1:40:02ניתוח ראיון ביבי נתניהו, איך לשווק את עצמך? איך להציג את עצמך? אומנות הפרזנטציה, לענות לשאלות קשות בראיון בתקשורת, יעוץ מנהלים, איך לשכנע בראיון בתקשורת? יעוץ לפוליטיקאים, איך להתראיין נכון?
איך ליצור רושם חיובי בראיון תקשורתי לפי בנימין נתניהו?
בסרטון שבו אליעד כהן מנתח ראיון של בנימין נתניהו בערוץ 2 ממערכת הבחירות של שנת 2015, מודגשים עקרונות חשובים באומנות הפרזנטציה והרטוריקה בראיונות תקשורתיים. אליעד מדגיש שלושה כללים מרכזיים שנתניהו משתמש בהם לאורך הראיון: יצירת קשר אישי, מניפולציות עדינות ושימוש מתוחכם במילים.
כיצד ליצור קשר אישי עם המראיין ולהוריד מתח?
נתניהו מתחיל את הראיון בכך שהוא פונה למראיינת בשמה הפרטי, "יונית", ומוסיף ברכת "ערב טוב". אליעד מסביר כי פנייה אישית יוצרת אווירה נעימה יותר ומורידה תוקפנות אפשרית מצידה של המראיינת. זוהי טקטיקה מוצלחת במיוחד בתחילת ראיון מאתגר, המאפשרת להפחית מתח ולהעביר את הראיון לאווירה נוחה יותר, בה קשה יותר לתקוף אותו.
איך נתניהו משתמש במילים להעצמת המסר שלו?
כאשר נשאל על הסקרים שמראים כי הוא עלול להפסיד בבחירות, נתניהו בוחר בקפידה את המילים שלו. במקום להגיד ש"יש סכנה גדולה מאוד", הוא אומר רק "יש סכנה". אליעד מנתח את הבחירה הזו כהזדמנות שפוספסה להעצים את המסר באופן דרמטי יותר - לדבריו, היה עדיף להשתמש בביטויים קיצוניים כמו "אסון". הוא מדגים את הרעיון בעזרת דוגמא: מה יותר מפחיד להגיד, "יש סיכוי שתמות" או "אתה הולך למות"? כמובן שהאפשרות השנייה.
מהי מניפולציה פוליטית ומהן הדוגמאות שנתניהו משתמש בהן?
נתניהו מתייחס למתחריו הפוליטיים תוך מניפולציה עדינה אך יעילה: הוא אומר "ציפי לבני ובוז'י הרצוג" במקום "בוז'י הרצוג וציפי לבני", למרות שהסדר השני היה אמור להיות הנכון. הסיבה היא שנתניהו ידע שציפי לבני פחות פופולרית ולכן הקדים אותה כדי להרתיע את הבוחרים. בנוסף, נתניהו מדגיש ש"הם יקימו ממשלה בתמיכת הערבים", אף שהנתונים הראו שרוב מצביעי המחנה הציוני היו דווקא יהודים. המניפולציה הזו נועדה לעורר פחד בקרב קהל היעד שלו.
מדוע חשוב לא להביע חולשה או חרטה בראיון?
כאשר נתניהו נשאל אם הוא מתחרט שהקדים את הבחירות, הוא אומר מיד "אני לא מתחרט". אליעד מדגיש את החשיבות של הבעת ביטחון עצמי וחוסר חרטה, כי הודאה בטעות היא ביטוי לחולשה ומספקת הזדמנות לתקוף את המרואיין.
כיצד נתניהו מתחמק משאלות ומחדיר מסרים סמויים?
במהלך הראיון, כאשר נתניהו נשאל לגבי החוק שאמור להעניק לראש המפלגה הגדולה ביותר את המנדט להרכיב ממשלה, הוא לא נותן תשובה ישירה אלא מתחמק בטענה שהציבור "אינו יודע את זה". במקום להודות שזה לא החוק, הוא מעביר את הפוקוס לכך שהמצביעים "צריכים לדעת", ובכך משתיל את המסר שהצבעה לליכוד היא קריטית. הוא גם משלב בתוך משפטים לכאורה ניטרליים, משפטים הטוענים שרוב בעלי הדעה רוצים אותו כראש ממשלה - טענה שאליעד מדגיש שהיא חסרת בסיס עובדתי אך נשמעת משכנעת כאשר היא "נשתלת" באמצע משפט אחר.
מדוע חשוב להתנסח בצורה חיובית ובטוחה?
אליעד מציין שנתניהו משתמש רבות בביטוי "אני חושב" או "אני מאמין" בצורה שיכולה להחליש את המסר, כאשר היה יכול פשוט לקבוע עובדות חד - משמעיות יותר. עם זאת, יש מקרים שבהם הביטוי "אני חושב" עוזר לו ליצור אמירה שניתן יהיה לסגת ממנה בהמשך אם תתגלה כלא פופולרית.
איך נתניהו מתמודד עם שאלות על יוקר המחיה?
כשהוא נשאל על יוקר המחיה והדיור, נתניהו מעביר את הדיון לדברים אחרים בהם לטענתו הצליח מאוד, כמו ביטחון או כלכלה. אליעד מדגיש שזוהי מניפולציה יעילה, אך מציין שבמקרה זה המראיינת לא לחצה עליו מספיק עם העובדות - למשל, לא הציגה נתונים מדויקים על העלייה במחירי הדיור.
איך להגיב על ביקורת אישית באופן שמנטרל את העוקץ?
כשנתניהו נשאל לגבי ביקורת אישית עליו ועל משפחתו, הוא טוען שהביקורת היא פוליטית בלבד, לא עניינית, ונועדה להפיל את שלטון הימין. לפי אליעד, היה עדיף שנתניהו יפנה למונחים כלליים יותר כמו "טובת המדינה" ולא רק "שלטון הימין", על מנת לנטרל את האופי הפרסונלי של הביקורת.
איך להתמודד עם ראיון קשה שבו העיתונאי תוקף אותך?
נתניהו מתחמק בצורה מתוחכמת מתשובות ישירות, במיוחד כשהוא נשאל מדוע הוא מסרב להתראיין עם עיתונאי מסוים (רביב דרוקר). במקום להודות בפחד או בהתחמקות, הוא טוען ש"לא צריך להתראיין אצל כל אחד" - תשובה שנשמעת כאילו יש בה צדק מסוים, אבל למעשה מסתירה את האמת, שהיא פחד משאלות קשות.
כיצד לסיים ראיון בצורה משכנעת?
בסיום הראיון, נתניהו חוזר ומדגיש את הסכנה שבהפסדו האפשרי. הוא טוען שהדרך היחידה למנוע "אסון" היא להצביע לליכוד. אליעד מנתח זאת כמניפולציה אפקטיבית כי היא יוצרת תחושת דחיפות וסכנה.
מה ניתן ללמוד מראיון זה?
לסיכום, מנתניהו ניתן ללמוד כיצד להשתמש במילים ובמסרים מתוחכמים כדי להתמודד עם שאלות קשות, כיצד לבצע מניפולציות באופן שמשרת את המטרה, כיצד ליצור רושם חיובי ולשכנע את הקהל. אליעד כהן מדגים כיצד כל מילה יכולה להיות קריטית וכיצד יש להשתמש בה בצורה אסטרטגית ונכונה במהלך ראיונות.
בסרטון שבו אליעד כהן מנתח ראיון של בנימין נתניהו בערוץ 2 ממערכת הבחירות של שנת 2015, מודגשים עקרונות חשובים באומנות הפרזנטציה והרטוריקה בראיונות תקשורתיים. אליעד מדגיש שלושה כללים מרכזיים שנתניהו משתמש בהם לאורך הראיון: יצירת קשר אישי, מניפולציות עדינות ושימוש מתוחכם במילים.
כיצד ליצור קשר אישי עם המראיין ולהוריד מתח?
נתניהו מתחיל את הראיון בכך שהוא פונה למראיינת בשמה הפרטי, "יונית", ומוסיף ברכת "ערב טוב". אליעד מסביר כי פנייה אישית יוצרת אווירה נעימה יותר ומורידה תוקפנות אפשרית מצידה של המראיינת. זוהי טקטיקה מוצלחת במיוחד בתחילת ראיון מאתגר, המאפשרת להפחית מתח ולהעביר את הראיון לאווירה נוחה יותר, בה קשה יותר לתקוף אותו.
איך נתניהו משתמש במילים להעצמת המסר שלו?
כאשר נשאל על הסקרים שמראים כי הוא עלול להפסיד בבחירות, נתניהו בוחר בקפידה את המילים שלו. במקום להגיד ש"יש סכנה גדולה מאוד", הוא אומר רק "יש סכנה". אליעד מנתח את הבחירה הזו כהזדמנות שפוספסה להעצים את המסר באופן דרמטי יותר - לדבריו, היה עדיף להשתמש בביטויים קיצוניים כמו "אסון". הוא מדגים את הרעיון בעזרת דוגמא: מה יותר מפחיד להגיד, "יש סיכוי שתמות" או "אתה הולך למות"? כמובן שהאפשרות השנייה.
מהי מניפולציה פוליטית ומהן הדוגמאות שנתניהו משתמש בהן?
נתניהו מתייחס למתחריו הפוליטיים תוך מניפולציה עדינה אך יעילה: הוא אומר "ציפי לבני ובוז'י הרצוג" במקום "בוז'י הרצוג וציפי לבני", למרות שהסדר השני היה אמור להיות הנכון. הסיבה היא שנתניהו ידע שציפי לבני פחות פופולרית ולכן הקדים אותה כדי להרתיע את הבוחרים. בנוסף, נתניהו מדגיש ש"הם יקימו ממשלה בתמיכת הערבים", אף שהנתונים הראו שרוב מצביעי המחנה הציוני היו דווקא יהודים. המניפולציה הזו נועדה לעורר פחד בקרב קהל היעד שלו.
מדוע חשוב לא להביע חולשה או חרטה בראיון?
כאשר נתניהו נשאל אם הוא מתחרט שהקדים את הבחירות, הוא אומר מיד "אני לא מתחרט". אליעד מדגיש את החשיבות של הבעת ביטחון עצמי וחוסר חרטה, כי הודאה בטעות היא ביטוי לחולשה ומספקת הזדמנות לתקוף את המרואיין.
כיצד נתניהו מתחמק משאלות ומחדיר מסרים סמויים?
במהלך הראיון, כאשר נתניהו נשאל לגבי החוק שאמור להעניק לראש המפלגה הגדולה ביותר את המנדט להרכיב ממשלה, הוא לא נותן תשובה ישירה אלא מתחמק בטענה שהציבור "אינו יודע את זה". במקום להודות שזה לא החוק, הוא מעביר את הפוקוס לכך שהמצביעים "צריכים לדעת", ובכך משתיל את המסר שהצבעה לליכוד היא קריטית. הוא גם משלב בתוך משפטים לכאורה ניטרליים, משפטים הטוענים שרוב בעלי הדעה רוצים אותו כראש ממשלה - טענה שאליעד מדגיש שהיא חסרת בסיס עובדתי אך נשמעת משכנעת כאשר היא "נשתלת" באמצע משפט אחר.
מדוע חשוב להתנסח בצורה חיובית ובטוחה?
אליעד מציין שנתניהו משתמש רבות בביטוי "אני חושב" או "אני מאמין" בצורה שיכולה להחליש את המסר, כאשר היה יכול פשוט לקבוע עובדות חד - משמעיות יותר. עם זאת, יש מקרים שבהם הביטוי "אני חושב" עוזר לו ליצור אמירה שניתן יהיה לסגת ממנה בהמשך אם תתגלה כלא פופולרית.
איך נתניהו מתמודד עם שאלות על יוקר המחיה?
כשהוא נשאל על יוקר המחיה והדיור, נתניהו מעביר את הדיון לדברים אחרים בהם לטענתו הצליח מאוד, כמו ביטחון או כלכלה. אליעד מדגיש שזוהי מניפולציה יעילה, אך מציין שבמקרה זה המראיינת לא לחצה עליו מספיק עם העובדות - למשל, לא הציגה נתונים מדויקים על העלייה במחירי הדיור.
איך להגיב על ביקורת אישית באופן שמנטרל את העוקץ?
כשנתניהו נשאל לגבי ביקורת אישית עליו ועל משפחתו, הוא טוען שהביקורת היא פוליטית בלבד, לא עניינית, ונועדה להפיל את שלטון הימין. לפי אליעד, היה עדיף שנתניהו יפנה למונחים כלליים יותר כמו "טובת המדינה" ולא רק "שלטון הימין", על מנת לנטרל את האופי הפרסונלי של הביקורת.
איך להתמודד עם ראיון קשה שבו העיתונאי תוקף אותך?
נתניהו מתחמק בצורה מתוחכמת מתשובות ישירות, במיוחד כשהוא נשאל מדוע הוא מסרב להתראיין עם עיתונאי מסוים (רביב דרוקר). במקום להודות בפחד או בהתחמקות, הוא טוען ש"לא צריך להתראיין אצל כל אחד" - תשובה שנשמעת כאילו יש בה צדק מסוים, אבל למעשה מסתירה את האמת, שהיא פחד משאלות קשות.
כיצד לסיים ראיון בצורה משכנעת?
בסיום הראיון, נתניהו חוזר ומדגיש את הסכנה שבהפסדו האפשרי. הוא טוען שהדרך היחידה למנוע "אסון" היא להצביע לליכוד. אליעד מנתח זאת כמניפולציה אפקטיבית כי היא יוצרת תחושת דחיפות וסכנה.
מה ניתן ללמוד מראיון זה?
לסיכום, מנתניהו ניתן ללמוד כיצד להשתמש במילים ובמסרים מתוחכמים כדי להתמודד עם שאלות קשות, כיצד לבצע מניפולציות באופן שמשרת את המטרה, כיצד ליצור רושם חיובי ולשכנע את הקהל. אליעד כהן מדגים כיצד כל מילה יכולה להיות קריטית וכיצד יש להשתמש בה בצורה אסטרטגית ונכונה במהלך ראיונות.
- איך לענות לשאלות קשות בתקשורת?
- טיפים לשכנוע פוליטי
- מהי אומנות הפרזנטציה?
- איך להתמודד עם ביקורת אישית?
- כיצד נתניהו מנצח בראיונות תקשורתיים?
050-3331-331