... בהרמוניה אמיתית עם המציאות. ולטובת הקורא נחדד ונעמיק עוד יותר את העניין ונאמר, כי מי שהגיע להארה אמיתית, ומי שמסוגל להכיל בתוכו סבל, הוא צריך לדעת לא להשתמש ביכולת הזו יותר מידי. כי אם האדם יהיה כל הזמן במצב התודעתית שמאפשר לו להכיל בתוכו את סך כל הרגשות, הוא לא יעשה שום שינוי ושום פעולה. וכדי לשחק במשחק וליהנות ...

... להתקרב אל השכל של המציאות. ויש כאלו שנדמה להם שהקושי של האדם להבין את המציאות בשלמות, הוא בגלל ההרכב של הגוף והנשמה / תודעה. ויש כאלו שנדמה להם, שמאחר שהתודעה / שכל / נפש / רוח / נשמה, נמצאת בתוך גוף האדם, על ידי זה היא מוגבלת לראות את התמונה המלאה. ונדמה לאותם אנשים, שאם התודעה הייתה נפרדת מהגוף, הרי שממילא היא ... כאלו נוספים שטועים בטעות נוספת, ונדמה להם שלראות את התמונה המלאה, פירושו שעל האדם לראות את עצמו מבחוץ כדבר אחד. וכל זמן שהתודעה של האדם מחוברת לגוף האדם, הרי שהאדם לא יכול לראות את עצמו כדבר אחד. ונדמה לאותם אנשים, שאם התודעה תהיה נפרדת מהגוף, הרי שהאדם יוכל לראות את עצמו. וכל המחשבות האלו, הן טעות ושטות. ונתחיל דווקא מהטעות השנייה, שחושבת שאם התודעה תהיה נפרדת מהגוף, אז האדם יוכל לראות את עצמו בשלמות. וזו כמובן שטות. כי אם נניח לדוגמא שהתודעה נפרדת מהגוף, הרי שהדבר היחיד שהשתנה, הוא שהגדרת ה"אני" / "עצמי" של האדם השתנתה. כי כעת כאשר האדם בגוף, נדמה לו שאם התודעה שלו תהיה נפרדת ומחוץ לגוף, אז הוא ... החולצה שלו, ממילא הוא לא ממשיך לחשוב שהוא רואה את עצמו, אלא הוא מבין שה"אני" שלו הוא עכשיו ישות אחרת נפרדת מהחולצה. ואם התודעה של האדם תהיה נפרדת מהגוף, הרי שכאשר ... רואה את גופו מבחוץ. כי את עצמו הוא עדיין לא יכול לראות. ולא משנה כיצד יוגדר ה"אני" של האדם, ולא משנה מה תהיה מהותו, לעולם התודעה עצמה, לא תוכל להסתכל על עצמה מבחוץ. ...

... שלו שישנו, הרי שיש כאן כשל לוגי. והוא ש"אני" שהוא כלום, הוא גם לא יכול לחשוב ולהתבונן, ולא לעשות כל פעולה שהיא מכל סוג שהוא. ונמצא אם כן, שכדי שהתודעה תחשוב על עצמה ותצליח לתפוס את מהותה בשלמות, לשם כך האדם צריך לצאת מעצמו לגמרי, דהיינו, להיות כלום ממש. אבל גם זה לא יעזור. כי ישות שהיא כלום, היא לא יכולה להכיל בתוכה שום מחשבה. כך שממילא הגענו לקושי של התודעה להבין את מהותה העצמית בשלמות. וזה בעצם אומר, שבין אם האדם נמצא בתוך גוף ובין אם נפריד את התודעה מהגוף, הרי שבכל אחד מהמקרים, הצופה בתמונה, לעולם לא יוכל לצפות בעצמו בתוך התמונה עצמה. כי לשם ... ונחזור לעניין הקודם, והוא כי יש כאלו שנדמה להם בטעות שהמגבלה שלהם להבין את המציאות בשלמות, ולקבל תשובה לכל השאלות שיש לאדם על המציאות, היא משום שהתודעה שלהם מחוברת לגופם. ונדמה להם שאם התודעה שלהם תהיה נפרדת מגופם, אז הם בצורה כלשהי יקבלו תשובות לכל השאלות שעליהן אין להם תשובה כאן. ... אפילו לא את מה שאינם מבינים. כי יש כאלו שהם לפחות מבינים שהם לא מבינים. אבל יש כאלו שהם אפילו לא מבינים את מה שהם לא מבינים. ואלו שנדמה להם שתודעה ללא גוף לפתע פתאום מקבלת תשובות לכל השאלות, הרי שהם פשוט לא מבינים את מה שהם לא מבינים. והם ... את הסוד של המציאות ואת השכל של המציאות, הוא מעצם המהות של השכל עצמו. כי כל זמן שהשכל עצמו של האדם הוא לא המציאות עצמה. או במילים אחרות, כל זמן שהתודעה / נשמה / ישות / הויה של האדם קיימת, הרי שמעצם הגדרתה היא נפרדת מהאחדות שלה עם המציאות השלמה. וממילא התודעה לעולם לא תוכל לתפוס את מהות המציאות, בלי להיות המציאות עצמה. כי עצם זה שהשכל קיים, זה עצמו ... עצמו, למרות שהוא חלק ממנו. והחלק של הפאזל, לעולם הוא מנקודת המבט שלו לא יוכל להיות הפאזל עצמו. ולעולם מנקודת מבטו הוא יישאר רק חלק של הפאזל. והתודעה של האדם מנקודת מבטה כל זמן שהיא קיימת, היא תמיד תישאר נפרדת מהמציאות ומהתמונה המלאה עצמה. וממילא התודעה לעולם לא יכולה לתפוס את מהות התמונה המלאה. וזה כמובן לא קשור בשום צורה לכך שהתודעה מחוברת לגוף. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע את הדרך לאיך לראות את התמונה המלאה, תוך כדי שהוא ...

... שמאמינים לו, ושהם לא מבינים את דקות העניינים האלו. וגם משום כל זה, אין משמעות לאם התודעה מחוברת לגוף או לא. כי גם תודעה ללא גוף, גם היא לא יכולה לתפוס בבת אחת דבר אין סופי. כי אין סוף לא יכול להיכנס לתוך מחשבה. ואין לזה שום קשר משום סוג שהוא, לאם התודעה נפרדת או לא מהגוף. ואף על פי כן, כדי להיות מאושר, על האדם להבין את כל המציאות כולה וכן לראות את התמונה המלאה. אך מה ...

... כדי שהאדם ירגיש טוב באמת, עליו להביא את עצמו למצב שבו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, תמלא את כל התודעה שלו בשלמות. בצורה כ"כ חזקה, עד שהאדם ירגיש אך ורק מחובר למה שקורה, דהיינו, הרמוניה ואושר. ומאחר שהאדם לא יכול ...

... אמיתית. כי אז ורק אז הוא מכיל בתוכו גם את האין סוף וגם את הסוף והצמצום עצמו בו זמנית. וכאן במאמר נגלה את הסוד, במה תלויה היכולת של האדם להגיע למצב התודעתי הנ"ל. והסוד הוא כי בעולם שלנו יש שאלות שעליהן האדם לא יכול למצוא תשובה בשכל אנושי. כגון לדוגמא השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל סיבה תמיד יהיה ... כי כאשר השאלה והתשובה מתחברות אצל האדם, וכאשר השאלה הקשה ביותר בעולם, הופכת להיות התשובה הפשוטה ביותר שיש בעולם, מי שמגיע לזה, על ידי זה הוא מקבל תודעה חדשה, ישות חדשה, ושכל חדש, שאיתם הוא מסוגל להיות במצב הזה של השלמות שהוזכר לעיל. והדבר הזה הוא סוד עמוק ביותר. ומי שרוצה לזכות גם הוא להגיע לזה, ברמה המעשית ...

... את התמונה המלאה כפי מה שהיא. כי ברגע שהאדם קיים וצופה בכל דבר שהוא, ממילא לעולם הוא לא יכול לצפות בכל התמונה המלאה, משום שהוא עצמו חלק ממנה. והתודעה לא יכול להסתכל על עצמה מבחוץ. כי ברגע שהיא מסתכלת על עצמה, זה תמיד אך ורק באופן חלקי בלבד. ועל האדם לדמיין עיגול גדול שהוא התמונה המלאה. ובתוכה הוא עצמו ... והם האדם עצמו שחושב את המחשבה. הדבר עצמו שחושבים עליו. והמחשבה שמקשרת את האדם שחושב לבין הדבר שעליו האדם חושב. והתמונה המלאה היא המציאות שמקיפה את התודעה החושבת + את המחשבה עצמה + את כל הדברים שעליהם האדם חושב. והאדם לא יכול לראות את התודעה שלו + את המחשבה שלו + את מה שהוא חושב, כדבר אחד. כי תמיד ברגע שיש תהליך מחשבתי כלשהו, הרי שיש שם הפרדה בין התודעה לבין המחשבה לבין הדבר שנמצא בתוך המחשבה. ולכן אי אפשר לעולם לראות את התמונה המלאה. וכפי שכבר ביארתי, כדי לראות את התמונה המלאה בשלמות, לשם כך על האדם להיות ... של כל החלקים של התמונה. כי יש פאזל שיש בו הרבה חלקים. ויש את התמונה המלאה שהיא החיבור של כל החלקים של התמונה המלאה. ויש את שלושת הגורמים הנ"ל, שהם התודעה + המחשבה + כל מה שקיים שהוא לא התודעה / מחשבה. והתמונה המלאה היא החיבור של כל הדברים האלו. אך לא כך הוא הדבר, כי התמונה המלאה האמיתית, היא גם התמונה המלאה הנ"ל, דהיינו, החיבור של שלושת הגורמים ... אמיתי. מאחר שהוא לא מכיל בתוכו את סך כל הדעות בבת אחת. ונניח לדוגמא שהייתה לאדם הדרך להפוך להיות התמונה המלאה בעצמו, ולראות מבחוץ בדרך כלשהי, את התודעה האנושית + את המחשבה האנושית + את כל שאר הדברים, גם אז האדם עדיין לא היה מבין את המציאות בשלמות. כי גם נקודת המבט של התמונה המלאה, גם היא לא השלמות. מאחר ... בו זמנית לראות את הדברים גם מנקודת מבט שמסתכלת על כל אחד מהחלקים של התמונה, כעל ישויות נפרדות. ולצורך ההמחשה, להיות התמונה המלאה פירושו, להיות גם התודעה עצמה כישות עצמאית + להיות גם המחשבה עצמה כישות עצמאית + להיות גם סך כל הדברים כישויות עצמאיות + להיות גם החיבור של שלושת הדברים האלו כישות אחת + להיות גם ...

... בעולם שיש בין כל דבר ודבר שיש בעולם, הכל מנוהל ע"פ אותו השכל. כגון לדוגמא, מערכת היחסים שיש בין מרחב הזמן לבין מרחב המקום, היא מתנהלת ע"פ שכל מסוים. ומערכת היחסים שיש בין התודעה של האדם לבין המחשבות שאותן הוא חושב, ומערכת היחסים שיש בין הרגשות של האדם לבין השכל שלו, ומערכת היחסים שיש בין הרצונות של האדם לבין כל שאר הדברים וכל כיו"ב, הכל ...

... אפילו לא מצב אחד, שבו האדם ירגיש מאושר. כי אושר מהותו היא אחרת לגמרי. כי אושר מהותו היא, שהאדם מגיע למצב תודעתי, שבו הרצון שלו להיות מאושר נעלם. וזה קורה רק כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות. שאז ורק אז האדם חי בשלום אמיתי עם המציאות בכל רגע ...

... כי המציאות עצמה היא דוגמא טובה לישות אחת, שמכילה בתוכה בו זמנית את סך כל הכוחות המנוגדים. ומי שרוצה להכיל בתוכו את כל הכוחות המנוגדים בו זמנית, עליו לעבור למצב תודעתי כמו של המציאות, שמכילה בתוכה את כל הכוחות השונים בו זמנית. אך כיצד יכול האדם להפוך להיות כמו המציאות עצמה? וכפי שהסברנו יש כאן עוד בעיה ... להפוך להיות מה שהוא לא. לפחות לא בכוחות עצמו. כי הישות לא יכולה בכוחות עצמה לשנות את עצמה. אבל בנוסף יש כאן עוד בעיה נוספת, והיא שמצד השכל הישר, האדם לא יכול להיות בתודעה של המציאות עצמה, כל זמן שהוא עצמו קיים. כי האדם לא יכול להיות שתי ישויות שונות זו מזו בו זמנית. והאדם לא יכול ברגע אחד גם להיות הוא עצמו וגם ... היה לוותר על הישות העצמית של עצמו. כי אי אפשר להיות גם וגם בו זמנית. ולכן כעיקרון, האדם לא יכול להכיל בתוכו את התמונה המלאה כולה. דהיינו, גם להיות התמונה המלאה עצמה בתודעה שלה, ועדיין להמשיך להיות הוא עצמו בתודעה שלו. כי אלו שתי ישויות שונות, שהאדם לא יכול בבת אחת להיות שתי הישויות האלו בו זמנית. אבל, בהחלט ניתן להבין שאם האדם כן היה יכול לראות את התמונה המלאה, דהיינו, אילו היה יכול האדם להיות גם הוא עצמו וגם בו זמנית להיות בתודעה של התמונה המלאה, הרי שאחרי שיש לאדם יכולת שכזו, הרי שזאת כבר לא בעיה אצלו להכיל בתוכו את כל הרגשות השונים והמנוגדים, בו זמנית ברגע אחד ולהיות ... עצמו. כי הם עצמם עדיין לא הצליחו להיות מסוגלים להכיל בתוכם את שני הקצוות של הניגודים בו זמנית ברגע אחד. כי זה תלוי אך ורק ביכולת של האדם לראות את התמונה המלאה ולהיות בתודעה של התמונה המלאה, ותוך כדי זה להישאר הוא עצמו. וזה כמובן דבר, שבשכל האנושי הוא בכלל לא אפשרי. אבל החכם האמיתי, כן מצא את הדרך איך לעשות את כל ...