... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי במתבונן בו. וסובייקטיבי, פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמא אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה ש נחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו שהוא אמיתי, אך באמת הוא טועה, הרי שהאמת של אותו האדם, היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחוייבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחוייב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים.

האמת היא אחת, כמה אמת יש? אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, חוקי הלוגיקה, השכל האנושי, אין הבדל בין יש לאין, סוגים של אמת, דעה אישית, אמת או שקר האם האמת היא אחת או שיש כמה סוגים של אמת? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת את המושג האמת היא אחת, ואת האופן שבו אנשים שונים תופסים את המושג אמת. ראשית, הוא מציג את הרעיון הבסיסי שרוב האנשים מניחים כי קיימת אמת אחת אובייקטיבית, שהיא בלתי תלויה בדעות, ברגשות או בנקודות מבט סובייקטיביות. אליעד מדגיש שהרעיון של אמת אחת מבוסס על ההנחה שאין סתירה או הפכים, שכן אם יש הפכים או סתירות, אז האמת כבר לא אחת. איך דוגמת הצבע של הכלי מסבירה את הרעיון שהאמת אחת? אליעד נותן דוגמה של כלי שנמצא בתוך קופסה סגורה, ואיננו יודעים מה הצבע של הכלי. בסיטואציה כזו, אדם יכול להעלות השערות שהכלי הוא בצבע לבן, ירוק, שחור, או כל צבע אחר. כל אחת מהתשובות הללו עשויה להיות נכונה, אך לא כולן יכולות להיות נכונות בו זמנית. כלומר, קיימת אמת אחת מוחלטת על צבע הכלי, למרות שהאמת הזו עדיין אינה ידועה לנו. אם אדם אומר הכלי לבן בוודאות, הוא משקר, כיוון שהוא אינו יודע בוודאות מה הצבע של הכלי. אם הוא אומר אולי הכלי לבן, זה יהיה נכון כי הוא מביע אי - ודאות. מכאן עולה ההבחנה בין אמת אובייקטיבית ובין אמת סובייקטיבית או השערה אישית. השערה אישית מוגדרת כדעה לא מחויבת, כלומר, מצב שבו האדם לא יודע בוודאות את האמת המוחלטת, ולכן הוא מביע דעה או השערה, אך לא יכול לטעון שהיא אמת מוחלטת. מדוע אי אפשר לומר ששתי דעות מנוגדות הן אמת בו זמנית? אליעד מבהיר שגם אם שתי דעות סותרות הן לגיטימיות, הן אינן יכולות להיות שתיהן האמת. לדוגמה, אם שני אנשים מתווכחים על קיום פיל מאחורי קיר, אחד אומר יש פיל והשני אומר אין פיל, ברור שבמציאות או שיש פיל או שאין פיל. אם אדם אומר בוודאות שיש פיל מאחורי ... יש פיל, זו אמירה לגיטימית כיוון שהיא אינה מכריזה בוודאות על קיום פיל אלא רק מצביעה על אפשרות קיומו. האם ייתכן מצב שבו האמת האובייקטיבית אינה מוגדרת לחלוטין? אליעד מסביר שלפעמים האמת האחת לא מוגדרת עד הסוף באופן ברור, ואז במצבים כאלה יש לגיטימציה לאדם לבטא דעות סובייקטיביות. לדוגמה, אם שואלים מה השעה, והשעון מציג את השעה המדויקת, זו אמת מוגדרת אחת וברורה לחלוטין. לעומת זאת, אם שואלים שאלה שלא ניתן לדעת כרגע את התשובה עליה, אז האמת האחת היא שהמציאות מאפשרת כמה אפשרויות שכולן לגיטימיות, אך אף אחת מהן אינה האמת הסופית כל עוד לא מתבררת המציאות באופן מלא. מה תפקיד השקר והשערות בעולם של האמת האחת? אליעד טוען שהמושג שקר או דעה אישית מתקיים רק מפני שקיימת אמת מוחלטת שמתייחסים אליה. אם לא הייתה אמת מוחלטת כלשהי, המושג שקר לא היה בעל משמעות. במילים אחרות, השקר מקבל את משמעותו רק מכוח ההנחה שיש

... האמת, איך למצוא את האמת? איך לדעת את האמת? מהי האמת? להטיל ספק, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אמת אבסולוטית, אמת אובייקטיבית, מודעות עצמית, תת מודע, אמת יחסית איך אפשר למצוא את האמת באופן מוחלט? אליעד כהן מסביר שכדי למצוא את האמת, האדם חייב להטיל ספק בכל דבר, אפילו במושגים הבסיסיים ביותר שלו. ההנחה הבסיסית היא שאנו חיים עם תת מודע שמשפיע על התפיסות שלנו, ומעביר מסרים שלפעמים אינם מודעים לנו, כך שאנו עלולים לקבל את המידע כאמת בלי לשים לב לכך. לדוגמה, אם אדם מניח שכרגע לא יורד גשם בחדר בו הוא נמצא, אליעד אומר שכדי לדעת אם זו האמת, הוא חייב לשאול את עצמו אם הוא מסוגל לחשוב את ההפך. אם אפשרי לחשוב את ההפך, כלומר, שיש סיכוי כלשהו שכרגע יורד גשם, זה אומר שהאמת הזו איננה מוחלטת. רק אם אי אפשר אפילו לדמיין סיטואציה שבה יורד גשם (בסיטואציה שאין בה גשם), זוהי אמת מוחלטת. מהי אמת מוחלטת והאם היא ניתנת להגדרה? לפי אליעד, אמת מוחלטת היא משהו שלא ניתן להגדיר אותו בצורה חיובית, אלא אך ורק על דרך השלילה. הוא מסביר שאם ניתן להגדיר את האמת, זה אומר שאפשר לדמיין גם את ההפך שלה, ולכן היא לא תהיה מוחלטת. אמת מוחלטת חייבת להיות משהו שהאדם בטוח בו לחלוטין, כל כך בטוח עד שאינו צריך אפילו להכריז עליה כאמת. ברגע שאדם אומר אני בטוח שזו האמת, משמעות הדבר היא שעדיין קיימת אפשרות שהוא טועה. כדוגמה נוספת, אליעד מביא את הקיר ואומר שאם אדם אומר שזה קיר, האם הוא יכול לחשוב שאולי זה לא קיר? אם הוא יכול לדמיין מצב בו הדבר שהוא קורא לו קיר הוא לא באמת קיר, אז האמת לגבי אותו קיר אינה מוחלטת. הוא מדגיש שידיעת האמת המוחלטת אינה מלווה ברגש או בתחושת ביטחון, אלא היא פשוט ידיעה ללא צורך בשכנוע עצמי. פשוט יודעים זאת וזהו, ללא הרגשה או צורך באישור פנימי או חיצוני. איך התת מודע מפריע לנו לחפש את האמת? אליעד מסביר שהתת מודע שלנו הוא זה שמעביר לנו מסרים וקובע לנו מהי האמת באופן לא מודע. כלומר, התת מודע משפיע על הדרך שבה אנו תופסים את המציאות. אם רוצים להגיע לאמת המוחלטת, צריך להטיל ספק בכל מה שהתת מודע מציג כאמת, ולבחון מחדש כל מחשבה שעולה בנו. כי כל עוד התת מודע משפיע עלינו, קיימת אפשרות שנגיע למסקנה מוטעית לגבי מהי האמת. לדוגמה, אדם יכול להיות משוכנע שהוא בטוח שמשהו הוא נכון, אבל למעשה זוהי רק תחושה שנוצרת על ידי התת מודע שלו. אם הוא לא בוחן את התחושה הזו לעומק, הוא עלול להגיע למסקנה שגויה לגבי האמת. האם ניתן להגיע

... עצמית, איזה נושא לחקור עם עצמך? מה לשאול את עצמי? מה באמת מפריע לי? מהי נקודת האמת שלך כרגע? ללכת עם האמת שלי כרגע, אמת חיצונית, אמת פנימית, רמות של אמת, שכבות של אמת, מדרגות של אמת, מהי נקודת האמת שלי? מה צריך לחקור כשמבצעים חקירה עצמית? בשיחה אליעד כהן מסביר מה בדיוק צריך לחקור כשאדם יושב עם עצמו ומנסה להבין דברים לעומק, כיצד לחקור ומה באמת חשוב לשאול את עצמך. הרעיון המרכזי הוא להבין באיזה נושא כדאי למקד את החקירה העצמית כדי להגיע לתוצאות משמעותיות. אליעד מתחיל עם ... אותך ואתה מרגיש רע. האם נכון יותר לחקור מדוע אתה רוצה שהיא תחזור אליך או מדוע אתה בכלל רוצה שיאהבו אותך באופן כללי? כאן אליעד מסביר שישנן שכבות של אמת: השכבה החיצונית (הבחורה עזבה אותי), השכבה הפנימית יותר (אני רוצה שיאהבו אותי), והשכבה העמוקה עוד יותר (מדוע אני בכלל מבדיל בין אהבה לחוסר אהבה?). כל שכבה עמוקה יותר נראית חשובה ומשמעותית יותר, אך השאלה החשובה היא: באיזו שכבה האדם מרגיש חיבור רגשי ואמיתי יותר כרגע? אם האדם באמת כואב לו שאדם ספציפי עזב אותו, אז החקירה הנכונה עבורו כרגע היא לחקור את הרצון שהאדם הספציפי יחזור אליו. אין טעם לנסות לחקור ... כי מישהו העליב אותו, השאלה הנכונה לשאול היא למה מפריע לי שמישהו צחק עליי? ולא למה אני בכלל רוצה שיאהבו אותי? או מדוע אני מבדיל בין טוב לרע? אם האדם באמת מרגיש פגוע מכך שצחקו עליו, אז זו נקודת האמת הנכונה לחקירה כרגע. איך לדעת מהי נקודת האמת שלך כרגע? אליעד מסביר דרך מבחן פשוט לזיהוי נקודת האמת: אם מעירים אותך באמצע הלילה ושואלים אותך מה אתה באמת רוצה?, התשובה הראשונה שעולה לך בראש באופן אינטואיטיבי היא נקודת האמת שלך כרגע. זאת אומרת, נקודת האמת היא מה שאתה באמת מרגיש ומחובר אליו רגשית עכשיו, ולא מה שאתה חושב שהגיוני לומר או שנשמע עמוק יותר מבחינה פילוסופית. אם אתה אומר באופן מיידי אני רוצה שהבחורה תחזור אליי, זו נקודת האמת שלך כרגע, ואת זה אתה צריך לחקור. אליעד ממחיש זאת על ידי דימוי נוסף: אם אתה חופר מנהרה כדי לצאת ממערה, אתה חייב להמשיך ולהרחיב ... שצריך לחקור. במילים אחרות, האדם צריך לחקור את מה שמרגיש לו הכי ודאי כרגע, ולא לנסות לקפוץ מיד לשאלות פילוסופיות עמוקות מדי שאין לו כרגע חיבור רגשי אמיתי אליהן. כיצד להמשיך ולחקור את הנושא שבחרת? אליעד ממחיש דרך דוגמה פרקטית: אם נקודת האמת שלך כרגע היא אני רוצה שהבחורה תחזור אליי, עליך לשאול למה אני רוצה את זה? ומשם להמשיך לחפור פנימה. אם נקודת האמת היא אני רוצה להרגיש בעל ערך, אז עליך לשאול למה אני חושב שאין לי ערך בלי האהבה של הבחורה? וכן הלאה. כל תשובה מובילה לשאלה חדשה. אליעד מדגיש שעליך להמשיך ולחקור את הנושא כל עוד אתה מרגיש חיבור רגשי לתשובה שאתה מוצא. ברגע שאתה מגיע לשכבה שבה אתה כבר לא מרגיש חיבור רגשי אמיתי, עליך לעצור, לחזור לשכבה הקודמת, ולהמשיך להרחיב אותה, בדיוק כמו להרחיב מנהרה בנקודה שבה אתה נמצא כרגע. הנקודה המרכזית בדברי אליעד היא שהאדם צריך להיות מחובר לנקודת האמת הרגשית שלו בכל שלב של החקירה, ורק משם הוא יכול להעמיק ולהתקדם לחקר פנימי משמעותי. איך עושים חקירה עצמית? מהי נקודת האמת שלי כרגע? למה מפריע לי שאדם מסוים לא אוהב אותי? איך לדעת במה להתמקד בחקירה עצמית? למה אני רוצה שיאהבו אותי? מה חשוב יותר: אמת חיצונית או אמת פנימית? איך להעמיק חקירה פנימית? ...

... פנימית, חיפוש אמת מוגדרת, אמת לא מוגדרת, להניח את המכוון, אמת שאינה מוגדרת, אמת מוחלטת, אמת יחסית מה ההבדל בין הסתכלות פנימית להסתכלות חיצונית? אליעד כהן מסביר ... עוסקת בחקירה עצמית, בכניסה פנימה אל תוך עצמך. בהסתכלות פנימית המטרה פחות מוגדרת וברורה, וזו בדיוק הנקודה החשובה שאליעד מתמקד בה. מהי המטרה האמיתית של הסתכלות פנימית? אליעד כהן מדגיש שהסתכלות פנימית נכונה איננה מתוך מטרה או תכלית מוגדרת מראש. אם יש תכלית ברורה, הרי שהתכלית צריכה להיות אחת - חקר האמת. כשאדם שואל את עצמו שאלות פנימיות, המטרה שלו צריכה להיות אך ורק לגלות מהי האמת. לא מתוך כוונה להשיג משהו חיצוני או תשובה ספציפית מראש, אלא פשוט כדי לדעת את האמת באשר היא. מדוע קשה למצוא אמת מוחלטת ומוגדרת? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית בהסתכלות פנימית היא שהאדם ... לשאלות גדולות, כמו האם יש לי בחירה חופשית?, האם אני הגוף שלי או לא?, האם יש נשמה?, האם יש קיום לאחר המוות?. הבעיה העמוקה שהוא מצביע עליה היא שאמת מוחלטת לעולם לא תהיה מוגדרת בצורה ברורה. גם כשאדם מנסה למצוא תשובה מוחלטת ומוגדרת, הוא ייתקל בסופו של דבר בפרדוקס, מכיוון שאמת מוחלטת איננה יכולה להיות מוגבלת על ידי השכל או מוגדרת בצורה חד משמעית. ... הוא נופל למלכודת, כי עצם החיפוש אחר תשובה מוגדרת הוא בעצמו אמונה. מה קורה כאשר מגיעים להבנה עמוקה יותר דרך הסתכלות פנימית? לפי אליעד, התהליך האמיתי של ההסתכלות הפנימית הוא תהליך שבו האדם מחפש תשובה מוחלטת ומוגדרת, אבל ככל שהוא חוקר ומעמיק, בסוף התהליך הוא מבין משהו משמעותי מאוד - האמת המוחלטת איננה מוגדרת. כלומר, בסוף החיפוש האדם יגיע להבנה עמוקה יותר, ... של הסתכלות כזאת היא שהשאלות נעלמות, כי האדם מבין שהמציאות עצמה איננה מוגדרת, ולכן אין שאלה ואין תשובה מוחלטת חד משמעית. מדוע לא ניתן לתפוס אמת מוחלטת בשכל? אליעד מסביר שהשכל האנושי מוגבל מטבעו, כי הוא עובד במונחים של כן או לא. הוא תמיד יחפש הגדרות ברורות וחד משמעיות, כמו יש או אין, קיים או לא קיים. אבל אמת מוחלטת היא מעבר לתפיסה של השכל. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה של שולחן: אדם יכול להגיד שיש שולחן ב - 100%, אבל אם יחפור יותר לעומק וינסה להבין את המהות האמיתית של השולחן, הוא יגלה שהשולחן במהותו הוא כלום. כלומר, יש שולחן ב - 100% וגם אין שולחן ב - 100% בו זמנית. המוחלט כולל בתוכו את ההפכים, ולכן לא ניתן לתפוס אותו בצורה שכלית. איך מגיעים להבנה של אמת שאינה מוגדרת? אליעד מבהיר שהדרך להגיע לאמת שאינה מוגדרת היא דווקא באמצעות חיפוש תשובות מוגדרות בצורה מלאה ומעמיקה ... הסופית שאין הבדל מהותי בין תשובה אחת לאחרת, בין יש משמעות לבין אין משמעות. התוצאה הסופית היא הבנה שהמציאות אינה מוגדרת בכלל, וזו התשובה האמיתית והעמוקה ביותר שאדם יכול להגיע אליה. מהו תהליך הטרנספורמציה הפנימית ... במצב כזה, האדם אינו מוגבל יותר בתפיסות מוגדרות ואינו שבוי בתבניות השכל. סיכום התובנות העיקריות מההרצאה של אליעד כהן: הסתכלות פנימית היא חיפוש אמת ללא מטרה מוגדרת מראש. אין אמת מוחלטת שניתן להגדיר בצורה שכלית וחד משמעית. אמת מוחלטת מכילה בתוכה את ההפכים ולא יכולה להיות נתפסת בשכל רגיל. התהליך הפנימי מסתיים כאשר האדם מבין שאין שאלות ואין תשובות מוגדרות. חיפוש תשובה מוגדרת באופן מלא הוא זה שמוביל להבנה שהמוגדרות עצמה מתפרקת. איך להגיע לאמת מוחלטת? מהי אמת שאינה מוגדרת? האם יש משמעות לחיים? איך לבצע הסתכלות פנימית? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? האם קיימת אמת אחת ברורה? ...

אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר איך המוח מבחין בין אמת לשקר ובין טוב לרע? הנושא המרכזי שאליעד כהן עוסק בו הוא ההבחנה בין אמת לשקר והקשר שלה להבחנה בין טוב לרע. ההסבר העיקרי שלו מבוסס על התפיסה שהמושגים טוב ורע ואמת ושקר תלויים זה בזה באופן הדוק, ושהיכולת של האדם להבחין בין טוב לרע מבוססת על יכולתו להבחין בין אמת לשקר. אליעד מתחיל מההסבר שטוב ורע הם מושגים שמבטאים למעשה את מה שהאדם רוצה לעומת מה שהוא אינו רוצה. כאשר קורה משהו שהאדם רוצה - הוא ... כדי לדעת מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה, הוא חייב להבחין בין מצבים שונים, כלומר, הוא צריך יכולת הבחנה בין מה שקורה לבין מה שלא קורה. כאן נכנס לתמונה המושג אמת ושקר. מדוע ההבחנה בין אמת לשקר הכרחית להבחנה בין טוב לרע? אליעד מסביר שהיכולת של אדם לדעת אם הוא רוצה או לא רוצה משהו קשורה באופן ישיר ליכולת שלו להבדיל בין אמת לשקר. אמת מוגדרת אצלו בתור יכולת להבחין האם משהו קורה באמת או רק נדמה שקורה. כשאדם אומר שהוא רוצה משהו, הוא למעשה מבצע הבחנה בין מצב שבו הוא באמת רוצה את הדבר לבין מצב שבו הוא לא רוצה אותו. זוהי למעשה ההבחנה בין אמת לשקר בתחום הרצון: האדם חייב לזהות שהוא באמת מרגיש משהו מסוים ולא רק נדמה לו שהוא מרגיש אותו. דוגמאות שאליעד משתמש בהן כדי להמחיש את הקשר בין אמת ושקר לטוב ורע אליעד נותן דוגמה מפורטת של אדם שמשקיע כסף בבורסה. הוא מתאר מצב שבו הבורסה עולה, והאדם חושב שהיא ירדה - במצב כזה, אותו ... מסוגל להבחין בין שני מצבים שונים - מצב של קורה ומצב של לא קורה. אבל, אליעד ממשיך ואומר, אם האדם לא מסוגל להבדיל בכלל בין קורה ללא קורה (היינו - בין אמת לשקר), אזי מושגים כמו טוב ורע מאבדים כל משמעות. זאת מכיוון שהטוב והרע מבוססים על רצון, והרצון מבוסס על ההבחנה בין מצבים שונים של המציאות. הסבר נוסף להבדל בין אמת ושקר לבין תלות וסיבתיות אליעד מתייחס לשאלה פילוסופית נוספת בנוגע לקשר בין אמת ושקר לבין טוב ורע, והיא האם מדובר בתלות הכרחית (מחויבת) או בתלות אפשרית בלבד. הוא מסביר שתלות יכולה להתפרש בשתי צורות: תלות מחייבת: ... שנשפכו על הרצפה מהווים סיבה אפשרית להחלקה, אבל לא מחייבת - כלומר, אדם יכול להחליק בגלל המים, אך זה לא מחייב שהוא בהכרח יחליק אם נשפכו מים. לעומת זאת, אמת ושקר נתפסים כתנאי מחייב לקיום טוב ורע, כי בלעדיהם לא ניתן כלל להבחין במצבים. מה משמעות ההבחנה בין אמת לשקר במונחי רגש? אליעד מרחיב ומדגיש שההבחנה בין אמת לשקר מתבטאת במיוחד ברגש ובתחושות. האמת מוגדרת כזיהוי ברור של התחושה (אני באמת מרגיש משהו), והשקר הוא מצב שבו האדם אינו יודע להבחין או מזהה בצורה שגויה את הרגש או את התחושה שלו. בלי יכולת הבחנה כזו, לא תיתכן כלל ... מבהיר שהיכולת להבחין בין רגשות שונים (למשל, בין מרגיש שזה קורה לבין מרגיש שזה לא קורה) היא קריטית להגדרת הטוב והרע. אם אדם אינו מסוגל להבחין מה הוא באמת מרגיש, הוא לא יכול לחוות את מושגי הטוב והרע בצורה ברורה. כיצד האדם יודע שהוא מבחין בין אמת לשקר? אליעד מציין שבפועל, כל בני האדם מבחינים במידה מסוימת בין אמת לשקר באופן אוטומטי, אפילו בלי לחשוב על כך במפורש. ההבחנה הזו קיימת בכל החלטה, בכל רצון, ובכל תחושה של אדם, כי כל פעם שאדם רוצה או לא רוצה משהו, הוא בהכרח מבחין בין שני מצבים שונים - וכך בעצם משתמש ביכולת שלו להבחין בין אמת לשקר. אליעד מחדד את הנקודה באמצעות דוגמה של אדם שלא מסוגל בכלל להבחין בין קורה לבין לא קורה. לאדם כזה, לטענת אליעד, לא יהיה כל בסיס להגדיר משהו כטוב או רע, מפני שאין אצלו בכלל מושגים בסיסיים של הבחנה. סיכום ההסבר של אליעד על אמת ושקר, טוב ורע הסיכום של אליעד הוא שכל מושגי הטוב והרע, הרצונות וההעדפות של האדם, תלויים ביכולתו הבסיסית להבחין בין אמת לשקר. בלי הבחנה זו, האדם לא יכול לזהות כלל את הרצונות שלו, ולכן גם לא את המושגים של טוב ורע. ההבחנה בין

אמת ושקר, מהי אמת, מהו שקר, מהי אמת מוחלטת, דבר והיפוכו, משחק של יש ואין, הנחות יסוד, יש או אין, אחדות היש והאין, אמונה או ידיעה מהי אמת ומהו שקר, וכיצד ניתן להבדיל ביניהם? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין אמת לשקר דרך ניתוח מפורט של משחקי יש ואין. לפי אליעד, אמת היא משהו שהאדם חווה אותו בצורה מוחשית או ברורה מאוד. למשל, כשמישהו אומר יש כאן שולחן והאדם רואה בבירור שיש שולחן, אז האמירה הזו נתפסת כאמת. לעומת זאת, אם אומרים לאדם יש כאן שולחן והוא לא רואה את השולחן, הדבר נתפס אצלו כשקר, ... אם תעבוד כאן תקבל משכורת, האדם מדמיין את המשכורת ולכן ההבטחה נתפסת כאמת כל עוד הוא מאמין שהיא תקרה. ברגע שהוא מפסיק להאמין, הוא כבר חווה את ההבטחה כשקר. מהי אמת מוחלטת, והאם בכלל ניתן להגיע אליה? אליעד ממשיך להסביר שהמונח אמת מוחלטת מתייחס למשהו שלא ניתן בכלל לחשוב על ההיפך שלו. כלומר, אמת מוחלטת היא אמת כל כך בסיסית ובלתי ניתנת לערעור, שאין שום אפשרות לחשוב אחרת. אם ניתן לחשוב על ההיפך שלה, זו לא אמת מוחלטת. הוא נותן דוגמה לכך שכל דבר שאנו חושבים שהוא אמת, ניתן למצוא מצב תאורטי או ספק שיכול לערער עליו, ולכן אינו מוחלט. למשל, אליעד מסביר שאם אומרים יש הבדל בין יש לאין, לכאורה זו אמת ברורה מאוד. אך ברגע שאדם מתחיל להטיל ספק, הוא יכול לשאול את עצמו שוב ושוב - האם באמת יש הבדל בין יש לאין?, עד שהוא יגיע למצב שבו ההבדל כבר לא ברור לו בכלל. בשלב הזה, האדם כבר לא יכול להבדיל בין אמת לשקר, משום שההבחנה עצמה בין יש ואין התפרקה. כיצד מערערים על הנחות יסוד כדי להבין את האמת? אחת הטכניקות שאליעד מלמד בהרצאה היא לערער על הנחות היסוד שעליהן מבוססת כל שאלה. הוא מדגיש שכדי להבין באמת משהו, צריך לבדוק את הנחות היסוד שעליהן הוא מבוסס. במקום לקבל כמובן מאליו את השאלה ... שמניעות את השאלה המקורית. לדוגמה, כאשר האדם מנסה להבין האם אמונה זו אמת מוחלטת?, במקום לנסות למצוא תשובה לשאלה הזו ישירות, צריך קודם כל לשאול מהי בכלל אמונה?, ולמה בכלל אני חושב שאמונה היא אמת?. על ידי בדיקת הנחות יסוד, האדם מגיע להבנה שאין ודאות לגבי אותן הנחות, וכך הוא מתקרב להבנת האמת. האם אפשר באמת להטיל ספק בכל דבר? אליעד מבהיר נקודה נוספת: אדם לא יכול להטיל ספק מוחלט בהכל בבת אחת, ... שאליעד מנסה להעביר כאן היא שההבדל בין יש ואין הוא הבסיס לתפיסה של אמת ושקר. כשאין הבדל בין יש לאין, כבר לא ניתן לדבר על אמת או שקר. כיצד מגיעים לחוויה שאין הבדל בין יש לאין? לפי אליעד, החוויה שבה האדם כבר לא ... כבר לא מסוגל להבדיל ביניהם בכלל. במצב כזה, השאלות יש או אין? או אמת או שקר? מאבדות משמעות לחלוטין, כי אין יותר אמת מוחלטת ואפילו אין יחסיות. החוויה הזו מובילה את האדם למצב של אי ידיעה אמיתית, שבה הוא לא יכול לדעת שום דבר בוודאות, משום שאין לו יותר כלים להבחין בין אמת לשקר. אליעד מדגים כיצד מצב זה נוצר על ידי תרגילי ספק וערעור מתמיד. מה המשמעות של אי - ... מסתיימת בהסבר שאי - ידיעה מוחלטת היא מצב שבו לא ניתן כלל להגדיר אמת או שקר, כי ההבחנה עצמה בין יש לאין כבר לא קיימת. במצב זה, האדם חווה את המציאות ללא ...

... האמת, מודעות עצמית, מהי האמת? איך למצוא את האמת? איך לחפש את האמת? איך לדעת מה האמת? אמת אוניברסאלית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, חיפוש עצמי, אמת אמיתית איך ניתן לחפש את האמת בצורה נכונה? אליעד כהן דן בשאלה המרכזית: מהי האמת וכיצד ניתן לחפש אותה? הוא מתעמק בנושא חיפוש האמת, ומסביר בצורה מעמיקה על סוגי אמיתות כגון אמת מוחלטת ואמת יחסית, ובודק איך אפשר לדעת האם משהו הוא אמיתי או לא. תחילה, הוא מתייחס לשאלה כיצד אדם יכול לבדוק אם רעיון מסוים שהוא מאמין בו הוא באמת נכון או לא. אליעד מציג שיטה לבדיקת רעיונות ואמונות, ומציע גישה מעשית מאוד: עליך לקחת ... להפוך אותו, כלומר, לשאול מהו הרעיון ההפוך והאם גם הוא מתקבל על דעתך. אם אדם משתכנע שגם ההיפך של רעיונו נכון, סימן שהוא אינו מחזיק באמת מוחלטת, אלא אולי באמיתות יחסית בלבד. האם קיימת בכלל אמת מוחלטת? אליעד מעלה את הסוגיה אם קיימת בכלל אמת אחת מוחלטת, או שמא כל אמת היא רק אמת יחסית ותלויה באדם שחווה אותה. לפי ההסבר, האמת האובייקטיבית או המוחלטת היא אמת שקיימת באופן בלתי תלוי במי שחושב עליה, והיא תמיד נכונה בכל מצב. מצד שני, האמת היחסית משתנה בהתאם להקשר ולאדם שמסתכל עליה. אליעד מעלה את האפשרות שייתכן שהאמת שאנחנו מכירים היא רק אמת יחסית, משום שכל אדם חווה אותה מנקודת מבטו האישית. הוא מציין דוגמה חשובה: אם אדם מסתכל על קיר ואומר הקיר נמצא כאן, האם זו אמת מוחלטת או יחסית? באופן פשוט ניתן לחשוב שזו אמת מוחלטת כי האדם רואה את הקיר, אבל האם באמת אפשר לסמוך על החושים? כאן נכנס אליעד לדיון נוסף - האם החושים שלנו הם אמינים מספיק בשביל להוות קריטריון לאמת מוחלטת? שהרי חושים עשויים לטעות, כמו באשליות אופטיות או במקרים אחרים בהם אנחנו חושבים שראינו דבר אחד ובפועל היה דבר אחר. איך אפשר לדעת אם אנחנו מחזיקים באמת? אליעד מדגיש שבשביל לדעת האם אנחנו

... האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 2 מהי האמת וכיצד ניתן להבין אותה? חיפוש אחר האמת הוא נושא שמעסיק את האדם במשך אלפי שנים. זהו תהליך שיכול להוביל לפרדוקסים, שכן הבנת האמת אינה דבר פשוט. לעיתים, האדם מוצא את עצמו לכוד במבוי סתום בין שני צדדים: מצד אחד, יש את עולם הנפרדות שבו יש הגדרות, עמדות ודעות שונות, ומצד שני, יש את האמת המוחלטת שבה כל הדברים מתאחדים. על האדם להבין כי קיימות שתי רמות של תפיסה: הרמה שבה כל דבר מובחן, והרמה שבה הכל מתאחד. כיצד נוצרים פרדוקסים בתהליך החיפוש אחר האמת? פרדוקסים נוצרים כאשר אדם מבין שאין הבדל בין יש לאין, בין אמת לשקר. מצד אחד, בעולם המעשי נראה כי יש הבדל ברור בין הדברים, אך מצד שני, בתפיסה המוחלטת אין כלל הבחנות. לדוגמה, אם אדם מאמין שהמציאות היא יחסית, הוא יתעלם מהאפשרות של אמת מוחלטת, ואם הוא מאמין שהכל מוחלט, הוא עלול להתכחש לכל חוויית המציאות. הפרדוקס נוצר כאשר אדם מתעקש לראות את האמת באופן חד - צדדי מבלי להכיר בכך ששני הצדדים נכונים בו - זמנית. כיצד ניתן להתמודד עם הפער בין אמת מוחלטת לאמת יחסית? הפתרון לפרדוקס הזה הוא להבין ששני הצדדים נכונים בו - זמנית. כלומר, מצד אחד יש מציאות שבה כל דבר מוגדר בנפרד, ומצד שני יש אמת מוחלטת שבה אין הבחנות. אדם שמבין זאת יכול להימנע מקיצוניות ולנהל את חייו בתשומת לב למתי עליו לפעול מתוך הבחנות נפרדות ומתי עליו להכיר בכך שבסופו של דבר הכל אחד. מדוע אנשים חווים קושי בקבלת האמת? הקושי בקבלת האמת נובע מהמוסכמות החברתיות שמגדירות עבור האדם את הדרך הנכונה לחשוב, להתנהג ולפענח את המציאות. כאשר אדם מתחיל להטיל ספק במוסכמות אלו, הוא עלול להרגיש מבולבל או לחוות התנגדות מצד הסביבה. אך ככל שהאדם שואל יותר שאלות ומעמיק בחקירה, כך הוא מתקרב יותר לאמת, אפילו אם זה גורם לו לסבל זמני. האם יש אמת אחת מוחלטת? האמת המוחלטת היא שאין הבדל בין דברים. עם זאת, האדם חי בעולם שבו הוא מוכרח להבחין בין דברים כדי להתקיים. לפיכך, למרות שבסופו של דבר הכל אחד, ... השקר בחיים? השקר חיוני להתנהלות בעולם הנפרד שבו יש הבחנות בין דברים. השקר, בהקשר הזה, הוא לא שקר במובן של הונאה מכוונת, אלא הוא תוצאה של בחירה לראות צד מסוים כאמת, מבלי להתייחס לצד השני. השקר הוא דרכם של אנשים ליצור הבחנות, אך הוא הופך לבעיה כאשר אדם לא מודע לכך שכל הבחירה שלו היא חלקית. ההכרה בכך שכל שקר הוא חלקי מאפשרת לאדם לתמרן בין האמת והשקר באופן מאוזן. מהו השקר החמור ביותר? השקר החמור ביותר הוא השקר שאדם אינו מודע לו. כאשר אדם משקר במודע, הוא מודע לכך ומסוגל לתקן, אך כאשר אדם משקר לעצמו מבלי לדעת שהוא משקר, הוא עלול להיתקל בסבל מיותר. לדוגמה, אם אדם משוכנע כי אמת מסוימת היא מוחלטת, אך למעשה מדובר בנקודת מבט חלקית, הוא עלול למצוא את עצמו לכוד בתפיסה מגבילה. מהי הדרך האידיאלית להבין את האמת? כדי להבין את האמת, אדם צריך להיות מוכן לשלם את המחיר של החיפוש אחריה. חיפוש זה לעיתים יכול להיות לא נעים, שכן הוא דורש ויתור על תפיסות ישנות או על זהות אישית שהוקמה על בסיס רעיונות מסוימים. הדרך האידיאלית היא לא להסתפק בתשובות חלקיות, אלא לבדוק את הדברים עד תום, ולחפש את האמת גם אם היא דורשת שינוי תפיסה. כיצד חיפוש

... האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 1 מהי האמת וכיצד ניתן להגיע אליה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה המרכזית של מהי האמת וכיצד ניתן להגיע אליה. אליעד מציין כי חיפוש האמת אינו רק תהליך אינטלקטואלי אלא גישה לחיים המחייבת בחינה מתמדת של הנחות יסוד ושאיפה להבין את המציאות כפי שהיא באמת. לדעתו, על האדם להטיל ספק בהנחות היסוד שלו ולשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת כדי להגיע לאמת. האם האמת היא אובייקטיבית או סובייקטיבית? אחת השאלות המרכזיות בהרצאה היא האם האמת היא אובייקטיבית או סובייקטיבית. אליעד מסביר כי אמת סובייקטיבית היא אמת שמבוססת על פרשנות אישית ומשתנה מאדם לאדם, בעוד אמת אובייקטיבית היא אמת שאינה תלויה בפרשנותו של אדם מסוים. עם זאת, הוא מדגיש כי גם כאשר אדם סבור שהוא הגיע לאמת מוחלטת, עליו לבדוק האם זו אכן אמת אובייקטיבית או אם היא מבוססת על הנחות סובייקטיביות. כיצד ניתן לשאול שאלות בצורה נכונה? אליעד מציין כי רבים מהאנשים מחפשים תשובות ... צריכות להיות מנוסחות בצורה מדויקת ומובנת. יש לבחון את ההנחות שמאחורי השאלה ולשאול אם השאלה עצמה נכונה ומדויקת. אליעד מדגיש כי לפעמים הדרך לאמת דורשת שינוי בגישה לשאלות שאנו שואלים. למה חיפוש האמת כרוך בספק מתמיד? חיפוש האמת כרוך בספק מתמיד בכל מה שאנו מאמינים בו. אליעד מסביר כי אנשים רבים מקבלים מידע כמובן מאליו מבלי לבדוק את תקפותו. כדי להיות מחויב לאמת, על האדם להטיל ספק בכל דבר, כולל בתפיסותיו האישיות ובמה שהוא עצמו סבור כנכון. רק בדרך זו ניתן להגיע לאמת ברמה הגבוהה ביותר. מה תפקידם של החושים בתפיסת האמת? אליעד מתייחס לשאלה האם ניתן לסמוך על החושים שלנו כמקור לאמת. הוא מציין כי החושים חשובים להבנת העולם, אך הם מוגבלים ועשויים להטעות אותנו. כדי להגיע לאמת מוחלטת, עלינו לבדוק האם המידע שאנו מקבלים דרך החושים אכן משקף את המציאות כפי שהיא, או שמא הוא רק פרשנות חלקית שלה. כיצד ניתן ... את המציאות? אליעד מציע לחקור את המציאות באופן מדויק ומעמיק. הוא ממליץ לשאול שאלות על כל דבר ולבחון את השאלות לפני שמחפשים תשובות. השאיפה לאמת דורשת לדעת אם השאלה עצמה מנוסחת בצורה נכונה ומדויקת. רק לאחר שמבינים את השאלה לעומקה, ניתן להמשיך ולהתקדם לתשובה. אליעד מדגיש גם ...