אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה דחיינות, סדר וארגון, למה לא כדאי לדחות דברים? למה להיות מסודר? למה לא לדחות דברים? תיעדוף משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? ניהול משימות, בינה מלאכותית...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
דחיינות, סדר וארגון, למה לא כדאי לדחות דברים? למה להיות מסודר? למה לא לדחות דברים? תיעדוף משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? ניהול משימות, בינה מלאכותית, איך המוח מתייחס לדחיית משימות? איך המוח דוחה דברים? סדר וארגון
למה לא כדאי לדחות דברים?

אליעד כהן מציין שבחיים יש הרבה סיבות טובות לא לדחות דברים, שכן דחיית משימות יכולה להוביל להשלכות לא נעימות ומזיקות. אחת הסיבות המרכזיות היא שדחיית משימות יכולה להוביל להצטברות ריבית או קנסות, לדוגמה כאשר דוחים את תשלום דוח התנועה. אם לא משולמים בזמן, מצטברים קנסות וריביות, מה שגורם לתשלום סכום גבוה יותר.

אולם, מעבר להיבט הכספי, דחיית משימות יוצרת עומס מנטלי. כאשר אנו דוחים משימה, המוח נדרש לזכור אותה ולהחזיק אותה בזיכרון כל הזמן. כך, המוח לא פנוי לחלוטין למשימות החדשות. אם אדם דוחה את ההליכה לסופר, לדוגמה, הוא לא רק שומר את המשימה בזיכרון, אלא גם לא מסוגל להתמקד במשימה החדשה שלפניו. דחיית משימות יוצרת כמו "חישוב נוסף" במוח, שהוא חייב להתחשב בו כל הזמן.

כיצד המוח מתמודד עם דחיית משימות?

אליעד מסביר שמדובר בעצם ב"משימה בתוך משימה". המוח לא סוגר את המשימות שהוא דוחה, אלא שומר עליהם פתוחות בזיכרון. אם יש לנו שלוש משימות לדוגמה:

1. ללכת לסופר

2. ללכת לסנדלר

3. לשטוף כלים בכיור

כאשר אנחנו מבצעים את המשימות אחת אחרי השנייה, המוח "סוגר" את המשימה ועובר לשלב הבא. אך כאשר אנחנו דוחים משימה, כמו ללכת לסופר, אנחנו לא מסיימים את המהלך הנפשי של ביצוע המשימה, והמוח ממשיך לנהל אותה בזיכרון - "אל תשכח את הסופר". ברגע שיש יותר משימות דחויות, המוח "מריץ" כמה תוכניות במקביל, מה שמוביל להעמסה מנטלית והפחתה ביכולת הריכוז.

ההשפעה של דחיינות על המערכת המנטלית

אליעד משווה את דחיית המשימות למערכת מחשב שנפתחות בה תוכנות מרובות. המערכת לא מסוגלת לפנות לחלוטין את המשאבים למטלה הנוכחית. בכל פעם שמשימה נותרת פתוחה, היא צורכת משאבים מנטליים גם כשהיא לא מבוצעת, ומפריעה למשימות אחרות. זה כמו לעבוד עם מחשב שמריץ הרבה תוכנות במקביל, מה שמוריד את ביצועיו.

דוגמאות יומיומיות להשפעת הדחיינות

אליעד מציין שדחיית משימות טומנת בחובה בעיות נוספות - לדוגמה:

1. תשלום דוח תנועה: דחיית התשלום גורמת לצבירת ריבית וקנס כספי.

2. כלים בכיור: אם לא שוטפים כלים בזמן, הלכלוך מצטבר ומקשה על הניקוי בהמשך.

3. בית מבולגן: אם לא מסדרים את הבית בזמן, הלכלוך מעמיס על המוח בכל פעם שנעבור בו, מה שמסיח את הדעת.

בנוסף, הוא מציין את הדוגמה של שמשה מלוכלכת ברכב. גם אם אין לה השפעה ישירה על היכולת לראות, המוח עדיין עוסק בהסחות דעת מיותרות כמו "לזכור להתעלם מהלכלוך", דבר שמפחית את הריכוז.

סדר וארגון

סביבת עבודה מסודרת תורמת לניהול יעיל יותר של המשימות. כאשר סביבת העבודה נקייה ומסודרת, המוח לא צריך להתאמץ למיין כל הזמן את החפצים או להימנע מהמכשולים בסביבה. סידור שולחן העבודה או ניקוי האבק על המסך מקטין את העומס המנטלי, ומאפשר את הריכוז במשימות העיקריות.

מתי כדאי לדחות דברים?

למרות כל מה שנאמר, יש מצבים שבהם דחיית משימה יכולה להיות מוצדקת. לדוגמה, אם מתעוררת משימה דחופה יותר, כמו טיפול במצב רפואי, אז יש מקום לדחות את המשימות השגרתיות כדי להתמודד עם המשימה החשובה יותר. אליעד מציין שדחיית משימה עשויה גם להיות הגיונית אם יש סיכוי שהמשימה תהפוך ללא רלוונטית בעתיד.

הגישה של רבי נחמן לדחיינות

אליעד מביא את דוגמת רבי נחמן, שהיה נמנע מדחיית משימות אלא אם כן הוא החליט שלא רוצה לבצע אותן בכלל. גישה זו מתארת את הדחיינות כתהליך של סבל מיותר. אם משימה חייבת להתבצע, עדיף להוציא אותה מהדרך ולהתמודד איתה מיד, במקום לדחות אותה ולהעמיס על המוח.

הקשר בין דחיינות לתהליכים רגשיים

מאחורי הדחיינות יש פעמים רבות גורמים רגשיים - פחד מכישלון, חיפוש אחרי נוחות, או רצון להימנע מאי - נוחות רגשית. דחיית משימות לא רק יוצרת עומס מנטלי, אלא גם יכולה לגרום לתחושות של אשמה, מתח או חרדה.

מסקנות לגבי דחיית משימות

לסיום, אליעד מציין שמודעות לעלויות של דחיית משימות יכולה לסייע בקבלת החלטות נכונות. דחיית משימות יוצרת עומס מנטלי, מגבירה את הסיכון לעיכובים ולבעיות נוספות, ולכן עדיף להימנע ממנה במקרים שבהם זה אפשרי. אך במקרים של עדיפות גבוהה, יש להבין את העלות של הדחייה ולנהל אותה בצורה מחושבת.
למה כדאי לא לדחות דברים?

ראשית, חשוב להדגיש שקיימות סיבות רבות ומגוונות לכך שלא מומלץ לדחות משימות. לדוגמה, אם צריך לשלם דוח תנועה אך מחכים לרגע האחרון, מצטברת ריבית והקנס הופך גבוה יותר. במקום לשלם סכום נמוך יחסית עכשיו, נאלצים בהמשך לשלם סכום גדול יותר עקב הריבית וההצמדה.

מעבר לכך, עצם פעולת הדחייה יוצרת מנגנון נפשי שבו המוח צריך לשמור בזיכרון משימה שלא הושלמה, ובמקביל לטפל במשימות אחרות. כאשר אדם משאיר משימות לא סגורות, הוא מכניס עצמו למצב שבו עליו לזכור שוב ושוב את המשימה הדחויה, וזה מוסיף עומס מנטלי ויוצר הפרעות בריכוז.

איך המוח מגיב לדחיית משימות?

אפשר לדמות את תהליך החשיבה לתהליך ממוחשב. בכל פעם שיש משימה מוגדרת וברורה - כמו "לך לסופר" - המוח מתמקד בה. לאחר ביצוע המשימה, המוח "סוגר חלון" ומפנה משאבים למשימה הבאה. אך אם מחליטים לדחות את ההליכה לסופר וללכת קודם לסנדלר, מתעורר צורך לזכור לחזור בהמשך אל הסופר.

לדוגמה, אם יש שלוש משימות:
  • ללכת לסופר.
  • ללכת לסנדלר.
  • לטפל בכלים שנשארו בכיור.
ברגע שמבצעים כל משימה ישירות, המוח מסיים אותה ועובר הלאה בראש שקט. אבל כאשר דוחים, למשל, את ההליכה לסופר או את שטיפת הכלים, המוח צריך לשמור כרטיסיות פתוחות בכל עת: "אל תשכח את הכלים בכיור", "אל תשכח ללכת לסופר".

מדוע דחייה יוצרת עומס על המערכת המנטלית?

ככל שיש יותר משימות שהוחלט לדחות, כך המוח עובד כמו מחשב שמפעיל כמה תוכנות ברקע. במקום לסגור תוכנה אחת ולפנות משאבים, עדיין פועלת תוכנה שלא נעשה בה שימוש כרגע, מה שמוריד את ביצועי המערכת כולה.

ניתן לדמות זאת למחשב: מערכת ההפעלה צורכת כמות משאבים קבועה, ולאחר מכן כשפותחים עוד תוכנה - מוקצים לה משאבים נוספים. אם מחליטים לא לסגור את התוכנה הקודמת ולהעלות תוכנה חדשה, שתיהן נשארות פתוחות בו - זמנית. כך המחשב פועל לאט יותר כי הוא נדרש לתחזק גם את התוכנה שאינה בשימוש מלא.

אילו דוגמאות יומיומיות ממחישות את השפעת הדחיינות?

יש אינספור דוגמאות מחיי היומיום שממחישות כיצד דחיית משימות מציבה קשיים נוספים:
  • תשלום דוח תנועה: אם לא משלמים בזמן, מצטברת ריבית וקנס כספי גבוה יותר.
  • כלים בכיור: אם לא שוטפים מייד, הלכלוך מצטבר וקשה יותר לנקות אותו בהמשך. בנוסף, נוצרת טרחה בכל פעם שזקוקים לכלי מסוים והוא מלוכלך.
  • בית מבולגן: כשלא מסדרים את החפצים בבית, נוצר בלגן שמעמיס על המוח בכל ניסיון למצוא דברים, לזוז בחלל או לא להיתקל בחפצים מיותרים.
  • שמשה מלוכלכת ברכב: גם אם ניתן לראות את הדרך, המוח מבצע פעולה נוספת של "התעלמות" מהלכלוך, ובכך מפחית את הריכוז בנהיגה.
  • סביבה מלוכלכת או עמוסה בחדר: המוח נאלץ לעבד הרבה יותר גירויים, לחשב כל הזמן היכן אפשר ללכת ומה עלול להפריע, במקום להתרכז בפעולה העיקרית.
  • פעילות גופנית כאשר משהו לוחץ או מציק: לדוגמה, שרוכים לא קשורים או בגד לא נוח, המוח חושב על חוסר הנוחות הזו במקום להיות ממוקד בתרגיל עצמו.
בכל המקרים הללו, משימות שנותרות "פתוחות" דורשות מהמוח לפקח עליהן, לזכור אותן ולהחיות אותן שוב ושוב.

למה סביבת עבודה נקייה ומסודרת מסייעת ליעילות?

כאשר הסביבה מסודרת ונקייה, אין למוח עומס של פריטים לא רלוונטיים שדורשים ממנו לתייג, לזהות או להתעלם מהם שוב ושוב. הדבר בא לידי ביטוי גם בניהול קבצים על שולחן העבודה במחשב או באפליקציות בטלפון הנייד:
  • הסתרה או מחיקה של אייקונים מיותרים מונעת מהמוח את הצורך למיין, להסיט את המבט ולבחור בכל פעם מחדש.
  • סידור שולחן העבודה הפיזי כך שיישארו עליו רק הפריטים הנחוצים באותו רגע, מצמצם את הצורך ב"סריקה" חוזרת של חלל העבודה.
  • ביצוע משימות תחזוקה קטנות (כמו ניקוי לכלוך על המסך) מונע הסחת דעת עתידית ומייעל את ההתמקדות במשימות המרכזיות.
מתי בכל זאת כדאי לדחות דברים?

לצד כל העלויות שנובעות מדחיית משימות, קיימים מצבים שבהם הדחייה נחוצה ואף עדיפה. לדוגמה:
  • אם מתעוררת משימה בהולה וחשובה יותר, כמו מצב רפואי דחוף (למשל, שבר ברגל), נאלצים לדחות משימות שגרתיות (כמו הליכה לסופר) ולעסוק קודם בטיפול הדחוף.
  • אם אדם מודע לכך שדחיית המשימה תגרום לעומס מנטלי ולמעקב, אך מבין בו - זמנית שהמשימה האחרת בעלת עדיפות משמעותית יותר, הוא עשוי לבחור באופן מושכל לדחות בכל זאת.
  • אם יש סיכוי שמשימה כלשהי תתבטל או תהפוך ללא רלוונטית בעתיד, יכול להיות הגיוני לדחות אותה, בידיעה שאולי לא יהיה צורך לבצע אותה בכלל.
איזו דוגמה אפשר ללמוד מרבי נחמן בנושא דחיינות?

מסופר שרבי נחמן לא נהג לדחות דברים, אלא אם כן לא רצה לבצע אותם בכלל. הוא היה מעדיף "להיפטר" ממשימות מיד, כי אם הן בכל מקרה חייבות להתבצע, אין טעם להשאיר אותן פתוחות במחשבה ולהעיק על סדר היום.

על פי גישה זו, אם אדם דוחה משימה אך יודע בלבו שאין לו ברירה אלא לעשות אותה, הדחייה יוצרת רק סבל מיותר ומחשבות טורדניות סביב אותה משימה.

מה הקשר בין דחיית משימות לבין תהליכים רגשיים?

מאחורי דחיינות יש לעיתים קרובות גורמים רגשיים עמוקים. אדם עלול לדחות משימות כי הוא חושש מכישלון, כי הוא מפחד לגלות שמשהו מורכב מדי, כי הוא רוצה להימנע מאי - נוחות רגשית, או מכל סיבה אחרת הקשורה לעולם הפנימי שלו.

מעבר לעומס המנטלי הטכני, קיים גם עומס רגשי: הידיעה שמשהו ממתין עלולה לגרום לתחושת אשמה או למתח נפשי. לכן, כשמדברים על דחיינות, יש מקום לבדוק את השורשים הרגשיים ולהבין מה מניע את ההתנהגות.

מהי המסקנה הסופית לגבי דחיית משימות?

לסיכום, יש לשקול את העלויות הנפשיות והמעשיות של דחיית משימות. מצד אחד, דחייה יוצרת עומס, עשויה לגרום לריביות ולקנסות (במקרים כספיים), מצריכה מהמוח להחזיק זיכרון ומעקב אחר משימה לא גמורה, וגם עלולה להפריע למשימות אחרות. מצד שני, יש מצבים שבהם הדחייה הכרחית, וכדאי לבחור בה כאשר יש משימה בעלת עדיפות דחופה יותר או סיכוי שמשימה אחרת תהפוך ללא רלוונטית.

עם מודעות לעלות של דחיינות, ניתן לקבל החלטות טובות יותר: אם אין סיבה אמיתית לדחות משימה - כדאי לגשת ולבצע אותה, ולפנות מהמוח את ההטרדות והעומסים הנלווים.
איך להתגבר על דחיינות? ממה נובעת דחיינות? טיפול בדחיינות, למה לעשות היום את מה שאפשר לדחות למחר? פריורטיזציה, תעדוף משימות, איך לקבוע סדרי עדיפויות? קביעת סדרי עדיפויות, איך לנהל משימות? להיפטר ממשימות, סדר וארגון בבית, סדר וארגון בעבודה, סדר וארגון מפתח להצלחה, סדר וארגון בעסק, סדר וארגון במשרד, איך להיות יעיל יותר? התייעלות, להיות מסודר, חדר מסודר, איך המוח מחשב משימות? איך לארגן משימות? איך לתעדף משימות? למה להפסיק לדחות דברים? טיפול בנטייה לדחות דברים, חוסר סדר בחיים, איך לעשות סדר בחיים? למה אני לא מרוכז? טיפים להתייעלות, למה אני לא מצליח בחיים? למה כדאי להיות מסודר? אוהב לדחות משימות, אוהב לדחות דברים, למה לשטוף את הכלים בכיור? למה לסדר את הבית? איך המוח חושב? איך המוח עובד? למה חשוב להיות מסודר? מנטורינג לחיים, אימון לחיים, האם לדחות דברים? מתי לדחות דברים? האם כדאי לדחות דברים? עצלנות, זריזות, שיפור יכולות חשיבה, איך להיות יותר מרוכז? איך להצליח להתרכז? חוסר ריכוז, בעיית קשב וריכוז, איך נוצר עומס על המוח? לנקות את השמשה ברכב, לנקות את המראה ברכב, לנקות את החלון ברכב, זהירות בדרכים, המחשב של המוח האנושי
למה להפסיק לדחות דברים עסק תחושות שיפור יכולות שכליות איך לשפר את המוח פחד מכישלונות לשפר יכולות קוגניטיביות סובל מהפרעה טורדנית סדר יום תחושת מנטורים איך המוח איך המוח דוחה דברים איך המוח מתייחס לדחיית משימות איך לנהל איך לנהל את הזמן ארגון בינה מלאכותית דוחה דברים דחיינות דחיינים דחיית משימות המוח המוח דוחה דברים המוח מתייחס לדחיית משימות זמן כדאי לדחות דברים כיצד לנהל לא כדאי לדחות דברים לא לדחות לא לדחות דברים לדחות לדחות דברים להיות מסודר למה לא כדאי למה לא כדאי לדחות דברים למה לא לדחות דברים למה להיות למה להיות מסודר לנהל לנהל את הזמן לנהל זמן לנהל משימות מוח מנהל מסודר משימה משימות ניהול ניהול זמן ניהול משימות סדר וארגון תיעדוף תיעדוף משימות תעדוף
תכלית החיים / מטרה - מי מחפש מטרה? מי לא צריך מטרה? מי לא צריך תכלית לחיים? שעמום, ניהול זמן
... החיים מטרה - מי מחפש מטרה? מי לא צריך מטרה? מי לא צריך תכלית לחיים? שעמום, ניהול זמן מי מחפש מטרה? ומי אינו צריך מטרה? מהי תכלית החיים? למה לחיות? וממה נובע הרצון ...
ניהול זמן - איך למצוא זמן לדברים החשובים באמת?
ניהול זמן - איך למצוא זמן לדברים החשובים באמת? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, האושר מגיע על ידי הבנה. כאשר האדם מבין את המציאות, על ידי זה הוא מרגיש טוב. וכדי להגיע להבנה, לשם כך על האדם להתבונן. והשאלה היא, מה יעשה האדם שאין לו זמן להתבונן? ואיך בדיוק אפשר למצוא זמן להתבוננות? והתשובה היא, כי אין צורך למצוא זמן מיוחד להתבוננות, וזה משום שלא צריך להתבונן על משהו ספציפי, אלא האדם יכול פשוט לנסות להתבונן ולשים לב טוב יותר לדברים שאותם הוא עושה ביום ...
אוטוסוגסטיה, שכנוע עצמי, לקום מוקדם בבוקר, איך לשכנע את עצמך? NLP, תת מודע, לישון פחות, ניהול זמן, שינוי הרגלים, איך לשנות הרגלים? אימון להרגלי חיים בריאים, מאמן אישי לחיים, קשה לקום בבוקר
אוטוסוגסטיה, שכנוע עצמי, לקום מוקדם בבוקר, איך לשכנע את עצמך? NLP, תת מודע, לישון פחות, ניהול זמן, שינוי הרגלים, איך לשנות הרגלים? אימון להרגלי חיים בריאים, מאמן אישי לחיים, קשה לקום בבוקר
... שכנוע עצמי, לקום מוקדם בבוקר, איך לשכנע את עצמך? NLP, תת מודע, לישון פחות, ניהול זמן, שינוי הרגלים, איך לשנות הרגלים? אימון להרגלי חיים בריאים, מאמן אישי לחיים, קשה לקום בבוקר מהם הגורמים שיכולים להשפיע על הרצון לקום מוקדם בבוקר? המשתמש חווה קושי בקימה מוקדמת בבוקר, למרות שהוא רוצה לקום מוקדם יותר כדי להרוויח זמן נוסף לפעילויות כמו לימוד או עבודה. כאשר הזמן מגיע לקום, הוא מוצא את עצמו משכנע את עצמו להמשיך לישון. ישנן פעמים בהן הוא מרגיש ששעתיים ... שעות השינה, למשל להישאר ער מאוחר יותר, ולשמור על השעה שבה קמים. איך שיקולי תועלת מול עלות משפיעים על הבחירה בין שינה ללימוד? כשהמוח בוחר להמשיך לישון, המשמעות היא שהמוח סבור שהיתרונות של השינה גבוהים יותר מאלה של הלימוד. עבור אדם שרוצה לנצל את הזמן לשיפור עצמי, הגישה היא להגביר את תחושת התועלת שבפעולה המתוכננת, כמו לימוד שפה, ולהפחית את התחושות של חיסרון, כמו עייפות, ממנה עשוי להיגרם מעוד שעתיים של שינה. למה כדאי לערוך רשימה של יתרונות וחסרונות? כדי להקל על קבלת החלטה, ניתן להכין רשימה מסודרת של היתרונות והחסרונות שבשינה ארוכה יותר. לדוגמה, אם אדם טוען שהוא זקוק לשינה כדי להיות יותר עירני, ניתן לחשוב על הצדדים השליליים של ... הרצון ללמוד מבלי להפר את שגרת השינה לחלוטין. מה לעשות כאשר יש טענה שזה לא משנה אם אני אלמד או לא? לפעמים אנחנו ממציאים תירוצים לדחות את הפעולות שאנחנו יודעים שהן חשובות. במקרה כזה, כדאי להיזכר במטרות ארוכות הטווח ולתת משקל גבוה יותר לפעולה עצמה, תוך התמקדות בתועלת של ... שהשינה לא בהכרח מביאה יותר מאשר התקדמות. בנוסף, ניתן לשקול פתרונות גמישים יותר, כמו לשנות את שעות השינה באופן חלקי, כך שמרוויחים זמן לפעולות מבלי לשנות את שגרת היום באופן דרסטי. איך להתמודד עם דחיינות בבוקר? מהם היתרונות של לישון פחות שעתיים? איך לשפר מוטיבציה ללימוד שפות? האם יש דרך לשנות הרגלים בצורה יעילה? איך להעריך יתרונות ... של פעולות שונות? למה לפעמים רוצים לקום מוקדם בבוקר אבל ממשיכים לישון? בשיחה עלה הרצון לקום מוקדם יותר בבוקר, כדי להרוויח עוד זמן ולנצל שעתיים נוספות ללמידה או לפעילויות אחרות. למרות זאת, כאשר מגיע רגע הקימה, מתעורר רצון חזק להמשיך לישון. לעתים מתברר שהסיבה קשורה ... ללימוד איטלקית, לקריאה או לכל רצון אחר) מתחרים בשיקולי העלות (אובדן שעתיים שינה, פגיעה אפשרית בעירנות או בתחושת הרעננות). כאשר המוח בוחר להמשיך לישון, משמע שבאותו רגע הוא מאמין שיש יותר יתרונות בשינה מאשר בהשקעה בזמן ללימוד. אם רוצים לשנות את הבחירה, צריך להגדיל את ... המתוכננת (למשל לימוד שפה איטלקית) ולהקטין את החשש או ההפסד הנתפס מאובדן שינה. למה כדאי לערוך רשימת בעד ונגד? הוצע להכין דף מסודר של בעד ונגד, הן לגבי לישון עוד שעתיים והן לגבי לישון פחות. כך אפשר למנות את היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאופציות, ולראות מה חשוב יותר. ... ניתן להחליט להקדיש שעה אחת בערב ללימוד במקום ללכת לישון באותה שעה, ועדיין לקום באותה שעת בוקר שבה חייבים לקום. כך מקבלים תוספת זמן ללמידה, בלי ליצור שינויים גדולים מדי בשגרת השינה. מה עושים עם הטענה זה לא משנה אם אני אלמד או לא? לפעמים, ברגע הקימה, מופיעים תירוצים ... את לוח הזמנים כך שיישאר מספיק כוח ומוטיבציה לעשייה המתוכננת. איך ניתן להעריך יתרונות וחסרונות של פעולות שונות? איך להתמודד עם דחיינות בבוקר? דרכים לשיפור מוטיבציה בלימוד שפות חדשות איך להטיל ספק במחשבות שמעכבות התקדמות? דרכים לאיזון בין שינה מספקת לתועלת מזמן פנוי ש: ... מתי תן דוגמה, אנחנו מדברים על משהו ספציפי? ש: כן. אליעד: אתה כל יום רוצה לקום מוקדם באופן עקרוני או? ש: כן כדי שיהיה לי עוד זמן עוד שעתיים. אליעד: תראה עוד זמן לא יהיה לך בכל מקרה. ש: עוד זמן שאני לא ישן. אליעד: לא אז אתה רוצה לישון שעתיים פחות או אתה רוצה לקום יותר מוקדם בבוקר בוא נדייק, אנחנו מכירים כבר מה אתה רוצה שיהיה ... יום? ש: כן. אליעד: עכשיו בוא נהיה תכלס אם אתה ישן עוד שעתיים זה אומר ששעות הלמידה שלך במשך היום הופכות להיות יותר אפקטיביות כי המוח שלך יותר צלול, זה אמת או שקר? ש: נגיד שזה שקר. אליעד: אוקי אז למה אתה ישן בכל זאת? ש: אני ישן כי. אליעד: אני בעצם ניסיתי להגיד לו ... כמה אתה רוצה את העשרים למרות שלישון עוד שעתיים זה לא עשרים שקל זה יכול להיות שווה ארבע מאות שקל. ש: בכל זאת אני רוצה כאילו לדחות את הרצון הזה למען הרצון העתידי. אליעד: אתה שואל כעיקרון איך לעשות את זה אז אני אסביר לך, בא נסביר ברמה אתה אומר במתודולוגיה איך אתה ... לך בחירה זה אומר שאתה חושב שבלישון עוד שעתיים יש יותר יתרונות מאשר בללמוד איטלקית, בלדעת איטלקית זאת האמת יש שתי אפשרויות. אתה המוח שלך עושה שכלול רגע מה ייתן לי יותר תועלת לישון עוד שעתיים או ללכת ללמוד עכשיו איטלקית ואז אתה משכלל הרבה פרמטרים מה ההסתברות שאני ...
חוסר סיפוק, השגת מטרות, ניהול זמן, אין מספיק זמן, לא מוצא זמן, חוסר זמן, להרגיש סיפוק
חוסר סיפוק, השגת מטרות, ניהול זמן, אין מספיק זמן, לא מוצא זמן, חוסר זמן, להרגיש סיפוק
... סיפוק, השגת מטרות, ניהול זמן, אין מספיק זמן, לא מוצא זמן, חוסר זמן, להרגיש סיפוק למה תמיד יש תחושת חוסר זמן וחוסר סיפוק? אליעד כהן מסביר מדוע בני אדם מרגישים לעיתים קרובות שאין להם מספיק זמן להשיג את כל רצונותיהם, ומדוע התחושה של חוסר סיפוק מלווה אותם למרות כל הניסיונות שלהם להיות יעילים ולנהל את הזמן באופן מיטבי. אנשים מנסים לפתור את בעיית הזמן והסיפוק על ידי הגדלת היעילות או על ידי הפחתת כמות המשימות, אך אליעד טוען כי הפתרון נמצא במקום אחר לגמרי. מדוע יעילות לא בהכרח פותרת את בעיית הזמן? אליעד נותן דוגמה שבה אישה מרגישה שאין לה מספיק זמן לבצע את כל המשימות שלה, אף על פי שהיא מחשיבה את עצמה כיעילה מאוד. היא מסדרת את המשימות כך שתוכל לבצע כמה דברים יחד ולחסוך זמן, אך עדיין מרגישה חוסר סיפוק וחוסר זמן. אליעד מציע נקודת מבט שונה לגמרי: לפעמים אדם חושב שהוא חייב לבצע משימות מסוימות כדי להגיע לתחושה מסוימת, אך ... מסורבלות במקום לבצע פעולה פשוטה ויעילה יותר כדי להשיג את התחושה הרצויה. מה באמת עומד מאחורי כל הרצונות? אליעד מדגיש כי מאחורי כל המשימות והרצונות של בני האדם עומדת השאיפה ... שאנו מחפשים, בלי לבצע פעולות מורכבות ומיותרות. נקודת מבט שנייה מתייחסת לקבלה פנימית של המצב שבו תמיד יהיו לנו יותר רצונות מאשר זמן לממש אותם. לפי הגישה הזו, במקום להילחם בכך שאין לנו מספיק זמן, אפשר לקבל את זה כחלק מהחיים, כחלק ... מהתהליך ולא רק מהתוצאה הסופית. בשילוב של שתי נקודות המבט האלו, אדם יכול להגיע לתחושה פנימית של סיפוק ושלווה, למרות מגבלות הזמן והמשימות הרבות. איך לנהל את הזמן ביעילות? למה אף פעם אין לי זמן? איך להשיג תחושת סיפוק? איך להיפטר מחוסר סיפוק? האם אפשר להשיג את כל הרצונות? מה עושים כשיש יותר מדי משימות? מה הסיבה לחוסר יעילות? ...
ארגון זמן, ניהול זמן, רצונות מנוגדים, קונפליקט בין רצונות, עודף עשייה, לא מסוגל לנוח, לא מצליח לנוח, רוצה לנוח יותר, איך להרגיש טוב? איך להיות מרוצה? איך להרגיש בנוח? מחלת העשייה
ארגון זמן, ניהול זמן, רצונות מנוגדים, קונפליקט בין רצונות, עודף עשייה, לא מסוגל לנוח, לא מצליח לנוח, רוצה לנוח יותר, איך להרגיש טוב? איך להיות מרוצה? איך להרגיש בנוח? מחלת העשייה
ארגון זמן, ניהול זמן, רצונות מנוגדים, קונפליקט בין רצונות, עודף עשייה, לא מסוגל לנוח, לא מצליח לנוח, רוצה לנוח יותר, איך להרגיש טוב? איך להיות מרוצה? איך להרגיש בנוח? מחלת העשייה איך להתמודד עם קונפליקט בין רצונות ולנהל את הזמן בצורה אפקטיבית? כיצד להתמודד עם תחושת עומס שנוצרת ... להתמודד עם קונפליקטים בין רצון למנוחה ורצון לעשייה? אליעד מציין כי קונפליקטים פנימיים כאלו נובעים מהשקר הפנימי בו האדם מאמין שהוא חייב להספיק את כל המשימות, בעוד שבפועל הוא יכול להרשות לעצמו לנוח. חשוב להבין שאין שום חובה לעשות כל דבר, וכי מנוחה אינה בזבוז זמן. למעשה, כל פעילות, בין אם היא עשייה ובין אם מנוחה, נושאת עמה ערך ... של אליעד כהן היא להבין שחשוב לאזן בין עשייה למנוחה, ולתכנן את היום בצורה שמכילה את שניהם באופן שווה. כאשר אדם מרגיש שהוא חייב קודם כל להשלים את כל המשימות לפני שינוח, הוא נכנס למלכודת של חוסר סיפוק מתמיד. הדרך לפתרון היא ... יצירה של דבר חדש כרוכה בהרס של מצב קודם. לדוגמה, כאשר אנחנו בונים כיסא, אנחנו הורסים את חומר הגלם שהיה לפני כן. הוא מציין כי כשאדם בוחר ליצור פרויקט או משימה כלשהי, הוא למעשה בוחר גם להרוס את המצב הקודם. הכרה בכך עוזרת לאדם ... וזהו חלק טבעי בתהליך. איך לפתור את תחושת חוסר הזמן? על מנת להתמודד עם תחושת חוסר הזמן, אליעד מציע לדייק את המחשבות ולהתמקד בעובדות בלבד. אם יש הרבה משימות, עדיף לבחור את מה שחשוב וניתן להשלים ולהפנים את העובדה שלא תמיד אפשר להספיק הכל. כאשר מתמקדים בעובדות, המחשבות שמובילות ללחץ (לא אספיק כלום, אין לי מספיק זמן) מתפוגגות, ובמקום זאת האדם יכול לבחור להתמקד במה שניתן להשיג ... כל פעולה יצירתית, כמו יצירת פרויקט חדש, כרוכה בתהליך של שינוי שבמהלכו יש הרס של המצב הקודם, ויש לקבל זאת כחלק בלתי נפרד מהתהליך. איך להרגיש טוב בבוקר? איך לנהל קונפליקט בין רצונות? למה אני לא מספיק לנוח? איך להפסיק להרגיש בזבוז זמן? איך להתמודד עם תחושת עומס? למה לפעמים קמים בלי מצב רוח ואיך ... האמיתיות שגורמות להרגשה טובה או רעה. איך רצונות מנוגדים משפיעים על תחושת העומס? אליעד מתאר מצב נפוץ שבו האדם מתעורר בבוקר עם תחושה שיש לו יום ארוך והמון זמן לעשות משימות. אולם כשהוא מתחיל לחשוב על המשימות, מתעורר קונפליקט פנימי, כי פתאום הוא מבין שהוא גם רוצה לנוח וגם לעשות את כל המשימות, וזה בלתי אפשרי מבחינה טכנית. לדוגמה, אדם יכול לרצות מצד אחד ... האדם מרגיש רע, לחץ ואי - שקט. למשל, אדם מתכנן יום מלא פרויקטים, אך בו זמנית גם מרגיש צורך לנוח. נוצר קונפליקט פנימי בין הרצון למנוחה לרצון לעשות את המשימות. הקונפליקט הזה גורם לכך שהאדם מרגיש שהוא מפספס את הזמן, מאוכזב מעצמו ומאבד את האנרגיה שלו. איך לפתור את הקונפליקט בין הרצון למנוחה לרצון לעשייה? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית לתחושת הלחץ והאכזבה היא השקר הפנימי שבו האדם אומר לעצמו שהוא חייב לעשות משימות מסוימות, כאשר בפועל הוא יכול להרשות לעצמו לנוח. האדם חי בתחושה ... חייב לעשות הוא שקר. האדם יכול וצריך להרשות לעצמו לנוח, וזה לגיטימי לא לעשות הכל. עצם ההכרה בזכות לנוח פותרת חלק משמעותי מהקונפליקט. האם מנוחה היא בזבוז זמן? אחת הבעיות שמתוארות בהרצאה היא תחושת בזבוז הזמן כאשר האדם מחליט ... כל פעילות, בין אם עשייה ובין אם מנוחה, היא בעלת ערך בפני עצמה. הרגשת בזבוז הזמן היא תוצאה של מחשבות דמיוניות שגויות. מה לעשות כשמרגישים שאין מספיק זמן? אליעד מציע פתרון מעשי לתחושה שאין זמן לעשות הכל: לדייק את המחשבות ולהתמקד בעובדות. כשהאדם קם בבוקר הוא יכול לומר לעצמו עובדתית: יש לי מספיק זמן לעשות חלק מהדברים. אם לא ניתן לעשות את כל המשימות, עדיף להתמקד במה שניתן לעשות ולשחרר את התחושה של חוסר הספק. חשוב לראות את המציאות כפי שהיא, בלי להוסיף מחשבות לא נכונות כמו אני לא אספיק כלום, או אין לי מספיק זמן. מחשבות אלו הן הדמיון שיוצר את הלחץ ואת תחושת המחנק. איך לאזן בין עשייה למנוחה? הרעיון המרכזי שמוצג הוא היכולת ליצור איזון בין עשייה לבין מנוחה. במקום להאמין למחשבה השקרית שאי אפשר לנוח לפני שמסיימים את כל המשימות, מומלץ להודות באמת הפשוטה: מנוחה ועשייה הן לגיטימיות באותה המידה. ... בקונפליקטים פנימיים. אם אדם יאמר לעצמו את האמת, יוכל להחליט בצורה ברורה ואפקטיבית אם לנוח או לעבוד, מבלי להרגיש רע על החלטתו. איך להרגיש טוב בבוקר? איך לנהל קונפליקט בין רצונות? למה אני לא מספיק לנוח? איך להפסיק להרגיש בזבוז זמן? איך להתמודד עם תחושת עומס? ...
איך לנהל עובדים? מוטיבציה בארגון, משימות בארגון, ניהול זמן בארגון, בעיות עם עובדים, תעדוף משימות בארגון, ניהול עובדים, אימון למנהלים, יעוץ ארגוני, יעוץ עסקי, תוכנית עבודה
איך לנהל עובדים? מוטיבציה בארגון, משימות בארגון, ניהול זמן בארגון, בעיות עם עובדים, תעדוף משימות בארגון, ניהול עובדים, אימון למנהלים, יעוץ ארגוני, יעוץ עסקי, תוכנית עבודה
איך לנהל עובדים? מוטיבציה בארגון, משימות בארגון, ניהול זמן בארגון, בעיות עם עובדים, תעדוף משימות בארגון , ניהול עובדים, אימון למנהלים, יעוץ ארגוני, יעוץ עסקי, תוכנית עבודה איך לנהל עובדים ולשפר את המוטיבציה בארגון? ניהול עובדים בצורה אפקטיבית מחייב הבנה מעמיקה של תהליכי חשיבה, ניהול זמן, הגדרת משימות נכונה, ויכולת להבחין בין מטרות לדרכים להשגתן. אליעד כהן מסביר כי ניהול מוצלח של עובדים אינו רק חלוקת משימות או הכנת תוכנית עבודה, אלא תהליך שבו העובד מבין באופן ברור את המטרות הכלליות של הארגון ואת האופן שבו פעולותיו מקדמות אותן. למה תוכנית עבודה חייבת להיות גמישה? אליעד מבהיר שתוכנית עבודה אינה יכולה להיות מוגדרת ברזולוציה של כל דקה ודקה, שכן תמיד יהיו הפרעות לא צפויות ואינטראקציות שמפריעות לעובד לבצע בדיוק מה שתכנן. תוכנית עבודה צריכה להיות ממוקדת משימות ברמה השבועית או החודשית, עם הבנה ברורה של סדרי עדיפויות, אך ללא דרישה לשליטה בכל פרט קטן. הדוגמה שאליעד ... נסיעה ליעד מסוים, הוא לא צריך לדעת מראש איפה בדיוק יעצור כל דקה, אבל כן חייב שתהיה לו תוכנית כללית של הכיוון והיעדים. איך מתמודדים עם עובד שטוען שאי אפשר לבצע משימה? כאשר עובד טוען שבלתי אפשרי לבצע את המשימה שהוטלה עליו, אליעד מציע לשאול אותו מה בדיוק המשימה שהוא חושב שבלתי אפשרית ולמה הוא חושב כך. יש לנתח איתו לעומק את הטענות שלו, להבין אילו מכשולים ספציפיים הוא מזהה, ולהבחין האם הוא מתייחס למשימה בכללותה או לחלקים מסוימים שלה. הדוגמה המובאת היא סיפור של רבי נחמן על המלך והסלע הגדול, כאשר כולם מנסים להרים סלע ענקי ולא מצליחים, עד שמישהו מציע לפרק אותו לחלקים קטנים ולהעביר אותו בהדרגה. כלומר, במקום להתמקד בחוסר האפשרות לבצע משימה שלמה, יש לפרק את המשימה למשימות קטנות שאפשר לבצע. איך לגרום לעובד לתכנן נכון את הזמן שלו? אליעד מסביר שעובד חייב תחילה להשתכנע בעצמו שהוא יודע כיצד לבצע את המשימות שהוטלו עליו, ואם הוא אינו יודע, הוא כנראה לא יבצע אותן בפועל. יש לוודא שהעובד מבין את התהליך של ביצוע המשימה ושיוכל להגדיר מראש את השלבים שלה. צריך לגרום לעובד לדמיין תרחיש שבו אין הפרעות - האם הוא יודע כיצד לבצע את המשימה? אם התשובה חיובית, יש להבין אילו הפרעות צפויות עלולות להופיע ואיך ניתן להתמודד איתן. מה לעשות כשהעובד מוצף במשימות ומפסיק לעבוד? אחת הבעיות הנפוצות שאליעד מתאר היא שהעובד מפסיק לעבוד על משימה מסוימת כי הוא מרגיש שהוא חייב לעזור לאחרים או שהמשימות מרובות מדי. אליעד מדגיש שעל העובד להבין שתמיד יהיו עוד משימות ושעליו ללמוד לתעדף אותן נכון. עובד שמפסיק את המשימה המרכזית כדי לפתור בעיה צדדית, למעשה פוגע במטרה הכוללת. במקום זאת, יש ללמד את העובד להבין מהי המשימה המרכזית שלו ומה יביא לתועלת המקסימלית ל
מוטיבציה להצלחה, דחיינות, מעט גם כן טוב, קצת זה גם טוב, או הכל או כלום, התמדה ונחישות, הכל או לא כלום, מוטיבציה עצמית, הגברת מוטיבציה, איך להניע את עצמך? הנעה עצמית, חוסר מוטיבציה
מוטיבציה להצלחה, דחיינות, מעט גם כן טוב, קצת זה גם טוב, או הכל או כלום, התמדה ונחישות, הכל או לא כלום, מוטיבציה עצמית, הגברת מוטיבציה, איך להניע את עצמך? הנעה עצמית, חוסר מוטיבציה
... להצלחה, דחיינות, מעט גם כן טוב, קצת זה גם טוב, או הכל או כלום, התמדה ונחישות, הכל או לא כלום, מוטיבציה עצמית, הגברת מוטיבציה, איך להניע את עצמך? הנעה עצמית, חוסר מוטיבציה מהי הדרך להתגבר על דחיינות ולשפר את המוטיבציה העצמית? אליעד כהן מסביר את הבעיה המרכזית שמתמודדים איתה הרבה אנשים כאשר מדובר בהשגת מטרות ויעדים. הוא מתאר כיצד רבים מאיתנו חיים לפי הגישה של הכל או כלום, כלומר, אם לא ניתן להשיג תוצאה מושלמת או להשלים משימה בבת אחת, אנחנו מעדיפים לא לעשות כלום. זו גישה שמובילה לאי עשייה ולתחושת תסכול, אך יש דרך אחרת להסתכל על הדברים, וזו דרך של עשייה קטנה. ... הספורט, בה הוא מציע לאדם שרוצה להתחיל להתאמן להתחיל באימון קצר מאוד, אפילו של שלוש דקות בלבד. הרעיון הוא להתעקש להפסיק אחרי שלוש דקות, למרות שהמוח עשוי לרצות להמשיך. גישה כזו מעודדת את המוח להתרגל לחשוב שהעשייה, גם אם היא קטנה, היא בעלת ערך. בדרך זו, המוח יתחיל להרגיש שמותר להתחיל בפעולה קטנה, מה שיכול להוביל להתמדה ולהגברת המוטיבציה. מה הקשר בין דחיינות למוטיבציה עצמית? הקשר בין דחיינות למוטיבציה עצמית מאוד חזק, אומר אליעד כהן. הרבה פעמים אנשים דוחים משימות כי הם מצפים לתנאים אידיאליים כדי להתחיל לפעול, כגון כשיהיה לי יותר זמן, כשאהיה פחות עייף או כשהמוזה תבוא אלי. אליעד מציע דרך להתמודד עם הדחיינות הזו: פשוט להתחיל בפעולה קטנה, אפילו אם היא מינורית. לדוגמה, אם רוצים להתחיל ללמוד שפה חדשה, במקום להחליט ללמוד 50 מילים בבת אחת, אפשר להתחיל מחמש מילים בלבד, לחזור עליהן כמה פעמים, ובכך להרגיל את המוח להתחיל בעשייה. האם מעט זה גם טוב יכול לעזור להתמודד עם חוסר ודאות? אליעד משתמש במטאפורה של ערפל כדי להמחיש את הדרך בה אנשים יכולים ... לא רק ירגיש שהוא עושה משהו, אלא יוכל גם להתמודד עם חוסר ודאות ולהרגיש שהוא מתקרב יותר ויותר ליעד. האם גישה של מעט זה גם טוב יעילה גם במקרים של דחיינות בשל חוסר אIDEל? אליעד מציין כי לעיתים אנחנו נמנעים מלעשות דברים משום שאנחנו חושבים שצריך לעשות אותם בצורה מושלמת. במקרה כזה, חשוב להתחיל רק חלק קטן מהמשימה. לדוגמה, אם מישהו רוצה להפסיק לעשן, במקום לנסות להפסיק לחלוטין, הוא יכול להתחיל בכך שלא יעשן במשך שעה אחת ביום, ובכך ירגיל את מוחו ... מהצעדים הקטנים נוצרות תוצאות גדולות יותר. אליעד מדגיש כי כל פעולה קטנה שאנו עושים, גם אם היא לא מושלמת, היא צעד קדימה בדרך להשגת המטרה. איך להפסיק לדחות דברים? איך להגביר מוטיבציה עצמית? קצת זה גם טוב? איך מתמודדים עם חוסר מוטיבציה? הכל או כלום? איך ליצור הרגלים חיוביים? איך להתמיד לאורך זמן? למה אנשים לא מצליחים להשיג מטרות ואיך להתגבר על דחיינות? אליעד כהן מסביר לעומק את הבעייתיות בגישה של הכל או כלום ואיך גישה זו מונעת מאנשים להצליח ולהשיג מטרות שונות בחיים. הוא מתייחס לכך שרוב האנשים מתייחסים לפעולות ולמשימות שלהם בצורה של או שאני עושה הכל או שלא עושה כלום, מה שגורם לרובם לא לעשות כלום בסופו של דבר. לפי אליעד, הגישה הנכונה יותר היא מעט זה גם כן טוב, וכי צריך להרגיל את המוח שפעולות קטנות ואפילו מינוריות הן משמעותיות ובעלות ערך. לדוגמה, אם אדם רוצה לסדר את החדר שלו, הגישה של הכל או כלום תגרום לו להימנע מכך, כי הוא חושב לעצמו שעליו להשקיע מאמץ רב בפעולה, מה שגורם לו לדחות אותה שוב ושוב. אליעד מציע פתרון: להתחיל לעשות רק פעולה אחת קטנה, למשל לסדר פריט אחד בלבד, כמו חולצה אחת או מדף אחד. כך המוח מתרגל לרעיון שגם עשייה מינימלית היא עשייה בעלת ערך. יתר על כן, פעמים רבות כשאדם מתחיל בפעולה קטנה, הוא ירגיש מוטיבציה להמשיך, והפעולה ... מציע לאותו אדם לעשות אימון קצר מאוד, אפילו שלוש דקות בלבד, תוך שהוא מתעקש לעצור אחרי הזמן הקצר הזה. דווקא בגלל האיסור להמשיך מעבר לשלוש דקות, המוח יתרגל למחשבה של קצת גם טוב, ובסופו של דבר יהיה לו קל יותר להתמיד, להמשיך ולהגדיל את משך האימון. בנוסף, הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לקום ... יעשו הכל בצורה מושלמת - עדיף לא לעשות בכלל. לדעתו, חשיבה זו מובילה בסופו של דבר לתסכול ולחוסר עשייה. כדי להתמודד עם בעיה זו, אליעד מציע להתעקש עם המוח באופן יזום לעשות רק מעט ולא לאפשר לעצמך לעשות יותר. למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, במקום להגיד שהוא מפסיק לגמרי, שיתחיל בלהימנע מעישון רק בשעה אחת ספציפית במהלך היום, וכך המוח יסתגל לרעיון החדש, ובהמשך יהיה קל יותר להגדיל את התקופות שבהן הוא לא מעשן. מה הקשר בין מוטיבציה עצמית לדחיינות ואיך מתמודדים עם זה? אליעד מדגיש את הקשר הישיר בין מוטיבציה עצמית לדחיינות. אנשים רבים דוחים דברים כי הם מצפים לתנאים אידיאליים לעשייה, כגון כשיהיה לי יותר זמן, כשאהיה פחות עייף, כשאהיה מרוכז יותר. הוא מציע לפתור את בעיית הדחיינות בכך שנרגיל את עצמנו לפעולה קטנה, אפילו מינורית, כמו לפתוח ספר לכמה שניות ולסגור מיד, כדי להרגיל את המוח שאין צורך בתנאים אידיאליים כדי לפעול. אליעד מדגיש שבגישה זו אדם יוצר הרגל חדש במוח שלפיו מעט או קצת הופכים ללגיטימיים ואף בעלי ערך בפני ... של הכל או כלום. הוא מביא דוגמאות רבות ומגוונות להמחיש כיצד דווקא ההתמקדות בעשייה מועטה יכולה להיות יעילה יותר בטווח הארוך, ולעזור לאדם להתגבר על דחיינות ולהשיג מטרות בחיים בצורה יעילה יותר. איך להפסיק
הפרעת קשב וריכוז, למה אני לא מצליח להתרכז? למה קשה לי להתרכז? דחיינות, דוחה משימות שדורשות ריכוז, קושי להתרכז, לא מצליחה להתרכז, בעיית ריכוז, מאמץ מחשבתי, הפרעת ריכוז
הפרעת קשב וריכוז, למה אני לא מצליח להתרכז? למה קשה לי להתרכז? דחיינות, דוחה משימות שדורשות ריכוז, קושי להתרכז, לא מצליחה להתרכז, בעיית ריכוז, מאמץ מחשבתי, הפרעת ריכוז
... קשב וריכוז, למה אני לא מצליח להתרכז? למה קשה לי להתרכז? דחיינות, דוחה משימות שדורשות ריכוז, קושי להתרכז, לא מצליחה להתרכז, בעיית ריכוז, מאמץ מחשבתי, הפרעת ריכוז למה קשה לי להתרכז ואיך להתמודד עם דחיינות? אליעד כהן מסביר למה כל כך קשה לנו להתרכז במשימות מסוימות ואיך להתמודד עם דחיינות שנובעת מחוסר ריכוז. הוא מתייחס לתופעה הנפוצה של אנשים שמתקשים להתמקד במשימה אחת לאורך זמן, במיוחד כשמדובר במשימה שמחייבת אותם להתרכז במאה אחוז, ללא הסחות דעת או אפשרות לחשוב על דברים נוספים במקביל. הסיבה העיקרית ... עצבנות או אי נוחות גופנית) היא רק סימפטום של המחשבות והרגשות השליליים שמלווים אותנו באותו הרגע. כדי להתמודד עם הקושי הזה, אליעד מציע כמה דרכים מעשיות: מה לעשות כשמשימה דורשת ריכוז מוחלט וקשה לי להתחיל אותה? אליעד ממליץ להתחיל מלזהות את המחשבות והרגשות שעולים בזמן שמנסים ... יש לנסות לפרק את התחושה הזו למילים יותר מדויקות, כמו אני מרגיש שאני מפספס דברים אחרים או אני מרגיש מוגבל. דוגמה שאליעד נותן היא אדם שיושב ליד המחשב וצריך להתרכז במשימה אחת בלבד, אבל הוא חש תחושת החמצה על דברים אחרים שהיה יכול לעשות באותו הזמן. אליעד מסביר שזה לא שהאדם ... רק עניין של בחירה? לפי אליעד, לעיתים קרובות הבעיה אינה יכולת ריכוז נמוכה, אלא תחושת הכפייה או ההכרח. כשהאדם מרגיש שהוא חייב לעשות משהו ואין לו אפשרות לבחור אחרת, המשימה הופכת לקשה פי כמה. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם שמתבקש לשבת על כיסא למשך שעה, וזה קל לו כל עוד הוא בוחר לשבת. אבל אם מישהו אומר לו שהוא חייב לשבת ואסור לו לקום, מיד הוא מתחיל להרגיש רע, אפילו שהפעולה עצמה זהה. איך לפתח מיומנות של ריכוז לאורך זמן? דרך אחת שאליעד מציע כדי להתמודד עם הקושי להתרכז היא תרגול הדרגתי. הוא ממליץ להתחיל עם פעולות שדורשות ריכוז מלא למשך פרקי זמן קצרים, ולהגדיל בהדרגה את פרקי הזמן האלה. הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה לפתח את היכולת שלו לצלול עמוק במים: אם הוא יכול לצלול לעומק מסוים למשך 10 שניות, הוא מתאמן ומאריך את משך הצלילה בהדרגה ל - 11, 12 שניות וכך הלאה, עד שיגיע למטרה. העיקרון דומה במשימות שדורשות ריכוז. אם קשה להתרכז לאורך זמן ארוך, יש להתחיל בקטן - כמה דקות ביום של ריכוז מוחלט, ולהאריך את הזמנים בהדרגה. זו דרך פרקטית להגדלת היכולת האישית לריכוז. איך להתמודד עם תחושת החובה שגורמת לדחיינות? אליעד מציע גם גישה נוספת להתמודדות, שהיא שינוי הפרספקטיבה שלנו לגבי הדברים שאנחנו חושבים שהם חובה. כאשר האדם מרגיש שהוא חייב לעשות תואר אקדמי, למשל, כל המשימות שקשורות בלימודים הופכות לקשות יותר, כי הוא לא בוחר בהן מרצונו החופשי. הפתרון שאליעד מציע הוא לגרום לאדם להבין שהוא לא באמת חייב לעשות את הדברים האלה. הוא מסביר שאם האדם ירגיש שהחיים שלו יהיו מושלמים בכל מקרה - גם בלי התואר או המשימה המסוימת - הוא יוכל לבחור את המשימה מתוך רצון אמיתי ולא מתוך תחושת חובה. הוא נותן דוגמה של טיפוס על הר: אם האדם בוחר לטפס על הר כי פשוט בא ... תהיה נעימה עבורו גם אם היא מאתגרת. לעומת זאת, אם הוא מרגיש מחויב, כל צעד יהיה קשה יותר. הוא מדגיש את הרעיון שרק כשאדם מבין שהוא לא חייב שום דבר, הוא יכול לבחור במשימות הללו באמת ולבצע אותן בלי התנגדות פנימית. ככל שתחושת החובה נעלמת, היכולת לבצע משימות בצורה יעילה ורגועה יותר משתפרת באופן משמעותי. האם אפשר להפוך קושי בריכוז למשהו חיובי? אליעד מוסיף שאפשר להסתכל על הקושי בריכוז גם כיתרון. עצם זה שהמוח רגיל להתעסק בכמה דברים במקביל, יכול להיות יתרון במצבים אחרים, אבל חשוב ללמוד לתעל את היתרון הזה למצבים שבהם נדרש ריכוז מוחלט. אם לאדם יש נטייה למחשבות שליליות, דווקא משימה שדורשת ריכוז מלא יכולה להסיט את תשומת הלב מהמחשבות השליליות. לסיכום, אליעד מדגיש שכדי להתגבר על קושי להתרכז ודחיינות, עלינו קודם כל להבין את המקור האמיתי של הבעיה - תחושת הכפייה וההכרח - ולפעול בהתאם בשתי דרכים עיקריות: תרגול הדרגתי של משימות ריכוז, ושינוי הפרספקטיבה שלנו לגבי חובות כדי שנוכל לבחור במשימות מרצוננו האישי. למה קשה לי להתרכז? איך להתמודד עם דחיינות? איך להפסיק לדחות משימות? מה לעשות כשלא מצליחים להתרכז? איך לפתח מיומנות ריכוז? האם הפרעת קשב היא בעיה של ...
שינוי אופי, שינוי התנהגות, דחיינות, מחשבות טורדניות, OCD, אובססיות, עצלנות, רגישות יתר, עצבנות יתר, רגזנות יתר, ריצוי אחרים, לרצות אחרים, בעיות התנהגות, קושי להחליט, להיות שלם עם החלטה בחוסר וודאות, לא מצליח להחליט
שינוי אופי, שינוי התנהגות, דחיינות, מחשבות טורדניות, OCD, אובססיות, עצלנות, רגישות יתר, עצבנות יתר, רגזנות יתר, ריצוי אחרים, לרצות אחרים, בעיות התנהגות, קושי להחליט, להיות שלם עם החלטה בחוסר וודאות, לא מצליח להחליט
... אופי, שינוי התנהגות, דחיינות, מחשבות טורדניות, OCD, ... וודאות, לא מצליח להחליט למה אנשים סובלים מהתנהגויות כמו ריצוי, דחיינות ואובססיות? הסיבה המרכזית לכך שאנשים סובלים מבעיות כמו ריצוי אחרים, דחיינות, מחשבות טורדניות, OCD, עצלנות, ... כלומר, הסבל נוצר מהקונפליקט הפנימי בין הרצונות. מדוע אנשים סובלים מדחיינות ועצלנות? לגבי דחיינות ועצלנות, הסיבה זהה. אדם סובל מדחיינות לא משום שהוא דוחה דברים, אלא כי הוא גם רוצה לדחות וגם לא רוצה לדחות. כשאדם דוחה לימודים כדי לצפות ... ולהשיג אושר פנימי שאינו תלוי במציאות חיצונית. איך להתמודד עם דחיינות? מה לעשות עם מחשבות טורדניות? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על דחיינות, סדר וארגון, למה לא כדאי לדחות דברים? למה להיות מסודר? למה לא לדחות דברים? תיעדוף משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? ניהול משימות, בינה מלאכותית, איך המוח מתייחס לדחיית משימות? איך המוח דוחה דברים? סדר וארגון
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך המוח דוחה דברים?, איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? דיכאון? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? כעס ועצבים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך המוח דוחה דברים?, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בזוגיות? איך לשנות תכונות אופי? איך לפרש חלומות? איך לחנך ילדים? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בראיון עבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לנהל את הזמן? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור אהבה? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לקבל החלטות? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להעריך את עצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להיות מאושר ושמח? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצר העולם? האם באמת הכל לטובה? האם יש או אין אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? בשביל מה לחיות? האם אפשר לדעת הכל? האם לדומם יש תודעה? מי ברא את אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להנות בחיים? האם יש משמעות לחיים? למה העולם קיים? למה יש רע בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות הכי חכם בעולם? מה המשמעות של החיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא יועץ פילוסופי, מאמן אישי להצלחה, מטפל רוחני בנושאי איך המוח דוחה דברים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 25_05_2025 השעה 19:57:49 - wesi1