... מספק, לגלות את הפתרון, שחזור אירועים, לשחזר אירועים, ניתוח תהליך, חקירה משטרתית, לגלות את האשם איך פתרון ספק קשור לשחזור אירועים וחקירה? בהרצאה, נדונה הדרך בה ניתן לפתור ספק ולצאת ממנו באמצעות שחזור תהליך או אירועים. אליעד דיבר על ההיגיון העומד מאחורי שחזור תהליך, במיוחד בהקשרים של חקירות משטרתיות וניתוחים של ... חקירה שנעשית באמצעות שחזור של אירועים ושלבים, כדי למצוא את התשובות לשאלות שנותרו לא פתורות. מהו התהליך שמסייע לשחזר אירועים? בהקשר של השחזור, אליעד הציע שמישהו יכול לשחזר את הדרך בה הגיע לאירועים מסוימים. לדוגמה, כאשר אדם שואל את עצמו היכן הניח מפתח, הוא עשוי לשחזר את הדרך בה עבר במטרה להבין ... לדוגמה, אם אדם מנסה לשחזר אירוע מסוים, יתכן שבסופו של תהליך תצא תוצאה שונה ממה שציפה, ויתעוררו ספקות לגבי התשובה שהתקבלה. כיצד ... לסיפור כולו. מהו תהליך שחזור אירועים? איך להתמודד עם ספק תהליך? מה הקשר בין ספק לבין שחזור תהליך? כיצד לבדוק את אמיתות העדויות ...

... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או אקראי איך עובד תהליך תשומת הלב בתת מודע? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חושב על משהו באופן מודע, פתאום ... סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת או עובר לידו מידע שקשור לרכב, שאותו הוא לא חיפש באופן מכוון. המוח פשוט שם לב אליו יותר בגלל המיקוד המודע שלו. אליעד ... התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או סיבתי? ...

... המציאות, ניתוח מבנה של טקסט, ניתוח אירועים, איך ללמוד מכל דבר, חותם בתוך חותם, ספינה בים, השכל שבכל דבר איך להבין לעומק כל טקסט וכל אירוע שקורה לנו? כל אדם נתקל מדי יום במידע רב - זה יכול להיות טקסט כמו ליקוטי מוהרן של רבי נחמן, סרט בטלוויזיה או אירוע שהוא עד לו, אך כיצד ניתן להבין לעומק את מה שמתרחש סביבנו? בשיחה של אליעד כהן הוא מסביר כיצד ... יום? אליעד נותן דוגמה פשוטה מעולם הטבע: אריה טורף פיל. בטלוויזיה, נראה לכאורה רק אירוע פשוט של חיה טורפת חיה אחרת, אך אם נחשוב על זה, נבין שמדובר בעצם בתהליך פנימי שבו כוח אחד (חזק) מתגבר על כוח אחר (חלש). כלומר, כל אירוע חיצוני הוא אנלוגיה לתהליך שמתרחש אצלנו בנפש פנימה. מה הקשר בין ידיים, רגליים והבנת המציאות? ... גם את ההפך - כיצד להימנע מטביעה בנפרדות (מצבים שליליים). מהי הדרך הנכונה לנתח אירועים וסיטואציות? לסיום, אליעד מדגיש את החשיבות של הפשטה ושל אנלוגיה. כל דבר שקורה לנו או שאנחנו ... החיים בכלל. מה זה חותם בתוך חותם? איך מנתחים טקסטים של רבי נחמן? איך ללמוד מכל אירוע שקורה? מה הקשר בין אמונה לשכל? איך להתחבר לאחדות? איך להבין את ליקוטי מוהרן? ...

... דבר, משמעות נסתרת, רמז מאלוהים, סימנים מלמעלה, מסרים משמים, מסרים מאלוהים, לראות את אלוהים בכל דבר, יותר מזל משכל, השגחה פרטית, השגחה עליונה, מסר מאלוהים, אירועים מוזרים, חוק סטפן מנדל, לנבא את העתיד, לראות נסתרות, התגלות אלוהית, להקשיב לאלוהים וכאן נשיב לשאלה, האם הגיוני לייחס משמעות מיסטית לאירועים מוזרים שקורים לבן אדם. לדוגמה בן אדם שמתלבט בתוך הראש שלו האם לקנות רכב בצבע אדום. והוא הולך ברחוב ופתאום מישהו שעובר לידו אומר את המילים תקנה את הרכב האדום. ... ושהכל לפרטי פרטים זה מאלוהים. כי מנקודת המבט הזאת, לא רק שאם קרה צירוף מקרים לא סביר זה מאלוהים בהשגחה פרטית, אלא שכל זבוב שעובר לידך, זה מסר מאלוהים. וכל אירוע ואירוע לפרטי פרטים, כולל כל גרגיר חול שזז לידך ברוח, זה בהשגחה פרטית וזה מאלוהים. ואני לא דבר מנקודת המבט הזו. כי מנקודת המבט הזו, הכל מלמעלה, ואין שום ... נסתרת בכך שקורה משהו חסר כל סיכוי שיקרה, הרי שהוא לא מאמין שהכל בהשגחה פרטית מלמעלה. כי כאשר הכל בהשגחה פרטית מלמעלה, הרי שלא אמורים לחפש משמעות דווקא באירועים מוזרים, אלא בכל דבר שקורה כולל זה שיש לך מים בברז או שהרצפה לא נשמטת מתחת לרגלים שלך. ולכן כאן לא נדבר מנקודת המבט הזו. אבל כן נאמר, שצריך לנתח את הדברים בדרך ... שיש מסרים משמים, כי הוא רוצה להרגיש שיש אלוהים שדואג לו ושאלוהים שומר עליו וכיוב, זה עניין אחד. אבל מצד ההיגיון, יותר הגיוני לפרש שזה צירופי מקרים, כי האירוע עצמו, למרות שבפני עצמו אולי אין הרבה סיכוי שהוא יקרה, אבל בהחלט הוא יכול לקרות כצירופי מקרים, ביחס לכמות התצפיות וכמות האירועים שקורים. מה לדוגמה הסיכוי לכך שתעשה תאונת דרכים? הסיכוי הוא X. ואם כל היום אתה נוסע על הכביש? אז הסיכוי לכך גדל כמובן. לסיכום: לא ניתן להוכיח שאין סימנים משמים, אבל לא בהכרח צריך לפרש צירופי מקרים כסימנים משמים. כי בתוך סך כל האירועים שקורים, בהחלט הגיוני שיקרו גם דברים שלכשעצמם יש פחות סיכוי שהם יקרו. בדיוק כמו שהגיוני שאם תמלא הרבה פעמים לוטו, אז מתישהו אולי כן תזכה בלוטו. ועוד נוסיף, שגם ...

... שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש ... ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא ... שהם נראים כחסרי סיבה. ובתוך הבסיס של החומר של העולם, בתוכו יש אירועים שנראים כחסרי כל סיבה לחלוטין וכאקראיים לגמרי. ועל האדם לנסות להתבונן לא רק ... בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת את האירוע הזה שהוא נראה כחסר סיבה, ואפשר לומר שיש סיבה מדוע בעצם עלו בגורל דווקא ... הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה בדיוק כמו לתת סיבה לאירוע אקראי. והרעיון הוא, שאם יש איזה חוק אחד שמקיף את כל המציאות, ושמאלץ את כל האירועים בכל רגע להיות כפי מה שהם, כתוצאה של תמונת המציאות ברגע הקודם, הרי שאין שום ... לבין חוסר סיבה, הם בסך הכל קיימים מנקודת המבט של האדם שצופה באירועים. כי כאשר קורה איזה משהו שהאדם בשכלו המוגבל מצליח לזהות שיש כאן איזה משהו שחוזר על עצמו, אז האדם מניח שאירוע אחד גרר אירוע אחר, ואז האדם קורא לזה סיבה. אבל כאשר האדם לא מבין מה החוקיות שיש באירוע כלשהו, אז האדם קורא לזה העדר סיבה ואקראיות. כמו אותם מדענים שהחליטו שיש ... ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל אקראי תמיד. אבל כאשר יש רצף אין סופי של אין סוף אירועים שונים שכולם אקראיים, הרי שמאוד יכול להיות שחלק מהאירועים יהיה בהם דבר שיראה כסדר כלשהו. וניתן אולי לומר, שהכל אקראי תמיד. אלא, שמה שהאדם רואה שחוזר על עצמו בתוך רצף האירועים האקראי, לו קורא האדם סיבה ותוצאה. אבל לכל שאר הדברים שיש ביקום הענק שלנו, שבהם האדם לא מבין את רצף האירועים, משום שבאמת הוא אקראי לגמרי, לכך קורא האדם אקראיות. ומאוד יכול להיות שאולי ... זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין אולי שיש יותר אקראיות מאשר סדר. ואז אולי ... רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של האירוע השני? אולי אלו שני אירועים אקראיים בלתי תלויים זה בזה, שרק לצופה הם נראים כמסודרים? ואולי אלו שני אירועים מסודרים בפני עצמם, שרק לצופה נראה שהם רצף של סיבה ותוצאה? כי יכולה להיות ... וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את משמעותה ומהותה של הסיבתיות והאקראיות שיש בעולם, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. כי הסיבה היא תיאור ואפיון והגדרה של

... חושב שבני האדם שולטים בעצמם. ובין כך ובין כך, כאשר אנחנו אומרים על תהליך כלשהו שהוא מתבצע בבחירה חופשית, ושהוא מבטא רצון עצמי, הרי שמצד האמת זה בסך הכל תיאור של רצף אירועים. זא הבחירה החופשית של האדם, והרצון העצמי של האדם, הם לא יותר מאשר הגדרה של האדם שבה הוא מתאר ומגדיר רצף אירועים כלשהו שהוא רואה. ומצד האמת יכול להיות שאין לרובוט שום בחירה חופשית, ועדיין זה לא יסתור את העובדה שהרובוט יבחר לתאר את רצף הפעולות שלו כפעולות שמבטאות רצון עצמי ובחירה חופשית. כך שבכל מקרה בחירה חופשית ורצון עצמי, הם בסך הכל תיאור ופירוש של רצף אירועים. כי יש רצף אירועים. וברגע אחד האדם חווה רצון לאיזה דבר. וברגע שאחכ האדם עושה את אותו הדבר. ולזה האדם קורה בחירה חופשית. אבל בעקרון יכול להיות שאין קשר בין האירועים האלו, או שאולי מישהו אחר מבחוץ אחראי על האירועים האלו. וכל ההגדרה של בחירה חופשית, היא בסך הכל תיאור ופירוש ומשמעות שהאדם מייחס לרצף אירועים כלשהו. ולכן בהחלט אפשר להסתכל על אירועים שמתרחשים במציאות, ולהתייחס גם אליהם כאל ביטוי של רצון עצמי ושל בחירה חופשית. ולכן בהחלט ... מדברים כאן על נקודת המבט שממנה אפשר לייחס ביטוי של רצון עצמי לכוח שמניע את המציאות כולה. זא בהחלט ניתן להבין שלמציאות עצמה יש רצון עצמי. כי הכוח הראשון שמניע את כל האירועים, וזה כלל לא משנה כיצד הוא יוגדר, בין אם הוא כוח אקראי, או אם נגדיר אותו ככלום, או אם ... החופשית שלהם מוגבלת. כי זה ביטוי לתכונה של השורש. ואם השורש הוא בלתי מוגבל, אז כיצד קיימות ישויות מוגבלות? ויש בזה עוד עומק נוסף, והוא שאפשר לומר שאין קשר בין כל האירועים השונים. ושכל אירוע הוא לא תוצאה של האירוע הקודם, אלא הוא קורה מעצמו. ובכך בעצם אנחנו אומרים שאין שום כוח שמניע את היקום כולו. ובכך ... לכל ישות וישות ולכל רגע ורגע. ואז כל מה שנכון לגבי הביטוי של הרצון העצמי של הכוח הראשון, הוא נכון גם לגבי כל סיבה שהיא הסיבה של עצמה. זא גם אם נאמר שאין קשר בין האירועים השונים, ושאין רצון שמניע תהליכים, הרי שזה אומר שכל דבר הוא גם הרצון עצמו וגם הביטוי של עצמו. ואפשר גם לנסות לומר שאולי אין כוח ראשון שמניע את רצף האירועים כולו, אבל בתוך רצף האירועים עצמו שם כן יש קשר בין אירוע לאירוע. ואז אולי לאדם עצמו כן יש רצון עצמי, אבל אין רצון עצמי בנקודת ההתחלה, כי ... הכוח שמניע את העולם. כי אם הכוח שמניע את העולם היה שבע רצון, הרי שהוא לא היה צריך לשנות כל הזמן את המציאות. ובכלל, אם הוא היה שבע רצון, הוא גם לא היה בכלל מניע את כל האירועים של המציאות. כי רצון הוא חיסרון. ומכך שהעולם קיים וכל הזמן משתנה, מכך ניתן להבין שהכוח ... והשאלה השנייה הייתה, האם במציאות שלנו יש ישויות שהן חסרות כל רצון עצמי. ומצד האמת, אין שום ישות בעולם שהיא חסרת כל רצון עצמי. כי רצון עצמי הוא בסך הכל תיאור של רצף אירועים. וכאשר האדם רוצה ועושה איזה דבר, וכאשר המים מכבים את האש, אלו שני אירועים, שמצד נקודת מבט חיצונית, אין הבדל ביניהם. וגם אם יש ביניהם המון הבדלים, הרי שבכל מקרה ...

... או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, ... בחיינו. מתי קל יותר לקבל אירועים רעים, ביום טוב או ביום רע? אחת השאלות המרכזיות שאליעד מציג היא מתי קל יותר להתמודד עם אירוע שלילי: האם ביום שבו האדם חווה דברים טובים, או ביום שבו הכל כבר שלילי? אליעד ... ייתכן שיהיה לך קל יותר לספוג אירוע שלילי קטן כי הטוב יגמד אותו. מצד שני, דווקא ביום שהכל טוב, אירוע שלילי יכול להיות מורגש יותר, כיוון שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך ... בפרשנות הסיבתית שהאדם נותן לאירוע. למה אירוע קטן יכול להרגיש כמו אסון גדול? כדי להדגים את הקושי להתמודד עם אירוע שלילי, אליעד מציג דוגמה שבה אדם מאבד שקל אחד. אם אותו אדם הוא מיליונר, הוא ... שאין באמת קשר מוחלט בין חומרת האירוע לתגובה הרגשית. אפילו מי שזכה בלוטו באותו היום יכול להרגיש עצבני מאוד על כך שאיבד שקל אחד, כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם מישהו מתעצבן לעיתים ... סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד ... אך אליעד מדגיש שאין ודאות שאירועי היום חייבים להוביל לכעס בערב. ייתכן בהחלט מצב הפוך שבו אירועים שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם ... לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת ... בהכרח חייב לקרות כך, כיוון שכל אירוע עומד בפני עצמו, והקובייה לא זוכרת מה קרה בזריקות קודמות. אפשרי בהחלט שהמספר 1 ... עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות ... הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? ...

... מתחיל כאשר אחד הדרדסים קם בבוקר ומתחילים לקרות לו אירועים שונים ומשונים. הסיטואציה מובילה ... משאלתו, שכן הוא קיווה לקבל נשיקה מדרדסית. בעקבות האירוע הזה הוא מתחיל להאמין שכאשר הוא ... - לקבל עבודה מסוימת, שבמקרה בדיוק התגשמה בעקבות אירועים אחרים שהתרחשו בכפר. בעקבות זאת, ... יחד עם קוסם. במקביל, הצפרדע של גרגמל, שנוצרה עקב אירועים מוזרים אחרים, נכנסת לתוך כפר ... היא שבני אדם (או דרדסים בסיפור) נוטים לקשר בין אירועים סמוכים ולהסיק מסקנות שגויות לגבי סיבה ותוצאה. העובדה ששני אירועים קורים אחד אחרי השני לא בהכרח ... רק כי נראה שיש קשר הגיוני או סיבתי לכאורה בין שני אירועים מקריים. מהי אמונה טפלה? דוגמאות ...

... קורים ברצף. אנשים נוטים להגדיר רצף של אירועים לא נעימים כתקופה רעה, ורצף של אירועים נעימים כתקופה טובה. אליעד מדגיש כי השאלה החשובה היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת ... דבר אחד מוביל לדבר הבא. לפי גישה זו, כל אירוע הוא תוצאה ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין ... ומסודר, לפעמים בתוך רצף טוב יכול להתרחש אירוע שלילי או להיפך. הוא מסביר שגם זה יכול להיתפס כסדר מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות נעלמות מעינינו. האם חוק ... בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר מזל? אליעד כהן מציע דרך ... עם מצב של צרות בצרורות: להפסיק להתנגד לאירועים ולהתחיל לקבל אותם כפי שהם. לדבריו, הרבה פעמים הרצף השלילי הוא דווקא הזדמנות לשינוי. כשקורה משהו לא נעים, אפשר לנסות לראות ... חווים הקלה ושינוי בתחושה הכללית כלפי האירועים עצמם. האם ניתן לחזות את סוף התקופה השלילית? אליעד מדגיש כי לא ניתן באמת לדעת מראש מתי התקופה השלילית תסתיים. אפשר רק לדעת בדיעבד שהתקופה חלפה לאחר שהאירועים כבר השתנו. לפעמים אנשים מנסים לזהות דפוסים מסוימים באירועים, אבל כל ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? מה זו אינרציה בחיים? מה הקשר בין קארמה לדטרמיניזם? ...

... שחזור גלגולים, תחושת הזמן מהו דזה וו ואיך הוא קשור לגלגול קודם וליקומים מקבילים? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט את תופעת הדזה וו, תחושת הזיכרון של אירועים שנדמה שכבר התרחשו בעבר, אף שהדבר בלתי אפשרי או לא הגיוני. דזה וו הוא מצב שבו אדם בטוח לחלוטין שהאירוע שהוא חווה ברגע זה התרחש בעבר, אף שמעולם לא היה באותו המקום או באותה הסיטואציה בדיוק. לדוגמה, אדם יושב עם חברו ומדבר, ובאמצע השיחה מרגיש בצורה ברורה שהאירוע כבר קרה בעבר. אותו אדם בטוח שזה קרה, אך יודע באופן רציונלי שזה לא ... נשמות קודם. במילים אחרות, ייתכן והסיטואציה שאתה חווה ברגע זה היא דומה מאוד לסיטואציה שכבר חווית בגלגול קודם. גם אם הפרטים המדויקים אינם זהים, הדמיון בין האירועים יוצר את התחושה שהאירוע כבר התרחש. לדוגמה, ייתכן שאתה יושב עם אדם בסיטואציה דומה מאוד ... מקבילים ומציאות מקבילה? אליעד ממשיך ומרחיב את ההסבר ואומר שזה לא נעצר רק בגלגול קודם, אלא שישנם אינספור יקומים מקבילים, כאשר בכל אחד מהיקומים הללו מתרחשים אירועים דומים מאוד, לעיתים עם הבדלים קטנים בלבד. ברמה הפיזיקלית, כל אירוע שיכול היה להתרחש אכן מתרחש באחד מהיקומים הללו. לכן, כל תחושה של דזה וו עשויה לנבוע מכך שאתה בעצם חווה או זוכר אירוע שהתרחש ביקום מקביל. הוא מביא כדוגמה את תחושת האדם ששומע מילים שנראות לו מוכרות או אירועים קטנים שהוא בטוח שחווה, ומסביר כי ייתכן שמקור התחושה נמצא בכך שאותו אדם חווה במקביל את אותה הסיטואציה ביקום אחר. המוח, באופן מסוים, מציץ או קולט את האירוע המקביל, מה שיוצר אשליה או תחושה ברורה של דזה וו. האם כל תחושת דזה וו ... מסוימת. למשל, הוא מסביר כיצד השמש שעולה בבוקר נראית כאילו היא תמיד זורחת בדיוק באותו מקום, אף שלמעשה היא משתנה בכל פעם מעט מאוד. המוח, בגלל הדמיון הרב בין האירועים, מזהה אותם כאירועים זהים ויוצר את התחושה המוכרת של דזה וו. לדברי אליעד, לפעמים התחושה הזאת היא לא זיכרון ממשי, אלא זיהוי של הדמיון בין אירועים שונים. הוא מדגיש שהתחושה הזו יכולה להיות גם פשוט אשליה קוגניטיבית, ... משום שהאדם מרגיש תחושת ודאות גדולה מאוד שמשהו כבר קרה, אך בו זמנית יודע באופן רציונלי שזה לא אפשרי. הפער בין הרגש לשכל גורם לאדם להיות מבולבל ולשאול האם האירוע הזה קרה או לא קרה? אליעד מסביר כי הדרך להתמודד עם תחושה זו היא להבין ... ביקום מקביל. הוא מסביר שאם אתה חש שזה קרה אך בו - זמנית יודע שזה בלתי אפשרי, התשובה אינה חד משמעית אלא מורכבת יותר. אליעד ממליץ לא להחליט באופן חד משמעי אם האירוע אכן קרה או לא, אלא להבין שהמציאות מורכבת ומרובדת הרבה יותר משנדמה ... לכך. סיכום הנקודות המרכזיות שאליעד כהן העלה: דזה וו יכול לנבוע מזיכרון תת - מודע של גלגולים קודמים. דזה וו עשוי לנבוע מתהליך פנימי של המוח שמזהה דמיון בין אירועים שונים. יקומים מקבילים הם הסבר נוסף לתחושת הדזה וו. לא כל תחושת דזה וו מעידה על גלגול קודם או מציאות מקבילה, חלקן הן אשליות קוגניטיביות בלבד. הפער בין התחושה שהאירוע כבר קרה לבין ההכרה שהוא לא קרה יוצר בלבול, המהווה חלק בלתי נפרד ...