איך לשכנע אנשים? מהן טעויות רטוריות של פוליטיקאים?

במהלך ההרצאה, נידונה השאלה כיצד פוליטיקאים יכולים לשפר את יכולת השכנוע שלהם, במיוחד במהלך נאומים ובתקשורת עם הציבור. דוברו התמקדה בניתוח של טעויות רטוריות שעשו פוליטיקאים בולטים, כדוגמת בנימין נתניהו ויצחק (בוז'י) הרצוג, ומיומנויות נדרשות כדי להשפיע על הציבור בצורה אפקטיבית.

הטעויות הרטוריות של בוז'י הרצוג

כחלק מהדברים שהובאו, דיברו על אחד הנאומים של בוז'י הרצוג, בו הוא ציין כי "ראיתי אזרח עייף" בהתייחס לפיגוע בתל אביב. ההסבר שניתן היה שזו הייתה טעות טקטית, כי ההתמקדות במילים "אזרח עייף" עשויה להתפרש כסימן לכך שהוא לא היה מסוגל להפעיל תשומת לב או להיות קשוב למציאות, מה שיכול להקטין את האפקטיביות של הנאום. במקום להצביע על הבעיות שיכולות להיגרם מהמצב הביטחוני, השמעה של מילה כמו "עייף" לא ממש מתארת את הבעיה באופן חזק או חד.

טעויות רטוריות נוספות

במהלך ההרצאה, הדובר הסביר כיצד חשוב לפוליטיקאים לשים לב לסוג המילים בהן הם בוחרים, שכן מילים מסוימות יכולות להיבנות כהשמצות או כמאבק, בעוד מילים אחרות יכולות להיבנות כהבעת דאגה וכדאגה עבור הציבור. כך, המילים שבוז'י הרצוג השתמש בהן על ביבי נתניהו ("אזרח עייף") היו בעייתיות, כי הן יצרו חיבור בלתי ישיר עם הציבור, במקום להציג את נתניהו כדמות עוצמתית או קשובה. זה היה שיבח את נתניהו יותר ממה שתקף אותו.

שימוש במילים בצורה חיובית ולא שלילית

ההרצאה מתמקדה גם בהבנה כיצד מילים יכולות לעצב את הדימוי הציבורי של אדם. במקום להשמיץ את היריב או להפוך אותו לדמות שלילית, יש צורך להציג את היריב כ"בן אדם כמוך", כדי להוריד את הדיסטנס מהקהל וליצור תחושת הזדהות. זהו חלק מרכזי בשיטות השכנוע שמבוססות על "ההבנה" ולא על "ההתקפה". אם אדם לא ישן בלילה או הוא עייף בגלל שהוא עובד קשה, זה סימן לכך שהוא דואג, וזו לא בעיה.

ההבדל בין השמצה לשבח

כפי שדובר בהמשך, חשוב להבין את ההבדל בין השמצה לשבח. השמצה שהיא לא ממומשת עשויה להיתפס ככישלון, בעוד ששבח אף יכול לחזק את היריב. לדוגמה, כשבוז'י הרצוג אמר על נתניהו שהוא "עייף ומבוהל", במקום להשמיץ אותו זה למעשה שיבח אותו על כך שהוא לא ישן בלילה ומתמודד עם המציאות המורכבת...