכן, מי שיגיד היום שצריך לעבוד אלילים יכול לטעון שהוא הולך לפי מסורת אבותינו הקדומה עוד יותר מהיהדות. בכך אליעד מראה שקדימות בזמן אינה יכולה להיות קריטריון לאמיתות, כי אם כך היה, עבודת אלילים היתה נחשבת נכונה יותר מהיהדות עצמה. בנוסף, הוא ...