איך מוציאים את הרצון כי כולם מלכלכים על האופי שלי ומלגלגים עליו וזה די מעליב שאנשים ככה בדיוק מישהו אחד בא ופוגע ועושה את זה בכוונה

@מיה:

הסיבה לצרות זה בגלל שיש לאדם מזוזות כשרות בבית ובגלל שהוא שומע לשליחי הסרטן שהם הרעבנים.

אני מתחייב לכל מי שיש לו צרות כלשהם בחיים שלו, שאם הוא יכפור לגמרי באלוהים, וכמובן בתורת היהודים, ויוציא את כל עבודת האלילים מביתו, ובכלל זה את המזוזות מביתו, ויצליח לעקור מעצמו את האמונה הטמאה באלוהים היהודי ובתורת היהודים, מובטח לו שיראה נפלאות בחייו עלי אדמות.

רציתי לשאול לגבי ענין המזוזה. שאנשים נוהגים להניח מזוזה בפתח הבית. האם צריך לתלות מזוזה בפתח הבית או החדר?. כל צרה שבאה על האדם. הרבנים אומרים לבדוק את המזוזה אם היא פסולה. השאלה שלי. האם הסיבה לצרות זה בגלל שהמזוזת פסולות?

@יוסף:

לגבי מה תחשוב עוד דקה. נניח שלא אתה בוחר את המחשבות שלך. אז מי בוחר אותן? נניח אלוהים. האם אלוהים יודע מה הוא יחשוב בעוד דקה? תשובה: הוא לא שונה ממך במאומה!

+ מכך שאינך יודע מה תחשוב בעוד דקה, לא מוכח שאינך בוחר את מחשבותיך!

גם הכוח שמניע את הייקום, גם הוא נפרד מהנפרדות עצמה.

קיום האני הנפרד, אפשרי רק כאשר יש תודעת / מחשבת / רגש של אני נפרד.

לגבי איך להגיע לחווית האחדות, לא מדובר על אומץ, אלא על אמת.

ראה גם:

* אחדות - מהי חווית האחדות - האם חווית אותה?.

אכן, "אני" הנני ישות נפרדת כל עוד יש לי הזדהת עם המחשבות שצצות בגוף / דעת (אני קורא לזה הבובה האלוהית). מחשבות אינם כאמור בשליטתנו ואת זה קל לבדוק, "אתה" לא יכול לדעת מה תשאל עוד דקה.. אתה גם לא יודע מה יקרה עוד דקה.. תנסה לבדוק האם יתכן מצב שבו אנו מאבדים את תחושת הישות הנפרדת ועדיין המחשבות ממשיכות כרגיל. שים לב, למחשבות אין כוח, אלא רק הכוח שהדעת נותנת להם. מה שמניע את היקום לא זקוק ל"אני נפרד" כדי להתקיים, רק במצב של חוסר הזדהות עם מה שקורה, כלומר, קבלה מוחלטת של מה שמופיע והבנה עמוקה שמה שמופיע הוא בדיוק זה. רק במצב הזה "אתה" יכול לשתחרר מהטוב והרע ומכל האמונות. מצב זה, אינו אמונה אלא רק חוויה שאין לשכל מה לומר עליה ואין אפשרות לתאר אותה, הוויתור האמיתי על אמונות קורה רק למי שאמיץ מספיק "לאבד את דעתו". ואז רואים שלעולם לא הייתה לנו ישות נפרדת. שזאת התנייה של הדעת, שהדעת פרשה את המציאות בצורה לא נכונה.

רק רגע של חסד מאפשר להשתחרר באמת ולראות שלא היה "אף אחד" שישתחרר מהתחלה...

@יוסף:

אתה לא קיים ללא מחשבה. כי קיומך הוא המחשבה שלך את עצמך. ללא תודעת "אני" אינך קיים כישות נפרדת.

לשאלתך, השאלות שלך נכונות. וחפש באתר את הנושא של הבחירה החופשית. + בסוף התהליך תגלה, שאתה יוצר את המחשבות שלך...

לפי דעתך, האופי קשור למחשבה ולכן שינוי המחשבה ישנה את האופי. אבל נשאלת השאלה, מדוע שמישהו ירצה לשנות את אופיו? מדוע מישהו ירצה לשנות את מחשבותיו? האם המחשבות הם בשליטתנו? או שהמחשבות פשוט מופיעות בצורה אקראית ואנחנו זה משהו שהוא מעבר למחשבות?

הכל מתחיל מההנחה שאנחנו הננו המחשבות שלנו, ניתן בקלות לבדוק שזה לא כך, למשל, כי גם במצבים שאין לנו מחשבות, אנחנו עדיין קיימים. המחשבה היא כמו ענן שבא והולך בשדה המודעות. למחשבה יש חשיבות רק כשאנו מלמדים אחרים בידע שהם זקוקים לו באמת, אבל עבור עצמנו, המחשבות לא תורמות דבר. מה שתורם לנו זה דבר אחר שנקרא אינטואיציה, אינסטינקט, תחושה פנימית, ולהגיע לשם זה כבר סיפור אחר.