...הוא מסביר שבדרך כלל אנשים חושבים שהשכל מוגבל, ולכן לא מסוגל לתפוס את האין סוף. אבל הוא גם מצביע על נקודה חשובה: השכל אולי מוגבל מבחינה הגיונית, אך מי אמר שההיגיון עצמו הוא בהכרח נכון או מחויב? אולי חוקי ההיגיון אינם מוחלטים. לדבריו, עצם זה שאדם שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, מעיד שעמוק בתוכו הוא מאמין שזה אפשרי, לפחות ברמה מסוימת. אחרת הוא בכלל לא היה שואל. השאלה עצמה מעידה על ספק פנימי, שאולי למרות הסתירות וההיגיון המוגבל, בכל זאת אפשר להבין...

... תת הכרתיים? איך לגרום למישהו לעשות מה שאתה רוצה? פלרטוט, טיזינג, מסרים כפולים, ריבוי משמעויות, מסר תת הכרתי, איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? וכאן ... שימוש במסרים תת הכרתיים, שעוברים ונוצרים בתת המודע של האדם, על ידי שימוש במילים עם משמעות כפולה. וכאן אבאר גם, כיצד המוח של האדם חושב? ואיך המוח של ... בצורה מודעת. והדרך לכך היא, באמצעות שימוש במילים במשפטים ובצורות ביטוי, שיש להן ריבוי משמעויות . ואסביר את העניין לעומק, מתוך ההבנה של כיצד פועל המוח ... ביחס לאותו המידע שהמוח נחשף אליו. ובכל פעם שהמוח נחשף למידע כלשהו, המוח מנתח מחדש את המשמעות של אותו המידע, על סמך הזיכרון של האדם ועל סמך חישובים שונים ... במוח אפשרויות שונות, כיצד לפרש את המידע הזה. לדוגמה, שהאדם שומע ביטוי שיש לו ריבוי משמעות כזה או אחר. והמוח של האדם, כאשר הוא שומע את אותו הביטוי, אז הוא מבצע חישוב, שמחליט איזו משמעות לייחס לאותו ביטוי, לפי ההקשרים השונים ולפי החישובים השונים ... הרגע. וזה בעצם אומר, שברגע שהאדם שומע ונחשף לצורת ניסוח לצורת התנהגות שיש לה ריבוי משמעות כזה או אחר, דהיינו, שאפשר לפרש אותה בצורות שונות, הרי שברגע ... הסופי של אותו המסר. כי יש פירוש אפשרי ויש פירוש מחויב וסופי. כי למסר עצמו יש ריבוי משמעויות שונות. וכאשר המוח שומע את המסר, יש פירושים אפשריים שהוא ... לא רוצה לחשוב על דבר כלשהו, עד כדי כך שגם אם אומרים לו דבר כלשהו, שיש לו רק פירוש אחד ומשמעות אחת, הוא לא מבין את מה שאומרים לו, בגלל שהוא לא רוצה להבין ... כלשהו. ורוצים לגרום לו לחשוב על כך בצורה לא מודעת, באמצעות שימוש במסר כפול עם ריבוי משמעות. שבמקרה כזה, המוח של האדם כמעט ולא יחשוב על הפירוש ועל המשמעות שממנה האדם השני מנסה לברוח. שזה בעצם אומר, שמצד אחד רוצים ... לחשוב על משהו, שהוא לא ממש רוצה לחשוב עליו. ורוצים לגרום לו כן להתבונן על הפירוש ועל המשמעות המסוימת, שעליה הוא לא רוצה לחשוב. ורוצים לגרום לו לחשוב ... את המניפולציה שנעשית כאן. כדי שהאדם לא יראה כיצד מנסים לשתול אצלו את המחשבה הזאת. כי המטרה היא, שהמחשבה תופיע מעצמה אצל האדם, כדי שהוא יחשוב שהוא ... את כל המהלך. ועוד אוסיף, כי העברת מסרים תת הכרתיים באמצעות שימוש במסרים בעלי ריבוי משמעות וכיוב, אפשר לעשות זאת, לא רק באמצעות שימוש במילים ובמשפטים של השפה. אלא גם באמצעות מעשים כאלו ואחרים, שניתן לפרש אותם בכל מיני משמעויות שונות (עע פלרטוט טיזינג איך להתחיל עם בחורה) וכיוב. שהם לא ... דיבורים במילים, אלא יכולים להיות גם מעשים בפועל כאלו ואחרים, שניתן לפרש אותם בצורות ובמשמעויות שונות. ובסיכומו של דבר הרעיון הוא, שהדרך למודע של האדם, ... מיותרת. ועדיין לדעת לעשות זאת בצורה מספיק גלויה, כדי שהאדם אכן ייחשף גם לפירוש ולמשמעות שממנה אולי הוא מנסה לברוח. ואתה, כאשר אתה שומע מסר כלשהו, ...

... לשתול מחשבות? איך לשכנע לקוח? איך להשפיע על התת מודע? תרתי משמע, ריבוי משמעויות, ללמוד לשכנע, החדרת מסרים לתת מודע, העברת ... של ביחס ל... ייעלם בתהליך עיבוד המידע בתת המודע. איך עובד התת מודע בזמן שמיעת מסרים שיווקיים? אליעד כהן מתאר כיצד פועל התת מודע כשמדובר בשמיעת משפטים בעלי משמעויות שונות או ריבוי משמעויות. הוא מסביר שבני אדם באופן אוטומטי מפשטים ... הטוב ביותר. לדוגמה, כשפוליטיקאים בישראל מתחרים בבחירות ואומרים אני המועמד הטוב ביותר ביחס למועמד השני, בפועל המסר שנקלט הוא פשוט אני הכי טוב. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שפוליטיקאים בדרך כלל אינם מציעים הצעות ...

... מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח ... ניתן לבצע מניפולציה פסיכולוגית באמצעות שימוש מושכל במילים שיש להן ריבוי משמעויות (תרתי משמע). המטרה היא להעביר מסר שהשומע יקבל, תוך שתילת משמעות נסתרת בתת - המודע שלו. לפי אליעד, ניתן להשתמש בשיטה זו גם לצורך ... או יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים. שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה. כאשר אומרים חלק ... יותר, ולכן נוטה לקבל את המסר ביתר קלות. אך כשבודקים לעומק, מסתבר שיש הבדל משמעותי בין חלק מהאנשים לבין יש אנשים. אליעד נותן דוגמה להמחשת העניין: ... נותן: כשאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט ... ללכת לשם, ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה. איך אפשר להשתמש במילים עם משמעות כפולה כדי להימנע מהתנגדות? אליעד מדגים איך אפשר להעביר מסר ... סילוף בקלות, כגון תצביעו רק למפלגה X. למה חשוב להיזהר בניסוח משפטים? הסיבה המרכזית להיזהר בניסוח משפטים היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה שהתכוונו, וניתן לבצע מניפולציות על אנשים דרך עריכה ... כדי לא ליפול במלכודת של פירושים כפולים או מסולפים. למה מודעות לריבוי משמעויות מונעת מניפולציות? לפי אליעד, אנשים שמודעים לכך שמילים ומשפטים יכולים להתפרש בכמה משמעויות, חסינים יותר בפני מניפולציות. מי שאינו מודע לכך עלול לקבל ... מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך המוח מפרש משפטים? מה זה מניפולציה פסיכולוגית? כיצד להימנע ... שניתן לעשות באמצעות שימוש במילים שיש בהם תרתי משמע. אוקי דהיינו, ריבוי משמעויות כאשר אחת המשמעויות ואחת המשמעויות לא נכונה ואף על פי כן משתמשים בביטוי הזה כדי להעביר לתת מודע של השומע את המשמעות הלא נכונה תוך כדי שכביכול אומרים את האמת מאחר שיש למילה הזאת גם משמעות נכונה ואני אתן סתם דוגמה, נגיד שרוצים להשמיץ קבוצה של אנשים. ... ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים שימו לב כל האנשים בקבוצה ... עכשיו הצורה הזאת של מה שאמרנו בהמשך של המשפט בעצם שאמרנו שיש לה כמה משמעויות אז בעצם המוח מקבל גם בתת מודע או באחד מהרבדים במודעות המוח ... פירוש במילים האלה שמתפרש כאילו כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים. מה בעצם המהות של מה שאני אומר, המהות של מה שאני אומר היא כזאת שימו לב יש מילים שיש להם כמה משמעויות או שיכולות להיות להם כמה משמעויות יש משפטים שלמשפט יכולות להיות כמה משמעויות שונות, יש משפטים שיכולים להיאמר בהקשרים שונים. עכשיו לעומת זאת ... הפירושים שיכולים להתפרש אחר כך ויש לזה עוד הרבה דוגמאות אבל הרעיון הוא המהות של הרעיון כאן זה לשים לב שהמוח כשהוא שומע את המשפט הוא לא בהכרח ...

... מטרות ויעדים, איך להתמקד, לקבוע מטרות ויעדים, מיקוד במטרות, התמקדות פנימה, התמקדות במטרה, מה אתה רוצה, הצבת מטרות בחיים, מציאת מטרה בחיים, איך למצוא מטרה בחיים איך לבחור מטרה ואיך להתמקד בה? השאלה כיצד לבחור מטרה ואיך להתמקד בה, עולה באופן שכיח ומטרידה אנשים רבים. אליעד כהן מסביר שהבחירה עצמה פחות חשובה מאופן ההתמקדות ... שהבעיה המרכזית אינה בחירת הנושא אלא היכולת שלו להתמקד בנושא שנבחר. גם אם ישנן אפשרויות רבות, השאלה המהותית היא איך לשמור על ההתמקדות, גם כשקשה. לדוגמה, כאשר מישהו בוחר נושא למחקר, בהתחלה יש לו מגוון אפשרויות, אבל זה ... אנשים לעיתים נוטים לקפוץ מנושא לנושא או לקרוא ספרים בצורה לא מסודרת ומדלגים על פרטים חיוניים. כתוצאה מכך, הם לא מבינים את התוכן באמת, אלא רק חלקית. אליעד מסביר שכדי להימנע מהמצב הזה, צריך להקפיד על קריאה מסודרת וממוקדת, לשאול מה באמת אני רוצה?, ולהבין את החשיבות היחסית של המטרה. אליעד נותן דוגמה של מישהו שקורא ספר בדילוגים ומפספס משפטים חיוניים, ואז לא מבין את הספר לעומקו. הוא מדגיש ... האם אני חייב להתמקד? אם לא חייבים להתמקד, אין בעיה לזנוח את הנושא, אבל אם ההתמקדות נחוצה להשגת המטרה, חייבים להתחייב אליה ולשמור על ריכוז ועקביות. איך לקחת אחריות על הבחירות שלנו? אליעד מדגיש את חשיבות האחריות האישית. אם בחרת להתמקד או לא להתמקד, חשוב לקחת אחריות על התוצאות. אם מישהו רוצה להתמיד במקום עבודה מסוים, הוא יכול לבחור להתמיד או לא להתמיד - אבל עליו לקבל את ההשלכות של ... בכלל להתמקד? אליעד מסביר שהחשיבות של ההתמקדות היא יחסית. אם האדם מוצא שההתמקדות אכן מקדמת אותו למטרה, כדאי לו להתמקד. אבל אם ההתמקדות רק יוצרת סבל מיותר, הוא יכול לשחרר אותה. המפתח הוא להבין האם ההתמקדות מקדמת את ... המפתח שעליה צריך להתמקד. אליעד חוזר ואומר שההתמקדות האמיתית אינה בנושאים חיצוניים כמו סבל, הנאה או מטרות שטחיות, אלא בהבנה של מה האדם באמת רוצה בעומק. כאשר אדם יודע בדיוק מה הוא רוצה, שום דבר לא יכול באמת להסיט אותו מהדרך. לדוגמה, אם אדם נוהג לעבודה ונתקל בחסימה בדרך, הוא ימצא מסלול חלופי כי המטרה (להגיע לעבודה) ברורה לו לחלוטין. באותו האופן, כאשר אדם יודע בדיוק מה הוא רוצה בחיים, הוא יוכל תמיד להתמקד מחדש גם כאשר נסיבות חיצוניות מפריעות לו. כיצד להתמודד עם ספקות ואי - ודאות לגבי המטרה? אליעד מדגיש שספקות ואי - ודאות לגבי המטרה הן דבר טבעי. אם האדם אינו בטוח האם פעולה מסוימת תקרב אותו למטרתו, עליו לשקול היטב את ההשלכות. אם הפעולה תקרב ... אינטנסיבית, עד שתעלה בו הבנה טבעית לגבי הרצונות הפנימיים ביותר שלו. לדוגמה, אם מישהו מתלבט לגבי מטרה בחיים, אליעד ממליץ לו להמשיך לשאול את עצמו מה אני באמת רוצה? שוב ושוב, בלי להתעקש בהכרח על תשובה ברורה אחת. ההבנה האמיתית תעלה מתוך עצם החקירה המתמדת. איך להציב מטרות בחיים? כיצד להתמקד ולהתמיד במטרות? איך לדעת מה אני באמת רוצה? לקיחת אחריות על בחירות בחיים האם חייבים להתמקד במטרה?

... רגשית, למה אתה חי, מה אתה מחפש, להיות מודע לעצמך, להבין את עצמך, מה אני רוצה מעצמי, מה אני מחפש, חיפוש מטרה בחיים למה אתה מרגיש בלבול ותסכול בחיים שלך? הרבה אנשים חווים תחושות של בלבול ותסכול בחייהם, אבל רובם אינם מצליחים להבין מה ... אדם עשוי לומר שהוא לא יודע מה הוא רוצה, אך למעשה, אילו לא היה יודע כלל, לא הייתה לו כל בעיה או שאלה. עצם קיומה של שאלה מעיד שיש לאדם מידע מסוים על מה שהוא רוצה. לכן כאשר אדם אומר אני לא יודע מה אני רוצה, מדובר למעשה באי - דיוק. הוא כן יודע, ... גרמה לתחושה זו. למה כל כך קשה להגדיר מה בדיוק חסר? הרבה אנשים מתקשים להצביע על הבעיה המדויקת שיש להם. הסיבה היא שלעתים החיים באמת בסדר, אבל האדם נוטה לסבך אותם. הסיבוך הזה הוא סוג של ניסיון להפליל את אלוהים או את המציאות. האדם מרגיש צורך למצוא בעיה כלשהי, אחרת הוא יחווה ריקנות ותחושת חוסר משמעות. כאשר האדם לא מצליח למצוא בעיה אמיתית, הוא יוצר בעיות דמיוניות ומחליף גרסאות באופן מתמיד. למה אתה לא מצליח להבין את עצמך? תחושת חוסר ההבנה העצמית מתבטאת פעמים רבות באמירה אני לא יודע מי אני או אני לא יודע מה התכלית של מה שאני עושה. זו תחושה של חוסר ודאות בסיסית, שלעיתים מתעצמת בעקבות סיפורים ששמע האדם בעבר, כמו הרעיון שיש מקום או מצב מסוים שאם יגיע אליו - משהו בתוכו ישתנה. הסיפורים הללו גורמים לאדם לתחושה כאילו משהו חסר לו, וכך הוא מתחיל לחפש משמעות עמוקה יותר לעצמו ולחייו. למה אתה רוצה להיות בטוח במשהו אחד לפחות? אנשים רבים חווים פחד לאבד שליטה. הפחד הזה יוצר רצון עז להיות ... שמעתי הרצאה. ואז שמעתי דברים שפחות הבנתי, והתחלתי לחוות תיסכול. אליעד: עובדתית, ישבת ושמעת צלילים שיש להם משמעות, וחוויית שאתה לא מבין את המשמעות, ואז חוויית תיסכול. ממה בדיוק? שאלה: אולי סוג של אכזבה מהשכל שלי. אליעד: האם מכל דבר שאתה לא מבין אתה חווה תיסכול? שאלה: לא, למשל ... לך על עצמך? ההרצאה שלי הזכירה לך שאתה לא מבין משהו על עצמך, אז מה אתה לא מבין על עצמך? שאלה: לא מבין מה התכלית של המעשים שלי. לדוגמה, החיפוש שלי. אליעד: אני מנסה לעשות איתו תהליך של הגדרה ומיקוד, לכן מבקש ממך דוגמה. שאלה: הרבה אנשים כמעט ...

... החלטה בלב שלם, קבלת החלטות, להיות שלם עם החלטה, יעוד בחיים, מטרה בחיים, יעוץ תעסוקתי, תמיד יש חיסרון, יתרון וחיסרון בכל דבר, תמיד יש יתרון, איך לקבל החלטה? מהם הצעדים שצריך לנקוט כדי לבחור את הקריירה הנכונה? ההרצאה ... הסברים מעמיקים על הקונפליקטים האישיים בין הרצון להתעקש על מטרות לעומת הרצון להימנע מקשיים. הוא מדבר על הבחירה בין המטרה לבין הזרימה עם החיים, ומסביר איך כל בחירה, בין אם מקצועית ובין אם אישית, תמיד מגיעה עם חסרונות. איך למצוא את הייעוד בחיים ולתפוס את ההזדמנויות? יש אנשים ... יעד. אליעד מדבר על הדרך בה ניתן לבדוק אם אנחנו בוחרים במטרה מתוך רצון פנימי עמוק או מתוך שיפוט חיצוני. הוא מציע שאם נתעקש על מטרה בלי לקחת בחשבון את החסרונות האפשריים, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו במצב שבו אנחנו לא מרוצים בסופו של דבר, גם אם הצלחנו להשיג את המטרה. מהם החסרונות והיתרונות שבחירות מקצועיות שונות? אליעד מציין שלכל בחירה יש יתרונות אך גם חסרונות. אפילו כשאנחנו בוחרים מסלול מקצועי שנראה אידיאלי, תמיד ... חסרונות מפתיעים. למשל, אם אדם בוחר בלימודים כלכלה מתוך מטרה להרוויח הרבה כסף, אבל במהלך הדרך הוא מגלה שהעבודה אינה מספקת אותו רגשית, אז הספקות יכולים להיווצר. מאידך, אם אדם בוחר ללמוד מקצוע יצירתי כמו ריקוד, ישנם גם ... שאלות כמו האם נוכל להתמודד עם החסרונות של הבחירה? ומה התוצאה הסופית של כל החלטה? הן חשובות על מנת להבין אם הבחירה אכן נכונה. זהו שלב בו חשוב להשוות בין כל היתרונות והחסרונות האפשריים ולראות איך כל אלטרנטיבה מתמודדת ...

... דיסוציאציה, למה אין לי מטרה בחיים? למה אני לא רוצה כלום? מחיקת האני, אובדן הזהות העצמית, נעלם לי הרצון, ... אדישות ותחושת חוסר תכלית. דוגמה נוספת לכך יכולה להיות אדם שנדחה על ידי בת זוג שרצה מאוד. בעקבות הדחייה, הוא ... עוזרת לאדם להבין את הסיבה האמיתית לניתוק ולאובדן הרצון בחיים. במקום להישאר בתחושה של אני לא יודע מה אני ... ניתוק רגשי וחוסר משמעות , ולבנות לעצמך חיים מלאים יותר ומאושרים יותר. ניתוק רגשי איך לדעת מה אני רוצה מעצמי? ... לפתח קריירה ולא הצליח. כתוצאה מכך, הוא חווה תסכול עמוק וכל פעם שהוא חושב על כך - זה גורם לו לסבל. כדי להימנע ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית ... עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה ... בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם ... להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ... מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים ... לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או ... ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ... אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר ... יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו ... - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע ... וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא ... עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי וסיבתי, מובילים לאותן מסקנות הפוכות - ... כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר ... שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך ...

... של המציאות, מי מנהל את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא הכל אחד, איך המציאות פועלת, נפרדות נצחית האם יש מישהו שמנהל את המציאות? הסיכום הבא עוסק בהרצאה של אליעד כהן, שבה הוא מסביר לעומק את השאלה: מי או מה מנהל את המציאות, איך פועל העולם, מהי משמעותם של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל מהשאלה אם יש מישהו שמניע את המציאות או את החלקיקים שלה. הטענה המרכזית שלו היא שאין מישהו או גורם חיצוני אחד שמניע את הדברים. ... החלקיקים עוברים את כל המצבים האפשריים. לכן, לפעמים נוצר שולחן, לפעמים נוצר פיל, ולפעמים נוצר משהו אחר לגמרי. האם לחלקיקים יש התחלה או סיבה ראשונה? אליעד מדגיש שהחלקיקים נעים ללא התחלה וללא סוף, ולכן השאלה למה משהו התחיל לנוע בדרך אחת ולא אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה הראשונית כי התנועה לא התחילה לעולם, היא תמיד קיימת. האם אפשר להוכיח שיש גורם חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען שיש אלוהים או כוח עליון, אליעד שואל מייד: ומי מחליט מה אלוהים רוצה? ואם יש מי שמחליט מה אלוהים רוצה, אז מי מחליט מה הוא רוצה, ... מדברים עליה היא בעצם אשליה או רעיון שאינו נכון. כל רגע הוא ייחודי ואינו חוזר על עצמו, ולכן כל מצב של העולם הוא חד - פעמי לחלוטין. מה המשמעות של העולם קדמון? אליעד טוען שהעולם לא נברא יש מאין. לדבריו, העולם קיים מאז ומתמיד, ולכן אי אפשר לומר שהוא נברא בנקודת זמן כלשהי. מכיוון שאין אפשרות ליצירת משהו מתוך כלום, העולם תמיד היה קיים. הוא מסביר שהקיום תמיד היה ותמיד יהיה, ואין נקודה שבה התחיל הכל. לכן אין צורך באלוהים שייצור את העולם כי העולם תמיד היה כאן, והוא מתנהל בכוחות עצמו ובאופן טבעי לחלוטין. האם אפשר להבין את ... אליעד מציע גישה אחרת להבנת המציאות: במקום לשאול מי יצר את המציאות? או למה היא כאן?, הוא מציע להתמקד בשאלה מה זה?. לדבריו, אם נתמקד במהות של הדבר עצמו, נבין שבבסיסו הוא כלום. כשאנו חוקרים לעומק מה זה שולחן? או מה זה חלקיק?, נגיע למסקנה שברמה הכי עמוקה הכל חסר משמעות מוחלטת ואין לו קיום ממשי. הגישה הזאת מובילה להבנה עמוקה יותר, שמבטלת את כל השאלות על מי מנהל את העולם או למה הוא קיים כפי שהוא. לסיכום, לפי אליעד כהן, העולם מתנהל מעצמו, ללא גורם שמנהל אותו, והוא קדמון, חסר התחלה וסוף, ונמצא בתנועה תמידית. הנפרדות היא האמת האולטימטיבית, והאחדות שמדברים עליה היא אשליה שנובעת מחוסר הבנה של מהות הדברים. האם יש אלוהים? מי מנהל את העולם? איך העולם מתנהל? האם המציאות אקראית או סיבתית? מהי קדמות העולם? האם הכל אחד? מהי נפרדות נצחית? ...