... תהיה כרצונו. וכאשר האדם נולד, כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים כלל. כך שממילא, גם אין לו כמעט שום חרדה כלל, וכל שכן שאין לו חרדה חברתית כלשהי. ומי שיתבונן יראה, כי הילד, כאשר הוא גדל, באינסטינקט הראשוני שלו, הוא לא מבדיל ולא עושה הבדל, בין דומם צומח חי מדבר. ובעיני הילד, אין ...

... לא מה שקורה, אלא מה שאני רוצה? התרגול המעשי שאליעד מציע הוא לבדוק באופן עקבי כל חוויה פשוטה בחיי היום - יום. הוא נותן דוגמה ספציפית: כאשר שופכים עליך מים, האינסטינקט הראשוני של האדם הוא לכעוס, כי שפכו עליו מים. אבל, אם האינסטינקט הראשוני יהיה רע לי כי אני לא רוצה את זה, ולא רע לי כי שפכו עלי מים, האדם יתחיל להבין ...

... הוא מאמין שגם כרגע כנראה התכוונו למה שיושב לו כרגע בצורה יותר מודעת. ונמצא אם כן, כי אם תצליח לגרום לאדם לחשוב בצורה מסוימת, כגון לדוגמה לחשוב שאתה דובר אמת, הרי שגם כאשר יהיה לו ספק לגבי אמיתות הדברים שלך, גם אז האינסטינקט הראשוני של המוח שלו יהיה, לפרש שאתה דובר אמת. ואיך באפשרותך לגרום לאדם לחשוב שאתה דובר אמת? תשובה: על ידי זה שאתה יוצר אמון מולו. כגון לדוגמה על ...

... רעה, התמודדות עם קושי, לצאת מדיכאון, לצאת מחרדה, לטפל בדיכאון, לטפל בחרדה, להבין את החרדה, להבין את הדיכאון למה לא כדאי לברוח מתחושה רעה, אלא לנסות להבין אותה? כאשר אדם חווה תחושה שלילית, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לנסות לברוח מהתחושה הזו ולחפש פתרון מהיר שיגרום לו להרגיש טוב יותר. אליעד כהן מדגיש, שהגישה הזו של בריחה אינה יעילה לטווח הארוך, משום שהתחושה הרעה או הקושי נוטים ... התחושה הזאת מופיעה ומה גורם לה. אליעד טוען שהחשיבות של ההבנה עצמה צריכה להיות גבוהה יותר מהחשיבות של פתרון מיידי לתחושה הרעה. הוא מוסיף דוגמה מוחשית לכך: כאשר אדם שומע רעש מוזר בלילה, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לברוח או להתרחק מהמקום, מתוך פחד שזה אולי גנב. אבל הגישה שאליעד מציע היא לעשות דווקא את ההפך - לגשת למקום, לבדוק מאיפה מגיע הרעש ולנסות להבין אותו לעומק. ייתכן ...

... צריך להתרחש, יתרחש בפועל. במצב כזה לא יהיה יותר הבדל בין הרצון שלך למציאות עצמה. הכל קורה כרצונך, בעבר, בהווה ובעתיד. האם כדאי בכלל שיהיה הכל כרצונך תמיד? אליעד מסביר שהאינסטינקט הראשוני של רוב האנשים יהיה לומר שכן - כדאי ללחוץ על הכפתור. הרי הגיוני שבן אדם ירצה שהכל יקרה בדיוק לפי רצונו. אך הוא ...

... מצב שבו אנחנו מוכרים ללקוח רכב, והלקוח אומר שהמחיר גבוה מדי עבורו. במצב כזה, האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לתת ללקוח הנחה כדי לסגור עסקה. אך פעולה כזו מובילה להקטנת הרווחים בעסק. כדי להימנע ...

... הישרדותי, חרדה השרדותית, חרדת מוות, פחד מוות, מנגנון הישרדות - חרדה ופחד למען הישרדות - האומנם? ובו יתבאר, עניין הפחד והחרדה, בהקשר של מנגנון ההישרדות של האדם. כי הפחד והחרדה, עוזרים לאדם לשרוד בעולם. כי אם האדם לא יפחד משום דבר כלל, ולא יהיה בחרדה מכך שיקרה לו דבר רע, הרי שהאדם לא יתרחק מדברים רעים, ולא ישמור את עצמו מדברים רעים, ואז האדם ישרוד הרבה פחות בעולם. והפחד והחרדה, עוזרים להרחיק את האדם מסכנות אפשריות וכיוב. ולכאורה זה אומר, שמוכרח שתמיד יהיו לאדם חרדות ופחדים. כי אם לא יהיו לאדם חרדות ופחדים, הוא לא יוכל לשרוד בעולם. ומאחר שהפחד והחרדה עוזרים למנגנון ההישרדותי של האדם, הרי שמוכרח שיהיו לאדם חרדות ופחדים כלשהם. והמחשבה הזאת, היא דוגמה טובה לפחד שמשמר את עצמו בכוחות עצמו. דהיינו, שהפחד מגן על ... שאומרת שצריך לפחד כדי לשרוד, למרות שהיא נראית כמחשבה נקייה ואובייקטיבית, הרי שהיא עצמה נובעת ממקום של פחד וחרדה , שהאדם מפחד שהוא לא ישרוד. ולכן הוא מפחד את כל שאר הפחדים והחרדות, שעוזרים לו לשרוד. והמסר הוא, שאכן המחשבה שאומרת שצריך לפחד כדי לשרוד, היא אכן מחשבה ... ההורים של הילד. וזה כמובן לגיטימי לגמרי. אבל, על האדם להבין, שאם הוא רוצה לא לפחד בכלל, ולהתנקות מכל הפחדים והחרדות לגמרי, לשם כך עליו לנקות את עצמו מכל רצון שהוא. כי כל רצון שהוא, יוצר אצל האדם פחד. וגם ... ידי התבוננות מעמיקה עד סופה, האדם מצליח להתחבר למקום האובייקטיבי והמוחלט, שבו אין טוב ורע, ושבו אין שום פחד וחרדה כלל. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והמסר הוא, שהאדם יבין, שהמחשבה שאומרת, שפחד וחרדה הם הכרחיים כדי לשרוד, היא עצמה נובעת מפחד וחרדה אחרים. ולא שהיא אינה נכונה, אלא שהיא עצמה נובעת מפחד אחר, ומחרדה אחרת שיש לאדם, מכך שהוא לא ...

... השכנוע ללמוד לשכנע - חשדנות מנגנון בקרה עצמית - איך לגרום למישהו לתת בך אמון? איך לגרום למישהו להאמין לך? איך לגרום למישהו לא לחשוד בך? איך ליצור אמון? איך לשכנע אנשים? וכאן אבאר את אחד מהעקרונות ... ובכל רגע כאשר האדם נחשף לאינפורמציה כלשהי, תמיד המוח של האדם בצורה אוטומטית , בודק במנגנון האימות שלו, את רמת האמיתות של האינפורמציה שהוא נחשף אליה. שזה בעצם אומר, שכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, אוטומטית בתת המודע שלו, הוא בודק ומטיל ספק בכל האינפורמציה שאתה מעביר אליו. והוא בודק ושוקל עם עצמו, האם להסכים או לא להסכים, לכל אחד מהחלקים של המידע שאתה מעביר אליו. והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לעקוף, או על כל פנים לפחות להשתיק את מנגנון האימות והחשדנות שיש באדם ששומע אותך, כדי לגרום לו להסכים איתך? וכאן בעצם מגיעה התשובה שאומרת, שכלל שהאדם השני ירגיש יותר בנוח איתך ובמחיצתך בכל המובנים, כך ממילא ... ולהיות במצב המתנה ולא ממש פעיל? וההסבר לכך הוא, שהסיבה שיש לאדם את מנגנון האימות הפנימי שלו, היא לצרכי הישרדות והגנה עצמית, של המנגנון על האדם. כי מנגנון האימות הפנימי של האדם, כל הזמן בודק את האינפורמציה שהאדם מקבל, כדי לוודא שלא מרמים אותו ושלא יגרם לו נזק מכך שהוא טועה ורואה את המציאות בצורה שגויה ומוטעית. וזאת ... שהוא נמצא בסביבה בטוחה שאף אחד לא רוצה לגרום לו נזק כלשהו. ואז ממילא מנגנון האימות של האדם, פחות פעיל. וממילא יותר קל לך לשכנע את האדם, גם בדבר שאולי הוא לא היה רוצה להסכים איתך. ויש כאן עוד עומק מסוים, והוא, שמנגנון האימות של האדם, כאשר ... כאשר הוא בודק את אמיתות האינפורמציה שהוא מקבל מהסביבה. ולמה? כי בעצם מנגנון האימות, הוא בעצם מנגנון של חשדנות, שפועל מתוך תחושה של פחד ושל רצון לא להיפגע. ובכל פעם שהאדם בודק את האינפורמציה אם היא אמת או לא, הוא עושה את זה מתוך פחד וחשש להיפגע, וזה יוצר אצלו ... להרגיש בנוח, אבל שיהיה בצורה טבעית. שלא יחשוד שמנסים להרדים לו את מנגנון הבקרה העצמית שלו. ואתה, כאשר אתה מרגיש בנוח יותר מידי בנוח, האם מנגנון הבקרה שלך עדיין פעיל? והאם אתה באמת מרגיש בנוח במחיצתו של האדם האחר, או שמא אתה רק רוצה לחשוב שאתה מרגיש בנוח במחיצתו? וכאשר אתה משתכנע ומסכים עם מישהו, האם זה מתוך בקרה עצמית, או שאולי מישהו כיבה את מנגנון הבקרה העצמית שלך? ...

... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ... כי אם הכל סיבתי, משמעות הדבר היא שאין שום אפשרות אחרת, והפעולה נעשית מתוך הכרח מוחלט. במצב כזה, לא היה טעם לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל ... שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת ... סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה ... הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין ... את עקרונות הסיבתיות או האקראיות שמאחוריהן. ללא הבנת עקרונות אלו, השאלות ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר? ...

... מה יוצר הנאה? איך נוצרת הנאה? מה גורם לך להרגיש טוב? מה גורם לך להרגיש רע? איך ליהנות יותר? מהי הנאה? מה יוצר סבל? איך להיות מאושר? מה גורם אושר? מה יוצר אושר? מנגנון האושר מה באמת גורם לך להרגיש הנאה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה היא: מה באמת גורם לאדם להרגיש הנאה? כשאדם קונה משהו חדש ... נעשה אדיש כלפי הרכב ואף רוצה למכור אותו. הדבר מוכיח שההנאה אינה קשורה בהכרח לצורה החיצונית של הדבר. אם עצם הרכב היה גורם להנאה, האדם היה אמור ליהנות ממנו תמיד, ללא שינוי. מכיוון שזה לא המצב, אליעד מדגיש שקיימת מערכת פנימית שמשפיעה על ההנאה באופן מתחלף. איך ניתן להסביר שינויים בהנאה אצל אותו אדם עצמו? ההוכחה המעניינת ביותר שאליעד מביא לכך שקיימת מערכת פנימית שמשנה את תחושת ההנאה היא שאותו אדם ... לדוגמה, אדם נהנה מתוכנית טלוויזיה בשלב מסוים, מאבד עניין, ובהמשך שוב מתעניין בה. אם התוכנית עצמה הייתה מקור ההנאה, היא הייתה אמורה לעניין אותו כל הזמן באופן יציב. השינוי בתחושת ההנאה מוכיח את קיומו של גורם פנימי עמוק יותר שמנהל את התהליך. האם ההנאה מושפעת מהסביבה החיצונית? נשאלת שאלה לגבי ... יש מצבים שבהם האדם מתעקש דווקא נגד הסביבה, ורוצה את הדבר אפילו יותר כשהסביבה מתנגדת. כך, ההחלטה הפנימית של האדם היא שקובעת בסופו של דבר האם הוא ייהנה או לא. האם שינויים בהנאה מעידים על חוסר החלטיות או על מנגנון עמוק יותר? אליעד מתייחס לטענה שהשינויים התכופים בתחושת ההנאה עשויים להעיד על חוסר החלטיות. אולם הוא מסביר שזה לא סתם חוסר החלטיות אלא תוצאה של מנגנון פנימי עמוק. דוגמה לכך היא אדם שכמעט עבר תאונה וחווה תחושת שמחה עצומה כי הוא רוצה לחיות, אך בשלב אחר בחייו, כאשר הוא מרגיש ... תורה בפני עצמו היה משמח, היה הגיוני לראות שכל אדם שלומד יהנה באותה מידה. מכאן המסקנה שיש תהליך נוסף מעבר לעצם השגת הדבר, תהליך פנימי שקובע אם האדם יהנה או לא. כיצד משתנה ההנאה מדבר אחד לאדם אחר? שאלה: למה קורה מצב שבו עבור אדם מסוים לימוד תורה הוא חוויה משמחת, בעוד אדם אחר ממש מתייסר מאותו ... בתהליך פנימי עמוק יותר מאשר הצורה החיצונית, נבין שהאדם מפנה את הרצון שלו לעבר הדבר החדש - הוא חושב שהוא רוצה אותו מאוד, ולכן חש סיפוק. אך כאשר משהו במערכת הפנימית משתנה, הוא כבר לא חווה הנאה מאותו הדבר. הוא ממש יכול להגיד לא מעניין אותי, מה שממחיש שכנראה לא החפץ כשלעצמו הוא מקור השמחה, ... מדי או לא מתאים לו. לכן לא ניתן לומר שהסביבה לבדה היא הגורם המכריע. עדיין קיים תהליך פנימי ותת הכרתי שנראה שהוא שבאמת קובע את חוויית ההנאה. האם מדובר בחוסר החלטיות או מנגנון פנימי משתנה? שאלה: האם ההנאות המתחלפות הן סימן לחוסר החלטיות, או שמא מדובר במנגנון עמוק יותר שמתפעל את הרצונות? תשובה: אפשר לקרוא לכך חוסר החלטיות, אבל בפועל זו דוגמה לכך שקיים מנגנון פנימי שיכול פתאום לגרום לאדם לרצות דבר מסוים או לא לרצות אותו בכלל. דוגמה קיצונית היא אדם שמקודם היה במצב של כמעט תאונה, ... זה קשור לתפיסה שההנאה אינה תלויה בחפץ חיצוני? תשובה: רבי נחמן אומר שאין טעם לדאגה אם יהיה לאדם כסף או לא, כי בכל מקרה ימיו יעברו באותו אופן מבחינת תחושתו הפנימית. יש מנגנון פנימי שמחליט אם להיות מאושר או עצוב, וזה לא נקבע ישירות מכמה כסף יש לך או אין לך. האדם יכול לחיות בהרגשה טובה גם ללא שום ... אתה אומר לא אני לא אוהב אותו פתאום לא הוא לא מעניין אותי נגיד אז הוא לכשעצמו אין לו ערך תזונתי מה שנקרא אז למה מלכתחילה שמחת שקיבלת אותו, אתה מבין ביחס לאדם עצמו יש שינויים האדם עצמו נהנה לראות איזו תוכנית ואחר כך הוא לא רוצה לראות את התוכנית ואחר כך הוא הוא עוד פעם רוצה לראות את התוכנית אבל ... אין לו לאדם לדאוג, אם יהיו לו מעות או לא בן אדם לא צריך לדאוג אם יהיה לו כסף או לו כי בין כך או בין כך יבלה את ימיו בשווה אתה בכל מקרה תרגיש אותו דבר כאילו יש בתוכך מנגנון שהוא מחליט לך מתי להיות מאושר ומתי להיות שמח וזה לא קשור ספציפית למה שיש לך או למה שאין לך. עכשיו במה זה תלוי זה תלוי במה ...