... לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא
צודק? איך לרפא סכיזופרניה והפרעות נפש באמצעות
בירור האמת? הגישה המרכזית שאליעד כהן מציג לטיפול בהפרעות נפשיות קשות, כגון סכיזופרניה, פרנויה והפרעות אישיות שונות, מתבססת על
בירור האמת יחד עם המטופל, במקום ניסיון לשכנעו שהוא
טועה. הרעיון המרכזי הוא שלא נכון לנסות לשכנע אדם עם תפיסות שווא שהן שגויות, אלא צריך
לנהל איתו דיאלוג אמיתי ולברר יחד איתו האם הוא
צודק או לא. למה גישה ישירה לשכנוע בדרך כלל נכשלת? הטעות הנפוצה בטיפול בסכיזופרנים ואנשים עם מחשבות ... להתנגד למטופל, צריך להניח שאולי המטופל באמת
צודק ואולי המטפל
טועה, או אולי שניהם טועים. חשוב לבדוק את הטענות של המטופל באופן כן ורציני, כאילו הן טענות של מומחה או ... אמיתית בין המטפל למטופל. אם המטפל בטוח שהוא
צודק ושאינו יכול לטעות, הוא לא יצליח לשכנע את המטופל ואף לא יוכל להבין את נקודת המבט שלו. לעומת זאת, כשהמטפל בא מתוך הבנה שאולי המטופל
צודק, נפתח מקום אמיתי לשיח, והמטופל מרגיש נוח יותר לבטא את מחשבותיו ורגשותיו. עצם היחס המכבד גורם ... בצדקת דרכם. אבל אם ינסו לשאול בכנות אולי השני
צודק?, יוכלו להגיע להבנה ולמכנה משותף. הגישה הזו מאפשרת לפתור
ויכוחים מורכבים וליצור הבנה אמיתית בין אנשים. איך לבצע בפועל את תהליך
בירור האמת? הדרך המעשית לברר את האמת היא לשאול שאלות ענייניות ויסודיות. למשל, אם המטופל טוען שעוקבים אחריו ... אני בטוח שאין מעקב אחריו? האם יש סיכוי שהמטופל
צודק ואני טועה? שאלות אלו יוצרות דיאלוג פתוח, מקרבות את המטופל למטפל, ומאפשרות להגיע להסכמה או לפחות להבנה טובה ... ישיר, עדיין עליו להיות פתוח לאפשרות שהמטופל
צודק. עצם ההבנה הזאת - אולי הוא
צודק ואני משוגע - כבר מייצרת דינמיקה בריאה של טיפול ושיח. לסיכום, הגישה המרכזית של אליעד כהן מתבססת ... האמת בלי הנחות מוקדמות. להיות פתוח לכך שהמטופל
צודק. כך, לפי אליעד, אפשר לרפא גם הפרעות נפש קשות וגם להצליח לשכנע ולהגיע להסכמות במצבים מורכבים ... במקום הגישה הנפוצה של ניסיון לשכנע אדם שהוא
טועה (אתה מדמיין, אתה משוגע), הגישה היעילה ביותר, לפי אליעד כהן, היא בירור משותף של האמת. השיטה ... על ההבנה העמוקה שתמיד קיימת האפשרות שהמטופל
צודק והמטפל טועה, או ששניהם טועים, ולכן אין לבוא בגישה של עליונות אלא מתוך רצון אמיתי וכנה לברר את האמת ביחד. מדוע לא כדאי לנסות לשכנע את המטופל שהוא
טועה? כאשר אדם סכיזופרן אומר, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה הנפוצה והלא נכונה היא להגיד לו: אתה
טועה, אף אחד לא עוקב אחריך. גישה זו לא יעילה כי היא מיד סוגרת את האדם וגורמת לו להתבצר עוד יותר בעמדתו. לפי ההסבר, ככל שמנסים לשכנע אדם שהוא
טועה, כך הוא פחות פתוח להקשיב או לשנות את דעתו. לדוגמה, אדם הטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר שמצלמת אותו, ... זאת, יש לומר: אולי באמת יש מצלמה, אולי אתה
צודק, בא נבדוק את זה ביחד. ברגע שהאדם מרגיש שהמטפל פתוח להקשיב לו ברצינות, הוא מתחיל להיפתח לשיחה ... צריך במקביל לשאול את עצמו: למה אני בטוח שהוא
טועה? האם אני באמת יודע שאין הליקופטר שעוקב אחריו? על ידי בירור משותף, גם המטפל וגם המטופל מתחילים ... המטפל חייב להיות פתוח לאפשרות שהוא עצמו
טועה והמטופל צודק, או ששניהם טועים. עצם הגישה המכבדת והפתוחה מובילה את המטופל להרגיש מובן יותר ומאפשרת לדיאלוג ... למצוא פתרון מוסכם שמתאים לשני הצדדים. גם
בוויכוחים פוליטיים השיטה עובדת. אם אדם תומך בביבי ואחר מתנגד, במקום לשכנע בכוח, הגישה תהיה לברר ביחד איפה כל צד אולי
טועה, איפה הוא