האם הפאניקה מהקורונה באמת מוצדקת?

אליעד כהן מסביר כי כדי להבין אם הפאניקה מהקורונה מוצדקת, חשוב קודם כל להגדיר מהי פאניקה. פאניקה היא מצב שבו אנשים חשים לחץ ופחד מפני משהו רע שצפוי לקרות. כאשר שואלים אם הפחד מוצדק או לא, יש לבדוק האם הדברים שהאנשים חוששים מהם הם באמת דברים שהולכים לקרות. אם אנשים חוששים שהקורונה תגרום למוות המוני של כלל האוכלוסייה, הרי שפאניקה כזו אינה מוצדקת, כיוון שזה לא יקרה במציאות.

מי מרוויח מזה שאתם בפאניקה?

אליעד מסביר כי קיימים אנשים וגופים שיש להם אינטרס ברור בהפצת הפחד מהקורונה. הדרך שבה הם גורמים לפחד היא פשוטה - הם כל הזמן מדווחים על כמות החולים והמתים, מה שמעלה את תחושת הלחץ בציבור. בנוסף, התקשורת והגורמים שמעוניינים לשלוט בדעת הקהל משתמשים בשיטות מניפולטיביות, כמו הצגת מקרי קיצון ממדינות מסוימות, והם אומרים לאנשים: "אם לא נתנהג כך, זה מה שיקרה גם לנו". אלא שזו מניפולציה, מכיוון שלא כל המדינות פועלות בצורה דומה. יש מדינות רבות שמתייחסות לקורונה בצורה שונה לחלוטין, חלקן אפילו מתעלמות מהמגפה.

האם באמת הגיוני לפחד מהקורונה יותר מדברים אחרים?

אליעד מחדד נקודה חשובה ואומר שכדי לבדוק האם הפחד מוצדק, יש להשוות את נתוני המוות וההדבקה של הקורונה ביחס לסיכונים אחרים הקיימים בעולם. לדוגמה, בכל שנה מתים אנשים רבים מתאונות דרכים, משפעת, מזיהומים שונים ועוד, ובכל זאת אין פאניקה סביב נושאים אלו. אם מספר המתים מקורונה היה מושווה למספר המתים מדברים אחרים, ייתכן שהלחץ סביב הקורונה היה פוחת משמעותית.

לדוגמה, אם במדינת ישראל היו מתים אלף אנשים בשעה אחת מקורונה, לכאורה זה אירוע מלחיץ במיוחד. אך השאלה היא, מה ההסתברות שלך אישית למות מהקורונה? האם הנתון הזה צריך לגרום לך לפאניקה? לא בהכרח, אם משווים אותו לסיכון שלך למות בתאונת דרכים או ממחלות אחרות. כל עוד הסיכון מהקורונה הוא נמוך משמעותית מהסיכון למות מסיבות אחרות - הרי שאין הצדקה לפאניקה.

מה הסיבה האמיתית שהפחד מהקורונה מצליח כל כך?

אליעד מדגיש נקודה נוספת: ההצלחה של הפחד מהקורונה טמונה בכך שהוא מופץ באופן מכוון על ידי גורמים בעלי אינטרסים לשלוט בציבור. הוא מביא דוגמאות מהחיים: איך אלוהים שלט באנשים - באמצעות הפחדה של עונשים, כמו "אם תאכל מעץ הדעת, תמות", "אם לא תקבל את התורה, פה תהיה קבורתכם". גם הורים מפחידים את ילדיהם: "אם לא תעשה כך וכך, יהיו השלכות". לדעתו, בלתי אפשרי לשלוט באנשים מבלי להפעיל עליהם לחץ ופחד. ככל שהפחד גדול יותר, השליטה של הגורם המאיים גדולה יותר.

מה באמת המשמעות של המספרים שמתפרסמים?

אליעד מזכיר שהמספרים שמתפרסמים בתקשורת לגבי מספר החולים והמתים מקורונה הם חסרי משמעות כשלעצמם. המספרים האלה משמעותיים רק כשהם מוצגים ביחס לנתונים אחרים. למשל, להגיד שיש במדינה 300 חולי קורונה זה לא אומר דבר אם לא משווים זאת למספר החולים משפעת או ממחלות אחרות. בפועל, רוב חולי הקורונה אינם סובלים מסימפטומים קשים, ולרוב המכריע של החולים לא קורה דבר. הוא מדגיש כי רק אנשים שלא מבינים את המשמעות האמיתית של הנתונים נלחצים מכך.

האם צריך להתעלם לחלוטין מהקורונה?

אליעד לא טוען שצריך לזלזל או להתעלם לחלוטין מהסכנה של הקורונה. הוא ממליץ להמשיך לנקוט אמצעי זהירות בסיסיים, כגון רחיצת ידיים ושימוש בחגורת בטיחות כשנוסעים ברכב, אך מבהיר שאין צורך להיכנס לפאניקה. הוא מזכיר שכולם ימותו בסופו של דבר, בין אם מקורונה ובין אם מסיבות אחרות, והקורונה היא לא הגורם היחיד או אפילו העיקרי למוות של אנשים.

האם הפחד שלכם מקורונה הוא הגיוני?

אליעד מציג נקודת מבט נוספת: אם אתם לא מפחדים לנסוע בכביש למרות הסיכון למות בתאונת דרכים גבוה מהסיכון למות מקורונה, מדוע אתם מפחדים מהקורונה? הוא טוען כי יש לבחון את הפחד מקורונה ביחס לפחדים אחרים ולא כסכנה אבסולוטית יחידה.

מהן הדרכים שבהן מפחידים אנשים?

אליעד מזכיר כי קיימות שיטות רבות להפחדת הציבור, כגון:

• פרסום מספרי מתים וחולים ללא השוואה לנתונים אחרים.
• הצגת מקרי קיצון ממדינות אחרות כתרחיש שיכול לקרות גם לנו.
• שימוש בפחד כדי לשלוט בהתנהגות הציבור.

בסיכום, אליעד טוען כי למרות שיש לנהוג בזהירות, אין הצדקה אמיתית לפאניקה סביב הקורונה. יש להתייחס אליה בפרופורציה הנכונה, ולשים לב לאינטרסים של גורמים שמנסים לייצר פחד מוגזם כדי להשיג שליטה על הציבור.