וכאן אבאר עוד דרך איך ליצור אמון בינך לבין אדם אחר. והדרך היא על ידי זה שאתה משלים לו את המשפטים שהוא רוצה לומר, בפרט במקומות שבהם כאילו חסרה לו מילה, ואתה משלים לו בדיוק את המילה שהוא רצה לומר. והפעולה הזאת, כאשר היא נעשית בצורה הנכונה, היא יוצרת אמון חזק ביותר.

ואסביר, כי יצירת אמון פירושה לגרום לאדם השני לראות בך את ההשתקפות שלו עצמו. דהיינו, לגרום לאדם השני, שכאשר הוא יסתכל עליך, שהוא ירגיש כאילו הוא מסתכל במראה ורואה את עצמו ממש. כי טבע האדם הוא שהוא מאמין לעצמו יותר מאשר לאחרים. ואם תצליח לגרום לאדם להרגיש, שהוא מדבר דרך גרונך, זה יגרום לו לחזק בך את האמון שלו.

ואחת הדרכים לגרום לאדם השני לתת בך אמון, היא על ידי זה שאתה גורם לו להרגיש שה"אני" שלו, מדבר דרכך. ואת זה אפשר לעשות, גם על ידי סוג של "קריאת מחשבות" שאתה עושה לאדם השני. וכמובן שמדובר כאן על נושא בפני עצמו, כיצד תדע מה האדם השני חושב, ואיזו מילה הוא רוצה לומר ולא אומר אותה. אבל העיקרון הוא, שאם אתה רוצה לגרום למישהו לתת בך אמון וליצור אמון בינך לבין מישהו, אז באפשרותך להעצים את חוויית ההזדהות שבינך לבינו, על ידי זה שאתה משלים לו את המשפטים שלו, בדיוק במילים שהוא רצה לומר.

כי כאשר אתה משלים למישהו את המשפט ואת הרעיון שהוא רצה לומר, הוא ממש מרגיש שזה הוא בעצמו מדבר דרכך. וזה יוצר סוג של הזדהות רגשית חזקה, בינך לבינו. עד כדי כך שהוא מרגיש כאילו זה הוא עצמו מדבר דרכך. ועל ידי זה קל לו יותר לתת בך אמון, יותר מאשר לתת אמון באדם שהוא מרגיש שהוא אדם זר.

ואוסיף, כי הקצנה של הדבר הזה, עלולה ליצור גם את התוצאה ההפוכה. שהאדם עלול להרגיש שאתה לא רק קורא את המחשבות שלו, אלא שאולי אתה גם שותל לו את המחשבות שלו. ויותר מידי להראות לבן אדם שאתה יודע בדיוק מה קורה אצלו בראש שלו, לפעמים זה יוצר את התוצאה ההפוכה, דהיינו, תחושה של חשדנות. כי האדם מרגיש כאילו אתה פלשת לו למרחב האישי והפרטי שלו. והוא מרגיש סוג של חדירה לפרטיות, כאשר אתה מראה לו שאתה יודע עליו הכל. כך שצריך לדעת לעשות את זה בחוכמה, בלי ליצור חשדנות.

ואחדד עוד יותר, שהשלמת משפטים של האדם האחר, יוצרת אמון חזק ביותר, בפרט אם השלמת את המשפט ואת הרעיון, שאותו האדם רצה לומר, אבל שהוא פחד וחשש לומר אותו. כי יש מצבים שאתה פשוט יכול להשלים לאדם את מה שהוא רצה לומר. אבל אם לא היית משלים לו את המשפט, הוא היה משלים בעצמו את המשפט של עצמו.

אבל יש מקרים, שבהם לא רק שהאדם כאילו מאבד את המילים ולא יודע להשלים את המשפט של עצמו, אלא שהוא כן רוצה לומר משהו, אבל הוא חושש ומפחד לומר את אותו הדבר. דהיינו, שהוא מסתיר מעצמו את מה שהוא חושב. ולמה שהאדם יפחד לומר משהו? כגון לדוגמה כאשר הוא חושב שזה יגרום לו להרגיש רע כלשהו.

ואם אתה יודע לזהות, מה האדם רוצה לומר, והוא רק מפחד לומר את מה שהוא רוצה. ואתה אומר ומשלים לאדם את המשפט שלו, בדיוק את מה שהוא רצה לומר, אבל רק פחד לומר, זה יוצר אמון חזק ביותר, בינך לבין האדם השני.

כי הוא מרגיש, שלא רק שאתה יודע מה הוא חושב, אלא הוא חווה את זה, שאתה גם עוזר לו לבטא את מה שהוא רוצה לומר, ושהוא מרגיש שקשה לו לומר זאת. ז"א לא רק שהשלמת לו את המשפט שלו, אלא גם עזרת לו להשלים את המשפט שלו. ולא רק בגלל שהוא שכח את המילה המתאימה, אלא גם בפרט כאשר הוא רצה לומר משהו, אבל פחד לומר אותו, ואתה עזרת לו לומר אותו. שזה יוצר אמון חזק ביותר.

וכמובן שגם את זה צריך לעשות בזהירות. כי לפעמים האדם לא רוצה לשמוע, את מה שהוא עצמו רוצה להגיד. ולפעמים זה יכול לגרום לו לכעוס עליך, על שכאילו חשפת אותו ושגילית לרמת המודעות שלו, את מה שהוא מסתיר בתת המודע של עצמו.

ועוד אוסיף ואומר, שיצירת אמון על ידי השלמת משפטים, היא הופכת להיות יותר חזקה, כאשר אתה משלים את מה שהאדם רצה לומר, אבל לא בהשלמה של מילה כללית, אלא בהשלמה של מילה פרטית.

דהיינו, אפשר להשלים לאדם את המשפטים שלו ולעזור לו לבטא את עצמו, באמצעות שימוש במילים שאינן מוגדרות כ"כ ושיש להן ריבוי משמעויות. כי לפעמים האדם אומר איזה משפט, וזה מתבקש מאליו שעכשיו הוא הולך לומר מילה שיש לה משמעות כלשהי. ואז אתה יכול פשוט להשלים לו את המילה שהוא רוצה לומר, על ידי השלמת מילה שתתאים למשמעות של מה שהוא רוצה לומר. דהיינו...