תפירת תיקים לביבי נתניהו, האם תפרו תיק לביבי נתניהו? תפירת תיק פלילי לביבי נתניהו, מה זה תפירת תיק? הפיכה שלטונית, חוסר אמון במערכת המשפט, פוליטיקה, הפיכה שלטונית, אכיפה בררנית, אכיפה סלקטיבית, רומן זדורוב, מבחן בוזגלו, משפט פלילי
האם תפרו תיק לביבי נתניהו ומה המשמעות של תפירת תיק?
הנושא המרכזי בהרצאה של אליעד כהן הוא השאלה האם תפרו תיק פלילי לביבי נתניהו. אליעד מבהיר תחילה מהי המשמעות של "תפירת תיק", ומסביר שלמושג הזה יש מספר פירושים אפשריים:
האם באמת תפרו תיק לביבי נתניהו או רק מחפשים להפליל אותו?
אליעד כהן טוען שיש הבדל חשוב בין הרצון להפליל את ביבי נתניהו לבין תפירת תיק של ממש. לטענתו, אמת היא שיש אנשים במדינה שרוצים שביבי יורשע בעבירה פלילית, ושאם זה יקרה, הם יחגגו. אבל האם זה אומר שתפרו לו תיק?
לדבריו, אין ראיות ברורות או מידע על כך שמישהו זייף ראיות נגד נתניהו. כלומר, אף אחד לא שתל ראיות מזויפות או הביא עדים שקרים באופן ברור נגד נתניהו. עם זאת, הוא מסביר שכן קיים רצון ברור אצל אנשים מסוימים להפלילו ולהוכיח שעבר עבירה פלילית, ולכן הם מחפשים בכל דרך אפשרית למצוא עבירה כלשהי שניתן יהיה להאשימו בה.
אליעד מוסיף הסבר נוסף: יתכן שאנשים מסוימים פירשו את החוק באופן קיצוני ומאולץ כדי להציג פעולות שביבי עשה כאילו היו עבירה פלילית, למרות שלפי פרשנות רגילה הן אולי לא היו כאלה. זה יכול להיות, אבל זה לא תפירת תיק במובן של זיוף ראיות.
האם הטענה של נתניהו על אכיפה בררנית מוצדקת?
אליעד כהן מדבר גם על הטענה לאכיפה בררנית, שמשמעותה שהמדינה אוכפת את החוק רק על אנשים מסוימים ולא על אחרים. הוא מסביר שאכיפה בררנית היא בהחלט בעייתית, כי במצב אידיאלי החוק אמור לחול על כולם באופן שווה.
עם זאת, אליעד מבהיר שיש הבדל בין אכיפה בררנית לבין תפירת תיק. אכיפה בררנית זה כשמחליטים להעמיד לדין אדם אחד על עבירה מסוימת, למרות שרבים אחרים עושים את אותה עבירה ולא נענשים. אבל תפירת תיק זה משהו חמור יותר, שכולל זיוף ראיות או יצירת עובדות שלא היו קיימות במציאות.
אליעד נותן דוגמה: יש חוק שמחייב להחזיק שתי ידיים על ההגה בזמן נהיגה. רוב האנשים לא נעצרים על כך, אבל אם מחליטים להפיל מישהו ספציפי, מוסיפים לו את הסעיף הזה. זו אכיפה בררנית, אבל עדיין לא זיוף ראיות ולא תפירת תיק.
מה היחס שקיבל נתניהו לעומת "האזרח הפשוט" (מבחן בוזגלו)?
אליעד כהן משווה את היחס שקיבל נתניהו לעומת היחס לאזרח הפשוט (מבחן בוזגלו). הוא מדגיש שלמרות שיש הרבה אנשים שרוצים שנתניהו יורשע, הוא קיבל יחס מיוחד ויוצא דופן, הרבה יותר טוב מהיחס שמקבלים אזרחים רגילים לפני שמוגש נגדם כתב אישום. כלומר, הוא עבר בדיקות יסודיות במיוחד לפני שהוגש נגדו כתב אישום, הרבה יותר מכל אדם רגיל.
כדוגמה נוספת, הוא מביא את רומן זדורוב, שמרגע החשד ועד להגשת כתב אישום נגדו קיבל יחס הרבה פחות מקל מאשר נתניהו. נתניהו, לעומת זאת, קיבל יחס מיוחד וזהיר יותר, בגלל מעמדו.
מה המשמעות של חוסר אמון הציבור במערכת המשפט?
אליעד מסביר גם את הנושא של חוסר אמון הציבור במערכת המשפט, במשטרה ובפרקליטות. הוא אומר שחלק מהסיבות לחוסר האמון יכול להיות תוצאה של הסתה או ביקורת שהשמיע נתניהו עצמו. אך הוא מדגיש שחוסר אמון הציבור במערכת המשפט לא בהכרח אומר שהמערכת מושחתת או לא טובה. חוסר האמון יכול לנבוע גם מסיבות פוליטיות או אישיות, וזה לא מעיד אוטומטית על אי - כשירותה של המערכת.
אליעד טוען שזה שהציבור מאמין או לא מאמין במערכת המשפטית, אינו מוכיח בהכרח שהמערכת טובה או גרועה. זו פשוט עובדה שצריך לקחת בחשבון, כי חוסר אמון יכול להיות תוצאה של הסתה פוליטית או ביקורת, מוצדקת או לא מוצדקת.
האם ההסתה של נתניהו נגד המערכת מוצדקת?
אליעד מציין כי נתניהו הצליח מאוד להסית את דעת הקהל נגד מערכות המשפט והמשטרה, והוא הצליח בכך כיוון שהוא נחשב לאיש מכירות ופוליטיקאי מיומן. עם זאת, אליעד אינו קובע אם ההסתה מוצדקת או לא, אלא רק מדגיש שהצלחתו של נתניהו להסית נגד המערכות היא חלק מהסיבה לחוסר האמון הנפוץ כיום בקרב חלקים בציבור.
לסיכום, אליעד כהן טוען כי השאלה האם תפרו תיק לנתניהו צריכה להיבחן בנפרד לפי המובן של זיוף ראיות (דבר שאין לו הוכחה ברורה) לעומת הרצון הכללי להפליל אותו או להפעיל נגדו אכיפה בררנית. לדעתו, נתניהו קיבל יחס מיוחד ויוצא דופן בהשוואה לאזרח הפשוט, וחשוב לזכור זאת כאשר בוחנים את טענותיו.
הנושא המרכזי בהרצאה של אליעד כהן הוא השאלה האם תפרו תיק פלילי לביבי נתניהו. אליעד מבהיר תחילה מהי המשמעות של "תפירת תיק", ומסביר שלמושג הזה יש מספר פירושים אפשריים:
- הפירוש הראשון לתפירת תיק הוא בדיית ראיות, כלומר, יצירת ראיות מזויפות שלא היו קיימות במציאות. לדוגמה, להיכנס לביתו של אדם, לשתול בו סמים או נשק ואז לעצור אותו בטענה שהסמים נמצאו בביתו. עוד דוגמה היא יצירת סרטון מזויף שבו רואים אדם מבצע פשע, כשבמציאות זה כלל לא אותו אדם. דוגמה נוספת היא הבאת עדים שיעידו במודע עדות שקר שהם ראו אירוע שלא התרחש.
- הפירוש השני לתפירת תיק הוא לחפש בכוונה ראיות או עבירות שניתן לייחס לאדם מסוים. כאן לא מדובר בהכרח בזיוף ראיות, אלא פשוט בהתמקדות יתר באדם מסוים כדי למצוא עבירות פליליות שעשה.
האם באמת תפרו תיק לביבי נתניהו או רק מחפשים להפליל אותו?
אליעד כהן טוען שיש הבדל חשוב בין הרצון להפליל את ביבי נתניהו לבין תפירת תיק של ממש. לטענתו, אמת היא שיש אנשים במדינה שרוצים שביבי יורשע בעבירה פלילית, ושאם זה יקרה, הם יחגגו. אבל האם זה אומר שתפרו לו תיק?
לדבריו, אין ראיות ברורות או מידע על כך שמישהו זייף ראיות נגד נתניהו. כלומר, אף אחד לא שתל ראיות מזויפות או הביא עדים שקרים באופן ברור נגד נתניהו. עם זאת, הוא מסביר שכן קיים רצון ברור אצל אנשים מסוימים להפלילו ולהוכיח שעבר עבירה פלילית, ולכן הם מחפשים בכל דרך אפשרית למצוא עבירה כלשהי שניתן יהיה להאשימו בה.
אליעד מוסיף הסבר נוסף: יתכן שאנשים מסוימים פירשו את החוק באופן קיצוני ומאולץ כדי להציג פעולות שביבי עשה כאילו היו עבירה פלילית, למרות שלפי פרשנות רגילה הן אולי לא היו כאלה. זה יכול להיות, אבל זה לא תפירת תיק במובן של זיוף ראיות.
האם הטענה של נתניהו על אכיפה בררנית מוצדקת?
אליעד כהן מדבר גם על הטענה לאכיפה בררנית, שמשמעותה שהמדינה אוכפת את החוק רק על אנשים מסוימים ולא על אחרים. הוא מסביר שאכיפה בררנית היא בהחלט בעייתית, כי במצב אידיאלי החוק אמור לחול על כולם באופן שווה.
עם זאת, אליעד מבהיר שיש הבדל בין אכיפה בררנית לבין תפירת תיק. אכיפה בררנית זה כשמחליטים להעמיד לדין אדם אחד על עבירה מסוימת, למרות שרבים אחרים עושים את אותה עבירה ולא נענשים. אבל תפירת תיק זה משהו חמור יותר, שכולל זיוף ראיות או יצירת עובדות שלא היו קיימות במציאות.
אליעד נותן דוגמה: יש חוק שמחייב להחזיק שתי ידיים על ההגה בזמן נהיגה. רוב האנשים לא נעצרים על כך, אבל אם מחליטים להפיל מישהו ספציפי, מוסיפים לו את הסעיף הזה. זו אכיפה בררנית, אבל עדיין לא זיוף ראיות ולא תפירת תיק.
מה היחס שקיבל נתניהו לעומת "האזרח הפשוט" (מבחן בוזגלו)?
אליעד כהן משווה את היחס שקיבל נתניהו לעומת היחס לאזרח הפשוט (מבחן בוזגלו). הוא מדגיש שלמרות שיש הרבה אנשים שרוצים שנתניהו יורשע, הוא קיבל יחס מיוחד ויוצא דופן, הרבה יותר טוב מהיחס שמקבלים אזרחים רגילים לפני שמוגש נגדם כתב אישום. כלומר, הוא עבר בדיקות יסודיות במיוחד לפני שהוגש נגדו כתב אישום, הרבה יותר מכל אדם רגיל.
כדוגמה נוספת, הוא מביא את רומן זדורוב, שמרגע החשד ועד להגשת כתב אישום נגדו קיבל יחס הרבה פחות מקל מאשר נתניהו. נתניהו, לעומת זאת, קיבל יחס מיוחד וזהיר יותר, בגלל מעמדו.
מה המשמעות של חוסר אמון הציבור במערכת המשפט?
אליעד מסביר גם את הנושא של חוסר אמון הציבור במערכת המשפט, במשטרה ובפרקליטות. הוא אומר שחלק מהסיבות לחוסר האמון יכול להיות תוצאה של הסתה או ביקורת שהשמיע נתניהו עצמו. אך הוא מדגיש שחוסר אמון הציבור במערכת המשפט לא בהכרח אומר שהמערכת מושחתת או לא טובה. חוסר האמון יכול לנבוע גם מסיבות פוליטיות או אישיות, וזה לא מעיד אוטומטית על אי - כשירותה של המערכת.
אליעד טוען שזה שהציבור מאמין או לא מאמין במערכת המשפטית, אינו מוכיח בהכרח שהמערכת טובה או גרועה. זו פשוט עובדה שצריך לקחת בחשבון, כי חוסר אמון יכול להיות תוצאה של הסתה פוליטית או ביקורת, מוצדקת או לא מוצדקת.
האם ההסתה של נתניהו נגד המערכת מוצדקת?
אליעד מציין כי נתניהו הצליח מאוד להסית את דעת הקהל נגד מערכות המשפט והמשטרה, והוא הצליח בכך כיוון שהוא נחשב לאיש מכירות ופוליטיקאי מיומן. עם זאת, אליעד אינו קובע אם ההסתה מוצדקת או לא, אלא רק מדגיש שהצלחתו של נתניהו להסית נגד המערכות היא חלק מהסיבה לחוסר האמון הנפוץ כיום בקרב חלקים בציבור.
לסיכום, אליעד כהן טוען כי השאלה האם תפרו תיק לנתניהו צריכה להיבחן בנפרד לפי המובן של זיוף ראיות (דבר שאין לו הוכחה ברורה) לעומת הרצון הכללי להפליל אותו או להפעיל נגדו אכיפה בררנית. לדעתו, נתניהו קיבל יחס מיוחד ויוצא דופן בהשוואה לאזרח הפשוט, וחשוב לזכור זאת כאשר בוחנים את טענותיו.
- האם תפרו תיק לביבי נתניהו?
- מה זה אכיפה בררנית?
- מה זה מבחן בוזגלו?
- מה ההבדל בין הפללה לתפירת תיק?
- האם מערכת המשפט בישראל אמינה?
- האם נתניהו הסית נגד מערכת המשפט?
050-3331-331