תכונת הנצחנות (מלשון ניצחון), היא התכונה שגורמת לאדם לרצות לנצח, להיות צודק, להיות הכי חכם ולומר את המילה האחרונה. וכאן במאמר, נדבר על הרצון של האדם להיות צודק, בהקשר של ויכוחים.

תכונת הנצחנות היא טובה. אם האדם לא היה רוצה לנצח את חברו ולהיות צודק, הרי שהוא היה מתפתה להאמין לכל מיני אמונות כזב, בלי לבדוק את האמינות שלהן. כאשר באים לשכנע את האדם באיזה עניין, הרי שבעצם מנסים לגרום לו לשנות את דעתו הנוכחית. והרצון להיות צודק, הוא זה שגורם לאדם לבדוק, האם מה שאומרים לו, הוא נכון או לא.

מצד שני, לפעמים תכונת הנצחנות לא מאפשרת לאדם לראות את האמת. וגם אם האדם עושה טעות כלשהי, אם הרצון שלו להיות צודק, הוא הרצון החזק ביותר שיש לו, הרי שקשה מאוד לגרום לו להבין שהוא טועה. כי תכונת הנצחנות לא סובלת את האמת. ומי שרוצה להיות צודק, לא יודה על האמת בקלות.

והדבר הזה, פוגע כמובן באדם עצמו. כי כאשר האדם טועה, מצד אחד יש לו את האינטרס לא להאמין לשקרים, אלא לנסות להתעקש על דעתו ולחשוב שהוא צודק. אך מהצד השני יש לו גם את האינטרס להבין שהוא טועה ולהפסיק לטעות. והשאלה הנשאלת היא, מה עושים? איך יכול האדם להשתמש בצורה נכונה ברצון להיות צודק, בלי שהוא יפגע ביכולת שלו לראות את האמת?

והתשובה היא, כי כדי להשתמש נכון בתכונת הנצחנות, לשם כך על האדם לקשר אותה לשורש שלה. ולקשר דבר לשורשו, פירושו הוא, כי על האדם לנסות להבין מה השורש שממנו נובע הדבר, ולהיצמד אל השורש של הדבר. דהיינו, על האדם להבין ממה נובע הרצון שלו להיות צודק, ולהיצמד לשורש של הרצון להיות צודק.

ומאיפה מגיע הרצון להיות צודק? תשובה: מי שיתבונן בעניין יראה, כי מטבע הדברים, ככל שהאדם יודע טוב יותר את האמת, כך הוא חכם יותר וצודק יותר. והסיבה שבגללה האדם רוצה לנצח ולהיות צודק, היא משום שהאדם רוצה להתקרב אל האמת, ולהרגיש שהוא יודע את האמת.

ולמה האדם רוצה להיות קרוב אל האמת? משום שהאמת היא משהו יציב שאפשר לסמוך עליו. וכאשר האדם נמצא בנקודה של אמת, אז הוא מרגיש תחושה של ביטחון, רוגע, שקט נפשי וכיו"ב. ולכן האדם רוצה לחשוב שהדעות שלו אמיתיות, כי זה עוזר לו להרגיש טוב יותר.

והקושי של האדם להודות על האמת, נובע מכך שקשה לאדם להכיל בתוכו את המחשבה שהוא טועה. כי כאשר האדם מבין שהוא טועה, זה מערער אצלו את הבטחון העצמי שלו בדעות שלו. והאדם מעדיף לחשוב שדעתו היא האמת, כי זה מספק לו תחושה של יציבות כנ"ל. וגם כאשר האדם מתעקש לא להודות על האמת, הרי שזה רק בגלל שהוא אוהב את האמת, ולא מסוגל לחשוב שהוא רחוק ממנה. ולכן הוא מתעקש כל כך להיות צודק...

נמצא אם כן, כי השורש של הרצון להיות צודק, הוא הרצון של האדם להתקרב אל האמת. וכאשר האדם מבין את הסיבה הפנימית שבגללה הוא רוצה להיות צודק, ומבין שמה שהוא באמת רוצה, זה להיות קרוב אל האמת, על ידי זה האדם יכול להשתמש בחוכמה ברצון להיות צודק. ואיך? על ידי זה שהאדם ימשיך לרצות להיות צודק, אבל צודק באמת.

על האדם לזכור שמה שהוא באמת רוצה, זה להיות קרוב אל האמת. וזאת הסיבה שבגללה הוא רוצה לצאת צודק. ולכן, על האדם לטובת עצמו להמשיך להתעקש להיות צודק, אבל להיות צודק באמת. דהיינו, מצד אחד על האדם לא לקבל את מה שאומרים לו בלי לברר שזו האמת. אבל מצד שני על האדם להסתכל רק על האמת...