... לטיפול בטראומה? איך מטפלים בטראומה? שיטות לטיפול בטראומה? מהי שיטה לטיפול בטראומה? חרבות ברזל, טיפול ב PTSD, טיפול בפוסט טראומה, מהי טראומה דמיונית? מהו אירוע טראומטי? איך לטפל בטראומה? סוגים של טראומה אז טראומה היא מצב שבו בעבר קרה לבן אדם דבר רע, ושהזיכרון הרע משתקף לאדם דרך דברים ... מכך רע וכתוצאה מכך בכל פעם בהווה שקורה משהו שמזכיר לו את הבגידה, או בכל פעם שהוא חושב שיכול לקרות בעתיד משהו שמזכיר לו את הבגידה, או בכל פעם שהוא נזכר באירוע אחר בעבר, שמזכיר לו את הבגידה, הרי שהוא מרגיש רע. או לדוגמא חייל שחווה קרב קשה, שכל דבר שמזכיר לו את הקרב, מעורר אצלו את ... אישה שחוותה אונס, שאז היא עשויה לחוות טראומה לדוגמא במערכת יחסים זוגית רגילה ואוהבת וכיוב. אז מהי התבנית המחשבתית של הטראומה? והתבנית היא, שקרה לאדם משהו אירוע מסויים. וכל אירוע מורכב מהמון פרטים ופרטי פרטים. וכאשר האדם נתקל באירוע אחר, והאירוע האחר כמו כל דבר אחר, מורכב מהמון פרטים וכיוב, הרי שבעצם יש קווי דמיון בין האירוע הטראומטי לבין האירוע האחר שאינו טראומטי לכשעצמו. ואז בעצם האדם נזכר באירוע הטראומטי, דרך קווי הדמיון של האירוע האחר הרגיל היום יומי. ואז האדם מגיב רגשית בצורה רעה, כאילו קורה לו כרגע, מה שקרה לו באירוע הטראומטי ההוא. ואחדד, כי לצורך העניין ננתח טראומה שמשתקפת דרך אירוע אחר בהווה, אבל טראומה יכולה להיות גם ביחס לזיכרון של העבר או ביחס לדמיון של העתיד, של מקרים שאינם הטראומה עצמה. דהיינו, שהאדם נזכר בטראומה מהעבר, כאשר הוא חושב על אירוע אחר בעבר בעתיד. ואוסיף גם, כי יכולה גם להיות טראומה דמיונית, דהיינו, שהאדם דמיין בדימיון שלו שקרה לו משהו, והוא הרגיש רע מעצם ... בן אדם שחלם חלום ובחלום קרה לו משהו רע, ואז כל דבר שמזכיר לו את החלום, אפילו בתת מודע וכולי. או שקרה לאדם משהו במציאות בפועל, אבל האדם פירש לא נכון את האירוע ואז נוצר לו אירוע טראומטי, דהיינו, אירוע רע שירדוף אותו בכל פעם שהוא ייזכר באירוע הרע שקרה לו בדמיון. אז ניתן בעצם להבין, כי המהות של טראומה, היא כוח הדמיון, שהאדם מוצא קווי דמיון בין 2 אירועים שונים, כאשר אחד מהם הוא האירוע הרע שקרה לו, האירוע הטראומטי והשני הוא האירוע האחר הרגיל השגרתי והיום יומי, שהוא מזכיר לאדם את האירוע הטראומטי. אז איך בעצם לטפל בטראומה? ובעצם ניתן להבין כי ברמה הלוגית יש 3 אפשרויות איך לטפל בטראומה. אפשרות 1 היא, לגרום לבן אדם לשכוח את האירוע הרע שקרה לו. ואז ממילא האדם לא יוכל להיזכר באירוע הרע שקרה לו, אם הוא ישכח אותו. אבל זאת כמובן אפשרות שהיא לא באמת ריאלית. אפשרות 2 היא, לגרום לבן אדם לא למצוא קווי דמיון בין האירוע הטראומטי שקרה לו, לבין האירוע הנוכחי הרגיל. דהיינו, שהאדם כן יכול לזכור את האירוע הטראומטי, אבל האדם לא חווה את הדמיון שבין האירוע הטראומטי לבין האירוע הרגיל. זאת אפשרות ריאלית ומעשית, תכף ננתח אותה. אפשרות 3 היא, לגרום לבן אדם לכך שגם אם הוא ייזכר באירוע הטראומטי, עדיין ה

... התת מודע? למה אני מתנהג בצורה מסוימת? למה אני עושה משהו מסוים? השפעת העבר על העתיד, התנהגות לא הגיונית, השפעת תת המודע, סודות התת מודע, הדחקה, שחזור אירוע מהעבר, טראומה מהילדות איך להבין ... אחד לא צריך ללמד אותנו את זה - זה מובנה בנו מלידה. איך עובד מנגנון התת מודע שמשפיע על ההתנהגות? התת מודע של האדם עובד בשיטת מיון (סורטינג). כשמתרחש אירוע טוב, המוח מיד ממיין אותו לתוך רשימה מדורגת של אירועים טובים שקרו בעבר. המוח כל הזמן שואף לשחזר את התחושה הטובה ביותר שהוא מכיר. באופן דומה, כאשר מתרחש אירוע שלילי, המוח ממיין גם אותו לרשימה של אירועים רעים, ובמקביל מנסה להימנע ממנו בעתיד. משמעות הדבר היא שהמוח תמיד מנסה לחזור לרגע הטוב ביותר שחווה אי פעם ולהתרחק מהאירוע הגרוע ביותר שחווה. לדוגמה, אם אדם שתה כוס מים והרגיש טוב, זה אמנם ייכנס לרשימת הדברים הטובים, אך במקום נמוך יחסית, מכיוון שהיו לו הרבה אירועים דומים. לעומת זאת, אם הוא זכה בפרס גדול או בלוטו, החוויה תהיה מדורגת גבוה מאוד ברשימה. באופן דומה, אירוע טראומטי שלילי מאוד ידורג גבוה ברשימת האירועים הרעים והמוח יעשה הכל כדי להימנע מלחוות אירוע דומה שוב. למה אני מתנהג בצורה ... אהבה או יחס חיובי מאחרים, ולכן הוא חוזר באופן לא מודע למצב של פגיעה עצמית, כדי לשחזר את אותה תחושה של אהבה שקיבל בעבר. איך ניתן לגלות את הזיכרון או האירוע שמשפיע עליי? אליעד כהן מציע לשאול ... הוא כן, אך הוא מפחד להודות בכך מכיוון שהוא חושב שזה בלתי אפשרי לשחזר את אותו רגע. איך ניתן לקשר בין העבר להתנהגות הנוכחית שלי? לאחר שמזהים את האירועים האלה, יש לשאול: איך הרגע הטוב ... מחדש תחושות חיוביות באופן מודע ומכוון יותר. למעשה, ההבנה של מנגנון התת מודע מאפשרת לאדם שליטה רבה יותר על חייו, על ההתנהגות שלו ועל התגובות שלו לאירועים בחיים. כדי להגיע לתובנות האלה ...

... היא מנגנון הגנה? איך להתמודד עם אירוע טראומתי? מהי טראומה מוגזמת? דמיון מוגזם, זיכרון מוגזם, דמיון לא מדויק, פחד מוגזם, פחד ללכת לספארי, פחד מרעש של ... לו מה שהוא ראה שקורה למישהו אחר באירוע טראומטי כזה או אחר. במילים אחרות, טראומה נוצרת בעקבות כך שקרה לך משהו רע, וזיכרון טראומטי מאירוע טראומטי הוא זיכרון רע. ולכן טראומה נחשבת לדבר רע. אבל זאת לא כל האמת. כי יש טראומה טובה ויש טראומה רעה. ואני ...

... דבר? האם אפשר לומר על דבר מסוים שהוא רק יש או רק אין? לפי אליעד כהן, בכל דבר שקיים יש גם את ההיפך שלו. כלומר, כל אירוע בחיים, כל מחשבה וכל רגש מכילים בתוכם גם את תחושת הקיום (יש) וגם את תחושת האי - קיום (אין). אליעד מדגים זאת עם דוגמאות מפורטות ומגוונות, ומדגיש שכדי להבין את זה באופן עמוק, צריך להתבונן ולבחון לעומק כל מצב או חוויה. האם כל אירוע גורם לך לרצות לחיות או למות? אליעד מסביר שכל אירוע או חוויה יכולים לגרום לך להרגיש יותר קיים או פחות קיים, לרצות לחיות או לרצות למות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו אדם מקבל משהו טוב, למשל קורא ... להיות כל כך עמוקה עד שהאדם מרגיש הרמוניה מוחלטת שמביאה אותו לתחושה שהוא מוכן לוותר על הקיום שלו. דוגמה הפוכה היא אירוע שלילי, כאשר אדם עובר חוויה רעה, למשל שפגעו בו או עשו לו רע. לכאורה, אירוע כזה אמור לעורר בו תחושה שהוא לא רוצה להיות קיים. אך בפועל, האירוע יכול לגרום לו דווקא לרצות להיות קיים כדי להוכיח שהוא שולט, שהוא מתגבר, ושהוא קיים למרות הכל. הנקודה שאליעד מדגיש שוב ושוב היא שאין אירוע שהוא חד - משמעי, כל אירוע כולל גם את התחושה של הקיום וגם את ההיפך שלה. אם הילדה שלך בוכה, אתה עשוי להרגיש אהבה חזקה לחיים ולהעריך אותם יותר. מצד שני, אותה ... רע, מה זה גורם לך לרצות? לא להיות קיים, אבל יש היפוך שאני ארצה דווקא להיות קיים ולהוכיח שאני דווקא אשלוט. כול אירוע יכול לדחוף אותך ללהיות קיים וגם ללא להיות קיים. כול אירוע בסוף מוביל אותך גם להיות קיים וגם לא להיות קיים, כי בסוף להיות קיים ולא להיות קיים זה אותו הדבר, אבל באופן יחסי אתה מתחבר לפעמים לתחושה ... להגיד שכול החוויות בעולם דוחפות אותך לרצות לא להיות קיים, כי בכל דבר יש את כל הזוויות. תתבונן בזה ותראה שבכל אירוע אתה יכול לחוות את כל החוויות האפשריות. בכל אירוע יש יתרון וחיסרון ולכן אתה יוכל לבנות את כל מה שאתה רוצה. בסוף זה הכל עניין של חשיבה. למשל קורה לך משהו, תשאל, למה הדבר הזה גורם לי לרצות ...

... מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס ... וכיצד אנו יכולים להתמודד טוב יותר עם תחושות טובות ורעות, הצלחות וכישלונות בחיינו. מתי קל יותר לקבל אירועים רעים, ביום טוב או ביום רע? אחת השאלות המרכזיות שאליעד מציג היא מתי קל יותר להתמודד עם אירוע שלילי: האם ביום שבו האדם חווה דברים טובים, או ביום שבו הכל כבר שלילי? אליעד מדגים שני היבטים אפשריים: מצד אחד, אם היום שלך היה מצוין, ייתכן שיהיה לך קל יותר לספוג אירוע שלילי קטן כי הטוב יגמד אותו. מצד שני, דווקא ביום שהכל טוב, אירוע שלילי יכול להיות מורגש יותר, כיוון שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות נכונות, משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן בפרשנות הסיבתית שהאדם נותן לאירוע. למה אירוע קטן יכול להרגיש כמו אסון גדול? כדי להדגים את הקושי להתמודד עם אירוע שלילי, אליעד מציג דוגמה שבה אדם מאבד שקל אחד. אם אותו אדם הוא מיליונר, הוא עשוי להרגיש אדישות לאובדן הזה, אבל אם מדובר בהומלס שמאבד את השקל האחרון שלו, האובדן עלול להרגיש כמו אסון של ממש. עם זאת, אליעד מדגיש שאין באמת קשר מוחלט בין חומרת האירוע לתגובה הרגשית. אפילו מי שזכה בלוטו באותו היום יכול להרגיש עצבני מאוד על כך שאיבד שקל אחד, כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם מישהו מתעצבן לעיתים קרובות, הוא ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק. לדוגמה, אליעד מציין שאם אשתך כועסת עליך ... להיות קשור לכך שהתעצבנה בעבודה במהלך היום. לכאורה זו סיבה ברורה וסיבתית, אך אליעד מדגיש שאין ודאות שאירועי היום חייבים להוביל לכעס בערב. ייתכן בהחלט מצב הפוך שבו אירועים שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית? לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות ... אמורים להתפלג באופן שווה לאורך זמן. עם זאת, אליעד מסביר שזה לא בהכרח חייב לקרות כך, כיוון שכל אירוע עומד בפני עצמו, והקובייה לא זוכרת מה קרה בזריקות קודמות. אפשרי בהחלט שהמספר 1 ייצא אינסוף פעמים רצופות, אך ההסתברות לכך נמוכה במיוחד, משום ... מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות בצורה פתוחה ומכילה יותר. האם הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן? ...

... של כל דבר? אליעד כהן מסביר בהרחבה את המושגים של הפשטה, חשיבה מופשטת ואבסטרקציה, ומלמד כיצד להבין את המהות והשכל שנמצא מאחורי כל אירוע או תהליך בחיים. הוא מתייחס ... על מנת לפתור בעיות מעשיות אלא גם בכדי להבין את הסיבה הפנימית להתרחשויות בעולם. איך מוצאים את השכל שיש בכל דבר? לפי אליעד, כאשר קורה אירוע כלשהו, האדם יכול לחקור אותו ... הדלת. כאן כבר מתחילה החשיבה המופשטת יותר, כי האדם מנסה להבין את הכוונה שמאחורי הפעולה, ולא רק את הפעולה עצמה. רמה שלישית - להבין שהאירוע הזה משקף משהו פנימי יותר. לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו איפה נמצא החלון הפנימי בתוכו, איפה הדלת הפנימית, ואיפה הרוח בתוכו. אליעד מדגיש שכל אירוע בעולם, ללא יוצא מן הכלל, יכול ... הוא נותן דוגמה מתוך התורה של רבי נחמן מברסלב, שטען שכל דבר שקורה לאדם הוא בעצם התגלות אלוהית שמטרתה לקרב אותו לאמת. מה המשמעות של כל אירוע שמתרחש בחיינו? אליעד מדגים ... שאפילו אם האדם אומר אין לי זמן לחשוב על החיים כי אני עסוק, האמת היא שאינו חייב זמן מיוחד. ההבנה והשכל שבכל דבר נמצאים דווקא בתוך האירועים עצמם, בזמן שהם מתרחשים. אם האדם יבין עד הסוף את האירוע שקורה לו ברגע זה, הוא יגיע ... - איך שהדבר נראה כלפי חוץ, התיאור הטכני שלו. מהות - מה מסתתר מאחורי הצורה, מה המשמעות הפנימית והעמוקה של הדבר. לדוגמה, אם מדברים על אירוע בו מישהו בתחנת דלק לא מצליח ... הבעיה. איך קשורה המציאות החיצונית למציאות הפנימית של האדם? אליעד מסביר שמה שקורה בחוץ הוא ביטוי של מה שקורה בפנים. אם האדם יחקור כל אירוע עד לפרטים הקטנים ביותר, הוא יראה שכל האירועים בעצם משקפים חוקיות עמוקה ... או שכל דבר עצמאי? אליעד מתייחס לשתי תפיסות שונות ביחס למציאות: יש תפיסה שאומרת שיש חוקיות אחת מוחלטת שמנהלת את כל הדברים, וכל האירועים הם רק ביטוי שלה. תפיסה אחרת אומרת שכל אירוע עומד בפני עצמו, ואין חוקיות אחת שמחברת הכל. הוא מציין שלמרות שהאדם נוטה לחפש חוקיות, ייתכן שבסופו של דבר יתברר לו שכל אירוע הוא ייחודי ואינו קשור באמת לאירועים אחרים. עם זאת, אליעד מדגיש שהחקירה עצמה, הניסיון למצוא את החוקיות, היא הדרך להבין את עצמך ואת המציאות. כיצד חוקרים את המציאות עד הסוף? אליעד מציע לחקור כל אירוע עד הרמה הבסיסית ביותר, לשאול ... יגיע בסופו של דבר לשורש הכי עמוק, שיגרום לו להבין את המציאות בצורה מוחלטת. הוא מסכם באמירה שהמטרה היא לראות את המחנה המשותף שבין כל האירועים, להסתכל על השכל שבכל דבר, ...

... תת המודע שלו, ולגלות, מהו הדבר בתת המודע שלו, שגורם לכך שהוא יתנהג בדרך כזו או אחרת. ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת את תכונת האופי שאותה הוא רוצה לשנות, ולפרק אותה לאירועים בודדים, ולנתח אותם אחד אחד לעומק התת המודע. לדוגמא: אדם שרוצה לשנות תכונת אופי של כעס, ורוצה לכעוס פחות או לא לכעוס בכלל. על האדם לקחת את תכונת האופי של הכעס שלו, ולפרק אותה לאירועים שמהם היא מורכבת. דהיינו, במקום לנסות לשנות את תכונת האופי בבת אחת, לנסות לקחת אירוע אחד בודד, שאותה תכונת אופי באה בו לידי ביטוי. ולנסות להתבונן על מה שקורה בתת המודע, כאשר אותו אירוע מתרחש. דהיינו, על האדם לא לנסות להפסיק לכעוס בבת אחת. אלא על האדם לקחת אירוע מאוד ממוקד ומאוד ספציפי שבו הוא כעס, דהיינו, שבו באה לידי ביטוי אותה תכונת אופי שאותה הוא רוצה לשנות. ועל האדם לנסות לפרק ולהבין, את אותו אירוע בפני עצמו. כי כנל, תכונת האופי, לא קיימת בפני עצמה. אלא היא ביטוי של רצף של אירועים. ועל האדם לקחת אירוע כלשהו מתוך רצף האירועים, ולגלות, מהיכן הגיעה אותה התנהגות שלו, באותו אירוע ספציפי. ואם האדם יגלה מהיכן הגיעה אותה התנהגות, ממילא האדם מקרב את עצמו לאפשרות לשנות את אותה התנהגות. ואז ממילא גם תכונת האופי תשתנה מעצמה. וכיצד יחקור האדם את אותו אירוע בודד? תשובה: על ידי התבוננות אל הרגשות שיש לו באותו הרגע. כגון לדוגמא אדם כעסן. שעליו לקחת אירוע כלשהו שהוא כעס בו. ועל האדם לשאול את עצמו, למה לכעוס עושה לי טוב ! זא, כי ... איזה דבר שגורם לו לנזק. שהאדם עושה את אותה הפעולה, רק משום שבאותו הרגע, בתת המודע של האדם, הוא חושב שאותה הפעולה תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם צריך לקחת אירוע בודד, שאותו הוא היה רוצה לשנות כנל, ולשאול את עצמו: למה ברגע הזה אני עושה ... שום טעם לנסות לשנות את תכונת האופי. והאדם רוצה לשנות את תכונת האופי שלו, בגלל שהוא חושב שהוא לא רובוט שמתוכנת באופי כזה או אחר. ולכן, על האדם לשאול את עצמו, למה באירוע הספציפי הזה, הייתי במצב של כעס. ולמה הכעס גרם לי להרגיש טוב? ולמה אותה ...

... הוא מציג שתי אפשרויות פילוסופיות בסיסיות: אם כל אירועי המציאות הם אקראיים לחלוטין, אז לתחושות בטן אין שום משמעות, כי הן בעצמן אקראיות ואין סיבה להקשיב להן או לחקור אותן. אם כל אירועי המציאות הם סיבתיים, וכל פרט קטן מתוכנן מראש ויש לו משמעות, אז חייבים לבדוק ולחקור כל אירוע, אפילו את הזניח ביותר, כמו קמטים בספה או גרגיר חול שנפל. אליעד מחדד שאין הבדל בין אירועים שנתפסים כחשובים לבין אירועים שוליים, שכן אם כל המציאות מנוהלת בסדר מושלם, כל אירוע הוא תוצר של אותו כוח חכם. לכן, או שיש לבדוק כל אירוע ללא יוצא מן הכלל, או שאין צורך לבדוק שום דבר. הוא גם מעלה אפשרות שלישית לפיה רק חלק מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם הוא סיבתי או אקראי, כי אם ... אקראי. הוא מציין את האפשרויות השונות - האם כל אירוע בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה ... אינן בהכרח נכונות. לבסוף, ההרצאה מתמקדת בהבנת האם האירועים שאנו חווים הם אקראיים או נגרמים מסיבה, ומציעה גישה מעשית לחיים: אם אנחנו מבינים שהמציאות כולה נגרמת מתוך סדר סיבתי, אז כל אירוע יכול להיות בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו ... לו אולי יש כאן משהו. למשל אדם רוצה לנסוע לאיזה אירוע ויש לו תאונה. עכשיו יש כאן רק שתי אפשרויות, או שלאירועים יש משמעות או שאין להם משמעות, נכון? או שלחלק יש ולחלק אין, בא נלך מבחינה אובייקטיבית, אם לאירועים אין כל משמעות, אז לא צריך לבדוק שום דבר. למשל אדם מפסיד כסף בבורסה, הוא בודק למה הוא הפסיד? כן, אם אין משמעות למה ... התחושה לא מעניינת אף אחד, יש רק שתי אפשרויות או שלאירועים במציאות יש משמעות או אין משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה? שאלה: לא אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה? שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי. אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו וכו? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול ... מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא מרגיש שהוא לא צריך לבדוק וזה הדבר שהוא הכי צריך ... תחושת הבטן, כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע , צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי? אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך החשיבה, לכן כל ... האם היית מתעניינת בהם? כן, את אומרת ברור, קרה פה אירוע שצריך לחקור אותו אבל גם את הקמט בספה צריך לחקור, כי מי שעשה את הקמט, הביא את המלאכים, מה ההבדל? כי זה בצורה כזאת וזה בצורה ... הרי כל הסיבות מאותו הכוח, וצריך לחקור את כל האירועים. כמו שאני רואה ישויות אור וזה מדהים, זה אותו דבר כמו שאני רואה עכשיו טלוויזיה ליד הקיר. עכשיו יתכן שיש דברים שאני כן ...

... טראומטי לחלוטין? אליעד כהן מסביר באופן מפורט האם ואיך ניתן למחוק זיכרון טראומטי. ראשית, חשוב להבין שאין אפשרות למחוק באופן מוחלט את הזיכרון של אירוע טראומטי, משום שאירוע שהתרחש במציאות, נקלט בחושים ונחרט בזיכרון. לכן באופן פשוט, אין אפשרות ממשית למחוק את האירוע עצמו. עם זאת, אליעד מבהיר שניתן בהחלט למחוק את הפרשנות הרגשית שלנו לאותו אירוע, וכך להפוך את האירוע לחסר משמעות רגשית מבחינתנו. לדוגמה, אם מישהו ירק על אדם ברחוב, והאדם חש מושפל מכך, ואז לאחר מכן מראים לו סרטון וידאו שמוכיח כי בעצם זה לא היה יריקה אלא רק טיפות של גשם, האירוע נשאר בזיכרון, אך הפרשנות של האדם לגבי האירוע משתנה. במקרה כזה, הזיכרון עצמו (תחושת הרטיבות) נשאר, ... הדוגמה הזו ממחישה את ההבחנה בין הזיכרון העובדתי לבין הפרשנות הרגשית, ומוכיחה כי את הפרשנות ניתן למחוק או לשנות לחלוטין. האם אפשר לשכוח לחלוטין אירוע שקרה במציאות? אליעד כהן טוען כי באופן עקרוני לא ניתן למחוק לגמרי אירוע שהתרחש, מאחר והזיכרון הפיזי והחושי של האירוע קיים במוח. עם זאת, הוא מציג הבנה עמוקה יותר של האופן בו פועל הזיכרון האנושי. הזיכרון של האדם עובד כך שהוא זוכר בעיקר אירועים ומשפטים שיש להם משמעות רגשית חזקה. אירועים חסרי משמעות רגשית לא יישמרו בזיכרון לזמן רב. לדוגמה, אם נשאל אדם מה עשית לפני דקה?, לרוב הוא לא יזכור את כל הפרטים המדויקים, משום שלא הייתה לאירועים אלו משמעות מיוחדת עבורו. אבל אירוע טראומטי, שנושא משמעות רגשית עמוקה, האדם יזכור לפרטי פרטים, גם לאחר עשרות שנים, כי הוא משחזר אותו שוב ושוב בתודעתו. מה הקשר בין זיכרון ומשמעות רגשית? ככל שלאירוע יש משמעות רגשית גדולה יותר, כך הזיכרון נשאר ברור וחד ... של אנשים שמסוגלים לזכור בדיוק מי פגע בהם בבית הספר בילדותם, באיזו סיטואציה, ואפילו מילים מדויקות שנאמרו להם, רק משום שהם ממשיכים לחוות את האירוע כאילו הוא מתרחש עכשיו. לעומת זאת, משפט שנאמר לפני דקה ... אותה כל יום או לעיתים תכופות, ולכן הוא זוכר אותה בעוצמה גדולה יותר. הזיכרון נשמר באופן חי רק בזכות החזרה והתחזוקה שלו, וככל שאדם משחזר יותר את האירוע - כך הזיכרון נשאר חי ומפורט יותר. כיצד להפוך טראומה לחסרת משמעות ולשכוח אותה? כדי לשכוח זיכרון טראומטי באמת, יש צורך להפוך את האירוע כולו לחסר משמעות לחלוטין. כשאירוע הופך לחסר משמעות לחלוטין, הוא מפסיק להיות משוחזר ... היו לטובתו, הפירוש הרגשי משתנה והטראומה נעלמת. הוא יכול עדיין לזכור את העובדה שפיטרו אותו, אך הרגש השלילי כבר איננו שם, ובמקרים מסוימים, אפילו האירוע עצמו הופך למשהו חסר חשיבות, ואז הזיכרון מתפוגג לגמרי. אליעד מציג את הרעיון באופן ברור ופשוט: ככל שאדם יפסיק לראות משמעות רגשית באירוע הטראומטי, הוא באופן אוטומטי יפסיק לחשוב עליו. אם אין סיבה לשחזר את האירוע שוב ושוב, האדם ישכח אותו באופן טבעי. מה ההבדל בין לשכוח טראומה לבין להדחיק אותה? אליעד מדגיש שיש הבדל משמעותי בין לשכוח טראומה לבין להדחיק אותה. לשכוח באמת אומר שהאירוע הפך לחסר משמעות, ולכן כבר אין צורך לזכור אותו. לעומת זאת, להדחיק פירושו שהאירוע עדיין משמעותי עבור האדם, אך האדם נמנע מלחשוב עליו במודע. בהדחקה, האירוע ממשיך להשפיע באופן נסתר, ועדיין יוצר מתח וסבל. לשכוח באמת משמעותו הפיכת האירוע לחסר משמעות רגשית ומנטלית לחלוטין. מה דומה בין זיכרון ... מה כדאי לשמור ומה אפשר לשכוח. דברים בעלי משמעות גבוהה נשמרים בזיכרון לאורך זמן, ואילו דברים חסרי משמעות נשכחים במהירות. לכן הדרך לשכוח טראומות ואירועים לא רצויים היא לא לנסות להילחם בזיכרון עצמו, אלא לשנות את היחס הרגשי והפרשנות לאותם אירועים. כשהאירועים הופכים לסתם עוד אירוע, המוח מפסיק לתחזק אותם, והם נשכחים. מה המשמעות המעשית ...

... רגשי, טיפול בדמיון מודרך, מחיקת זיכרון רע, צמחונות, התעללות בבעלי חיים, טראומה רגשית איך טראומה מהעבר משפיעה על החיים שלנו בהווה? טראומה היא אירוע שהתרחש בעבר, שבן אדם פירש אותו כדבר רע, ובעקבות זאת התפתחה אצלו התניה שמשפיעה על חייו גם שנים רבות לאחר מכן. אליעד כהן מסביר שאנשים שחווים טראומה, בין אם מדובר בזיכרון ילדות כואב או אירוע קשה כמו השואה, מושפעים מאוד מן העבר שלהם. הטראומה גורמת לאדם להתנהג או להרגיש ... שעבר טראומה של דחייה בילדותו, עלול להתקשות לתת אמון או להתחבר לאנשים אחרים גם בבגרותו. ההשפעה של הטראומה מתבטאת באופן מעשי: בכל פעם שאדם נתקל באירוע שמזכיר את הטראומה, גם אם מדובר ברמז קל בלבד, מיד הוא מרגיש רע וחווה את הכאב ... דוגמה של אדם ששומע דלת נטרקת ומיד נזכר ביריות שחווה בעבר, דבר שגורם לו מצוקה נפשית. הטראומה ממשיכה לנהל את חייו של האדם גם שנים ארוכות לאחר שהאירוע התרחש. מדוע חשוב לטפל בטראומה ומה ההשפעה על איכות החיים? לפי אליעד, יש כמה סיבות מרכזיות מדוע חשוב לטפל בטראומה. ראשית, הזיכרון הרע מהאירוע גורם סבל מתמשך לאדם. שנית, הטראומה מונעת מהאדם לתפקד כראוי בתחומים שונים בחייו ... קדימה. איך מתבצע הטיפול בטראומה בעזרת דמיון מודרך? אליעד מסביר ששיטת הטיפול המרכזית בטראומה היא דמיון מודרך. בשיטה זו האדם חוזר, בצורה מודעת, לאירוע הטראומטי מהעבר וחווה אותו מחדש בעזרת דמיונו. המטרה אינה להדחיק את האירוע אלא להפך - להיכנס לתוכו, לחוות אותו מחדש, ולנסות לחוות אותו בצורה שונה ממה ... הזו היא תוכל להתחבר מחדש לרגשותיה. כך היא תוכל שוב לשמוח באמת. אליעד מציין שיש שני כיוונים להתמודדות עם טראומה: להטיל ספק במשמעות השלילית של האירוע (מי אמר שזה רע? מה זה משנה?) וכך להחליש את תחושת הכאב. להיכנס לתוך הכאב, לחוות אותו באופן מלא ואז לראות את האירוע מזווית אחרת, וכך לשנות את האופן שבו הטראומה משפיעה על האדם בהווה. הוא מדגיש כי ... מהעבר, תאבד גם חלקים משמעותיים אחרים מהזיכרון שלך, כמו הזהות העצמית שלך. לכן המטרה אינה למחוק את הזיכרון לחלוטין אלא לשנות את ההקשר הרגשי של האירוע. באמצעות דמיון מודרך האדם יכול לחזור לאירוע ולשכתב את הזיכרון שלו מחדש, בצורה שתאפשר לו להשתחרר מההשפעה השלילית של האירוע על חייו. איך להתמודד עם פחד לא רציונלי מבעלי חיים? אליעד מסביר שפחד מבעלי חיים, ... ישירה, אלא לעיתים קשור לחינוך שקיבל האדם בילדות. אם האדם מבין שהפחד נובע מחינוך, הוא יכול לבצע תהליך דומה לזה של טיפול בטראומה: לחזור בדמיון לאירוע שבו לימדו אותו לפחד, להטיל ספק באמיתות מה שלימדו אותו, ובכך להשתחרר מהפחד. ... זיהוי מדויק של האמונה או ההתניה שמנהלת אותנו. הבנה של מקור הטראומה או ההתניה. הטלת ספק בתקפות האמונה או ההתניה הזו. שחזור ודמיון מודרך של האירוע הטראומטי, תוך שינוי ההקשר הרגשי שלו. שינוי נקודת המבט וההקשר של הטראומה, דבר ... ולהטיל בזה ספק. אליעד: אוקי אז מה שהוא אמר זאת תשובה נכונה, התשובה היא כזאת ברגע שבן אדם יש לו טראומה ממשהו שקרה בעבר, עכשיו מה זה אומר טראומה? אירוע שקרה בעבר שבן אדם פירש אותו בצורה רעה חווה אותו כדבר רע ומאז כאילו כל ההתניות שלו נוצרו כהמשך של האירוע שקרה בעבר. אם בן אדם רוצה לשנות את זה את רצף האירועים הוא צריך לחזור לנקודה שהייתה בעבר, מישהו פה ראה את הסרט בחזרה לעתיד back to the future? יפה אז יש שמה סצנות שהם כאילו חוזרים לעבר משנים איזה משהו ואז כאילו כל רצף האירועים שנוצרו אחר כך משתנה. אז אותו דבר מה שבן אדם צריך לעשות פרקטית זה לעשות לעצמו ... לנסות עוד פעם או לעשות דברים חדשים או כל מיני כאלה. ראיתם עוד פעם הכל תלוי לאיפה רוצים להוביל את הבן אדם אבל בשורה התחתונה ברגע שבן אדם יש לו אירוע בעבר שקרה לו ושמשפיע עליו עד עצם היום הזה שההחלטות שלו בהווה מושפעות, בהווה וגם ... נראה כאילו ברור מאליו אבל אנשים גם אחרי העשרות שנים יש להם איזו אמונה בראש שמנהלת אותם והאמונה הזאת התחילה בגיל שש התחילה ביום ההוא, קרה איזה אירוע ומאז הבן אדם מאמין מאז כאילו המוח שלו סובב לו משהו מסוים ואז הוא מאמין בזה וזה ... סיטואציה לנסות לחוות את התחושות הרעות מחדש ואז להכיל אותן להתמודד איתן אחרת, לראות אותן בפרספקטיבה אחרת בצורה שונה שתשנה את המשך השתלשלות האירועים החל מאותו, לדוגמא נגיד זוג נגיד שרבים על איזה משהו ואז יום אחד הם שואלים את ... הבן אדם יש לו איזה רגשי נחיתות יש לו כעס ומאז עכשיו כל פעם שהוא אומר לה ככה היא כועסת עליו על משהו שקרה אז וכו. מה שצריך לעשות זה לחזור לאותו אירוע לחוות אותו ולבודד אותו להגיד רגע זה משנה זה לא משנה, זה טוב זה רע זה, חייב על האירוע בהווה, למרות שזה קצת שונה ממה שאמרתי קודם אבל עוד פעם לחזור לאירוע המקורי לראות אותו בעיניים ולהיצמד לאמת, לראות מה האמת האם זה מחייב את זה ... סע לשלום לפעמים זה לא עובד ולפעמים בן אדם כן הולך אחורה. הוא אומר לא אתה יודע למה אני ככה? כי אז קרה לי ככה וזה עשה לי רע אוקי אז בא נחזור לאירוע ההוא בוא נטיל ספק במה שקרה אז, האם מחויב שהיית מרגיש רע בא תחזור למה שהיה אז קח ... מחדש וואלה אז אני כבר כילד לא מאמין להם ואז הכל משתחרר. זה לא מחויב הדברים האלה אבל זה מחויב להיות מסוגל לעשות את הדברים האלה, בן אדם שיש איזה אירוע בעבר ששינה לו איזה משהו במחשבה צריך להיות מסוגל לחזור לעבר ותדמיין שאתה ילד ...