לכל אדם בעולם יש אמונות כלשהן. כל הנחה שאותה האדם מניח בלי לדעת אותה בוודאות, הרי שהיא סוג של אמונה. לדוגמה, האדם לוחץ על מתג החשמל כדי להדליק את האור. האדם מאמין שהאור יידלק כאשר הוא יחלץ על המתג. כך שלכל אדם יש בחייו אמונות כלשהן.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי באמת גם מה שנקרא אצל האדם "אמונה", הרי שזאת לא באמת אמונה שלמה, אלא רק שכל במינון כלשהו. דהיינו, כאשר האדם חושב שהוא מאמין במשהו, כגון לדוגמה כאשר האדם אומר "אני מאמין ש"... וכיו"ב, הרי שמצד האמת הוא לא באמת מאמין, אלא הוא "חושב ש"... דהיינו, האמונה של האדם היא לא באמת אמונה אלא היא בכלל שכל.
האדם נולד ללא אמונה כלשהי, לפחות לא בצורה מודעת. האדם נולד בלי ידיעה כלשהי ובלי דעה כלשהי על העולם. האדם לומד בחייו דברים שונים, ואז מתפתחות אצל האדם אמונות שונות וידיעות שונות. אמונה לא נוצרת מעצמה. אמונה נוצרת אצל האדם בעקבות תהליך כלשהו. אפשר לקחת כל אמונה שיש בעולם, ולראות שזה שמאמין בה, לא נולד מאמין בה. אלא הוא התחיל להאמין בה, אחרי שהוא עבר משהו / הבין משהו, ואז הוא החליט להאמין בדבר כלשהו.
וזה בעצם אומר, שכל האמונות של האדם, הן לא באמת אמונות בשלמות, אלא בכולן יש שכל. האדם משנה את האמונות שלו לפי השכל. לדוגמה, האדם הנ"ל מאמין שלחיצה על המתג תדליק את האור, בגלל שהאדם מבין בשכל שלו שמבחינה סטטיסטית האור אמור להידלק, כפי שהוא נדלק עד כה.
ואם ידע האדם שיש הפסקת חשמל, הרי שבמקרה כזה האדם יאמין ויניח שאם הוא ילחץ על הכפתור הרי שהאור לא יידלק. דהיינו, האמונה של האדם מושפעת מהידיעות שלו ומצורת הניתוח שלו את האירועים שקורים לו.
וגם כאשר האדם עובר חוויה "מיסטית" וכיו"ב ופתאום מאמין, בלי שהוא עבר תהליך שכלי כלשהו, הרי שגם שם יש תהליך שכלי כלשהו. כי אירוע קרה לאדם. והאדם מנתח את האירוע בשכל שלו. ובוחר לפרש אותו בצורה כלשהי. ואז מאמין. דהיינו, כל אמונה, שורשה בתהליך שכלי כלשהו.
נמצא אם כן, כי אמונה שלמה היא משהו שאין בו שכל כלל. לדוגמה: אם האדם מגיע למצב שבו הוא צריך לבחור בין שתי אפשרויות. ויש סיכוי שווה באופן מושלם בין שתי האפשרויות. והוא בוחר באפשרות אחת ולא באחרת, בלי סיבה כלשהי, אלא באופן...
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי באמת גם מה שנקרא אצל האדם "אמונה", הרי שזאת לא באמת אמונה שלמה, אלא רק שכל במינון כלשהו. דהיינו, כאשר האדם חושב שהוא מאמין במשהו, כגון לדוגמה כאשר האדם אומר "אני מאמין ש"... וכיו"ב, הרי שמצד האמת הוא לא באמת מאמין, אלא הוא "חושב ש"... דהיינו, האמונה של האדם היא לא באמת אמונה אלא היא בכלל שכל.
האדם נולד ללא אמונה כלשהי, לפחות לא בצורה מודעת. האדם נולד בלי ידיעה כלשהי ובלי דעה כלשהי על העולם. האדם לומד בחייו דברים שונים, ואז מתפתחות אצל האדם אמונות שונות וידיעות שונות. אמונה לא נוצרת מעצמה. אמונה נוצרת אצל האדם בעקבות תהליך כלשהו. אפשר לקחת כל אמונה שיש בעולם, ולראות שזה שמאמין בה, לא נולד מאמין בה. אלא הוא התחיל להאמין בה, אחרי שהוא עבר משהו / הבין משהו, ואז הוא החליט להאמין בדבר כלשהו.
וזה בעצם אומר, שכל האמונות של האדם, הן לא באמת אמונות בשלמות, אלא בכולן יש שכל. האדם משנה את האמונות שלו לפי השכל. לדוגמה, האדם הנ"ל מאמין שלחיצה על המתג תדליק את האור, בגלל שהאדם מבין בשכל שלו שמבחינה סטטיסטית האור אמור להידלק, כפי שהוא נדלק עד כה.
ואם ידע האדם שיש הפסקת חשמל, הרי שבמקרה כזה האדם יאמין ויניח שאם הוא ילחץ על הכפתור הרי שהאור לא יידלק. דהיינו, האמונה של האדם מושפעת מהידיעות שלו ומצורת הניתוח שלו את האירועים שקורים לו.
וגם כאשר האדם עובר חוויה "מיסטית" וכיו"ב ופתאום מאמין, בלי שהוא עבר תהליך שכלי כלשהו, הרי שגם שם יש תהליך שכלי כלשהו. כי אירוע קרה לאדם. והאדם מנתח את האירוע בשכל שלו. ובוחר לפרש אותו בצורה כלשהי. ואז מאמין. דהיינו, כל אמונה, שורשה בתהליך שכלי כלשהו.
נמצא אם כן, כי אמונה שלמה היא משהו שאין בו שכל כלל. לדוגמה: אם האדם מגיע למצב שבו הוא צריך לבחור בין שתי אפשרויות. ויש סיכוי שווה באופן מושלם בין שתי האפשרויות. והוא בוחר באפשרות אחת ולא באחרת, בלי סיבה כלשהי, אלא באופן...
050-3331-331