... מפורטות שמטרתן להמחיש כיצד אפשר להתחבר למצב של לא יודע באופן שמשחרר את האדם מהסבל שנובע מידיעות מוטעות או מהנחות יסוד מגבילות. מהיכן מגיע הרצון וכיצד הוא קשור לידיעה? כל רצון שאדם מרגיש קשור לידיעה מסוימת שיש לו. למשל, אדם ... לא הייתה נוצרת השוואה. כיצד הידיעה יוצרת סבל ומה היתרונות של חוסר ידיעה? הסיבה העיקרית לסבל היא ידיעה או ההנחה של האדם שמשהו מסוים צריך להיות בדרך מסוימת. אליעד מסביר שכאשר לאדם אין ידע שמשהו הוא עדיף או גרוע ... פני מחלה. ככל שמעמיקים בשאלות, האדם מגיע לתובנה שהוא אינו יודע באמת שום דבר, שכל הידיעות שלו מבוססות על הנחות שאינן מוחלטות. מצב זה נקרא לא יודע עמוק. מה ההבדל בין שני סוגי הלא יודע? אליעד מגדיר שני סוגים ... מידה שהוא לא יודע אם גרגיר אבק בחלל הוא בעל משמעות כלשהי. הוא מגיע לנקודה בה אין לו שום הנחה מובנית על עדיפות של מצב אחד על פני השני. הסוג השני הוא האידיאל שאליו מכוון אליעד, מכיוון שהוא משחרר את האדם מסבל שנוצר מהנחות יסוד ומאפשר לאדם להפסיק לסבול, גם כשהמציאות אינה תואמת את רצונותיו. איך אפשר להתחבר ללא יודע האמיתי ולשחרר את הסבל? ... ואמיתי יותר, האדם חווה את תחושת הלא יודע בעוצמה גוברת, ובסופו של דבר מגיע למצב בו אין לו שום הנחה אוטומטית לגבי שום דבר. מהי התוצאה של ההגעה ללא יודע עמוק? התוצאה החיובית של ההגעה ללא יודע עמוק היא ... כשיש התאמה בין הרצון למציאות, וגם לא לסבול מהרע, כשאין התאמה, פשוט כי הוא לא לוקח כמובן מאליו שום הנחת יסוד או ידיעה. איך ליישם בפועל את ההגעה ללא יודע? אליעד מציע שיטה מעשית וברורה: בכל מצב של סבל, שאל את עצמך למה אתה חושב שהמצב צריך להיות אחרת. בדוק את הנחות היסוד שלך - אולי הן לא נכונות. אל תפסיק את החקירה גם אם המוח עונה לך לא יודע. המשך לשאול: ... ללא יודע - הוא לא באמת יודע מדוע הוא רוצה להיות בריא ולא חולה, אלא פשוט יודע זאת מתוך הנחה מובנית. כמו כן, אם נשאל אדם איך אתה יודע שאתה חולה?, הוא יציין סימפטומים, אך אם נעמיק עוד ונשאל ... הללו מעידים על מחלה? וכן הלאה, בסופו של דבר ייתכן שהוא יגיע ללא יודע. כלומר, כל ידיעה מבוססת על הנחות קודמות, וכשאנו מתחילים להטיל ספק בהנחות הללו, אנו מגיעים לשורש הלא יודע. שני סוגים של לא יודע קיימים שני סוגים של לא יודע: הסוג הראשון: ...

... רוצה להגיע טוב יותר מהמצב הנוכחי? מה גורם לי לחשוב שהתוצאה עדיפה על התהליך עצמו? באמצעות שאלות אלו מתערערות הנחות היסוד הבסיסיות של האדם על מה חשוב בחיים ומהם הדברים שבאמת ראויים למאמץ ולזמן. כיצד חוסר יעילות תורם למודעות עצמית? ... היתרונות בכך הם: שחרור מלחץ תמידי מי שמתרגל חוסר יעילות, משתחרר מהלחץ התמידי שדורש יעילות מקסימלית כל הזמן. חקירת הנחות יסוד אדם מתחיל להטיל ספק בהנחה שהיעד חשוב יותר מהדרך. חוויית התהליך עצמו במקום להתרכז רק בתוצאה הסופית, האדם מתחיל ליהנות ולמצוא משמעות גם בתהליך ... תמידית קדימה. אך כאשר הוא בוחר במודע לפעול בדרך לא יעילה, הוא משחרר את עצמו מהלחץ הזה, ומאתגר את ההנחה הבסיסית שאומרת שהוא חייב להיות כמה שיותר יעיל. 2. דיאלוג עם המוח כאשר אתה עושה דברים בצורה לא יעילה, ... בחזרה: למה באמת אני צריך למהר? מי קבע שמה שיגיע אחר כך טוב יותר מהמצב הנוכחי?. 3. התמודדות עם ההנחות היסודיות הנטייה לפעול ביעילות היא תוצאה של אמונה עמוקה שהתוצאה עדיפה על הדרך. אך האם זה באמת כך? מי אמר ... הזה אינו בא ללמד אותך להיות פחות יעיל מתוך טיפשות או חוסר הבנה, אלא מתוך רצון מודע לערער על ההנחות היסודיות שלנו לגבי מה שצריך לעשות. זהו כלי לפיתוח מחשבתי שיכול לעזור לך לראות את הדברים מזוויות חדשות, ולהפחית את ...

... להבנה הזו, הוא בעצם משחרר אותו מהכבלים הרגשיים שלו. איך גישה כזו משנה את חוויית הטיפול? רוב המטפלים עובדים מהנחת יסוד שהמטופל באמת בבעיה, ולכן הם מרחמים עליו ורוצים להציל אותו. אך גישה זו שגויה, כי היא רק מחזקת את ...

... לדוגמה, אין בעיה לקרוא בספר תהילים לצורך קריאה כשלעצמה, אך ברגע שחושבים שזה עצמו יסלק בעיה בעולם האמיתי, נוצרת הנחת יסוד בלתי הגיונית המובילה לפחדים אחרים. הטענה היא שצריך להבדיל בין עשיית פעולה כטקס ללא משמעות אמיתית, לבין הכנסת אמונה ...

... במהירות? כאשר לאדם יש בעיה או מחשבה שמטרידה אותו, הדרך להתמודד עם הבעיה היא להבין קודם כל על אילו הנחות יסוד היא מבוססת. לדוגמה, אם מישהו סובל מהמחשבה: אם אהיה לבד יהיה לי רע, ישנן שתי הנחות יסוד בסיסיות: יכול להיות שאהיה לבד ולהיות לבד זה רע. אחרי שמזהים את ההנחות הללו, הצעד הבא הוא לבדוק איזו מהן קלה יותר להטלת ספק. בדרך כלל, ככל שההנחה נראית פחות ודאית ויותר חלשה, כך קל יותר לשכנע את עצמנו שהיא לא נכונה. אליעד כהן מסביר שכאשר אתה רוצה לקבל תועלת או הקלה מהירה בבעיה שמציקה לך, כדאי להתחיל להטיל ספק בהנחה שאתה פחות בטוח בה. כמו בדוגמת המשקולות: אם יש שתי משקולות, אחת קלה והשנייה כבדה, ואתה רוצה תוצאה מהירה, תתחיל מהמשקולת הקלה כי שם ההצלחה בטוחה יותר ומהירה יותר. מתי כדאי להטיל ספק דווקא בהנחה הכי קשה? אליעד מדגיש שאמנם הכי קל להטיל ספק במה שאתה פחות בטוח בו, אבל לפעמים דווקא הנחות היסוד שאתה הכי בטוח בהן הן אלה שבאמת יוצרות את הבעיה. אם אדם יטיל ספק רק בדברים הקלים, הוא לא תמיד יצליח לפתור את הבעיה הגדולה יותר, כי לפעמים הנחות היסוד החזקות הן המקור האמיתי לבעיה. לדוגמה, אם אדם חושב שאשתו בוגדת בו ושהיא גם רוצה לרצוח אותו, הוא כנראה בטוח יותר בכך שהיא בוגדת בו, ופחות בטוח בכך שהיא מתכננת לרצוח אותו. לכאורה, קל יותר להטיל ספק בהנחה השנייה (רצח), כי היא נראית פחות סבירה לו. אבל יכול להיות שההנחה הבעייתית באמת היא דווקא הראשונה (בגידה), שהיא כבדה יותר. לכן, לפעמים נכון להתחיל דווקא בהנחה הקשה יותר, אף שזה דורש יותר מאמץ, כי שם נמצאת הבעיה המרכזית. כיצד מחליטים איזו הנחה הכי נכונה להטיל בה ספק? כאשר מדובר בבעיה שלך עם עצמך, אתה צריך לשאול מה המטרה שלך: האם אתה רוצה פתרון מהיר או פתרון יסודי? לפתרון מהיר תתחיל מהקל, לפתרון יסודי תתחיל מההנחה החזקה ביותר, שהיא השורש של הבעיה. לעומת זאת, כשאתה רוצה לשנות את דעתו של מישהו אחר, השיקול הוא אחר. ... אלא מה לדעתך יהיה קל לך יותר לשכנע אותו שהוא טועה. זה תלוי בכמה גורמים: כמה האדם השני חושב שההנחה שלו נכונה. כמה אתה עצמך חושב שההנחה הזאת נכונה או שגויה. כמה לדעתך יהיה קל לשכנע אותו שהוא טועה בהנחה הזו, בהתחשב בשיקולים הללו. האם תמיד יותר קל לשכנע במה שהכי פחות בטוחים? אליעד מסביר שזה לא תמיד המצב. ... במה להתחיל כשמשכנעים מישהו אחר, צריך לעשות חישוב של סיכוי וסיכון: כמה אני חושב שיהיה לי קל לשכנע אותו בהנחה מסוימת? מה התשואה שאקבל מכך שאשכנע אותו? האם זה ישפיע עליו לטווח קצר או ארוך? מה הסיכונים הכרוכים בכך? ... ליצור בעיות גדולות יותר בעתיד? החישוב הזה מאפשר לקבל החלטה יעילה ונכונה יותר לגבי השאלה במה להתחיל לשכנע ואיזו הנחת יסוד לשלול קודם. למה לא תמיד צריך להתחיל מההנחה החלשה? יכול להיות שאדם בטוח מאוד בהנחה מסוימת אבל רק משום שלא בדק אותה לעומק. אם הוא יתחיל לבדוק אותה באמת, ייתכן שימצא פרצה בקלות שתפיל ... הרבה יותר מורכב וקשה ממה שחשבת. לסיכום, לפי אליעד כהן, הטלת ספק נכונה ושכנוע יעיל דורשים הבנה עמוקה של ההנחות שעליהן מבוססת הבעיה, בחירת אסטרטגיה המתאימה למטרה (פתרון מהיר או יסודי), וחישוב מדויק של סיכוי, סיכון ותועלת לטווח ארוך ... הדבר הנכון להתחיל בו, ולעיתים דווקא האתגר הגדול ביותר הוא המפתח לפתרון אמיתי. איך להטיל ספק בצורה נכונה? באיזו הנחה להתחיל לשכנע? איך לשנות דעה של מישהו? אסטרטגיות שכנוע טיפוליות מה יותר קל לשכנע? מה קשה יותר לשכנע? איך ...

... את האמת, גם אם מגיעים להסכמה זמנית, היא לא תהיה יציבה. הדרך להגיע להסכמה אמיתית היא לבדוק תחילה את ההנחות הבסיסיות שעליהן מבוסס הדיון. הוא נותן דוגמה פוליטית: במקום להתווכח אם ראש ממשלה הוא טוב או לא, עדיף לבדוק ... לפחות להבין למה אין הסכמה. איך ניתן לדעת בוודאות מה נכון? אליעד מסביר שכל מסקנה או החלטה מבוססת על הנחות יסוד שטרם נבדקו במלואן. גם כשאדם מגיע למסקנה שנראית לו ודאית, תמיד אפשר לערער על הדרך שבה הוא הגיע אליה. ... את האמת? איך מגיעים לאחדות ההפכים? האם אפשר להגיע לשלמות בחיים? מה זה יש ומה זה אין? איך בודקים הנחות יסוד בדיונים? סיפורי מעשיות, שבעת הקבצנים, אילן שנמצא בשום מקום, ניהול דיונים, איך לנתח דברים? ללכת למקור, להסכים על הנוסחה, ...

... חיובית? איך למצוא את ההיפוך החיובי בכל בעיה? למה חשוב לשאול איך למצוא את הטוב שיש בכל דבר? יש הנחת יסוד שלפיה אלוהים ברא את העולם, ואלוהים הוא טוב ועושה רק טוב. לעיתים, בני האדם אינם מבינים את הטוב שבדברים ...

... הרצון ללמוד מטעויות נובע מהעובדה הפשוטה שאנשים אינם שמחים כשהם טועים ואינם רוצים שהטעות תקרה שוב. מתוך כך עולה ההנחה שאם אדם לא רוצה לחוות שוב את הטעות, כדאי לו להשקיע זמן, אנרגיה ומשאבים כדי ללמוד ממנה ולהימנע מלחזור ... גם עלות כספית ממשית. אליעד מציין שחקירת הטעות לעומק דורשת ניתוח מלא של מה שקרה: הבנת החשיבה שהובילה לטעות, ההנחות השגויות, והדרכים האפשריות למנוע את הטעות בעתיד. כל אלה דורשים השקעה משמעותית של משאבים. למה לפעמים עדיף לא ללמוד ... אנשים עושים טעויות, הם לרוב מרגישים תסכול או אכזבה, כי באופן טבעי אף אחד לא נהנה לטעות. מכאן מגיעה ההנחה המקובלת שכדאי ללמוד מטעויות, במטרה להימנע מלחזור עליהן בעתיד. אולם אליעד כהן מעלה נקודה חשובה ופחות מוכרת - לא ... היא שהוא צריך לנתח לעומק את כל הפרטים סביב הטעות - להבין מה הייתה החשיבה שהובילה אליה, מה היו הנחות היסוד המוטעות, ואיך אפשר למנוע את הטעות בעתיד. אליעד נותן דוגמה פשוטה וברורה לכך: אדם שנוסע בכביש ועושה תאונה. כדי ... למידה מטעויות? כדי ללמוד מטעות, יש צורך לנתח את הסיבה להתרחשותה. יש לבדוק מה הייתה החשיבה לפני הטעות, אילו הנחות יסוד היו מוטעות, ומה ניתן לעשות כדי למנוע את הישנות המקרה. תהליך זה מצריך משאבים - זמן, אנרגיה ולעיתים אף ...

... כלשהו? למשל, אם אדם אומר אני רוצה בחורה, הוא מניח שיש לו רצון כזה מלכתחילה. אבל, אומר אליעד, עצם ההנחה אני רוצה כבר כוללת בתוכה הנחה מוקדמת. כלומר, להגיד אני רוצה משהו זה בעצמו סוג של הנחת יסוד שצריך לבדוק אותה. השאלה הנשאלת היא: האם בכלל באמת רוצים משהו, או שזו רק הנחה ראשונית? האם ייתכן שבעצם לא רוצים כלום? אליעד כהן מביא דוגמה על אדם שאומר רע לי בחיים. כששואלים אותו ...

... להיות קיים? אליעד מסביר שהשאלה האם אלוהים ברא את העולם היא מורכבת, כי היא מחייבת הבנה עמוקה של כל ההנחות הקודמות. כל שלב חייב להיבדק בצורה מסודרת, תוך חקירה לוגית יסודית. לסיכום: מה הדרך הנכונה לחקור האם יש אלוהים ... כמו תורה, תנך, ניסים וכדומה. נרצה להתחיל בשאלה המתודולוגית: איך בכלל ניגשים לבדיקת השאלה האם אלוהים ברא את העולם, בהנחה שאיננו מסתמכים על עדויות חיצוניות אלא רק על ההיגיון שלנו? מדוע חשוב לשאול איך ניתן לדעת, ולא רק לשאול ... לפני שבן אדם ניגש לענות על השאלה האם אלוהים ברא את העולם?, כדאי לעשות סדר: עלינו לפענח בשלבים את ההנחות הבסיסיות שמאחורי הטענה הזו. לדוגמה, הטענה אלוהים ברא את העולם מניחה שיש עולם, וששהעולם לא היה קיים כל הזמן, ... בעינינו תמיד היה משהו בסיסי ואנחנו לא מדמיינים שאין מקום ואין זמן? מכאן אנו מגיעים לחקירה אודות אלוהים. האם ההנחה שיש אלוהים קשורה בהכרח לכך שהעולם התחיל? או שאולי גם אם העולם קיים מאז ומעולם, עדיין יכולה להיות ישות ... דבר אחד? כל זה מלמד אותנו שהמשפט אלוהים ברא את העולם הוא משפט מורכב, שמושתת על שורה ארוכה של הנחות יסוד ושאלות לוגיות. אין טעם למהר לענות כן או לא בלי לבחון את כל השלבים. חקירה אמיתית דורשת שנעבור שלב ... אכן סביר או הגיוני או נכון לומר שאלוהים ברא את העולם. צריך גם לזכור שכל החקירה הזו מבוססת על הנחת יסוד שההיגיון שלנו נכון. אם מישהו פוסל את תקפות ההיגיון, אז אי אפשר להוכיח דבר, כי כל ההוכחות מושתתות על ... יסודיות בנוגע לתפיסת המציאות, למהות הזמן והמקום, למהות האפשרות והחומר, ולבסוף גם למהות התודעה שלנו, ואיך כל אלו משתלבים בהנחה על קיומו של אלוהים. בסיום, כדאי לזכור שאפשר להמשיך לחקור ולשאול גם שאלות על המערכת המוסרית והדתית, על השאלה ...