איך אפשר לדעת מה באמת רוצים להחליט?

אליעד כהן פותח את ההסבר בנושא קבלת החלטות בכך שהרבה אנשים שואלים איך אפשר לדעת מה באמת רוצים. לדבריו, השאלה איך לדעת אם רוצים משהו או לא יכולה להיות מאוד מתסכלת, כי במובן עמוק אין שום דרך להגיע לוודאות מוחלטת. לפי אליעד כהן, אדם שחושב שאפשר להגיע לוודאות של "אני בוודאות רוצה את הדבר הזה או לא רוצה את הדבר הזה" יכול להמתין זמן רב מאוד, כי לא באמת אפשר להגיע לוודאות מוחלטת אם האדם באמת כן עם עצמו. ברגע שמישהו מתבונן לתוך עצמו לעומק, הוא תמיד ימצא איזשהו חוסר ביטחון, חוסר בהירות או ספקות לגבי הרצונות שלו.

מהי הדרך הנכונה לבדוק מה באמת רוצים?

כדי להתמודד עם השאלה הזו, אליעד מציע כיוון שונה מהדרכים הרגילות (לבדוק יתרונות וחסרונות וכדומה). הוא מציע להתחיל בבדיקה של מה שבטוח רוצים או בטוח לא רוצים, ולהתמקד באותם דברים שאנחנו יודעים בוודאות לגביהם. לדוגמה, אם מישהו אומר "אני לא יודע אם אני רוצה לנסוע לירושלים", אז אליעד ממליץ לבדוק דברים שהאדם כבר יודע שהוא רוצה או לא רוצה בוודאות בחייו. ככל שהאדם יצליח להגדיר לעצמו מה בטוח חשוב לו ומה בטוח לא, כך יהיה לו קל יותר להסיק מה הוא רוצה לעשות בהחלטה הספציפית.

אליעד נותן דוגמה: נניח שאדם לא בטוח אם הוא רוצה להיות בזוגיות עם אדם מסוים או לא. הוא מציע לאדם לשאול את עצמו: מה בטוח שאני רוצה? אולי האדם בטוח שהוא רוצה שיהיה לו טוב ושלא יכאב לו. מכאן אפשר לבדוק האם ההחלטה להיות בזוגיות עם אותו אדם מסוים תגדיל את הסיכויים שיהיה טוב ולא יכאב, או להיפך. כך הופכים את השאלה "מה אני באמת רוצה?" לשאלה יותר ברורה ומציאותית.

מה לעשות כאשר מתלבטים בין תכונות חיוביות לשליליות אצל בן הזוג?

אליעד מציע דוגמה מעשית נוספת, שבה אישה מתלבטת לגבי זוגיות, ומרגישה שיש לה בעיה לבחור כי בבן הזוג יש שתי תכונות מנוגדות, אחת שהיא אוהבת ואחת שהיא לא אוהבת. לדעתו של אליעד, במצב כזה האדם צריך לשאול את עצמו בצורה פשוטה יחסית, מה מתוך התכונות האלו הוא רוצה יותר כרגע. חשוב להבין שהשאיפה לשלמות מוחלטת ולוודאות מוחלטת תמיד נמצאת ברקע, אבל בפועל המציאות מחייבת החלטה שהיא תמיד יחסית ולא מוחלטת. אי אפשר להגיע לשלמות מוחלטת באף החלטה, ולכן חייבים לבחור באופן יחסי בין התכונות הקיימות כרגע.

איך להיות שלמים עם ההחלטה לאחר שקיבלנו אותה?

אליעד מסביר שכדי להיות שלמים עם החלטה שקיבלנו, כדאי להיות שלמים עם עצמנו באופן כללי בלי קשר לאותה החלטה ספציפית. כלומר, אדם צריך להגיע למצב בו הוא יכול להיות מאושר או שלם בלי קשר להחלטה הספציפית - "בין אם אהיה בזוגיות ובין אם לא אהיה בזוגיות, אהיה שלם ומאושר". כאשר אדם מגיע להבנה כזו, הלחץ של ההחלטה יורד משמעותית, כי האדם מבין שהאושר שלו לא באמת תלוי בהחלטה המסוימת הזו, אלא במצב הפנימי שלו.

הוא מסביר שאם אדם חושב שאושרו תלוי בהחלטה ספציפית, זה יוצר לחץ גדול שמקשה על קבלת החלטה. לכן, לפני שבכלל מנסים לקבל החלטה נקודתית, מומלץ לעבוד על תחושת השלמות והאושר הכללי, שאינם תלויים בגורמים חיצוניים.

האם ניתן להגיע לוודאות מוחלטת בהחלטות?

אליעד מדגיש שוב ושוב שאין באמת אפשרות להגיע לוודאות מוחלטת, כי בתוך כל אדם קיימים רצונות סותרים ומנוגדים, ומעבר לכך, באופן עמוק יותר, אין באמת משמעות מוחלטת לאף החלטה. הוא אומר שהשאלה "איך לדעת בוודאות מה אני רוצה?" היא שאלה שבסופו של דבר לא מובילה לשום מקום, כי ברמה מסוימת הכל תמיד יהיה חסר משמעות או לא משנה.

לכן הוא מציע גישה פרקטית ופשוטה יותר - לשאול "מה בא לי יותר כרגע?", בידיעה שההחלטה אף פעם לא תהיה מושלמת לגמרי, ובכל בחירה יהיה חיסרון כלשהו. במקום לחפש ודאות מוחלטת, מומלץ לאדם לחפש החלטה שהוא מרגיש איתה יותר טוב ברגע הנוכחי, ולזכור שהחיים תמיד מורכבים מהחלטות שהן יחסיות.

אליעד גם מסביר שבדרך הזו, האדם פחות תלוי בתוצאה הסופית של ההחלטה, אלא בעיקר בדרך שבה הוא חווה את עצמו ואת החיים שלו תוך כדי התהליך.