אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים. הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה של קיום מציאות אובייקטיבית או אמת מוחלטת, אלא היא אוסף של כלים ומבנים שמאפשרים לנו לפרש מציאות בצורה שמפחיתה הטיות אישיות. כחלק מהנושא של אובייקטיביות בעיתונאות ובתקשורת, אליעד מסביר כיצד עיתונאים ומראיינים עשויים להשפיע על התפיסה של הצופה באמצעות שאלות שמנחות ... שבהן יש לכאורה איזושהי מניפולציה בכדי להשפיע על הדעה של המגיב. לדוגמה, כאשר מראיין שואל שאלה בצורה שעשויה להנחות את המרואיין לכיוון מסוים, הוא עשוי להיתפס כאדם לא אובייקטיבי. בהמשך, אליעד בוחן את המושג נייטרליות ומסביר כי קיימת בעיה בכך שאי אפשר באמת להיות נייטרלי כאשר אנו מתמקדים בצד אחד ... שואלים את עצמנו מדוע אדם אחר לא צודק או מדוע אנו לא מסכימים איתו, אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת המבט האישית שלו כאשר הוא מבצע שיפוט. באמצעות כל הדוגמאות הללו, אליעד מנסה להראות שהאמת היא לא דבר מוחלט ושהיא תלוית בנקודת המבט של כל אחד. הוא מציע שכשאנחנו מנסים להיות אובייקטיביים, אנחנו בעצם בוחרים לכלול או להשמיט פרטים בהתאם למה שאנחנו מבינים כנכון עבורנו. כך, כל הבחירה שלנו מה לכלול ומה ... נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים, הוא בעצם מתאר את תחושתו האישית, שהיא לא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום, אליעד מציע שכל ניסיונותינו להבין את האובייקטיביות הם תמיד תלויות בהבנתנו את המושג נייטרליות. כאשר אנחנו שואלים אם אנחנו יכולים להיות נייטרליים, התשובה היא לא, משום שכל אדם במציאות חווה את העולם דרך פילטרים של חוויותיו, תחושותיו והבנתו האישית של מה נכון ומה לא. מהן הבעיות בהבנת מושגי אובייקטיביות ונייטרליות? אליעד מדבר על איך אנחנו לא יכולים להבין את מושגי האובייקטיביות והנייטרליות באופן מוחלט, כי כל אחד מפרש אותם באופן שונה בהתאם לנקודת המבט האישית שלו. הוא מסביר שזה גורם ... ישנה מחלוקת בין שני אנשים בנוגע לאמת כלשהי, כל אחד מהם יכול להאמין שהוא מחזיק בהבנה הנכונה של המציאות, מה שלמעשה לא מאפשר מקום לנייטרליות. כל צד יחשוב שהצד השני לא אובייקטיבי, ומכאן מתחיל המאבק על הגדרת המציאות והאמת. מה זה אובייקטיביות? האם יש נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים? ...

אובייקטיביות סובייקטיביות - ממה הן נובעות? איך להיות אובייקטיבי באמת? אובייקטיביות משמעותה היא, לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, וללא נגיעות אישיות. סובייקטיביות משמעותה היא, לראות את הדברים מנקודת מבט אישית, בשונה מכפי ... סובייקטיבית ואישית בלבד. ואין הכוונה לומר, שהראיה הסובייקטיבית של האדם בהכרח שהיא לא נכונה. כי יכול להיות שהראיה הסובייקטיבית של האדם, כן תואמת את הראיה האובייקטיבית של המציאות. אבל זה כן אומר, שיכול להיות שהאדם מפספס פרט אחד חשוב שיש בפאזל, שיכול לשנות את כל צורת ההסתכלות שלו על הפאזל. ונחדד: כל זמן ... ברור לו ללא שום שאלה ותשובה, בגלל שהוא רואה את כל התמונה המלאה כולה, מתחילתה ועד סופה, רק הוא באמת רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, ורק הראיה שלו היא אכן אובייקטיבית באמת. הדבר דומה גם, לאדם שרואה רק את אחד מהצדדים של המטבע. גם אם האדם רואה בשלמות את כל המטבע שיש מולו, הרי שהוא עדיין רואה רק צד אחד של ... מנקודת המבט האישית והמוגבלת שלו, שלא מבינה גם את השכל של הצד השני שמנוגד לדעתו. ורק מי שמבין בשלמות גם את הצד השני שמנוגד לדעתו, רק הראיה שלו יכולה להיות אובייקטיבית באמת, משום, שהוא רואה גם את הצד השני של המטבע. ומהי ראיה אובייקטיבית באמת? תשובה: ראיה אובייקטיבית באמת, היא ראיית כל התמונה המלאה של כל המציאות. דהיינו, ראיית 2 הצדדים של המטבע, בלי לפספס צד כלשהו והיבט כלשהו. רק כאשר האדם רואה את כל התמונה המלאה של המציאות, רק אז הראיה שלו היא אובייקטיבית באמת. ואיך יכול האדם לגרום לראיה שלו, להיות כמה שיותר אובייקטיבית וקרובה למציאות? תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי המהות של ראייה סובייקטיבית, היא התלות שלה באדם. והמהות של אובייקטיביות, היא חוסר התלות שלה באדם, מאחר שהיא נכונה באמת. וזה בעצם אומר, שעל האדם לנסות לראות את הדברים, מתוך נקודת מבט שלא תלויה בו. ואיך? על ידי חיפוש האמת. האמת היא הדרך הטובה ביותר עבור האדם להגיע לאובייקטיביות בכל תחום. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר היחיד בעולם שקיומו לא תלוי בשום צורה באדם, זאת האמת. האמת עצמה קיימת, גם אם כל העולם יתכחשו לקיומה. וכל המהות של אובייקטיביות, היא שהיא אמיתית ולא תלויה בנקודת המבט של האדם. והרעיון הוא, שמי שרוצה להגיע לראיה אובייקטיבית של המציאות בכלל ושל משהו ספציפי בפרט, עליו לחפש את האמת לגבי כל דבר. ועל ידי זה שהאדם מחפש את האמת לגבי כל דבר, על ידי זה המחשבה של האדם מתחדדת, והאדם מתחיל לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית יותר. וככל שהאדם מתקרב יותר אל תכונת האמת, כך הוא מתחיל להיות יותר ויותר אובייקטיבי. עד שבסופו של דבר, אם יצליח האדם להתחבר בשלמות עם מידת האמת, על ידי זה הוא יוכל לראות את התמונה המלאה של המציאות, בצורה אובייקטיבית באמת. ובפועל זה אומר, כי על האדם לחפש תמיד את האמת וללכת לפי נקודת האמת שלו. על האדם להתבונן על עצמו, ולנסות להיצמד אל הערך של האמת, ... להתקרב יותר אל האמת. ועל ידי זה, האדם מתקרב בכל פעם יותר ויותר אל האמת. עד שבסופו של דבר, האדם מגיע להבנת המציאות כפי מה שהיא באמת. ונסכם: הדרך להגיע לראיה אובייקטיבית באמת, היא על ידי מידת האמת, שהיא תמיד אובייקטיבית.

... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי במתבונן בו. וסובייקטיבי, פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמה אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה שנחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו שהוא אמיתי, אך באמת הוא טועה, הרי שהאמת של אותו האדם, היא אמת אישית ... אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש ... בעניין יראה מיד, כי כל הרעיון של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת סובייקטיבית), שאכן יש אמת אחת כלשהי אובייקטיבית. כי אם בסופו של דבר, יש יותר מאשר אמת אחת מצד האמת האמיתית, הרי שממילא אין שום משמעות לאמת סובייקטיבית או אובייקטיבית. והאדם לא מסוגל לחשוב, על זה שיש הרבה אמת אובייקטיבית. כי לאדם נדמה, שבסופו של דבר, או שיש בזמן ובמקום מסוים דבר כלשהו, או שאין בזמן ובמקום מסוים את אותו הדבר. ולכן נראה שמוכרח שבסופו של דבר, תהיה אמת אובייקטיבית אחת. אך מיד ניתן להבין, שגם המחשבה הזאת עצמה, היא רק סובייקטיבית בלבד. כי אולי דווקא כן יכול להיות יש ואין של דבר והיפוכו בבת אחת וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל ... במקומות אחרים. ובכל מקרה, הרעיון של אובייקטיביות וסובייקטיביות הוא פשוט. והוא, שלהיות אובייקטיבי, פירושו להסתכל על הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעות אישיות ובלי שיפוטיות שנובעת מתוך אמונות אישיות והנחות יסוד אישיות והעדפות אישיות וכיוב. ולהיות סובייקטיבי, פירושו לשפוט ... רבים למי שיצליח להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. כי לדוגמה, בת היענה שטומנת את הראש שלה בחול, אז מבחינה סובייקטיבית אישית שלה, לא רודפים אחריה. כי היא לא רואה שרודפים אחריה. אבל זה כמובן לא ממש עוזר לה. כי מבחינה אובייקטיבית, הסכנה כן קיימת, וכן יכולה לפגוע בה. ומי שמסתכל על הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית בלבד, הוא ממילא לא רואה את כל התמונה המלאה, שהיא קיימת גם אם הוא לא רואה אותה. ואז זה ... ולא שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן סובייקטיביות ואישיות בלבד. כי מצד האמת, שום דבר לא בטוח ב 100%. ועל האדם להתבונן תמיד על הדברים, בצורה כמה שיותר אובייקטיבית. דהיינו, לשאול את עצמו, האם אני רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, או כפי מה שנוח לי לראות אותם. והאם אני רואה את כל התמונה המלאה, ואת שני הצדדים של המטבע, או שאני רואה ... אני מעדיף לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא לראות את כל התמונה. אלא הוא מתגבר על האינטרס, למען האמת, ורואה את האמת האובייקטיבית. ואז ממילא הוא יכול להתאים את עצמו למציאות טוב יותר. כי האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום מקביל. כי המציאות האובייקטיבית, היא בצורה כלשהי. ואם האדם לא רואה את הדברים כפי מה שהם, הרי שממילא הוא בעצם כאילו חי במציאות מקבילה למציאות שלנו. וזה כמובן לא באמת משנה, את המציאות שלו. ואז יש ... שהמציאות באמת. ולכן הכי מומלץ זה להיות אובייקטיבי, ולראות את הדברים כפי מה שהם, ואז ממילא יש תאום ציפיות עם המציאות, ואין חיכוכים מיותרים, אלא רק הרמוניה בלבד. אלא, שלהיות אובייקטיבי, ורק

אובייקטיביות סובייקטיביות. כיצד להגיע לאובייקטיביות? אובייקטיביות = האמת המלאה מצד עצמה ושאינה תלויה בדבר כלשהו. סובייקטיביות = האמת החלקית, האמת שנכונה רק בעיני האדם אך לא בעיני המציאות המלאה. הדרך להגיע אל ראיה אובייקטיבית של המציאות היא על ידי חיפוש האמת. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הראיה שלו יותר אובייקטיבית. מה שהופך את האובייקטיביות לכזאת, זאת האמת שבה. ככל שהדבר יותר אמיתי ויותר קרוב לאמת המלאה, הרי שהוא יותר אובייקטיבי. אובייקטיביות מלאה = האמת המלאה. זא כל זמן שנשאר לאדם ספק כלשהו לגבי דבר כלשהו במציאות, הרי שעדיין הראיה שלו אינה אובייקטיבית בשלמות, אלא יש בה גם צדדים סובייקטיביים. האמת היא שכל זמן שהאדם אינו מבין את המציאות בשלמות, הרי שהדעה שלו היא עדיין נכללת ... עדיין את התמונה המלאה של המציאות בשלמות. וכל זמן שהאדם אינו מבין את הכל, הרי שהראייה שלו היא עדיין אינה מבחוץ פנימה ולכן היא אינה יכול להיחשב לאובייקטיבית באמת. הדרך להגיע לכך שהראיה של האדם את המציאות תהיה אובייקטיבית לגמרי, היא על ידי האמת. דהיינו, כאשר האדם מחפש תמיד את האמת בכל דבר. בסופו של דבר הוא מגיע לאמת המלאה של המציאות. ואז החשיבה שלו הופכת לאובייקטיבית באמת. ...

אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמה של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי שאם הם רואים ... ששאלה עמוקה יותר היא לא למה יש שולחן, אלא למה האדם רואה שולחן. בכך הוא מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל על שולחן, הוא למעשה לא רואה רק את השולחן עצמו. הסיבה שאדם יכול לזהות שולחן היא משום ... בו השאלה למה השולחן נמצא שם. אך עצם העובדה שהאדם יכול להעלות את השאלה למה דווקא שולחן ולא משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם על מה שאינו שולחן. ... שלו, ולכן הידיעה החלקית (הידיעה שמאפשרת לראות בו זמנית דברים נוספים) היא זו שנותנת משמעות למה שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה מאפשרת לו להבחין בין דבר לדבר אחר. במקרה כזה, הוא לא היה יכול להגדיר או לתת משמעות לשום דבר, ומכאן לא הייתה לו בכלל שום ... להבין שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא ... מסוגל גם לא לדעת מה זה שולחן לרגעים מסוימים. דווקא האי - ידיעה מאפשרת להבין ולהעניק משמעות למה שכן ידוע. למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה אי - אובייקטיביות? אליעד מסכם את הרעיון באומרו שעצם העובדה שהאדם שואל למה יש שולחן? מוכיחה שהוא לא חווה את השולחן בצורה אובייקטיבית מוחלטת. אם היה האדם חווה את השולחן באופן מוחלט, השאלה לא הייתה מתעוררת כלל, משום שלא היה מקום לחשוב על אפשרויות אחרות. השאלה מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי כל מה שאדם תופס הוא תמיד שילוב של סובייקטיביות ואובייקטיביות, ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים נוספים שהוא מסוגל לחשוב עליהם. מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחוויית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה קיים באמת? ...

... עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, חלום או מציאות, מציאות או חלום, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, להעלים את עצמך, לא לדעת שום דבר, לדעת שום דבר איך ההבנה שהכל סובייקטיבי משפיעה על תפיסת העצמי? אליעד כהן מסביר על המושגים מודעות עצמית, אובייקטיביות וסובייקטיביות, ועל ההבדל בין חלום ומציאות. אליעד מבהיר נקודה משמעותית: ההבנה שהכל סובייקטיבי לכאורה אמורה להוביל את ... לא לדעת שום דבר? אליעד כהן מציע גישה שונה. במקום שהאדם ינסה להבין שהכל סובייקטיבי, עליו להפסיק לראות דברים בצורה אובייקטיבית, כלומר, להטיל ספק בכל דבר ולהטיל ספק אפילו בתחושת האני עצמה. כאשר האדם מתבונן על כל דבר שהוא מחשיב כאובייקטיבי ושואל האם זה באמת נכון?, הוא מתחיל להטיל ספק במוחלטות של כל תפיסה או ידע. לדוגמה, אם האדם אומר אני קיים, עליו לשאול את עצמו האם באמת אני קיים? איך אני יודע שאני קיים? מי אני בכלל? מה זה האני הזה? ככל שהאדם מטיל ספק יותר ויותר באמיתות האובייקטיבית של עצמו ושל המציאות, כך הוא יפסיק לראות את עצמו ואת המציאות כדברים מחויבים ומוגדרים. התהליך הזה, אם הוא נעשה בצורה ... לגבי העצמי או לגבי המציאות, וזהו המצב האמיתי שאליו צריך האדם לשאוף, לפי אליעד. מהי מודעות עצמית אמיתית? מה ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? איך להעלים את תחושת האני? מהי משמעות הטלת ספק לפי אליעד כהן? האם המציאות היא חלום? מה זה לא לדעת שום ...

... ווכחנות, מהי מהותם של ויכוחים? ממה נובעים ויכוחים, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, האם התורה אמת? אמת ... הויכוח לא מתרחש. כאשר כל צד מכיר בכך שזוהי רק תפיסה יחסית, אין מקום לויכוח. מה קורה כאשר תפסים את האמת באופן מוחלט? כאשר אדם מצמיד את תפיסת העולם שלו לאובייקטיביות מלאה, אין סיבה שתהיה לו מחלוקת עם אף אחד. ... לרוב אינם נובעים ממחלוקות לגבי העובדות עצמם, אלא מהמקום שבו כל אחד מהם מתייחס למציאות בצורה שונה, ובכך הם חווים את אותה אמת באופנים שונים. מהו הקשר בין אובייקטיביות לאמת? כשהאדם מנסה להיות אובייקטיבי, הוא לא שופט את הדברים מתוך נקודת מבט אישית או רגשית. הוא פשוט מציג את העובדות כפי שהן, ללא עיוות או חיבור לרגשות. ברוב המקרים, כאשר אדם מצליח להשיג אובייקטיביות אמיתית, הוא מבין שאין צורך לוויכוחים - ... ספק בו. מהי הדרך לצמצם ויכוחים? הדרך להפחתת וויכוחים היא להבין שמרבית הויכוחים נובעים מכך שכל צד רואה את המציאות בצורה אחרת. ככל שנכנס לתוך המחלוקות בצורה אובייקטיבית יותר, והפנינו את המבט להכיר בכך שלכל אחד יש ... יותר, אך ברגע שכולם מבינים שזו רק תפיסת עולם אחת מתוך רבות, הוויכוחים פשוט יפסקו. מהי מהות הוויכוחים? מה גורם לוויכוחים? האם אמת מוחלטת קיימת? מהם היבטי האובייקטיביות והסובייקטיביות? האם כל הדעות שוות? האם ...

... עם חרדה, התמודדות עם פחד, הכל זה אמונה, מהי אובייקטיביות? מהי סובייקטיביות? פחד מפיטורים, להטיל ספק באמת, לראות גם את ההפך, להתמודד עם ... כולל המחשבות הכי בסיסיות, היא רק אמונה. מהי אובייקטיביות אמיתית לפי אליעד? אליעד מסביר שאובייקטיביות אמיתית היא מצב שבו אין לאדם אפשרות לחשוב אחרת. כשאדם מגיע למצב של תודעה טהורה ... וללא אמונות סובייקטיביות, הוא חווה מציאות אובייקטיבית לחלוטין. זה מצב שבו כל הספקות נעלמים, כי אין אפשרות לראות את ההפך של מה שאתה ... אמונה הטלת ספק באמונות איך להשתחרר מחרדה? מהי אובייקטיביות אמיתית? סובייקטיביות ואמונה איך לשנות אמונות שליליות? ...

... ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות לבין מה שהוא פרשנות אישית שלנו. נקודת המוצא היא השאלה מה יישאר במציאות אם נוציא ממנה את כל הפירושים. האם יש הבדל אמיתי בין עובדה לפירוש? ... פשוטה: אם מישהו אומר השולחן יפה, הרי שהמילה יפה היא בבירור פירוש, משום שהיא מתבססת על דעתו האישית של האדם ולא על משהו שניתן להוכיח בצורה אובייקטיבית . לעומת זאת, אם אותו אדם אומר יש כאן שולחן, לכאורה זו עובדה. אולם אליעד לוקח את הניתוח הזה צעד קדימה ומסביר שגם המשפט יש כאן שולחן יכול להיחשב כפירוש, משום שהוא מבוסס על החושים שלנו - החושים שיכולים להטעות. האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות? אליעד טוען שגם התחושה שיש כאן משהו מתבססת על תפיסה חושית שהיא עצמה יכולה להיות מוטעית. כלומר, אפילו האמירה יש כאן משהו, שהיא לכאורה הבסיסית ... לפירושים, כיוון שכל דבר יכול להיתפס כפירוש. הוא אומר שגם עצם ההסבר שלו עצמו הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט. הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה וכל אדם יכול לענות עליה בהתאם לרמת המודעות שלו. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש עובדות אובייקטיביות? איך להפסיק לפרש את המציאות? מה יישאר בלי פירושים? האם הכל במציאות הוא פירוש? ...

... אובייקטיביות. מהי מהותה של סובייקטיביות? אובייקטיביות = האמת המלאה מצד עצמה ושאינה תלויה בדבר כלשהו. סובייקטיביות = האמת החלקית, האמת שנכונה רק בעיני האדם אך לא בעיני המציאות. האדם רואה את הדברים דרך נקודת המבט ... המלאה מבחוץ, הרי שהחשיבה שלו אינה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית. כאשר לדוגמה האדם מעביר ביקורת על אדם אחר, עליו לזכור כי כל זמן שהוא אינו יודע בצורה מלאה מה בדיוק עובר במחשבתו של האדם שמולו, הרי שכל מה שהוא חושב ... עצמו היא יכולה להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. זא כל זמן שהאדם אינו מבין את עצמו בשלמות, דהיינו, אינו מודע לרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו, הרי שכל שיפוט עצמי של האדם כלפי עצמו, גם הוא רק סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. גם אם כל בני האדם חושבים את אותו הדבר, עדיין אין זה משקף את המציאות השלמה. כל זמן שהאדם הוא חלק מהמציאות, וכל זמן שהאדם אינו מבין בשלמות את המהות המלאה של המציאות ...