... האלו בו זמנית. אך אין הדבר סותר את קיומם. המגבלה של האדם להבין את קיומם של הפרדוקסים היא של השכל האנושי בלבד. מגבלות השכל האנושי יצרו את חוקי הלוגיקה. הגבול של חוקי הלוגיקה הוא הפרדוקסים. ז"א הלוגיקה אינה מאפשרת את קיומם של פרדוקסים. אך הלוגיקה עצמה היא רק שיקוף של יכולת ...

... האמת המלאה. הדרך להגיע אל אמת יחסית, היא באמצעות הלוגיקה. מהי בעצם הלוגיקה? הלוגיקה היא הייצוג השכלי של מגבלות השכל האנושי. כל דבר שהשכל האנושי אינו מסוגל ... אין סופית. וכדי להבין אותה צריך להבין את מהות האין סוף. מה שאומר שכדי להבין אותה חובה לצאת מחוקי הלוגיקה / מגבלות השכל האנושי. אז איך להבין אותה? תשובה: באמצעות ...

... אינם נכונים. כמו כן קיימת האפשרות שהאדם ישכח את הטיעונים הלוגיים, גם אם הם נראים כנכונים. בנוסף אסור לשכוח, כי הלוגיקה היא לא וודאות מוחלטת. כל חוקי הלוגיקה הם רק הנחת יסוד אנושית, שתלוי במגבלות השכל האנושי. כל מה שהשכל אינו מסוגל לתפוס, הפך לכלל לוגי. אך כמובן שניתן להבין שמאחר שהשכל האנושי הוא רק חלק מהמציאות ולא המציאות עצמה, הרי שגם כללי ...

... מוגבל מטבעו להכניס אל תוכו את כל המציאות כולה (=לעשות סוף לאין סוף). חוקי הלוגיקה עצמם, הם סוג של הנחת יסוד שרירותית של האדם, שמניח שהשכל שלו ושחוקי הלוגיקה שלו נכונים. הלוגיקה מבטאת בסך הכל את מגבלות השכל, אך כמובן שהיא אינה יכולה להוכיח את הנכונות של עצמה. לא ניתן להוכיח לוגית, כי הלוגיקה עצמה נכונה, בלי להישען על חוקי הלוגיקה ...

... השכל עצמו מבין שהוא מוגבל. ובשכל מוגבל, לא ניתן להוכיח אמת אבסולוטית שהיא אמורה להיות בלתי תלויה. כי אמת שהיא תלויה בחוקי לוגיקה, היא אמת מוגבלת. וזה שהאדם לא יודע איך להגיע למסקנה שאינה תלויה במגבלות השכל שלו, זה עדיין לא אומר שהמסקנות שאליהן האדם כן מגיע בשכל שלו, שהן אמת. כי על האדם לזכור, שיכול להיות שיש שכל אחר, שיש לו תפישה אחרת, וששם יש חוקי ...

... כי בשורש המציאות יש תפישה אחרת. והשכל של האדם הוא רק חלק משכל אחר גדול עוד יותר. וכל מה שהאדם מבין ויודע, הוא משיג זאת באמצעות השכל המוגבל של האדם. והשכל המוגבל של האדם, הוא מוגבל להבין את המציאות, לפי המגבלות השכליות של האדם. וכאשר האדם מעמיק את שכלו, ...

... יש שאלות שהתשובה שלהן קשה להבנה ויש שאלות שהתשובה בלתי אפשרית להבנה. הכל כמובן תלוי במגבלות השכל האנושי של האדם. המגבלה להבין דבר והיפוכו בו זמנית. אדם לא יכול לחשוב על דבר שאיננו וישנו בו זמנית. אתה יכול לחשוב על דבר שהוא ישנו בצורה ...

... עניין, האדם מוכרח דווקא להתעקש וכן לחקור את אותו העניין. ועל האדם לחקור ולגלות, את השורש הפנימי של כל האמונות שלו. ועל האדם להתבונן היטב ולראות, מהן מגבלות השכל שלו. ולבדוק, האם באמת הן נכונות, או שמא הן כולן שקר והן רק אמונה בלבד. ואז האדם רואה, שהשכל מפרש את המציאות מתוך תפישה, שהיש והאין הם נפרדים. ועל האדם לבדוק, האם ...

מעל השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, איך נוצרת מחשבה? הפרדה בין יש לאין, להעלים את המציאות, גבול השכל האנושי, תפישה על אנושית, תפישה על שכלית, אין שכל, שכל שמעל השכל אליעד: איך אפשר להבין בלי שכל? אתה רואה מולך שולחן? כן. כאשר אתה רואה משהו, אתה צריך לגלות מהיכן הגיעה המחשבה ... לבין מה שאין, ואז אם אתה מצליח לראות את הנחת היסוד הראשונה של מה שאתה יודע, אז אתה יכול לראות את הדברים ללא שכל. שוב, אתה צריך להגיע למצב, שכאשר האינפורמציה עוברת לך בראש, אתה רואה אותה ואתה ... מה כרגע נותן למחשבה הזאת חיים. איך המחשבה הזאת קיימת? ואם אתה נכנס עמוק לתוך המחשבות של עצמך, או רצונות, תחושות, אני, לא אני - זה הכל אותו הדבר, אתה מגיע לשכבה מסויימת שבה אתה רואה שכול ... יש לאין. ואז אם אתה רואה זאת, אתה יכול לקחת צעד אחד אחורה ולא לראות יותר הפרדה בין יש לאין. וזאת הדרך ואין דרך אחרת, גם לא מדיטציה. למה אני אומר? כי הם מתימרים להביא אותך לאין שכל, אבל זה אין שכל של משוגעים, ואני מדבר על אין שכל של חכמים. שוב, יש אני שהוא במקרה אתה, מה זה אני? משהו. גודלו הכי קטן שאפשר, אחד ... אתה צריך אינפורמציה של זיכרון, של חושים, של צבע, של צורה, של משמעויות - עד שבסוף אתה רואה את השולחן. החוויה שאתה רואה שולחן נשענת על הרבה אינפורמציות. עכשיו, אתה צריך להגיע לאינפורמציה ... האני, אתה רואה את המחשבה של האני, ואתה קולט שהאני הזה נובע בגלל שאתה מבדיל בין משהו למשהו. זה הכל עניין של מודעות. זה כמו אדם שמדמיין פילים והוא יודע שהוא מדמיין אותם. אני מדבר על מצב כזה ... ואז אתה יכול לקחת צעד אחד אחורה, ואז אתה לא רואה כלום. גם כשאתה אומר אני, זה גם מבוסס על יש ואין. האני זה תחושה שמסתכלת על עצמה, ואז אתה קולט שבעצם כאשר אני מרגיש את עצמי, זה בגלל שאני עצמי מבדיל בין מה שאני לבין מה שלא אני. וזה עצמו מבוסס על ההבדלה בין יש לאין. ואז אתה יכול להסתכל אחד פנימה ואז אתה לא רואה כלום. אתה לא רואה כלום בצורה מוגדרת, השכל רואה כלום. מי מסתכל פנימה? השכל, אך הוא מסתכל עמוק לפני הבסיס של עצמו. אתה מסתכל לפני ההגדרות של השכל. אין הגדרות בראיה הזאת. ההגדרה הכי קרובה זה שאתה יכול להגיד, זה השכל ולא באמת ראית אותו. כשאתה מסתכל לפני השכל, אתה גם רואה הכל, את הצורות, כי המהות לא שוללת את קיומן של הצורות. אתה רואה את ... להבין את זה. כי תבין את זה. וזה גם לא נכון, כי בסוף תרצה להבין את זה למרות שהבנת את זה. מדובר פה על רמת מודעות אולטימטיבית, כמו שוודאי לך שאתה מחזיק את הכסא, אתה ממש חווה את ההפרדה של היש והאין. אתה ממש מרגיש, הנה אני מבדיל בין יש לאין. כשאתה רואה שולחן אתה רואה אותו מההפרדה של היש והאין שלו. ורק אז אתה יכול לראות אותו גם בלי ההפרדה של היש והאין. אמרתי לך בזמנו, לקחת כוס ולנתח מאיפה באה לי החוויה. תבדוק, למה אני מרגיש את זה, ולמה אני מרגיש את זה? עד שאתה ממש