מהם שלושת סוגי השיטות להיות מאושר? האם חייבים להרגיש טוב?

ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה העמוקה של למה כל כך הרבה אנשים מנסים להרגיש טוב כל הזמן, והאם זה באמת הכרחי. אליעד מציין שבעולם שלנו יש המון עצות שמנסות לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר, אך המטרה המרכזית של כל העצות הללו היא פשוטה - לעזור לנו להרגיש טוב. השאלה המרכזית שהוא מעלה היא האם באמת חייבים להרגיש טוב כל הזמן? ומה אם לא?

האם כל העצות בעולם עוסקות בלהרגיש טוב?

אליעד מציין שיש שתי קטגוריות עיקריות של עצות:

• העצות שנוגעות להשגת מטרות: איך להשיג כסף, זוגיות, בריאות, הצלחה בעבודה ועוד.
• העצות שנוגעות איך להרגיש טוב גם בלי להשיג את המטרות שלנו: איך להסכים עם המציאות, איך להסתפק במועט, איך להיות שמח גם כשלא כל הרצונות שלנו מתממשים.

אך בין אם מדובר בעצות להשגת מטרות ובין אם מדובר בעצות לקבלה עצמית, כל העצות נועדו, בסופו של דבר, לעזור לנו להרגיש טוב. אליעד מציין שמה שמניח את יסוד כל העצות האלה הוא הנחה אחת: אנחנו חייבים להרגיש טוב. אבל מה אם לא? מי אמר שאנחנו חייבים להרגיש טוב בכל רגע?

ההנחה שמאחורי כל העצות: אנחנו חייבים להרגיש טוב

כאשר אדם מרגיש רע, לדוגמה אם הוא רוצה כסף ואין לו, או רוצה זוגיות ואין לו, הוא עלול לחפש פתרונות כדי להרגיש טוב יותר. הוא יכול לנסות להשיג את מה שהוא רוצה או להפסיק לרצות את מה שהוא לא יכול להשיג. אליעד מציין שלפעמים הפתרון הוא להפסיק להילחם ברגשות הרעים ולשאול את עצמך: "מה רע בזה להרגיש רע?" מי קבע שאסור להרגיש רע, ומי קבע שחייבים להיות תמיד שמחים?

שאלה: למה חייבים להרגיש טוב?

אליעד שואל את השאלה הפילוסופית: "מי אמר שחייבים להרגיש טוב?" באופן טבעי אנחנו נוטים להימנע מהרגשות השליליים כמו פחד, דיכאון, וחרדה, אבל האם באמת יש צורך להימנע מהם כל הזמן? הוא מציע אפשרות שלישית: אולי לא צריך לשנות את המציאות, לא צריך לשנות את הרצון שלנו, ולא צריך להרגיש טוב כל הזמן.

שתי גישות עיקריות להתמודדות עם רגשות רעים

שתי הגישות העיקריות בהן אנו נתקלים כאשר אנחנו מרגישים רע הן:

1. שינוי המציאות: להשיג את מה שאנחנו רוצים (כמו כסף, בריאות, זוגיות) כדי להרגיש טוב.

2. שינוי הרצון: להפסיק לרצות את מה שלא ניתן להשיג, לקבל את המציאות כמו שהיא, ולהיות שמח בחלקך.

האם לא חייבים להרגיש טוב?

הנקודה החשובה כאן היא השאלה האם באמת יש חובה להרגיש טוב. אליעד מציין שאם אדם רוצה משהו ואין לו אותו, אין חובה להרגיש רע מזה. אם אדם מרגיש רע, הוא יכול להרגיש את הרע ולא להילחם בו. לא חייבים תמיד להימנע מלהרגיש רע, ואולי אפשר להשלים עם זה.

הדוגמאות: כסף, בריאות, זוגיות וחרדות

נראה כיצד אליעד מציג את הגישה הזו דרך דוגמאות שונות:

• כסף: אדם שמרגיש רע כי אין לו כסף, יכול להמשיך לרצות כסף, אך גם להרגיש את הרע שבחסרונו מבלי להילחם בזה.
• בריאות: אדם חולה שירצה להיות בריא יכול להמשיך לרצות בריאות, להרגיש את כאבו, ולהשאיר את הרגש הזה מבלי לנסות להימנע ממנו כל הזמן.
• זוגיות: אדם שרוצה זוגיות ואין לו, יכול להרגיש את הכאב שבחוסר זוגיות, מבלי להילחם בזה או לשנות את רצונו.
• חרדות: אדם חרד, כמו לדוגמה פחד ממחלות או מהמוות, יכול להרגיש את הפחד מבלי לנסות להימנע ממנו כל הזמן.

האם כל העצות נכונות?

אליעד מציין ששיטות שונות יכולות להועיל בכל זמן נתון. לפעמים זה נכון לשאוף להשיג מטרות, לפעמים זה נכון להפסיק לרצות את המטרות האלה, ולפעמים זה נכון להבין שלא חייבים להרגיש טוב כל הזמן. כל אחת מהגישות נכונה בתנאים שונים, ותלויה במצבו ובנכונותו של האדם לקבל את הרע.

לסיכום

הגישה שמציע אליעד היא גישה שיכולה לשלב שלוש אפשרויות בו זמנית:

1. לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונות.

2. לשנות את הרצונות כך שיתאימו למציאות.

3. להבין שאפשר להישאר עם פער בין הרצון למציאות ולהרגיש רע מבלי לראות בזה כישלון.

אין סתירה אמיתית בין הגישות. כל אדם יכול לבחור להשתמש בכל אחת מהן, בהתאם למצבו האישי ולמה שמתאים לו ברגע נתון.

מבוא והתבוננות ראשונה

שאלה: למה יש כל כך הרבה עצות בעולם, ולמה כולן עוסקות באיך להרגיש טוב?

תשובה: אם מתבוננים במציאות, מגלים שהיא מלאה בעצות שונות. חלק מהעצות מנסות ללמד איך להשיג מטרות, כדי שמה שאדם רוצה יתאים למה שקורה בפועל. לדוגמה, עצות להרוויח כסף, עצות למצוא זוגיות, עצות להצליח בקריירה, עצות להתחבר לעולם הרוחני - כולן באות לענות על השאלה: "איך להשיג את מה שאני רוצה?". לעומת זאת, יש עצות אחרות שמנסות ללמד איך לא לרצות בכלל את אותן מטרות, או איך להשלים עם מצב קיים, כדי שבסופו של דבר האדם ירגיש טוב גם בלי שהמציאות תשתנה. זו יכולה להיות עצה שמלמדת להסתפק במה שיש, להיות שמח בחלקך, לקבל את החולי בלי לסבול ממנו, ועוד. אבל בכל המקרים, בתוך הסבך הגדול של העצות, רואים שכולן מסכימות על דבר אחד בסיסי: צריך לעזור לאדם להרגיש טוב ולא רע. הן רק נחלקות לשתי דרכים עיקריות: או להשיג את הדבר שרוצים או להפסיק לרצות אותו.

שאלה: מה רע בכך שכולן רוצות לעזור לאדם להרגיש טוב?

תשובה: לכאורה אין בכך רע, אך מתגלה כאן תרמית נסתרת. כל העצות, בלי יוצא מן הכלל, מניחות שמטרת החיים או מה שחייב לקרות הוא שהאדם ירגיש טוב. הן מניחות שחייבים ליצור התאמה בין הרצון למציאות, והנחת היסוד הזו אינה נשאלת מספיק. העצות אומרות לאדם: או תשיג את מה שאתה רוצה כדי להרגיש טוב, או תלמד לא לרצות את זה, כדי שתסבול פחות. אבל השאלה היסודית יותר, זו שלא תמיד נשאלת, היא: "מי אמר בכלל שחייבים להרגיש טוב? ומי אמר שאסור להרגיש רע?"

שתי קטגוריות עיקריות של עצות

שאלה: איך בדיוק מחולקות כל העצות בשוק העצום הזה של הדרכות וסדנאות?

תשובה: ניתן להבחין בשתי קטגוריות עיקריות של עצות:

• עצות ללמד אדם להשיג את מה שהוא רוצה: איך לעשות כסף, איך למצוא זוגיות, איך להיות בריא, איך להיות מצליח בעבודה, איך לפתח כישורים כדי לממש רצונות שונים.
• עצות ללמד אדם להרגיש טוב גם בלי להשיג את מה שהוא רוצה: איך להפסיק לרצות כסף, איך לוותר על הצורך בזוגיות, איך להיות שמח גם כשחולים, איך להסתפק במועט, איך לקבל באהבה את מה שקורה.

שתי הגישות האלו מופיעות בכל מקום ומנסות לעזור לאדם ליצור התאמה בין הרצון שלו למציאות, כי ההתאמה הזו נתפסת כדרך מרכזית להרגיש טוב: או שמשנים את המציאות כך שתתאים לרצונות, או שמשנים את הרצונות כך שיתאימו למציאות.

השאלה המרכזית: מי אמר שחייבים להרגיש טוב?

שאלה: למה עולה השאלה הזאת "מי אמר שחייבים להרגיש טוב?" הרי כולנו מחפשים להרגיש טוב באופן טבעי?

תשובה: באופן טבעי, כשמשהו לא מסתדר לאדם, נוצר מצב של רע. לדוגמה, אדם רוצה כסף ואין לו מספיק, או אדם חולה ורוצה בריאות, או אדם רוצה זוגיות והוא לבד. במצב כזה, האדם מרגיש רע ורוצה להרגיש טוב. משם נוצרת פעולה כלשהי: או שהוא ישיג את רצונו (יותר כסף, זוגיות, בריאות), או שינסה לשנות את הרצון שלו כך שלא יזדקק לכך (להסתפק במועט, לוותר על הזוגיות, לקבל את החולי). אך מתחת לכל זה נשאלת השאלה: "מי אמר שרע הוא באמת רע?". מי קבע שחייבים להימנע מהרגשת רע? מי תכנן שאסור לסבול ושתמיד צריך לוודא שאין פער בין הרצון למציאות?

שאלה: למה זה כל כך חשוב לשאול "מי אמר שחייבים להרגיש טוב?"?

תשובה: מפני ששאלה זו מציבה לאדם אפשרות שלישית, שחורגת מעבר לשתי הקטגוריות שתוארו. היא מצביעה על כך שאולי האדם לא צריך לשנות את המציאות ולא את הרצון שלו. אולי אפשר להישאר עם רצון שלא מתממש, ואולי אין שום בעיה בלהרגיש רע. האדם יכול לשאול את עצמו: "מה רע לי בלהרגיש רע? למה אני מניח שאסור לי להיות חרד, לדוגמה, או עצבני, או מדוכא?". אם נבין שאפשר גם להרגיש רע ושזה לא באמת נורא, אולי נגלה שלא חייבים תמיד מרדף אחרי הטוב.

דוגמאות קונקרטיות: כסף, בריאות, זוגיות וחרדות

שאלה: איך מיישמים את הגישה השלישית הזו בעולם המעשי?

תשובה: ניקח כמה דוגמאות נפוצות:

• כסף: בדרך כלל, אם אדם רוצה כסף ואין לו, הוא יחפש עצות איך להרוויח עוד או עצות איך להיות שמח גם בלי כסף. אולם מי אמר שחייבים לפתור את זה בכלל? אפשר להמשיך לרצות כסף ובו זמנית להישאר ללא כסף ולהרגיש רע מזה, ולא להיות מוטרדים מכך שהמצב יוצר רע.
• בריאות: אם אדם חולה ורוצה להיות בריא, לרוב הוא יחפש עצות רפואיות או עצות רוחניות לקבלה עצמית. אבל אפשר גם להמשיך לרצות בריאות, להישאר חולה, להרגיש רע או סבל, ועדיין לא להפוך את זה לחובה לשנות את ההרגשה.
• זוגיות: אדם רוצה זוגיות ואין לו. שתי העצות המקובלות יהיו או למצוא איך להשיג זוגיות או להפסיק לרצות זוגיות. אבל שוב, קיים גם הרעיון שאפשר להמשיך לרצות קשר, לא להשיג אותו, להרגיש שהחיסרון כואב, אך לא לקבוע שהכאב הזה מוכרח להיעלם.
• חרדה: אדם חרד, למשל ממחלות או מהמוות. רוב העצות ילכו לכיוון: "או שתבטיח לעצמך שלא יקרה לך כלום (על ידי שמירה אובססיבית על בריאות וכדומה), או שתלמד לקבל את הסיכון ולא לפחד ממנו." אך קיים גם צד נוסף: אפשר להמשיך לפחד, להמשיך להיבהל, להישאר עם החרדה, ולא להפוך אותה לדבר שחייבים לסלק בכל מחיר.

בכל הדוגמאות האלו, מי שמברר לעומק מגלה שהעולם רווי עצות איך להתאים את המציאות לרצון או את הרצון למציאות, אך רק לעתים רחוקות עולה הרעיון ש"לא חייבים לחסל את תחושת הרע".

למה אנשים לא מאמצים מיד את "לא חייבים להרגיש טוב"?

שאלה: אם זה כל כך פשוט להגיד "אולי לא חייבים להרגיש טוב", למה כולם לא מאמצים את הגישה הזאת?

תשובה: יש לכך כמה סיבות:

• שכל גדול מדי: עבור רוב האנשים, התפיסה ש"גם אם רע, אין חובה לתקן את זה" היא מאוד רחוקה ומעוררת התנגדות או חוסר הבנה. אדם שסובל מתקשה לעכל עצה בסגנון "אז תמשיך לסבול, מה רע בזה?".
• גיוון אמיתי: זה לא שהעצות של "איך להשיג מטרות" או "איך לוותר על רצונות" הן שגויות. יש להן תפקיד חשוב בחיים. לאדם כדאי לפתח מיומנויות להשיג מטרות, וכדאי גם לרכוש כלים להסתפק במה שיש. חוץ מזה, כדאי שתהיה גם האפשרות השלישית שבה האדם לא נלחם ברע ומתיר לעצמו פשוט להיות במצב שבו יש פער בין הרצון למציאות.

למעשה, כל הדרכים נכונות. כדאי שאדם ילמד להשיג כסף, כדאי גם שילמד להיות שמח בחלקו, וכדאי גם שיהיה לו היכולת הנוספת שלא יפריע לו בכלל אם הוא רוצה כסף ואין לו כסף. זו גישה משולשת: גם יכולת לפעול ולהשיג, גם יכולת לשנות רצון, וגם יכולת להגיד לעצמו "זה בסדר שיש פער בין מה שאני רוצה לבין מה שקורה בפועל".

איך חיים עם שלוש האפשרויות במקביל?

שאלה: האם זה לא סותר זה את זה? איך אפשר גם לרצות שינוי, גם לוותר על רצון וגם לא להרגיש מחויב לשנות שום דבר?

תשובה: אין סתירה אמיתית בין האפשרויות. האדם יכול לומר: "אני רוצה לרדת במשקל, " ובמקביל להיות שלם עם אפשרות שהוא לא ירזה לעולם, ועדיין לא להיבהל אם עוברת עליו תחושת רע מפני שלא הצליח. הוא יכול להמשיך לרצות את השינוי, אבל לא לראות ברע איזה כישלון מוחלט שאסור להרגיש אותו. לחיות ככה, זה אומר לפעול בעולם, לשחק את משחק החיים, אבל בלי לקחת את עניין ה'טוב ורע' כמשהו מקודש וחיוני שחייב תמיד לטפל בו.

דוגמה להמחשת השכל השלישי

שאלה: אפשר דוגמה קיצונית יותר?

תשובה: דמיינו שולחן שנשרף באש. השולחן, כמובן, לא מגלה שום התנגדות ולא מנסה לכבות את עצמו. הוא פשוט נשרף, בלי לנסות למנוע זאת. האדם, בשכלו, רגיל לחשוב שחייבים למנוע סבל, שכאב הוא דבר בלתי נסבל, ורע הוא משהו שמוכרחים להתרחק ממנו. אך אם מתבוננים היטב, רואים שגם שריפה יכולה לקרות בלי שזאת תהיה חובה לשנות מיד את המצב. האדם יכול לנסות למנוע שריפות, הוא יכול להחליט לוותר על הרהיטים, או שהוא יכול לחיות עם התרחשות השריפה ולא להפוך את זה לאסון קיומי. זו רק המחשה שמציגה שלעתים לא מוכרחים להיכנס לפעולה מתמדת למניעת הרע.

למה כן להשתמש גם בעצות האחרות?

שאלה: אם אפשר פשוט "לא להיבהל מהרע", למה בכלל צריך עצות איך לשנות את המציאות או את הרצון?

תשובה: ראשית, לא תמיד אדם מסוגל להבין או לקבל שהרע לא מחייב שינוי. לעתים קשה מדי לקפוץ ישירות למסקנה ש"אני לא חייב להרגיש טוב". אדם רוצה כסף, רוצה זוגיות, רוצה בריאות - ויגיד לעצמו: "מה פתאום שלא אטפל בזה?". לכן, מי שחושב ששינוי המציאות הוא הפתרון, הולך לחפש שיטות להרוויח כסף או עצות למצוא זוגיות או טכניקות ריפוי. מי שחושב שצריך לשנות את הרצון, הולך לחפש דרכים רוחניות, קבלה עצמית, תפיסת הסתפקות, וכן הלאה. אבל בכל זאת קיים שכל גדול יותר, שכל שלא כל אחד מוכן לו, שמשחרר מהחובה להיות תמיד בצד ה'טוב'. בנוסף, בעולם יש המון גוונים ואנשים שונים, ולעתים האדם רוצה שתהיה לו היכולת גם לפעול ולשנות, גם לקבל את מה שיש, וגם לדעת שאפילו אם לא השיג את מה שרצה - לא חייבים להילחם או לברוח מהרע.

סיכום הרעיונות והזמנה להתבוננות

שאלה: אז מה כדאי לעשות עם כל המידע הזה בפועל?

תשובה: הרעיון הוא לשים לב שיש שלוש אפשרויות:

• לשנות את המציאות כך שתתאים לרצון (להשיג מטרות).
• לשנות את הרצון כך שיתאים למציאות (לוותר על הרצון).
• להישאר במצב שבו המציאות לא תואמת את הרצון והאדם מרגיש רע, אבל הוא לא הופך את זה לחובה לתיקון. הוא מבין שאפשר שגם יהיה רע ואין זו תקלה נוראית.

כל אדם יכול לבחור באיזו גישה להשתמש בכל רגע. אפשר להשתמש בטכניקות של שינוי המציאות, אפשר להשתמש בשיטה של שינוי הרצון, ואפשר להשתמש בשכל הגדול שאומר: "מי אמר שאני חייב להימנע מרע? אולי גם זה בסדר?".

שאלה: מה קורה אם אני עדיין רוצה להרגיש טוב אבל איני מצליח להשיג או לשחרר את הרצון?

תשובה: אפשר פשוט להמשיך לרצות, להמשיך לא להצליח ולהמשיך להיות בתחושה של חוסר מימוש, אך במקביל לא להפוך את זה למצב שחייב פיתרון דחוף. אפשר שיהיה לאדם סבל, והוא לא יראה בזה גזירת גורל איומה. הוא יכול לומר: "נכון, אני סובל, אבל מי החליט שחייבים מיד להפסיק את זה? זה בסדר מבחינתי להישאר ככה עד שאחליט אחרת."

שאלה: למה יש כל כך הרבה עצות וסרטונים שמשלבים את כל השיטות יחד?

תשובה: כי כל השיטות טובות בזמנן. לפעמים אדם דווקא כן ירצה לשנות את המציאות (לרפא מחלה, למצוא זוגיות, להרוויח כסף), ולפעמים הוא יעדיף לשנות את הרצון (להסתפק במה שיש לו, להירגע ולראות שטוב לו בכל מצב), ולפעמים הוא יתקרב לרעיון שאין שום חובה אמיתית להרגיש טוב ולא צריך לתקן שום דבר ברגע זה. בכל אחד מהמצבים יש שכל כלשהו שיכול לסייע. במידה מסוימת, כל האפשרויות האלה משמשות כערוצי פעולה שיכולים להיטיב עם האדם בהתאם לנסיבות ולמוכנות הפנימית שלו.

הזמנה להמשך העמקה

שאלה: היכן אפשר למצוא עוד מידע על כל הרעיונות שהוזכרו כאן?

תשובה: ניתן לשאול שאלות נוספות ולהעמיק במחשבה כמו: "איך לא לרצות להרגיש טוב?", "איך להיפטר מהרצון להרגיש טוב?", "למה אני רוצה להרגיש טוב?", "איך נוצר הרצון להרגיש טוב?", "איך לא לפחד להרגיש רע?" ו"איך לא להרגיש רע מלהרגיש רע?" - יש המון חומר בנושא.