רוצה להרגיש רע, לא רוצה להרגיש טוב, דבר בשם עצמך, כולם רובוטים, לא רוצה להיות מאושר, רוצה לסבול, פרדוקס האושר, פרדוקס הסבל, למה רוצה להיות מאושר? למה אני לא רוצה לסבול?
למה אנשים רוצים להרגיש טוב ולא מוכנים לסבול בכלל?
אליעד כהן מסביר את המנגנון הפסיכולוגי שמניע בני אדם לרצות להרגיש טוב ולהימנע להרגיש רע. הוא פותח בשאלה יסודית: האם האדם באמת רוצה להרגיש טוב בלבד ולא לסבול כלל? לכאורה אנשים אומרים שהם לא רוצים לסבול, אך אליעד מצביע על הסתירה הפנימית הטמונה בכך: אם באמת אדם לא היה מוכן לסבול אפילו טיפת סבל אחת, לא היה קיים מצב שבו הוא היה מרגיש רע. כי כשאדם לא מוכן בכלל לסבול, הוא אינו עושה שום דבר שמביא לסבל.
אליעד מביא דוגמה קונקרטית: אם מציעים לאדם סוכרייה הנמצאת מעבר לאש, והוא יודע שיישרף קלות אם יעבור, הוא יבחר שלא לעבור דרך האש. אך אם בצד השני נמצאת הצלה מירי כיתת יורים, פתאום אותו אדם יהיה מוכן לסבול את הכאב שבאש, מכיוון שהאלטרנטיבה גרועה בהרבה. מכך אליעד מסיק שהכל תלוי בכמה האדם באמת מוכן לסבול בשביל להרגיש טוב בעתיד.
האם אדם באמת לא רוצה להרגיש רע, או שהוא מוכן לסבול קצת?
אליעד כהן מדגיש כי האדם, אם היה באמת לא מוכן לסבול שום כאב בכלל, אז כל רגע שבו היה מרגיש אפילו טיפה של סבל, היה מיד מפסיק לחיות או מתנגד בצורה מוחלטת לסבל. אך במציאות זה לא כך. אנשים מוכנים לסבול מעט כדי לקבל תמורה כלשהי, ולכן האדם לא באמת רוצה רק אושר מוחלט. ישנה תמיד נכונות קטנה לפחות, לחוות כאב כלשהו בתמורה לתוצאה שנתפסת טובה יותר בעתיד.
לדוגמה, אליעד מביא את הנושא של סוכרייה ואש. אם בצד השני של אש קטנה תהיה סוכרייה פשוטה שהאדם לא מעוניין בה במיוחד, הוא לא יהיה מוכן להיכנס לאש. אבל אם מדובר במצב של חיים ומוות, אותו אדם ייכנס לאש כי האלטרנטיבה גרועה יותר. כלומר, הסבל הוא תמיד יחסי לתמורה.
האם אתה באמת רוצה להימנע מסבל ב - 100 אחוז?
אליעד שואל שוב ושוב במהלך השיחה האם האדם באמת רוצה לא להרגיש שום סבל בכלל. הוא מסביר שאם האדם באמת היה בטוח במאה אחוז שהוא לא רוצה להרגיש רע, אז כל טיפת כאב הייתה מובילה אותו להתנגדות מוחלטת. אבל האדם לא עושה זאת. האדם אומר "אני רוצה להרגיש כמה שפחות רע", ולא אומר "אני לא מוכן להרגיש אפילו טיפת רע בשום תנאי". מכאן, שאנשים אינם מחפשים אושר מוחלט אלא אושר יחסי - אנשים רוצים להרגיש כמה שפחות רע, אבל לא מתעקשים על היעדר מוחלט של כאב.
למה אנשים בוחרים בסבל למרות שטוענים שלא רוצים לסבול?
אליעד מסביר שיש לאדם גם רצון נסתר, במודע או בתת - המודע, לסבל. הוא מדגים זאת בכך שאם באמת ובתמים האדם היה רוצה רק טוב, כל מה שקורה לו היה מתקבל באהבה, כי לא היה נותר שום מרווח של סבל. אבל האדם לפעמים לא מקבל את המציאות, הוא מתלונן, מתנגד ומרגיש רע, ובכך בעצם מראה שהוא מעוניין לחוות גם את הצד השלילי של המציאות. אם אדם באמת היה רוצה אך ורק טוב, הוא היה מיד מקבל כל אירוע במציאות שלו בשלווה, ללא התנגדות. עצם ההתנגדות והכעס מוכיחים שהאדם לא באמת מתנגד לסבל באופן מוחלט, אלא רוצה בו חלקית.
האם כולם רובוטים?
אליעד כהן מעלה את השאלה המרתקת האם כל האנשים סביבך באמת מרגישים כמוך, או שייתכן שהם פשוט רובוטים שנועדו לגרום לך לחשוב שיש עולם אמיתי מסביב. הוא נותן דוגמה דמיונית שבה נאמר לאדם שהוא עשה חטא בעולם אחר, והעונש שלו הוא לחיות בעולם מדומה מלא ברובוטים המדמים התנהגות של בני אדם אמיתיים, כאשר רק הוא בעצם אדם אמיתי, וכל השאר רובוטים. כך שאליעד מחדד שהאדם באמת יכול לדעת אך ורק מה הוא עצמו מרגיש. לא ניתן לדעת מה אנשים אחרים באמת מרגישים, גם אם הם מתנהגים ונראים אמיתיים לחלוטין.
הוא מדגיש שוב ושוב שאדם חייב לדבר בשם עצמו בלבד, ולא להסיק מסקנות על אחרים. "אל תדברי על אחרים, דברי על עצמך", הוא מסביר. אי אפשר לדעת באמת אם האחרים הם רובוטים או בני אדם שמרגישים רגשות אמיתיים. את יכולה להיות בטוחה רק במה שאת חווה.
מה המשמעות של נפרדות לעומת אחדות?
אליעד מסביר בצורה מפורטת שהמציאות תמיד הייתה בנויה מנפרדות, שהיא ההיפך מאחדות. הוא מדגיש שהנפרדות אינה תוצאה של משהו...
אליעד כהן מסביר את המנגנון הפסיכולוגי שמניע בני אדם לרצות להרגיש טוב ולהימנע להרגיש רע. הוא פותח בשאלה יסודית: האם האדם באמת רוצה להרגיש טוב בלבד ולא לסבול כלל? לכאורה אנשים אומרים שהם לא רוצים לסבול, אך אליעד מצביע על הסתירה הפנימית הטמונה בכך: אם באמת אדם לא היה מוכן לסבול אפילו טיפת סבל אחת, לא היה קיים מצב שבו הוא היה מרגיש רע. כי כשאדם לא מוכן בכלל לסבול, הוא אינו עושה שום דבר שמביא לסבל.
אליעד מביא דוגמה קונקרטית: אם מציעים לאדם סוכרייה הנמצאת מעבר לאש, והוא יודע שיישרף קלות אם יעבור, הוא יבחר שלא לעבור דרך האש. אך אם בצד השני נמצאת הצלה מירי כיתת יורים, פתאום אותו אדם יהיה מוכן לסבול את הכאב שבאש, מכיוון שהאלטרנטיבה גרועה בהרבה. מכך אליעד מסיק שהכל תלוי בכמה האדם באמת מוכן לסבול בשביל להרגיש טוב בעתיד.
האם אדם באמת לא רוצה להרגיש רע, או שהוא מוכן לסבול קצת?
אליעד כהן מדגיש כי האדם, אם היה באמת לא מוכן לסבול שום כאב בכלל, אז כל רגע שבו היה מרגיש אפילו טיפה של סבל, היה מיד מפסיק לחיות או מתנגד בצורה מוחלטת לסבל. אך במציאות זה לא כך. אנשים מוכנים לסבול מעט כדי לקבל תמורה כלשהי, ולכן האדם לא באמת רוצה רק אושר מוחלט. ישנה תמיד נכונות קטנה לפחות, לחוות כאב כלשהו בתמורה לתוצאה שנתפסת טובה יותר בעתיד.
לדוגמה, אליעד מביא את הנושא של סוכרייה ואש. אם בצד השני של אש קטנה תהיה סוכרייה פשוטה שהאדם לא מעוניין בה במיוחד, הוא לא יהיה מוכן להיכנס לאש. אבל אם מדובר במצב של חיים ומוות, אותו אדם ייכנס לאש כי האלטרנטיבה גרועה יותר. כלומר, הסבל הוא תמיד יחסי לתמורה.
האם אתה באמת רוצה להימנע מסבל ב - 100 אחוז?
אליעד שואל שוב ושוב במהלך השיחה האם האדם באמת רוצה לא להרגיש שום סבל בכלל. הוא מסביר שאם האדם באמת היה בטוח במאה אחוז שהוא לא רוצה להרגיש רע, אז כל טיפת כאב הייתה מובילה אותו להתנגדות מוחלטת. אבל האדם לא עושה זאת. האדם אומר "אני רוצה להרגיש כמה שפחות רע", ולא אומר "אני לא מוכן להרגיש אפילו טיפת רע בשום תנאי". מכאן, שאנשים אינם מחפשים אושר מוחלט אלא אושר יחסי - אנשים רוצים להרגיש כמה שפחות רע, אבל לא מתעקשים על היעדר מוחלט של כאב.
למה אנשים בוחרים בסבל למרות שטוענים שלא רוצים לסבול?
אליעד מסביר שיש לאדם גם רצון נסתר, במודע או בתת - המודע, לסבל. הוא מדגים זאת בכך שאם באמת ובתמים האדם היה רוצה רק טוב, כל מה שקורה לו היה מתקבל באהבה, כי לא היה נותר שום מרווח של סבל. אבל האדם לפעמים לא מקבל את המציאות, הוא מתלונן, מתנגד ומרגיש רע, ובכך בעצם מראה שהוא מעוניין לחוות גם את הצד השלילי של המציאות. אם אדם באמת היה רוצה אך ורק טוב, הוא היה מיד מקבל כל אירוע במציאות שלו בשלווה, ללא התנגדות. עצם ההתנגדות והכעס מוכיחים שהאדם לא באמת מתנגד לסבל באופן מוחלט, אלא רוצה בו חלקית.
האם כולם רובוטים?
אליעד כהן מעלה את השאלה המרתקת האם כל האנשים סביבך באמת מרגישים כמוך, או שייתכן שהם פשוט רובוטים שנועדו לגרום לך לחשוב שיש עולם אמיתי מסביב. הוא נותן דוגמה דמיונית שבה נאמר לאדם שהוא עשה חטא בעולם אחר, והעונש שלו הוא לחיות בעולם מדומה מלא ברובוטים המדמים התנהגות של בני אדם אמיתיים, כאשר רק הוא בעצם אדם אמיתי, וכל השאר רובוטים. כך שאליעד מחדד שהאדם באמת יכול לדעת אך ורק מה הוא עצמו מרגיש. לא ניתן לדעת מה אנשים אחרים באמת מרגישים, גם אם הם מתנהגים ונראים אמיתיים לחלוטין.
הוא מדגיש שוב ושוב שאדם חייב לדבר בשם עצמו בלבד, ולא להסיק מסקנות על אחרים. "אל תדברי על אחרים, דברי על עצמך", הוא מסביר. אי אפשר לדעת באמת אם האחרים הם רובוטים או בני אדם שמרגישים רגשות אמיתיים. את יכולה להיות בטוחה רק במה שאת חווה.
מה המשמעות של נפרדות לעומת אחדות?
אליעד מסביר בצורה מפורטת שהמציאות תמיד הייתה בנויה מנפרדות, שהיא ההיפך מאחדות. הוא מדגיש שהנפרדות אינה תוצאה של משהו...
- למה אנשים רוצים לסבול?
- מהו פרדוקס האושר והסבל?
- למה אנחנו לא רוצים רק אושר מוחלט?
- האם אנשים אחרים מרגישים כמוני?
- האם כולנו רובוטים?
מה זה אומר להרגיש רע?
ההרצאה עוסקת בשאלת המשמעות של הרצון להרגיש רע במקום טוב. אליעד כהן מציג את הרעיון שניתן לרצות לסבול ולחוות רע, מתוך ההבנה שהסבל הוא חלק מהחוויה האנושית ואי אפשר להימנע ממנו לגמרי. אחד הנושאים המרכזיים בהרצאה הוא פרדוקס האושר והסבל, שבו אליעד מציין שלפעמים אנשים רוצים להימנע מהרגשות רעים, אבל בעצם הרצון הזה יכול להוביל לכך שהם סובלים עוד יותר.
מהו פרדוקס האושר והסבל?
הפרדוקס שאליעד מדבר עליו הוא שהאדם שמאוד רוצה להיות מאושר, בעצם פועל באופן שמוביל אותו להרגיש רע יותר. כאשר אדם מתמקד רק בשאיפה לאושר, הוא יכול להימנע מלהתמודד עם רגשות שליליים באופן טבעי, מה שמוביל לו להרגיש יותר תסכול או חוסר סיפוק. אליעד מסביר כי זהו מצב שבו אנחנו מייחלים להימנע מסבל, אך הדבר גורם לנו להימנע מהחוויה האותנטית של החיים, שבה יש גם טוב וגם רע.
איך נוצרות נפרדות והאם יש צורך בהם?
בשיחה עם אחד המאזינים, אליעד דיבר על רעיון הנפרדות. הוא טוען כי כל הדברים תמיד היו שונים זה מזה, ואין צורך בהסבר או סיבה למה זה קיים. אם אנחנו מסתכלים על המציאות בצורה כזו, כל דבר שונה מהשני - ואין חובת הבנה או פיתרון לזה. השוני הזה הוא בסיס קיומנו, ואין לנו להיאבק בו. לעיתים אנחנו נוטים לשאול למה יש נפרדות בעולם, ולמה לא כל הדברים יכולים להיות אחד. אבל על פי אליעד, ההבדלים והנפרדות תמיד היו קיימים - זו פשוט הדרך בה אנחנו תופסים את העולם.
למה אנשים לא רוצים להרגיש רע?
במהלך ההרצאה אליעד מציין את הקושי של אנשים להתמודד עם הרגשות השליליים. הוא מדבר על אנשים שרוצים כל הזמן להימנע להרגיש רע, אבל לא תמיד מבינים שהדרך להימנע מכך היא לא בהכרח הדרך הנכונה. בעיניו, להימנע לחלוטין מהרגשות הרעים עשוי למנוע מהם את התהליך הצמיחה וההבנה הפנימית. אדם שבורח כל הזמן ממצבים קשים או רגשות שליליים, בעצם מונע מעצמו את האפשרות להבין את מקומו ואת הדרך בה הוא מתמודד עם הקשיים.
מה זה אומר "לא רוצה להרגיש טוב"?
נראה כי ישנה סתירה פנימית כאשר אנחנו שואפים רק להרגיש טוב ולא להתמודד עם הקשיים של החיים. כשאנחנו מנסים להימנע לחלוטין מהסבל, אנחנו בעצם לא מאפשרים לעצמנו להרגיש את העומק של חוויות החיים, כולל את הרגשות הלא נעימים. אליעד מדבר על כך שאדם שלא מוכן להרגיש רע, בעצם לא יכול להרגיש טוב באמת. אם אנחנו לא מוכנים להתמודד עם הקשיים, אנחנו לא יכולים להבין את המשמעות של האושר, כי אין לנו את המגוון הרגשי הזה שמגיע עם הסבל.
האם אנחנו רובוטים?
במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הרעיון של אנשים שמתנהגים כמו רובוטים, כלומר, חסרי רצון עצמאי או מטרה. הוא מסביר כי הרבה פעמים אנשים חיים את חייהם בצורה אוטומטית, בלי לשאול...
ההרצאה עוסקת בשאלת המשמעות של הרצון להרגיש רע במקום טוב. אליעד כהן מציג את הרעיון שניתן לרצות לסבול ולחוות רע, מתוך ההבנה שהסבל הוא חלק מהחוויה האנושית ואי אפשר להימנע ממנו לגמרי. אחד הנושאים המרכזיים בהרצאה הוא פרדוקס האושר והסבל, שבו אליעד מציין שלפעמים אנשים רוצים להימנע מהרגשות רעים, אבל בעצם הרצון הזה יכול להוביל לכך שהם סובלים עוד יותר.
מהו פרדוקס האושר והסבל?
הפרדוקס שאליעד מדבר עליו הוא שהאדם שמאוד רוצה להיות מאושר, בעצם פועל באופן שמוביל אותו להרגיש רע יותר. כאשר אדם מתמקד רק בשאיפה לאושר, הוא יכול להימנע מלהתמודד עם רגשות שליליים באופן טבעי, מה שמוביל לו להרגיש יותר תסכול או חוסר סיפוק. אליעד מסביר כי זהו מצב שבו אנחנו מייחלים להימנע מסבל, אך הדבר גורם לנו להימנע מהחוויה האותנטית של החיים, שבה יש גם טוב וגם רע.
איך נוצרות נפרדות והאם יש צורך בהם?
בשיחה עם אחד המאזינים, אליעד דיבר על רעיון הנפרדות. הוא טוען כי כל הדברים תמיד היו שונים זה מזה, ואין צורך בהסבר או סיבה למה זה קיים. אם אנחנו מסתכלים על המציאות בצורה כזו, כל דבר שונה מהשני - ואין חובת הבנה או פיתרון לזה. השוני הזה הוא בסיס קיומנו, ואין לנו להיאבק בו. לעיתים אנחנו נוטים לשאול למה יש נפרדות בעולם, ולמה לא כל הדברים יכולים להיות אחד. אבל על פי אליעד, ההבדלים והנפרדות תמיד היו קיימים - זו פשוט הדרך בה אנחנו תופסים את העולם.
למה אנשים לא רוצים להרגיש רע?
במהלך ההרצאה אליעד מציין את הקושי של אנשים להתמודד עם הרגשות השליליים. הוא מדבר על אנשים שרוצים כל הזמן להימנע להרגיש רע, אבל לא תמיד מבינים שהדרך להימנע מכך היא לא בהכרח הדרך הנכונה. בעיניו, להימנע לחלוטין מהרגשות הרעים עשוי למנוע מהם את התהליך הצמיחה וההבנה הפנימית. אדם שבורח כל הזמן ממצבים קשים או רגשות שליליים, בעצם מונע מעצמו את האפשרות להבין את מקומו ואת הדרך בה הוא מתמודד עם הקשיים.
מה זה אומר "לא רוצה להרגיש טוב"?
נראה כי ישנה סתירה פנימית כאשר אנחנו שואפים רק להרגיש טוב ולא להתמודד עם הקשיים של החיים. כשאנחנו מנסים להימנע לחלוטין מהסבל, אנחנו בעצם לא מאפשרים לעצמנו להרגיש את העומק של חוויות החיים, כולל את הרגשות הלא נעימים. אליעד מדבר על כך שאדם שלא מוכן להרגיש רע, בעצם לא יכול להרגיש טוב באמת. אם אנחנו לא מוכנים להתמודד עם הקשיים, אנחנו לא יכולים להבין את המשמעות של האושר, כי אין לנו את המגוון הרגשי הזה שמגיע עם הסבל.
האם אנחנו רובוטים?
במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הרעיון של אנשים שמתנהגים כמו רובוטים, כלומר, חסרי רצון עצמאי או מטרה. הוא מסביר כי הרבה פעמים אנשים חיים את חייהם בצורה אוטומטית, בלי לשאול...
- מה זה פרדוקס האושר?
- מה המשמעות של נפרדות?
- האם אנחנו רובוטים?
- למה לא רוצים לסבול?
- איך מקבלים את הסבל?
050-3331-331