האם האמת היא אחת או שיש כמה סוגים של אמת?

אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת את המושג "האמת היא אחת", ואת האופן שבו אנשים שונים תופסים את המושג אמת. ראשית, הוא מציג את הרעיון הבסיסי שרוב האנשים מניחים כי קיימת אמת אחת אובייקטיבית, שהיא בלתי תלויה בדעות, ברגשות או בנקודות מבט סובייקטיביות. אליעד מדגיש שהרעיון של "אמת אחת" מבוסס על ההנחה שאין סתירה או הפכים, שכן אם יש הפכים או סתירות, אז האמת כבר לא אחת.

איך דוגמת הצבע של הכלי מסבירה את הרעיון שהאמת אחת?

אליעד נותן דוגמה של כלי שנמצא בתוך קופסה סגורה, ואיננו יודעים מה הצבע של הכלי. בסיטואציה כזו, אדם יכול להעלות השערות שהכלי הוא בצבע לבן, ירוק, שחור, או כל צבע אחר. כל אחת מהתשובות הללו עשויה להיות נכונה, אך לא כולן יכולות להיות נכונות בו זמנית. כלומר, קיימת אמת אחת מוחלטת על צבע הכלי, למרות שהאמת הזו עדיין אינה ידועה לנו. אם אדם אומר "הכלי לבן" בוודאות, הוא משקר, כיוון שהוא אינו יודע בוודאות מה הצבע של הכלי. אם הוא אומר "אולי הכלי לבן", זה יהיה נכון כי הוא מביע אי - ודאות.

מכאן עולה ההבחנה בין "אמת אובייקטיבית" ובין "אמת סובייקטיבית" או "השערה אישית". השערה אישית מוגדרת כ"דעה לא מחויבת", כלומר, מצב שבו האדם לא יודע בוודאות את האמת המוחלטת, ולכן הוא מביע דעה או השערה, אך לא יכול לטעון שהיא אמת מוחלטת.

מדוע אי אפשר לומר ששתי דעות מנוגדות הן אמת בו זמנית?

אליעד מבהיר שגם אם שתי דעות סותרות הן לגיטימיות, הן אינן יכולות להיות שתיהן האמת. לדוגמה, אם שני אנשים מתווכחים על קיום פיל מאחורי קיר, אחד אומר "יש פיל" והשני אומר "אין פיל", ברור שבמציאות או שיש פיל או שאין פיל. אם אדם אומר בוודאות שיש פיל מאחורי הקיר, אף שהוא אינו יודע זאת בוודאות, הוא משקר. לעומת זאת, אם הוא אומר "אולי יש פיל", זו אמירה לגיטימית כיוון שהיא אינה מכריזה בוודאות על קיום פיל אלא רק מצביעה על אפשרות קיומו.

האם ייתכן מצב שבו האמת האובייקטיבית אינה מוגדרת לחלוטין?

אליעד מסביר שלפעמים האמת האחת לא מוגדרת עד הסוף באופן ברור, ואז במצבים כאלה יש לגיטימציה לאדם לבטא דעות סובייקטיביות. לדוגמה, אם שואלים מה השעה, והשעון מציג את השעה המדויקת, זו אמת מוגדרת אחת וברורה לחלוטין. לעומת זאת, אם שואלים שאלה שלא ניתן לדעת כרגע את התשובה עליה, אז האמת האחת היא שהמציאות מאפשרת כמה אפשרויות שכולן לגיטימיות, אך אף אחת מהן אינה "האמת הסופית" כל עוד לא מתבררת המציאות באופן מלא.

מה תפקיד השקר והשערות בעולם של "האמת האחת"?

אליעד טוען שהמושג "שקר" או "דעה אישית" מתקיים רק מפני שקיימת "אמת מוחלטת" שמתייחסים אליה. אם לא הייתה אמת מוחלטת כלשהי, המושג שקר לא היה בעל משמעות. במילים אחרות, השקר מקבל את משמעותו רק מכוח ההנחה שיש אמת אחת מוחלטת וברורה. כאשר אדם אומר "מבחינתי זה ככה", הוא לא מתכוון לאמת מוחלטת, אלא מציין שזוהי רק דעה סובייקטיבית, השערה, שאינה מחויבת להיות נכונה, ולכן זו אינה האמת האחת אלא סברה בלבד.

אליעד מדגיש נקודה עמוקה: כאשר אדם מגיע להבנה מוחלטת של האמת, אין עוד מקום לשקר או להשערות. במצב שבו קיימת רק אמת אחת מוחלטת, לא יהיה אפשר להבחין בין אמת לשקר, כי לא יהיה הפך או סתירה...