אובייקטיביות / סובייקטיביות - ממה הן נובעות? איך להיות אובייקטיבי באמת? אובייקטיביות משמעותה היא, לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, וללא נגיעות אישיות. סובייקטיביות משמעותה היא, לראות את הדברים מנקודת ... שהראיה הסובייקטיבית של האדם בהכרח שהיא לא נכונה. כי יכול להיות שהראיה הסובייקטיבית של האדם, כן תואמת את הראיה האובייקטיבית של המציאות. אבל זה כן אומר, שיכול להיות שהאדם מפספס פרט אחד חשוב שיש בפאזל, שיכול לשנות את כל ... כולה, מתחילתה ועד סופה, רק הוא באמת רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, ורק הראיה שלו היא אכן אובייקטיבית באמת. הדבר דומה גם, לאדם שרואה רק את אחד מהצדדים של המטבע. גם אם האדם רואה בשלמות את כל ... הצד השני שמנוגד לדעתו. ורק מי שמבין בשלמות גם את הצד השני שמנוגד לדעתו, רק הראיה שלו יכולה להיות אובייקטיבית באמת, משום, שהוא רואה גם את הצד השני של המטבע. ומהי ראיה אובייקטיבית באמת? תשובה: ראיה אובייקטיבית באמת, היא ראיית כל התמונה המלאה של כל המציאות. דהיינו, ראיית 2 הצדדים של המטבע, בלי לפספס צד כלשהו והיבט כלשהו. רק כאשר האדם רואה את כל התמונה המלאה של המציאות, רק אז הראיה שלו היא אובייקטיבית באמת. ואיך יכול האדם לגרום לראיה שלו, להיות כמה שיותר אובייקטיבית וקרובה למציאות? תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי המהות של ראייה סובייקטיבית, היא התלות שלה באדם. והמהות של אובייקטיביות, היא חוסר התלות שלה באדם, מאחר שהיא נכונה באמת. וזה בעצם אומר, שעל האדם לנסות לראות את הדברים, מתוך נקודת מבט שלא תלויה בו. ואיך? על ידי חיפוש האמת. האמת היא הדרך הטובה ביותר עבור האדם להגיע לאובייקטיביות בכל תחום. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר היחיד בעולם שקיומו לא תלוי בשום צורה באדם, זאת האמת. האמת עצמה קיימת, גם אם כל העולם יתכחשו לקיומה. וכל המהות של אובייקטיביות, היא שהיא אמיתית ולא תלויה בנקודת המבט של האדם. והרעיון הוא, שמי שרוצה להגיע לראיה אובייקטיבית של המציאות בכלל ושל משהו ספציפי בפרט, עליו לחפש את האמת לגבי כל דבר. ועל ידי זה שהאדם מחפש את האמת לגבי כל דבר, על ידי זה המחשבה של האדם מתחדדת, והאדם מתחיל לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית יותר. וככל שהאדם מתקרב יותר אל תכונת האמת, כך הוא מתחיל להיות יותר ויותר אובייקטיבי. עד שבסופו של דבר, אם יצליח האדם להתחבר בשלמות עם מידת האמת, על ידי זה הוא יוכל לראות את התמונה המלאה של המציאות, בצורה אובייקטיבית באמת. ובפועל זה אומר, כי על האדם לחפש תמיד את האמת וללכת לפי נקודת האמת שלו. על האדם להתבונן ... ויותר אל האמת. עד שבסופו של דבר, האדם מגיע להבנת המציאות כפי מה שהיא באמת. ונסכם: הדרך להגיע לראיה אובייקטיבית באמת, היא על ידי מידת האמת, שהיא תמיד אובייקטיבית.

אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי במתבונן בו. וסובייקטיבי, פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמה אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית / סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה שנחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו ... היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. ... היא לא אמת מחויבת. והיא אמת תלויה, באדם שמתבונן בה. ומי שיתבונן בעניין יראה מיד, כי כל הרעיון של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת סובייקטיבית), שאכן יש אמת אחת כלשהי אובייקטיבית. כי אם בסופו של דבר, יש יותר מאשר אמת אחת מצד האמת האמיתית, הרי שממילא אין שום משמעות לאמת סובייקטיבית או אובייקטיבית. והאדם לא מסוגל לחשוב, על זה שיש הרבה אמת אובייקטיבית. כי לאדם נדמה, שבסופו של דבר, או שיש בזמן ובמקום מסוים דבר כלשהו, או שאין בזמן ובמקום מסוים את אותו הדבר. ולכן נראה שמוכרח שבסופו של דבר, תהיה אמת אובייקטיבית אחת. אך מיד ניתן להבין, שגם המחשבה הזאת עצמה, היא רק סובייקטיבית בלבד. כי אולי דווקא כן יכול להיות ... והיפוכו בבת אחת וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם ולרוחבם, במקומות אחרים. ובכל מקרה, הרעיון של אובייקטיביות וסובייקטיביות הוא פשוט. והוא, שלהיות אובייקטיבי, פירושו להסתכל על הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעות אישיות ובלי שיפוטיות שנובעת מתוך אמונות אישיות והנחות יסוד אישיות ... מבט אישית, שיכולה להיות שגויה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש יתרונות רבים למי שיצליח להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. כי לדוגמה, בת היענה שטומנת את הראש שלה בחול, אז מבחינה סובייקטיבית אישית שלה, לא רודפים אחריה. כי היא לא רואה שרודפים אחריה. אבל זה כמובן לא ממש עוזר לה. כי מבחינה אובייקטיבית, הסכנה כן קיימת, וכן יכולה לפגוע בה. ומי שמסתכל על הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית בלבד, הוא ממילא לא רואה ... שאין בבית שלו שריפה, כי הדלת שלו סגורה, והוא לא מריח ולא שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן סובייקטיביות ואישיות בלבד. כי מצד האמת, שום דבר לא בטוח ב 100%. ועל האדם להתבונן תמיד על הדברים, בצורה כמה שיותר אובייקטיבית. דהיינו, לשאול את עצמו, האם אני רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, או כפי מה שנוח לי לראות ... צד אחד, את הצד שאני עומד מולו כרגע, או את הצד שאותו אני מעדיף לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא לראות את כל התמונה. אלא הוא מתגבר על האינטרס, למען האמת, ורואה את האמת האובייקטיבית. ואז ממילא הוא יכול להתאים את עצמו למציאות טוב יותר. כי האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום מקביל. כי המציאות האובייקטיבית, היא בצורה כלשהי. ואם האדם לא רואה את הדברים כפי מה שהם, הרי שממילא הוא בעצם כאילו חי במציאות ... המציאות שלו. ואז יש התנגשות, בין מה שהאדם חשב שהמציאות, לבין מה שהמציאות באמת. ולכן הכי מומלץ זה להיות אובייקטיבי, ולראות את הדברים כפי מה שהם, ואז ממילא יש תאום ציפיות עם המציאות, ואין חיכוכים מיותרים, אלא רק הרמוניה בלבד. אלא, שלהיות אובייקטיבי, ורק אובייקטיבי, יש בזה גם חיסרון מאוד גדול. והוא, שמצד האמת של האדם עצמו, דהיינו, מי שיבדוק את האמת שלו עצמו, הוא יראה, שמבחינה אובייקטיבית בשלמות, אי אפשר לדעת שום דבר בשום נושא בעולם. ולמה? כי כל מה שהאדם יודע / חושב / מבין ... שהשכל שלו צודק. הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהוא יודע, כולל הכל, כולל כל מה שנראה לאדם כאמת אובייקטיבית, הכל זה סובייקטיבי בלבד. או במילים אחרות, ניתן להבין, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, ממילא הוא לא יוכל לדעת שום דבר, ולא תהיה לו שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום רגש אישי, ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמה, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו בלבד, וביחס למה שהאדם רוצה או לא רוצה באותו הרגע. אבל אם אין שום נקודת ייחוס אישית, אלא הכל אובייקטיבי בלבד, בלי שום דעות מוקדמות כלשהן, הרי שממילא, אין טוב או רע. וזה בעצם אומר, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, הוא יגיע לנקודת מבט, שאין בה שום טוב או רע. ולא שזה טוב או רע. אלא, שכך תהיה המציאות. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אם האדם הוא כולו רק אובייקטיבי בשלמות, הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת ...

אובייקטיביות / סובייקטיביות. כיצד להגיע לאובייקטיביות? אובייקטיביות = האמת המלאה מצד עצמה ושאינה תלויה בדבר כלשהו. סובייקטיביות = האמת החלקית, האמת שנכונה רק בעיני האדם אך לא בעיני המציאות המלאה. הדרך להגיע אל ראיה אובייקטיבית של המציאות היא על ידי חיפוש האמת. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הראיה שלו יותר אובייקטיבית. מה שהופך את האובייקטיביות לכזאת, זאת האמת שבה. ככל שהדבר יותר אמיתי ויותר קרוב לאמת המלאה, הרי שהוא יותר אובייקטיבי. אובייקטיביות מלאה = האמת המלאה. זא כל זמן שנשאר לאדם ספק כלשהו לגבי דבר כלשהו במציאות, הרי שעדיין הראיה שלו אינה אובייקטיבית בשלמות, אלא יש בה גם צדדים סובייקטיביים. האמת היא שכל זמן שהאדם אינו מבין את המציאות בשלמות, הרי שהדעה ... זמן שהאדם אינו מבין את הכל, הרי שהראייה שלו היא עדיין אינה מבחוץ פנימה ולכן היא אינה יכול להיחשב לאובייקטיבית באמת. הדרך להגיע לכך שהראיה של האדם את המציאות תהיה אובייקטיבית לגמרי, היא על ידי האמת. דהיינו, כאשר האדם מחפש תמיד את האמת בכל דבר. בסופו של דבר הוא מגיע לאמת המלאה של המציאות. ואז החשיבה שלו הופכת לאובייקטיבית באמת.

מודעות עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, חלום או מציאות, מציאות או חלום, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, להעלים את עצמך, לא לדעת שום דבר, לדעת שום דבר איך ההבנה שהכל סובייקטיבי משפיעה על תפיסת העצמי? אליעד כהן מסביר על המושגים מודעות עצמית, אובייקטיביות וסובייקטיביות, ועל ההבדל בין חלום ומציאות. אליעד מבהיר נקודה משמעותית: ההבנה שהכל סובייקטיבי לכאורה אמורה להוביל את האדם להיעלם, ... לדעת שום דבר? אליעד כהן מציע גישה שונה. במקום שהאדם ינסה להבין שהכל סובייקטיבי, עליו להפסיק לראות דברים בצורה אובייקטיבית, כלומר, להטיל ספק בכל דבר ולהטיל ספק אפילו בתחושת האני עצמה. כאשר האדם מתבונן על כל דבר שהוא מחשיב כאובייקטיבי ושואל האם זה באמת נכון?, הוא מתחיל להטיל ספק במוחלטות של כל תפיסה או ידע. לדוגמה, אם האדם אומר ... איך אני יודע שאני קיים? מי אני בכלל? מה זה האני הזה? ככל שהאדם מטיל ספק יותר ויותר באמיתות האובייקטיבית של עצמו ושל המציאות, כך הוא יפסיק לראות את עצמו ואת המציאות כדברים מחויבים ומוגדרים. התהליך הזה, אם הוא ... או לגבי המציאות, וזהו המצב האמיתי שאליו צריך האדם לשאוף, לפי אליעד. מהי מודעות עצמית אמיתית? מה ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? איך להעלים את תחושת האני? מהי משמעות הטלת ספק לפי אליעד כהן? האם המציאות היא חלום? מה זה ...

... מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות לבין מה שהוא פרשנות אישית שלנו. נקודת המוצא היא השאלה מה יישאר במציאות אם נוציא ממנה את כל ... שהמילה יפה היא בבירור פירוש, משום שהיא מתבססת על דעתו האישית של האדם ולא על משהו שניתן להוכיח בצורה אובייקטיבית. לעומת זאת, אם אותו אדם אומר יש כאן שולחן, לכאורה זו עובדה. אולם אליעד לוקח את הניתוח הזה צעד ... להיחשב כפירוש, משום שהוא מבוסס על החושים שלנו - החושים שיכולים להטעות. האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות? אליעד טוען שגם התחושה שיש כאן משהו מתבססת על תפיסה חושית שהיא עצמה יכולה להיות מוטעית. כלומר, אפילו האמירה ... הוא אומר שגם עצם ההסבר שלו עצמו הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט. הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה וכל אדם יכול לענות עליה בהתאם לרמת המודעות שלו. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש עובדות אובייקטיביות? איך להפסיק לפרש את המציאות? מה יישאר בלי פירושים? האם הכל במציאות הוא פירוש?

סובייקטיביות / אובייקטיביות. מהי מהותה של סובייקטיביות? אובייקטיביות = האמת המלאה מצד עצמה ושאינה תלויה בדבר כלשהו. סובייקטיביות = האמת החלקית, האמת שנכונה רק בעיני האדם אך ... שבו הוא נמצא. כל זמן שהאדם נמצא בתוך התמונה ואינו רואה את התמונה המלאה מבחוץ, הרי שהחשיבה שלו אינה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית. כאשר לדוגמה האדם מעביר ביקורת על אדם אחר, עליו לזכור כי כל זמן שהוא אינו יודע בצורה ... שכל מה שהוא חושב עליו זה סובייקטיבי בלבד. גם החשיבה של האדם כלפי עצמו היא יכולה להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. זא כל זמן שהאדם אינו מבין את עצמו בשלמות, דהיינו, אינו מודע לרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו, הרי שכל שיפוט עצמי של האדם כלפי עצמו, גם הוא רק סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. גם אם כל בני האדם חושבים את אותו הדבר, עדיין אין זה משקף את המציאות השלמה. כל זמן שהאדם ...

... הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות מהי אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, והאם יש הבדל בין יש לאין? הרצאה זו עוסקת בנושאים של אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות וסובייקטיביות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את הקשר המורכב בין רעיונות אלו באמצעות דיאלוגים והסברים, ומעורר את הקהל לחשוב ... אחד כאמת, לא תמיד ייראה כך לאחר, ותחושות שונות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת ... הוא תהליך אישי וסובייקטיבי, שבו כל אחד חווה את הדברים אחרת, למרות שהמציאות אינה משתנה. האם כל חוויה היא אובייקטיבית, או שמא היא סובייקטיבית? אליעד כהן מציין כי כל חוויה שלנו היא למעשה סובייקטיבית. הוא מסביר שלמרות שאנחנו חיים ... חוקים סיבתיים, כל אחד מאיתנו חווה את הדברים דרך התחושות האישיות שלו. במילים אחרות, מה שנראה עבור אחד כאמת אובייקטיבית, עבור אחר יכול להיראות אחרת לחלוטין. חשוב להבין שהתחושות שלנו לגבי מציאות כלשהי אינן בהכרח משקפות את מה שקורה באמת, אלא הן תוצאה של האופן שבו אנחנו תופסים את העולם. בסוף ההרצאה, אליעד מדגיש את הצורך בנכונות להיות אובייקטיביים עם עצמנו, לבדוק את תחושותינו ולהבין איך הן משפיעות על תפיסתנו את העולם. הוא מבקש מהקהל לחשוב באופן ביקורתי ... לא תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ואובייקטיביות תפיסת המציאות

אשליות אופטיות / אובייקטיביות / סובייקטיביות - איך לא להשלות את עצמך? אשליה אופטית היא מצב שבו חוש הראיה של האדם מטעה אותו. ...

אמת, אמירת האמת, לומר את האמת, לדייק בעובדות, שאלות על אליעד כהן, סובייקטיביות, אובייקטיביות למה קשה לאנשים להבין את מה שאליעד כהן מסביר? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו מדוע אנשים מתקשים להבין את ... הוא קריטי להבנת התשובות. אם השאלה מנוסחת באופן סובייקטיבי או עמום, התשובה תהיה פחות מובנת. לעומת זאת, שאלה מדויקת ואובייקטיבית מאפשרת הסבר מדויק וברור. הוא מציע שבמקום לומר אתה אמרת כך וכך, השואל צריך לומר: הבנתי שאתה אומר ככה ... להבין, את הצורך להבחין בין עובדות לפרשנויות, ואת החשיבות לא להפוך אמירות אפשריות לאמיתות מוחלטות. מה ההבדל בין סובייקטיבי לאובייקטיבי? איך לשאול שאלות בצורה מדויקת? מהי הדרך להבין לעומק את דברי אליעד כהן? מדוע אנשים לא מצליחים להבין הסברים ...

נייטרליות, דעות קדומות, אמונות, חשיבה נייטרלית, אינטרסים אישיים, להיות נייטרלי, אובייקטיביות ובו יתבאר, מהי נייטרליות? ומהי חשיבה נייטרלית? האם באמת יש אפשרות לחשוב בצורה נייטרלית לגמרי? מה היתרונות ומה החסרונות ...