איך להבין למה אני רוצה משהו?

אליעד כהן מסביר לעומק את נושא המודעות העצמית באמצעות תרגיל פשוט אך משמעותי: "לא עושה עד שלא מבין למה". הכוונה היא שבן אדם לא יבצע פעולה מסוימת, כל עוד הוא לא מבין בדיוק למה הוא רוצה לעשות אותה. השאלה "למה אני רוצה את הדבר הזה?" חוזרת על עצמה לאורך ההסבר ומהווה את הבסיס לכל התרגיל שאליעד מתאר.

הנחת היסוד שאליעד מדגיש, היא שבן אדם עושה הרבה דברים בחייו בלי להבין את הסיבה האמיתית. לדוגמה, אדם שרוצה לעשן סיגריה, כשישאל את עצמו מדוע הוא רוצה לעשן, התשובה הראשונה שעולה לו בראש יכולה להיות "אני לא יודע". כאן אליעד ממליץ לעצור ולא להמשיך בעישון עד שמבינים לעומק למה יש את הרצון לעשן בכלל.

איך מיישמים את תרגיל המודעות העצמית?

ההסבר של אליעד מאוד מפורט לגבי תהליך החקירה העצמית של הרצון. הוא נותן דוגמאות ספציפיות מאוד כדי להבהיר את הנקודה שלו:

• אדם שרוצה לעשן, אבל לא מבין למה - לא יעשן עד שיבין. כך בכל פעם שהמוח יציע לו לעשן, הוא יצטרך לשאול את עצמו למה הוא רוצה. אם לא תהיה לו תשובה, הוא יישאר בלי לעשן. מצב כזה יוביל להבנה עמוקה של המוטיבציות האישיות או להחלטה להפסיק לחלוטין.
• אם מישהו מתמודד עם התמכרות למתוקים, אליעד ממליץ לשאול "למה אני רוצה מתוק?" אם התשובה לא ברורה, אז הוא פשוט לא יאכל מתוק עד שהסיבה תהיה ברורה. באופן זה האדם יחקור את הסיבות לרצונותיו ויגיע לתובנות חדשות.

האם התרגיל חייב להיות קיצוני?

אליעד מציין שזה לא חייב להיות שחור ולבן או קיצוני מדי. אפשר להגדיר כללים גמישים יותר. למשל, להחליט שמתוך עשר פעמים שיש רצון לעשות משהו (כמו לעשן), רק חמש פעמים מתוכן להימנע אם לא מבינים למה. אבל המהות של התרגיל נשארת: לשאול את השאלה "למה?" לפני ביצוע פעולה.

אליעד מציג דוגמה נוספת של אדם שמתמודד עם רעש מהשכנים. לפני שהוא יקום להעיר להם, עליו לשאול את עצמו: "למה בעצם מפריע לי הרעש שלהם?" ואם התשובה אינה ברורה לו, הוא לא יקום ויעיר להם. כך, האדם נמנע מלהגיב באוטומט ומבצע פעולה רק לאחר שהוא מודע לסיבות העמוקות שמניעות אותו.

מה הקשר בין מודעות עצמית לשבירת תאוות?

אליעד מחבר את תרגיל המודעות העצמית למושג שנקרא ביהדות "שבירת התאוות". לפי ההסבר, ביהדות זה עניין פרקטי: למשל, אדם שמחליט לשבור את תאוות האכילה יאכל רק לצורך קיום ולא להנאה. אך אליעד מסביר שהעניין מורכב יותר, משום שאם אדם מדחיק את התאווה במקום להתמודד איתה באמת, הוא עלול להיכשל ברגע שהפיתוי יחזור. הוא נותן דוגמה של אדם שמחליט לאכול רק אוכל לצורך קיום, אך ברגע שיתקל בשוקולד הוא יגלה שהתאווה שלו עדיין קיימת, רק מודחקת.

לדברי אליעד, שיטה אמיתית לשבירת תאווה היא שהאדם יגיע למצב שבו הוא אוכל את השוקולד, אך זה לא ירגש אותו יותר, זה לא יהיה משהו שהוא מתאווה אליו, וגם האפשרות שיום אחד זה ירגש אותו, לא...