55:06אפשר לראות את אלוהים, הכל יחסי, איך לראות את אלוהים, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחויב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנושי
האם אפשר לראות את אלוהים?
אליעד כהן מסביר בהרצאה שאפשר לראות את אלוהים, אך הדבר כרוך בשינוי עמוק בתפיסה ובהבנת המציאות עצמה. לפי אליעד, כדי להגיע למצב שבו האדם באמת יכול לראות ולהבין את אלוהים, עליו להטיל ספק באופן יסודי בכל מה שהוא מכיר, חושב או מאמין בו, כולל בדברים שנראים לו הברורים ביותר, כגון קיומו של שולחן מול עיניו, תחושותיו האישיות, ואפילו קיומו שלו עצמו.
מהו עקרון היחסיות בין מחויב לאפשרי?
אליעד מלמד שכדי להבין את המציאות ולראות את אלוהים, על האדם לשאול שתי שאלות עיקריות על כל מידע או תחושה שהוא חווה: האם הדבר הזה מחויב, או שמא הוא רק אפשרי? השאלה "האם זה מחויב?" בודקת את מידת הוודאות של הדבר ביחס למוחלט. לדוגמה, אם אדם אומר "יש שולחן ועל השולחן יש אוכל ואני רוצה את האוכל", צריך להבין שהמשפט הזה מורכב מאלמנטים עם דרגות שונות של וודאות. "יש שולחן" נשען על החושים, "אני רוצה את האוכל" נשען על תחושה סובייקטיבית. לדעת שאליעד, רק כאשר האדם מבין באמת את ההבדל בין מידע מחויב למידע אפשרי, הוא יכול להתחיל להתקרב להבנה של מוחלטות ואמת מוחלטת, שהיא אלוהים.
איך מדרגים מידע לפי מידת המחויבות שלו?
אליעד נותן דוגמה מפורטת כדי להסביר את דירוג המידע. הוא מסביר שאדם שאומר "הוא קילל אותי" ו"הוא שונא אותי" צריך להבין ש"קילל אותי" זו עובדה שניתן לאמת ברמה מסוימת, לעומת "הוא שונא אותי", שזה פירוש סובייקטיבי. כלומר, גם בתוך סובייקטיביות יש רמות ודירוגים של מחויבות ואפשרות. כך גם לגבי השאלה "האם השולחן קיים?", שהיא שאלה שתמיד תישאר אפשרית בלבד, אך קיימת בדרגת אפשרות גבוהה מאוד לעומת תחושות ורגשות סובייקטיביים כמו "החולצה יפה".
מה המשמעות של הטלת ספק בחושים ובזיכרון?
אליעד כהן מדגים כיצד על האדם להטיל ספק מוחלט גם בחושים וגם בזיכרון שלו. לדוגמה, אדם שאומר "אתמול הייתי בבית", או "האישה הזו היא אמא שלי", מסתמך על זיכרון או מידע חיצוני שסופק לו, אך האם המידע הזה באמת מחויב ומוחלט? אליעד מראה שלכל דבר יש סיבה כלשהי שבגללה האדם מאמין בו, אך כדי להגיע להבנת האמת המוחלטת, עליו לשאול ולחקור: מי אמר שהזיכרון נכון? אולי הכל אשליה או חלום? אם האדם לא מסוגל להטיל ספק בדברים בסיסיים, הוא לעולם לא יגיע להבנה המוחלטת ולא יראה את אלוהים.
איך אפשר להבין שבמציאות גם "יש" וגם "אין" בו זמנית?
אליעד כהן מסביר כי השכל האנושי רגיל לתפיסה שבה או שיש או שאין, או שאני אוהב או שאני שונא, אך אינו יכול לתפוס מציאות שבה שני המצבים קיימים בו זמנית. בהרצאה הוא מדגים כיצד ייתכן שבאופן מוחלט קיימת מציאות שבה יש שולחן ואין שולחן בו זמנית, ומסביר כי כדי להבין זאת, על האדם ללכת צעד אחורה ולראות שההגדרה "יש" ו"אין" עצמה מבוססת על הנחת יסוד שמגדירה שיש הבדל ביניהם. אם האדם מסוגל לראות מעבר להגדרה הזו, הוא יוכל לראות שההפרדה עצמה אינה מחויבת, ושבאמת המציאות מכילה בו זמנית גם "יש" וגם "אין", שזה שכל על - אנושי.
מהי רמת המודעות הנדרשת לראות את אלוהים?
אליעד כהן מציין כי רמת המודעות הנדרשת כדי לראות את אלוהים מתחילה בהכרה שכל מחשבה, הרגשה או מידע הם סובייקטיביים בלבד. הוא נותן דוגמה: כשאדם אומר "החולצה יפה", עליו להבין מיד שזה רק סובייקטיבי. ברמה גבוהה יותר של מודעות, האדם מבין שגם דברים "ברורים" כביכול, כמו "יש שולחן", הם סובייקטיביים באותה מידה. בשלב מתקדם עוד יותר, גם ההפרדה בין "יש" ו"אין" הופכת לסובייקטיבית. במצב כזה, האדם מגיע למצב של אי ידיעה מוחלטת, ובאותו רגע הוא יכול לראות את אלוהים, כי רק אז הוא משתחרר מכל ההפרדות וההגדרות.
כיצד רואים את אלוהים בפועל?
לסיכום, אליעד כהן מסביר כי הדרך לראות את אלוהים בפועל היא תהליך של הטלת ספק תמידית. הטלת ספק מובילה את האדם למצב שבו הוא משיל מעליו את כל ההגדרות הסובייקטיביות, עד למצב של אי ידיעה מוחלטת. כאשר האדם מגיע למצב זה, הוא חווה את האובייקטיביות המוחלטת, שזה אלוהים, כלומר, את הכוח שמניע את כל המציאות. אך, כדי להגיע לשם, חייבים להבין שהכל סובייקטיבי, כולל ההרגשה העצמית וכולל קיומו של האדם עצמו. אז האדם יגיע להבנת המציאות האמיתית ויראה בפועל את הכוח הראשוני, את אלוהים.
אליעד כהן מסביר בהרצאה שאפשר לראות את אלוהים, אך הדבר כרוך בשינוי עמוק בתפיסה ובהבנת המציאות עצמה. לפי אליעד, כדי להגיע למצב שבו האדם באמת יכול לראות ולהבין את אלוהים, עליו להטיל ספק באופן יסודי בכל מה שהוא מכיר, חושב או מאמין בו, כולל בדברים שנראים לו הברורים ביותר, כגון קיומו של שולחן מול עיניו, תחושותיו האישיות, ואפילו קיומו שלו עצמו.
מהו עקרון היחסיות בין מחויב לאפשרי?
אליעד מלמד שכדי להבין את המציאות ולראות את אלוהים, על האדם לשאול שתי שאלות עיקריות על כל מידע או תחושה שהוא חווה: האם הדבר הזה מחויב, או שמא הוא רק אפשרי? השאלה "האם זה מחויב?" בודקת את מידת הוודאות של הדבר ביחס למוחלט. לדוגמה, אם אדם אומר "יש שולחן ועל השולחן יש אוכל ואני רוצה את האוכל", צריך להבין שהמשפט הזה מורכב מאלמנטים עם דרגות שונות של וודאות. "יש שולחן" נשען על החושים, "אני רוצה את האוכל" נשען על תחושה סובייקטיבית. לדעת שאליעד, רק כאשר האדם מבין באמת את ההבדל בין מידע מחויב למידע אפשרי, הוא יכול להתחיל להתקרב להבנה של מוחלטות ואמת מוחלטת, שהיא אלוהים.
איך מדרגים מידע לפי מידת המחויבות שלו?
אליעד נותן דוגמה מפורטת כדי להסביר את דירוג המידע. הוא מסביר שאדם שאומר "הוא קילל אותי" ו"הוא שונא אותי" צריך להבין ש"קילל אותי" זו עובדה שניתן לאמת ברמה מסוימת, לעומת "הוא שונא אותי", שזה פירוש סובייקטיבי. כלומר, גם בתוך סובייקטיביות יש רמות ודירוגים של מחויבות ואפשרות. כך גם לגבי השאלה "האם השולחן קיים?", שהיא שאלה שתמיד תישאר אפשרית בלבד, אך קיימת בדרגת אפשרות גבוהה מאוד לעומת תחושות ורגשות סובייקטיביים כמו "החולצה יפה".
מה המשמעות של הטלת ספק בחושים ובזיכרון?
אליעד כהן מדגים כיצד על האדם להטיל ספק מוחלט גם בחושים וגם בזיכרון שלו. לדוגמה, אדם שאומר "אתמול הייתי בבית", או "האישה הזו היא אמא שלי", מסתמך על זיכרון או מידע חיצוני שסופק לו, אך האם המידע הזה באמת מחויב ומוחלט? אליעד מראה שלכל דבר יש סיבה כלשהי שבגללה האדם מאמין בו, אך כדי להגיע להבנת האמת המוחלטת, עליו לשאול ולחקור: מי אמר שהזיכרון נכון? אולי הכל אשליה או חלום? אם האדם לא מסוגל להטיל ספק בדברים בסיסיים, הוא לעולם לא יגיע להבנה המוחלטת ולא יראה את אלוהים.
איך אפשר להבין שבמציאות גם "יש" וגם "אין" בו זמנית?
אליעד כהן מסביר כי השכל האנושי רגיל לתפיסה שבה או שיש או שאין, או שאני אוהב או שאני שונא, אך אינו יכול לתפוס מציאות שבה שני המצבים קיימים בו זמנית. בהרצאה הוא מדגים כיצד ייתכן שבאופן מוחלט קיימת מציאות שבה יש שולחן ואין שולחן בו זמנית, ומסביר כי כדי להבין זאת, על האדם ללכת צעד אחורה ולראות שההגדרה "יש" ו"אין" עצמה מבוססת על הנחת יסוד שמגדירה שיש הבדל ביניהם. אם האדם מסוגל לראות מעבר להגדרה הזו, הוא יוכל לראות שההפרדה עצמה אינה מחויבת, ושבאמת המציאות מכילה בו זמנית גם "יש" וגם "אין", שזה שכל על - אנושי.
מהי רמת המודעות הנדרשת לראות את אלוהים?
אליעד כהן מציין כי רמת המודעות הנדרשת כדי לראות את אלוהים מתחילה בהכרה שכל מחשבה, הרגשה או מידע הם סובייקטיביים בלבד. הוא נותן דוגמה: כשאדם אומר "החולצה יפה", עליו להבין מיד שזה רק סובייקטיבי. ברמה גבוהה יותר של מודעות, האדם מבין שגם דברים "ברורים" כביכול, כמו "יש שולחן", הם סובייקטיביים באותה מידה. בשלב מתקדם עוד יותר, גם ההפרדה בין "יש" ו"אין" הופכת לסובייקטיבית. במצב כזה, האדם מגיע למצב של אי ידיעה מוחלטת, ובאותו רגע הוא יכול לראות את אלוהים, כי רק אז הוא משתחרר מכל ההפרדות וההגדרות.
כיצד רואים את אלוהים בפועל?
לסיכום, אליעד כהן מסביר כי הדרך לראות את אלוהים בפועל היא תהליך של הטלת ספק תמידית. הטלת ספק מובילה את האדם למצב שבו הוא משיל מעליו את כל ההגדרות הסובייקטיביות, עד למצב של אי ידיעה מוחלטת. כאשר האדם מגיע למצב זה, הוא חווה את האובייקטיביות המוחלטת, שזה אלוהים, כלומר, את הכוח שמניע את כל המציאות. אך, כדי להגיע לשם, חייבים להבין שהכל סובייקטיבי, כולל ההרגשה העצמית וכולל קיומו של האדם עצמו. אז האדם יגיע להבנת המציאות האמיתית ויראה בפועל את הכוח הראשוני, את אלוהים.
- איך לראות את אלוהים?
- מחויב או אפשרי?
- הטלת ספק בחושים
- חשיבה אובייקטיבית מול סובייקטיבית
- מה זה שכל על - אנושי?
- האם אפשר לראות שיש ואין בו זמנית?
050-3331-331