חילוקי דעות, מה יוצר קרבה? מה יוצר ריחוק? אי הסכמה, איך מנתחים שאלה? לבקש ממישהו להגדיר, איך למצוא את התשובה הנכונה? ניתוח שאלה לדוגמא, איך למצוא תשובה? איך לחשוב נכון? הגדרת המושגים
איך חילוקי דעות משפיעים על קרבה או ריחוק בין אנשים?
אליעד כהן מסביר שחילוקי דעות בין אנשים הם דבר נפוץ, ושואלים לגביהם האם הם מקרבים או מרחיקים בין האנשים. הוא מדגיש כי כשמנתחים שאלה כזו, קודם כל צריך להבין היטב את המושגים שמשתמשים בהם, כמו "חילוקי דעות", "קרבה" ו"ריחוק". לדבריו, ניסוח השאלה הוא שלב קריטי ויכול לקבוע את הכיוון של התשובה.
הוא נותן דוגמה לכך שהמושג "חילוקי דעות" יכול להיות מנוסח בצורה מוטעית, משום שהמילה "חילוקי" כבר מרמזת על הפרדה וריחוק. במקום זאת, עדיף להשתמש במונחים ניטרליים כמו "אי הסכמה" או "ראיית דברים אחרת", כי שימוש במונחים טעונים רגשית מראש יכול להטות את התשובה ולהכניס הנחות יסוד מוטעות.
מה הבעיה בגישה של שימוש בדוגמאות כדי להסיק מסקנות?
אליעד מסביר בפירוט את החסרונות של גישה שמבוססת על דוגמאות בלבד. הוא נותן דוגמה שאם ניקח מקרה שבו אנשים התווכחו והתרחקו אחד מהשני, אין בכך הוכחה חד - משמעית שחילוקי דעות תמיד מרחיקים, משום שייתכן שישנם מקרים אחרים שבהם חילוקי דעות דווקא מקרבים בין אנשים.
הוא מדגים איך גישה המבוססת על דוגמה בודדת או מספר דוגמאות מצומצם היא "פרימיטיבית" כלשונו, מכיוון שהיא לא יכולה לכלול את כל המקרים האפשריים בעולם. אם לדוגמה אדם מביא דוגמה של מקרה שחילוקי דעות גרמו לקרבה, תמיד אפשר לטעון שהקרבה נבעה מגורם אחר בכלל ולא מחילוקי הדעות עצמם.
כמו כן, אליעד מציין שאם מישהו מתווכח איתך לגבי הדוגמה שנתת, אתה נמצא בבעיה, כי כל המסקנה שלך מבוססת רק על דוגמה שנתונה לפרשנות סובייקטיבית. הוא מדגים זאת דרך מצב שבו שני אנשים התווכחו ובסופו של דבר התקרבו. הוא מציין שבקלות אפשר לטעון שההתקרבות נבעה מסיבה אחרת ולא מהמחלוקת עצמה.
כיצד נכון לגשת לשאלה כדי למצוא את התשובה הנכונה?
אליעד מדגיש שבשביל לענות תשובה נכונה, ולא רק להישמע חכם, צריך לגשת לשאלה בדרך הנכונה. לדבריו, הדרך הנכונה היא לבדוק באופן שיטתי מה הם המושגים שהשאלה כוללת, ואילו תשובות הן מחויבות או אפשריות לפי ההגדרות השונות של המושגים האלה.
הוא נותן דוגמה לשאלה מתמטית: "האם כל מספר כפול אפס שווה לאפס?" ומראה שהמושג "מספר" צריך להיות מוגדר מראש, כי התשובה משתנה במקרה שבו מדובר ב - 0 כפול 0, או במספר אחר. בדיוק כמו בשאלה המתמטית, כאשר מישהו משתמש במושג עם מספר פירושים אפשריים, חייבים לבקש ממנו להגדיר למה הוא מתכוון. רק כך ניתן לתת תשובה מחויבת ונכונה לשאלה.
למה חשוב להגדיר מראש את המושגים כשמחפשים תשובה לשאלה?
אליעד מדגיש שחייבים להגדיר מושגים מראש כדי לוודא שהפירוש שלנו מתאים לפירוש של מי ששאל את השאלה. הוא מבהיר זאת דרך הדוגמה של כפול אפס במתמטיקה, שם התשובה תלויה בהגדרה המדויקת של המספר המדובר. הוא מסביר שכשמישהו שואל שאלה שמשמעותה לא ברורה, יש שתי אפשרויות:
אליעד מסביר שחילוקי דעות יכולים להיות גם דבר חיובי ומקרב, וזה תלוי בשני דברים עיקריים:
אליעד כהן מסביר שחילוקי דעות בין אנשים הם דבר נפוץ, ושואלים לגביהם האם הם מקרבים או מרחיקים בין האנשים. הוא מדגיש כי כשמנתחים שאלה כזו, קודם כל צריך להבין היטב את המושגים שמשתמשים בהם, כמו "חילוקי דעות", "קרבה" ו"ריחוק". לדבריו, ניסוח השאלה הוא שלב קריטי ויכול לקבוע את הכיוון של התשובה.
הוא נותן דוגמה לכך שהמושג "חילוקי דעות" יכול להיות מנוסח בצורה מוטעית, משום שהמילה "חילוקי" כבר מרמזת על הפרדה וריחוק. במקום זאת, עדיף להשתמש במונחים ניטרליים כמו "אי הסכמה" או "ראיית דברים אחרת", כי שימוש במונחים טעונים רגשית מראש יכול להטות את התשובה ולהכניס הנחות יסוד מוטעות.
מה הבעיה בגישה של שימוש בדוגמאות כדי להסיק מסקנות?
אליעד מסביר בפירוט את החסרונות של גישה שמבוססת על דוגמאות בלבד. הוא נותן דוגמה שאם ניקח מקרה שבו אנשים התווכחו והתרחקו אחד מהשני, אין בכך הוכחה חד - משמעית שחילוקי דעות תמיד מרחיקים, משום שייתכן שישנם מקרים אחרים שבהם חילוקי דעות דווקא מקרבים בין אנשים.
הוא מדגים איך גישה המבוססת על דוגמה בודדת או מספר דוגמאות מצומצם היא "פרימיטיבית" כלשונו, מכיוון שהיא לא יכולה לכלול את כל המקרים האפשריים בעולם. אם לדוגמה אדם מביא דוגמה של מקרה שחילוקי דעות גרמו לקרבה, תמיד אפשר לטעון שהקרבה נבעה מגורם אחר בכלל ולא מחילוקי הדעות עצמם.
כמו כן, אליעד מציין שאם מישהו מתווכח איתך לגבי הדוגמה שנתת, אתה נמצא בבעיה, כי כל המסקנה שלך מבוססת רק על דוגמה שנתונה לפרשנות סובייקטיבית. הוא מדגים זאת דרך מצב שבו שני אנשים התווכחו ובסופו של דבר התקרבו. הוא מציין שבקלות אפשר לטעון שההתקרבות נבעה מסיבה אחרת ולא מהמחלוקת עצמה.
כיצד נכון לגשת לשאלה כדי למצוא את התשובה הנכונה?
אליעד מדגיש שבשביל לענות תשובה נכונה, ולא רק להישמע חכם, צריך לגשת לשאלה בדרך הנכונה. לדבריו, הדרך הנכונה היא לבדוק באופן שיטתי מה הם המושגים שהשאלה כוללת, ואילו תשובות הן מחויבות או אפשריות לפי ההגדרות השונות של המושגים האלה.
הוא נותן דוגמה לשאלה מתמטית: "האם כל מספר כפול אפס שווה לאפס?" ומראה שהמושג "מספר" צריך להיות מוגדר מראש, כי התשובה משתנה במקרה שבו מדובר ב - 0 כפול 0, או במספר אחר. בדיוק כמו בשאלה המתמטית, כאשר מישהו משתמש במושג עם מספר פירושים אפשריים, חייבים לבקש ממנו להגדיר למה הוא מתכוון. רק כך ניתן לתת תשובה מחויבת ונכונה לשאלה.
למה חשוב להגדיר מראש את המושגים כשמחפשים תשובה לשאלה?
אליעד מדגיש שחייבים להגדיר מושגים מראש כדי לוודא שהפירוש שלנו מתאים לפירוש של מי ששאל את השאלה. הוא מבהיר זאת דרך הדוגמה של כפול אפס במתמטיקה, שם התשובה תלויה בהגדרה המדויקת של המספר המדובר. הוא מסביר שכשמישהו שואל שאלה שמשמעותה לא ברורה, יש שתי אפשרויות:
- אם התשובה לא משתנה בכל פירוש אפשרי של המושג, אין צורך להגדיר אותו.
- אם לכל פירוש יש תשובה אחרת, חייבים לבקש מהאדם שמולך להגדיר בדיוק למה הוא מתכוון.
אליעד מסביר שחילוקי דעות יכולים להיות גם דבר חיובי ומקרב, וזה תלוי בשני דברים עיקריים:
- איך האדם תופס את הדעה שלו - האם הוא בטוח שהיא נכונה לחלוטין או שיש לו ספקות לגביה?
- איך הוא תופס את מי שחולק עליו - האם הוא רואה בכך משהו שעוזר לו להשתפר, או כפגיעה בו?
- האם חילוקי דעות מקרבים או מרחיקים?
- איך למצוא תשובה נכונה לשאלה?
- כיצד מנתחים שאלות באופן נכון?
- איך להגדיר מושגים בצורה נכונה?
- האם חילוקי דעות טובים או רעים?
- מה משפיע על קרבה וריחוק בין אנשים?
050-3331-331