איך המוח מבחין בין אמת לשקר ובין טוב לרע?

הנושא המרכזי שאליעד כהן עוסק בו הוא ההבחנה בין אמת לשקר והקשר שלה להבחנה בין טוב לרע. ההסבר העיקרי שלו מבוסס על התפיסה שהמושגים "טוב ורע" ו"אמת ושקר" תלויים זה בזה באופן הדוק, ושהיכולת של האדם להבחין בין טוב לרע מבוססת על יכולתו להבחין בין אמת לשקר.

אליעד מתחיל מההסבר שטוב ורע הם מושגים שמבטאים למעשה את מה שהאדם רוצה לעומת מה שהוא אינו רוצה. כאשר קורה משהו שהאדם רוצה - הוא מגדיר זאת כ"טוב", וכאשר קורה משהו שהוא אינו רוצה - הוא מגדיר זאת כ"רע". אבל כדי לדעת מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה, הוא חייב להבחין בין מצבים שונים, כלומר, הוא צריך יכולת הבחנה בין "מה שקורה" לבין "מה שלא קורה". כאן נכנס לתמונה המושג "אמת ושקר".

מדוע ההבחנה בין אמת לשקר הכרחית להבחנה בין טוב לרע?

אליעד מסביר שהיכולת של אדם לדעת אם הוא רוצה או לא רוצה משהו קשורה באופן ישיר ליכולת שלו להבדיל בין אמת לשקר. "אמת" מוגדרת אצלו בתור יכולת להבחין האם משהו "קורה באמת" או רק "נדמה שקורה". כשאדם אומר שהוא רוצה משהו, הוא למעשה מבצע הבחנה בין מצב שבו הוא באמת רוצה את הדבר לבין מצב שבו הוא לא רוצה אותו. זוהי למעשה ההבחנה בין אמת לשקר בתחום הרצון: האדם חייב לזהות שהוא באמת מרגיש משהו מסוים ולא רק נדמה לו שהוא מרגיש אותו.

דוגמאות שאליעד משתמש בהן כדי להמחיש את הקשר בין אמת ושקר לטוב ורע

אליעד נותן דוגמה מפורטת של אדם שמשקיע כסף בבורסה. הוא מתאר מצב שבו הבורסה עולה, והאדם חושב שהיא ירדה - במצב כזה, אותו אדם טועה ("משקר לעצמו"), אבל עדיין יחווה תחושה שלילית ("רע") כי הוא חושב שקרה ההיפך ממה שרצה. כלומר, אפילו כשהוא טועה (חושב שירדה בעוד שהיא עלתה), עדיין קיימים אצלו טוב ורע, מפני שהוא עדיין מסוגל להבחין בין שני מצבים שונים - מצב של "קורה" ומצב של "לא קורה".

אבל, אליעד ממשיך ואומר, אם האדם לא מסוגל להבדיל בכלל בין "קורה" ל"לא קורה" (היינו - בין אמת לשקר), אזי מושגים כמו "טוב" ו"רע" מאבדים כל משמעות. זאת מכיוון שהטוב והרע מבוססים על רצון, והרצון מבוסס על ההבחנה בין מצבים שונים של המציאות.

הסבר נוסף להבדל בין אמת ושקר לבין תלות וסיבתיות

אליעד מתייחס לשאלה פילוסופית נוספת בנוגע לקשר בין אמת ושקר לבין טוב ורע, והיא האם מדובר בתלות הכרחית (מחויבת) או בתלות אפשרית בלבד. הוא מסביר שתלות יכולה להתפרש בשתי צורות:

1. תלות מחייבת: מצב שבו אם הסיבה נעלמת, בהכרח גם התוצאה נעלמת.
2. תלות מאפשרת: מצב שבו הסיבה מאפשרת את התוצאה, אבל אינה מחייבת אותה בהכרח.

לדוגמה, מים שנשפכו על הרצפה מהווים סיבה אפשרית להחלקה, אבל לא מחייבת - כלומר, אדם יכול להחליק בגלל המים, אך זה לא מחייב שהוא בהכרח יחליק אם נשפכו מים. לעומת זאת, "אמת ושקר" נתפסים כתנאי מחייב לקיום "טוב ורע", כי בלעדיהם לא ניתן כלל להבחין במצבים.

מה משמעות ההבחנה בין אמת לשקר במונחי רגש?

אליעד מרחיב ומדגיש שההבחנה בין אמת לשקר מתבטאת במיוחד ברגש ובתחושות. האמת מוגדרת כזיהוי ברור של התחושה ("אני באמת מרגיש משהו"), והשקר הוא מצב שבו האדם אינו יודע להבחין או מזהה בצורה שגויה את הרגש או את התחושה שלו. בלי יכולת הבחנה כזו, לא תיתכן כלל הבחנה בין טוב לרע, מפני שהרגשות הן היסוד של מושגי הטוב והרע...