האם לגיטימי שהמשטרה תפעיל אלימות בעת אכיפת חוקי הקורונה?

אליעד כהן מתייחס לנושא אלימות משטרתית סביב אכיפת חוקי הקורונה, ומסביר בהרחבה את דעתו בנושא, תוך התייחסות לדוגמאות ולטיעונים משני הצדדים.

מה הסיבות לכך שיש יותר עבריינים בתקופת הקורונה?

אליעד כהן מסביר שכרגע יש בישראל יותר עבריינים מבדרך כלל, משום שרוב הציבור רואה את חוקי הקורונה, ובעיקר את החובה לעטות מסכה, כחוקים לא הגיוניים. הסיבות לכך הן רבות, אך המרכזית שבהן היא שרבים אינם מאמינים שהמסכות אכן מגינות, ומרגישים שהחובה לעטות מסכה היא כפייה לא סבירה. הוא מדגיש שהבעיה העיקרית היא לא רק בכך שהחוקים נתפסים כלא הגיוניים, אלא בעיקר בכך שהמחוקקים עצמם מפירים את החוקים שחוקקו. הוא נותן כדוגמה את שרה נתניהו, שאמרה שתשתדל לשמור על החוק בעתיד, בעוד שאזרח רגיל לא היה זוכה להקלה כזו אם היה אומר לשוטר משפט דומה.

האם לגיטימי שהמשטרה תפעיל אלימות נגד אזרח שמסרב לעטות מסכה?

אליעד כהן מבהיר תחילה את דעתו באופן ברור: הוא חושב שהחוק שמחייב עטיית מסכה הוא חוק לא הגיוני, ואף מתבטא בצורה חריפה ואומר שמי שחוקק את החוק הזה צריך להיכנס לכלא. עם זאת, הוא מסביר שהשוטרים חייבים לאכוף את החוק, ולכן לדעתו זה לגיטימי שהמשטרה תפעיל כוח סביר ופרופורציונלי כדי לאכוף את חוקי המדינה, כולל החוקים של עטיית מסכה.

לדוגמה, אם שוטר מבקש מאדם להזדהות והאדם מסרב, לגיטימי שהשוטר ישתמש בכוח סביר כדי להכריח אותו להזדהות או לעצור אותו. עם זאת, אליעד מדגיש שוב ושוב כי יש הבדל קריטי בין הפעלת כוח סביר לאכיפת החוק לבין אלימות מיותרת או נקמה מצד השוטר.

מה הגבולות של שימוש בכוח מצד המשטרה?

לדברי אליעד כהן, הכוח שמשטרה מפעילה חייב להיות מוגבל אך ורק למה שנדרש כדי לאכוף את החוק באותו רגע. לדוגמה, אם שוטר נאלץ להפיל אדם לרצפה כדי לעצור אותו, זה לגיטימי, אבל ברגע שהאדם הפסיק להתנגד, אסור לשוטר להמשיך להפעיל נגדו אלימות או כוח נוסף. ברגע שהשוטר מפעיל אלימות מעבר לנדרש לצורך מעצר או אכיפה מיידית, האלימות הופכת להיות נקמה או ענישה שלא במסגרת החוק.

אליעד נותן דוגמה מפורטת: אם אזרח מקלל את השוטר, תוקף אותו או מתנהג בצורה פרועה, השוטר חייב לפעול רק עד לשלב שבו הוא עוצר אותו. ברגע שהאזרח מוסר תעודת זהות או מפסיק להתנגד, השוטר חייב מיד להפסיק להפעיל כוח, ואסור לו להמשיך או לנקום באזרח על התנהגותו הקודמת.

מה לעשות אם שוטר מתנהג באלימות לא מוצדקת?

אליעד כהן מדגיש כי הדרך הנכונה להתמודדות עם אלימות מצד שוטר היא להגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). אין לאזרחים זכות לקחת את החוק לידיים או לנסות לנקום בשוטר בעצמם. הוא חוזר ומסביר שגם אם האזרח התנהג בצורה פוגענית או אלימה, השוטר לא יכול להחליט להעניש אותו מעבר לפעולה הנדרשת לעצירתו.

אליעד מוסיף מסר חד משמעי לכל מי שחושב אחרת ואומר שהוא מאחל לו לחוות אלימות משטרתית בעצמו, ולראות אם אז הוא עדיין ימשיך לחשוב שזה בסדר שהשוטר ישתמש בכוח מופרז מעבר לנדרש.

מתי הפעלת כוח מצד שוטרים כן מוצדקת?

אליעד כהן מסביר שישנם מקרים שבהם הפעלת כוח מצד השוטרים מוצדקת לחלוטין. למשל, כאשר אזרח מסרב להזדהות או מפר פקודה חוקית של השוטר בזמן אמת, או כאשר האזרח מהווה סכנה מיידית לשוטר או לציבור, כמו במקרים של ניסיון תקיפה או דקירה. הוא אף אומר באופן ברור שלפעמים השוטרים צריכים להפעיל יותר כוח, כיוון שישנם מקרים שבהם האכיפה הנוכחית אינה מספקת.

עם זאת, הגבול ברור מאוד: ברגע שאין עוד סכנה או התנגדות מצד האזרח, השוטר חייב להפסיק מיד את האלימות. אליעד מציין את הדוגמה של אירועי גורג' פלויד ופרשת אלאור אזריה כדוגמאות מוכרות למקרים בהם המשטרה או כוחות הביטחון חרגו לכאורה מגבולות הכוח הסביר והמידתי.

מה האחריות של האזרחים והמשטרה בסיטואציה של אכיפת חוק?

אליעד כהן מסביר בצורה ברורה כי גם האזרחים וגם המשטרה חייבים לפעול במסגרת החוק בלבד. אזרחים שמרגישים שהשוטר פגע בהם צריכים להגיש תלונה מסודרת ולא להגיב באלימות. מנגד, שוטרים מחויבים לאכוף את החוק אך חייבים להימנע מניצול סמכותם לצורך נקמנות או שימוש בכוח מעבר לדרוש.

לדעת אליעד, משטרה שמנצלת את סמכותה לרעה או משתמשת באלימות מיותרת, מסכנת את הדמוקרטיה והופכת את המדינה ל"מדינת משטרה" או "דיקטטורה". לכן הוא מדגיש שהסכנה הגדולה ביותר היא השימוש המופרז והלא פרופורציונלי בכוח מצד גורמי אכיפת החוק.