האם ניתן באמת לא לפחד מהקורונה בכלל?

אליעד כהן מסביר כי כדי לדעת אם ניתן באמת שלא לפחד כלל מהקורונה, ראשית יש להבין מהו פחד. לדבריו, פחד הוא מצב של התנגשות בין הרצון של האדם לבין מה שהוא חושב שיקרה במציאות בעתיד. לדוגמה, אדם שיש לו רצון ברור להיות בריא, לחיות ולשמור על שליטה בחייו, עשוי לחוש פחד כאשר הוא חושב שהקורונה עלולה להשפיע עליו בצורה שלילית.

מהו המנגנון שיוצר פחד מהקורונה?

לפי אליעד כהן, פחד נוצר בכל פעם שקיים רצון ספציפי לאדם, ולצד אותו רצון קיימת מחשבה שייתכן ובעתיד המציאות תתרחש אחרת מכפי שהוא רוצה. כל רצון שיש לאדם לגבי העתיד, אם ישנה אפשרות כלשהי שהעתיד יתרחש אחרת מהרצון הזה, אז בהכרח יתעורר אצלו פחד או חרדה. פחדים יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות: חשש קל, פחד רגיל, חרדה, התקף חרדה ואף פאניקה.

האם ניתן להימנע לחלוטין מהפחד מפני הקורונה?

לפי ההסבר, ישנם שני מצבים בהם אדם לא יפחד מהקורונה בכלל:

• המצב הראשון הוא כאשר אדם בטוח לגמרי, במאה אחוזים, שהקורונה אינה יכולה להשפיע עליו בשום צורה שהיא. אדם כזה לא יחוש פחד כי אין כלל סיכון מנקודת מבטו.
• המצב השני הוא שאדם מבין ומכיר בכך שהקורונה כן יכולה להשפיע עליו, אך הוא בטוח במאה אחוזים שגם אם הקורונה תשפיע עליו, הוא עדיין ישיג את כל רצונותיו במלואם, ולכן הוא אינו חווה פחד.

בנוסף, ייתכן גם מצב שלישי בו אדם מבין שהקורונה תשפיע עליו באופן שלילי, אך הוא מצליח לנטרל את הפחד באמצעות צמצום חשיבות הרצונות שלו. אדם כזה אומר לעצמו שלא ממש אכפת לו מה יקרה, ולכן לא יחוש פחד משמעותי.

מה הגורמים הקובעים את מידת הפחד מהקורונה?

אליעד כהן מבהיר שמידת הפחד של האדם תלויה בשני גורמים מרכזיים:

• מידת הוודאות של האדם לגבי ההשפעה השלילית של הקורונה:
  
  אם האדם סבור שהסיכון לחלות, לסבול ואף למות הוא גבוה, הפחד שלו יגדל.
• מידת העוצמה של הרצון של האדם לגבי בריאות, חיים ושליטה:
  
  ככל שהאדם יותר רוצה ויותר בטוח שהוא רוצה לחיות, להיות בריא ולשמור על שליטה, כך החרדה שלו תהיה חזקה יותר.

לדוגמה, אדם שיהיה בטוח מאוד שיידבק בקורונה ויחלה במחלה קשה ויסבול, ככל הנראה יחוש פחד גדול מאוד. מנגד, אדם שמצמצם את מידת הרצון שלו או מגדיל את תחושת הוודאות שהקורונה לא תשפיע עליו בצורה קשה, יחווה פחות פחד.

איך להתמודד עם הפחדים שמתעוררים בעקבות הקורונה?

אליעד כהן ממליץ על שלוש דרכים מרכזיות להתמודדות עם הפחדים והחרדות סביב הקורונה:

• הקטנת הסיכון:
  
  לבצע פעולות שיפחיתו את הסיכון להיפגע מהקורונה. למשל, שמירה על היגיינה והנחיות הבריאות, התחסנות, או הימנעות מחשיפה לאנשים חולים.
• בירור האמת לגבי הסיכונים:
  
  אדם צריך לחקור ולנסות להבין בצורה מדויקת יותר את הסיכון הממשי שהוא חשוף אליו, כדי לא להיות שבוי בחרדה שאינה מבוססת או מוצדקת.
• עבודה על פחדים עמוקים יותר:
  
  הקורונה מעלה אל פני השטח פחדים עמוקים יותר שקיימים באדם, כגון פחד ממוות, פחד מחוסר אונים או פחד מאובדן שליטה. אליעד מציע לראות בקורונה הזדמנות לעבודה פנימית על פחדים אלו, במקום לדחות את ההתמודדות עם פחדים עמוקים לנסיבות אחרות או לאירועים עתידיים.

האם ייתכן שאדם יחשוב שהוא אינו מפחד מהקורונה אך הוא למעשה מפחד?

אליעד כהן מסביר שכן, אפשרי שאדם יחשוב שהוא אינו מפחד מהקורונה כלל, אך למעשה הוא פשוט עסוק במשהו אחר שמטריד אותו הרבה יותר. למשל, גבר שחושש שאשתו תבגוד בו עשוי לטעון שהוא בכלל לא מפחד מהקורונה, אך הכוונה שלו היא שהפחד מהקורונה קטן יחסית לבעיה אחרת שמעסיקה אותו. לפי אליעד, כל עוד קיימת אפשרות שהקורונה תשפיע על האדם בניגוד לרצונו, פחד מסוים תמיד יהיה קיים, גם אם הוא קטן ולא מודע.

האם הפחד מהקורונה הוא טבעי?

הפחד, לפי אליעד כהן, הוא תגובה טבעית וברורה כאשר קיימים רצונות שמתנגשים עם האפשרויות המציאותיות לגבי העתיד. אם לאדם יש רצון אמיתי וברור להישאר בריא ובחיים, והקורונה מאיימת על האפשרות הזאת, טבעי לגמרי שהפחד יופיע. ולכן, ניתן להסיק כי הפחד מהקורונה הוא בהחלט טבעי ואפילו צפוי בנסיבות אלו.