9:25אושר - מנסה אך לא יוצא - מה לעשות?
למה אדם רוצה להיות מאושר ולא מצליח?
השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא: איך ייתכן שאדם טוען שהוא רוצה מאוד להיות מאושר, משקיע בכך מאמצים רבים כמו קריאת ספרים, השתתפות בסדנאות וחשיבה חיובית, ובכל זאת אינו מצליח להגיע לאושר? אליעד מסביר בצורה חד משמעית ופשוטה: הסיבה שהאדם לא מאושר, למרות הרצון לכאורה, היא שבמציאות האדם אינו באמת רוצה להיות מאושר.
מה הקשר בין כעס לאושר?
כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מביא דוגמה מעולם היומיום: נניח שאדם הולך לעבודה או ברחוב, ומישהו מעצבן אותו או מכעיס אותו. בדרך כלל, האדם מיד כועס. אך נניח שבמקרה מסוים האדם הצליח שלא לכעוס, השאלה שצריך לשאול היא - האם הוא שמח באותה המידה שהכעיסו אותו, כפי שהיה שמח אילו העניקו לו מתנה או עשו עבורו משהו טוב? התשובה היא לא. גם אם האדם לא כועס, הוא עדיין לא שמח כפי שהיה שמח כשקיבל דבר טוב. לכן, אדם זה, על אף שלא הגיב בכעס, עדיין חווה חוסר שביעות רצון, כי אם היה באמת רוצה להיות מאושר, הכעס לא היה אופציה מבחינתו.
איך דוגמת החולה הסופני מסבירה את הרצון לאושר?
אליעד נותן דוגמה נוספת כדי להבהיר את מידת הרצון הנדרש להגיע לאושר: אדם שחולה במחלה סופנית, שהחיים שלו תלויים במציאת תרופה, יהיה ממוקד לחלוטין במטרה אחת - למצוא את התרופה למחלה שלו. הוא יעזוב הכל - עבודה, משפחה, תחביבים - כי שום דבר אחר לא יהיה חשוב לו יותר מאשר להבריא. אם האדם יחפש את התרופה, אך פתאום מישהו מציק לו והוא שם לב לכך - זה סימן שהבעיה שלו לא מספיק רצינית עבורו, כי אם הייתה מספיק רצינית, שום דבר אחר לא היה מסיח את דעתו.
בהמשך אליעד נותן דוגמה דומה: אם כואבת לך הרגל ואתה מקבל מכה חזקה מאוד ביד, הכאב ביד ישכיח ממך את הכאב ברגל. אך אם עדיין אתה מרגיש את הכאב ברגל - סימן שהכאב ביד אינו חזק מספיק. כך בדיוק עם הרצון לאושר: אם הרצון לאושר היה חזק מספיק, שום דבר אחר בעולם לא היה מסיט את תשומת הלב שלך.
האם האדם צריך לוותר על הכל כדי להיות מאושר?
אליעד מסביר שאין הכרח לוותר על הכל, אבל הוא מדגיש שחשוב לא לשקר לעצמך. אם אדם אומר שהוא רוצה להיות מאושר באמת, זה אומר שהאושר צריך להיות הדבר החשוב ביותר בחיים שלו, אפילו יותר מהחיים עצמם, כי חיים ללא אושר אינם שווים דבר. אם האדם מתעסק בשאלות כמו "האם מותר לי להתעסק בדברים אחרים בדרך לאושר?" זה סימן שהוא לא באמת רוצה להיות מאושר. הוא משווה את זה שוב לחולה הסופני שלא ישאל שאלות כמו "האם מותר לי לעשות משהו אחר בזמן שאני מחפש את התרופה?" - הוא פשוט יחפש את התרופה כי אין משהו חשוב יותר מהבריאות שלו.
מה מוכיח שאתה לא באמת רוצה להיות מאושר?
הוכחה ברורה לכך שאינך רוצה באמת להיות מאושר היא שקיימים דברים נוספים בחייך שחשובים לך לא פחות מהאושר. אדם שבאמת רוצה להיות מאושר לא יכול להרשות לעצמו להתעניין או להתעסק בדברים אחרים באופן משמעותי, כי אם הרצון שלו אמיתי ומוחלט, הוא היה מתמקד רק באושר. כשלאדם ממש טוב בחיים, גם אם מישהו ינסה לפגוע בו, הוא לא ירגיש בכך ולא יהיה אכפת לו. באותה מידה, אדם שמאוד רע לו, גם אם יעשו עבורו דברים טובים או רעים, הוא יהיה אדיש להם, כי כל תשומת הלב שלו מרוכזת במצוקה שלו.
כיצד אדם יכול לדעת אם הרצון שלו לאושר הוא אמיתי?
אליעד מסכם שהאדם יכול לבחון את עצמו בקלות: אם האדם עדיין חושב שאושר יגיע אליו כתוצאה מדברים ספציפיים, או שהוא עסוק בדברים אחרים ומסיח את דעתו, סימן שהוא לא באמת רוצה להיות מאושר בצורה אמיתית ושלמה. כמו אדם רעב שלא יתעסק בדברים אחרים אלא ילך לאכול, כך אדם שרוצה להיות מאושר, אם הרצון שלו אמיתי, לא יתעסק בשום דבר אחר מלבד האושר.
אליעד מדגיש ומסכם שהכל תלוי במידת האמת. כאשר אדם ירצה באמת להיות מאושר - מיד יהיה מאושר. אין מכשול אמיתי בפני הרצון, אלא רק בפני הרצון החלש והלא מוחלט.
השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא: איך ייתכן שאדם טוען שהוא רוצה מאוד להיות מאושר, משקיע בכך מאמצים רבים כמו קריאת ספרים, השתתפות בסדנאות וחשיבה חיובית, ובכל זאת אינו מצליח להגיע לאושר? אליעד מסביר בצורה חד משמעית ופשוטה: הסיבה שהאדם לא מאושר, למרות הרצון לכאורה, היא שבמציאות האדם אינו באמת רוצה להיות מאושר.
מה הקשר בין כעס לאושר?
כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מביא דוגמה מעולם היומיום: נניח שאדם הולך לעבודה או ברחוב, ומישהו מעצבן אותו או מכעיס אותו. בדרך כלל, האדם מיד כועס. אך נניח שבמקרה מסוים האדם הצליח שלא לכעוס, השאלה שצריך לשאול היא - האם הוא שמח באותה המידה שהכעיסו אותו, כפי שהיה שמח אילו העניקו לו מתנה או עשו עבורו משהו טוב? התשובה היא לא. גם אם האדם לא כועס, הוא עדיין לא שמח כפי שהיה שמח כשקיבל דבר טוב. לכן, אדם זה, על אף שלא הגיב בכעס, עדיין חווה חוסר שביעות רצון, כי אם היה באמת רוצה להיות מאושר, הכעס לא היה אופציה מבחינתו.
איך דוגמת החולה הסופני מסבירה את הרצון לאושר?
אליעד נותן דוגמה נוספת כדי להבהיר את מידת הרצון הנדרש להגיע לאושר: אדם שחולה במחלה סופנית, שהחיים שלו תלויים במציאת תרופה, יהיה ממוקד לחלוטין במטרה אחת - למצוא את התרופה למחלה שלו. הוא יעזוב הכל - עבודה, משפחה, תחביבים - כי שום דבר אחר לא יהיה חשוב לו יותר מאשר להבריא. אם האדם יחפש את התרופה, אך פתאום מישהו מציק לו והוא שם לב לכך - זה סימן שהבעיה שלו לא מספיק רצינית עבורו, כי אם הייתה מספיק רצינית, שום דבר אחר לא היה מסיח את דעתו.
בהמשך אליעד נותן דוגמה דומה: אם כואבת לך הרגל ואתה מקבל מכה חזקה מאוד ביד, הכאב ביד ישכיח ממך את הכאב ברגל. אך אם עדיין אתה מרגיש את הכאב ברגל - סימן שהכאב ביד אינו חזק מספיק. כך בדיוק עם הרצון לאושר: אם הרצון לאושר היה חזק מספיק, שום דבר אחר בעולם לא היה מסיט את תשומת הלב שלך.
האם האדם צריך לוותר על הכל כדי להיות מאושר?
אליעד מסביר שאין הכרח לוותר על הכל, אבל הוא מדגיש שחשוב לא לשקר לעצמך. אם אדם אומר שהוא רוצה להיות מאושר באמת, זה אומר שהאושר צריך להיות הדבר החשוב ביותר בחיים שלו, אפילו יותר מהחיים עצמם, כי חיים ללא אושר אינם שווים דבר. אם האדם מתעסק בשאלות כמו "האם מותר לי להתעסק בדברים אחרים בדרך לאושר?" זה סימן שהוא לא באמת רוצה להיות מאושר. הוא משווה את זה שוב לחולה הסופני שלא ישאל שאלות כמו "האם מותר לי לעשות משהו אחר בזמן שאני מחפש את התרופה?" - הוא פשוט יחפש את התרופה כי אין משהו חשוב יותר מהבריאות שלו.
מה מוכיח שאתה לא באמת רוצה להיות מאושר?
הוכחה ברורה לכך שאינך רוצה באמת להיות מאושר היא שקיימים דברים נוספים בחייך שחשובים לך לא פחות מהאושר. אדם שבאמת רוצה להיות מאושר לא יכול להרשות לעצמו להתעניין או להתעסק בדברים אחרים באופן משמעותי, כי אם הרצון שלו אמיתי ומוחלט, הוא היה מתמקד רק באושר. כשלאדם ממש טוב בחיים, גם אם מישהו ינסה לפגוע בו, הוא לא ירגיש בכך ולא יהיה אכפת לו. באותה מידה, אדם שמאוד רע לו, גם אם יעשו עבורו דברים טובים או רעים, הוא יהיה אדיש להם, כי כל תשומת הלב שלו מרוכזת במצוקה שלו.
כיצד אדם יכול לדעת אם הרצון שלו לאושר הוא אמיתי?
אליעד מסכם שהאדם יכול לבחון את עצמו בקלות: אם האדם עדיין חושב שאושר יגיע אליו כתוצאה מדברים ספציפיים, או שהוא עסוק בדברים אחרים ומסיח את דעתו, סימן שהוא לא באמת רוצה להיות מאושר בצורה אמיתית ושלמה. כמו אדם רעב שלא יתעסק בדברים אחרים אלא ילך לאכול, כך אדם שרוצה להיות מאושר, אם הרצון שלו אמיתי, לא יתעסק בשום דבר אחר מלבד האושר.
אליעד מדגיש ומסכם שהכל תלוי במידת האמת. כאשר אדם ירצה באמת להיות מאושר - מיד יהיה מאושר. אין מכשול אמיתי בפני הרצון, אלא רק בפני הרצון החלש והלא מוחלט.
- למה אני לא מצליח להיות מאושר?
- מה לעשות כדי להיות מאושר?
- איך להגיע לאושר אמיתי?
- כיצד להתמודד עם כעס בדרך לאושר?
- איך לדעת אם הרצון שלי לאושר הוא אמיתי?
הפעם אענה על שאלה בנושא האושר, אדם שואל, אני מנסה להיות מאושר, ולא מצליח, אני הולך לסדנאות, חושב חיובי, קורא ספרים, ועושה הכל להיות מאושר וזה לא זה, אני עדיין לא מאושר, מה עושים?
התשובה היא חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים, האדם לא באמת רוצה להיות מאושר.
לדוגמה, מישהו הכעיס את האדם בעבודה או ברחוב, לרוב האדם יכעס, אבל נניח שהפעם לא כעס, אך האם האדם מרוצה באותה המידה, שלא היו מכעיסים אותו כאילו עשו לו משהו טוב? לא, הוא לא היה מרוצה באותה המידה.
ובואו נאמר שהאדם כן היה כועס, האם עכשיו כשהאדם כעס, הוא כן מאושר שעשה מה שהרגיש לו? לא, עדיין לכעוס זה לא נקרא להיות מאושר.
האדם שרוצה להיות באמת מאושר, גם לא ירצה לכעוס.
זה כמו אדם חולה סופני, הוא מחפש תרופה למחלה, הוא מרוכז לחלוטין למצוא את הפתרון, הוא יעזוב את הבית, את העבודה, ואין אף לא אחד שיעמוד בדרכו.
אם הרצון של האדם היה כל כך חזק להיות מאושר היה עושה הכל.
זה כמו לאדם שיש לו בעיה רצינית, נאמר שכואבת לו היד מאד, ועכשיו נותנים לו מכה ברגל והוא מרגיש את המכה ברגל, סימן שהיד לא ממש כואבת.
ואדם שואל, רגע, אז אני לא יעשה שום דבר אחר מלבד לחפש את האושר?
אם הכי חשוב לו לאדם למצוא את האושר, שהאושר הוא יותר חשוב מהחיים, ובלי אושר אין שום סיבה לחיות, וזאת כיוון שעל האדם להבין שהחיים הם חשובים, אך למה לחיות ללא אושר, מה הסיבה?
ואם באמת האושר היה חשוב לו לאדם, כל שאר הדברים היו נעלמים.
כמו אדם שמאושר כל כך בחיים, גם אם יעשו לו משהו רע, לא יהיה אכפת לו ולא ישים לב לדבר, כמו כן אדם שרע לו ובדיכאון, שום דבר טוב שיעשו עבורו לא ייטיב עימו.
ואם אכן אתה רוצה כל כך להיות מאושר, אז שלא יהיה מקום לשום דבר אחר, 100% תרצה להיות מאושר. ואם לא, זה גם טוב, אבל אל תשקר שאתה רוצה להיות מאושר.
ומי שלא מצליח, אין לו מספיק רצון, ומי שאמיתי, והכל קשור למילה אמת, אין שום דבר שיעמוד בפני הרצון להיות מאושר, כי אין דבר העומד בפני הרצון.
ושיהיה לכולם יום מאושר באמת.
התשובה היא חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים, האדם לא באמת רוצה להיות מאושר.
לדוגמה, מישהו הכעיס את האדם בעבודה או ברחוב, לרוב האדם יכעס, אבל נניח שהפעם לא כעס, אך האם האדם מרוצה באותה המידה, שלא היו מכעיסים אותו כאילו עשו לו משהו טוב? לא, הוא לא היה מרוצה באותה המידה.
ובואו נאמר שהאדם כן היה כועס, האם עכשיו כשהאדם כעס, הוא כן מאושר שעשה מה שהרגיש לו? לא, עדיין לכעוס זה לא נקרא להיות מאושר.
האדם שרוצה להיות באמת מאושר, גם לא ירצה לכעוס.
זה כמו אדם חולה סופני, הוא מחפש תרופה למחלה, הוא מרוכז לחלוטין למצוא את הפתרון, הוא יעזוב את הבית, את העבודה, ואין אף לא אחד שיעמוד בדרכו.
אם הרצון של האדם היה כל כך חזק להיות מאושר היה עושה הכל.
זה כמו לאדם שיש לו בעיה רצינית, נאמר שכואבת לו היד מאד, ועכשיו נותנים לו מכה ברגל והוא מרגיש את המכה ברגל, סימן שהיד לא ממש כואבת.
ואדם שואל, רגע, אז אני לא יעשה שום דבר אחר מלבד לחפש את האושר?
אם הכי חשוב לו לאדם למצוא את האושר, שהאושר הוא יותר חשוב מהחיים, ובלי אושר אין שום סיבה לחיות, וזאת כיוון שעל האדם להבין שהחיים הם חשובים, אך למה לחיות ללא אושר, מה הסיבה?
ואם באמת האושר היה חשוב לו לאדם, כל שאר הדברים היו נעלמים.
כמו אדם שמאושר כל כך בחיים, גם אם יעשו לו משהו רע, לא יהיה אכפת לו ולא ישים לב לדבר, כמו כן אדם שרע לו ובדיכאון, שום דבר טוב שיעשו עבורו לא ייטיב עימו.
ואם אכן אתה רוצה כל כך להיות מאושר, אז שלא יהיה מקום לשום דבר אחר, 100% תרצה להיות מאושר. ואם לא, זה גם טוב, אבל אל תשקר שאתה רוצה להיות מאושר.
ומי שלא מצליח, אין לו מספיק רצון, ומי שאמיתי, והכל קשור למילה אמת, אין שום דבר שיעמוד בפני הרצון להיות מאושר, כי אין דבר העומד בפני הרצון.
ושיהיה לכולם יום מאושר באמת.