... וכאשר האדם מברר את האמת לגבי המצב שלו, הדבר הזה מאפשר לו, מצד אחד לא להתעקש על שטויות ועל דברים שאותם הוא לא יכול להשיג, ומצד שני כן להתעקש על דברים חשובים ועל דברים שכן אפשר להשיג אותם. ...

... ולא מבזבז את כוחו לריק. אם לא הייתה לאדם שום תכונת עצלות, הרי שהוא היה מתאמץ ללא הפסקה על שטויות, ומכלה את כוחו בחינם וללא תועלת. והעצלנות מאזנת את האדם, לא להתאמץ סתם. ובנוסף, העצלנות של האדם, היא ...

... האדם צופה בתוכנית האח הגדול, הוא כל הזמן מייחס משמעות לכל שטות שמתרחשת בדינאמיקה שיש בין האנשים בתוכנית. וזה דבר ... הרצון של האדם לדעת מה קרה, מה קורה ומה יקרה. ואפילו אם זה שטויות לגמרי, האדם רוצה לדעת מה בדיוק קרה ומי אמר למי ומה ... השונים. ועל ידי זה נוצרת הסקרנות של האדם בדברים שנראים כשטותיים. כי מה שבאמת מעניין את האדם בשטויות שיש בבית האח הגדול, זה לא השטויות עצמן, אלא השכל שמסתתר מאחורי מה שקורה שם. וגם אם האדם ... ונבהיר רק כי אפשר עוד להאריך בהמון דברים חיוביים שיש בכל שטות בעולם בכלל, וגם בתוכנית כגון האח הגדול. המסר המרכזי ...

... / בידור / צחוק / בדיחות / שטויות - מהי מהותם? מה כיף בהם? בכל דבר בעולם יש שכל כלשהו. יש אנשים שמעדיפים להיות רציניים ולא ממש מתחברים לשטויות. אך יש אנשים שדווקא נהנים משטויות, נהנים לעשות שטויות ולהשתטות וכיו"ב. והשאלה היא, מדוע בעצם האדם מרגיש טוב כאשר הוא משתטה? מה הדבר הטוב שמסתתר בתוך שטויות? והעניין הוא, כי השטויות מאפשרות לאדם להרגיש חיבור למציאות. מדוע? בגלל שהמציאות שלנו כ"כ חכמה עד כדי כך שאפשר לומר שהיא משוגעת. וכאשר האדם משתטה, על ידי זה תת ההכרה של האדם מתחבר טוב יותר ... ובעצם זה אומר שהמציאות שלנו היא סוג של משוגעת מרוב השכל שיש בה. והנה האדם ביום יום לא מצליח להבין את המציאות, בעיקר בגלל צורת המחשבה המקובעת שלו. וכאשר האדם עושה שטויות, וכאשר האדם מתחבר לדברים של צחוק / בידור / בדיחות / הומור / שטויות וכיו"ב, על ידי זה האדם מרגיש חיבור בתת המודע שלו למציאות, ולכן בעצם הוא מרגיש שמחה וכולי. והעניין הוא, כי בעולם שלנו יש טוב ורע. ואחד מהדברים שיש במעשי שטות, הוא ששם יש ערבוב של טוב ורע. ז"א בתוך השטויות הטוב והרע מתערבבים וההגדרות שלהם משתנות. ... והרע שונה מנקודת מבטו של האדם על המציאות. דהיינו, מנקודת המבט של המציאות, הגבולות של הטוב והרע שיש לאדם הם שונים, כי מנקודת מבטה של המציאות, הטוב והרע מוגדרים אחרת. והשטויות מבטאות את הסרת הגבולות ואת הסרת צורת החשיבה והקיבעון המחשבתי של האדם. וכאשר האדם שומע בדיחה, וכאשר האדם עושה שטויות, וכאשר האדם עוסק משתטה וצוחק, בתת המודע של האדם מתרחשים תהליכים של שינוי ההגדרות של הטוב והרע. של שינוי הגדרות השיפוט של האדם את המציאות. וזאת הסיבה שבגללה אנשים אוהבים לעשות שטויות. משום שבתוכם זה מחבר אותם למציאות, על ידי זה שהשטויות משחררות את האדם מצורת המחשבה המקובעת שלו על ... משום שהם מחברות אותו לנקודה שבה אפשר לחשוב גם בצורה שונה מהרגיל. צורת מחשבה שבסופו של דבר מאפשרת לאדם להבין את המציאות. ואחרי שהבנו את כל הנ"ל, עכשיו נשאלת השאלה, אם שטויות זה כ"כ טוב, אז מדוע יש אנשים שמעדיפים להיות רציניים ולא ממש נהנים משטויות. ובכלל, מה הצד השני של המטבע? האם התכלית היא להשתטות? ודבר נוסף, אם שטויות ובדיחות זה כ"כ טוב, אז מדוע זה ממצה את עצמו ומדוע אפשר להשתעמם גם משטויות? והעניין הוא, כי זה נכון שמצד אחד המציאות שלנו היא כאילו משוגעת מרוב החוכמה שלה, וזה נכון גם שצריך כאילו להשתטות כדי להבין את המציאות כנ"ל. אלא שמהצד השני ... לא טיפשה אלא מאוד חכמה. וכדי להבין אותה לשם כך צריך המון התבוננות וישוב הדעת. ז"א כדי להבין את המציאות לשם כך צריך לשלב גם ישוב הדעת ומחשבה צלולה, אך גם לשלב חשיבה שטותית שמאפשרת לאדם להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלו. ולכן צריך את שני הכוחות האלו, גם את זה של השטויות וגם את זה של השכל. וכאשר האדם משתטה, הוא מרגיש שמחה, כי התת מודע של האדם משתחרר מהשיפוטיות לגבי המציאות ומרגיש יותר טוב. אך מהצד השני האדם לא באמת מצליח להבין את המציאות על ידי השטויות. כי הבנת המציאות נעשית על ידי השכל. וגם אם השכל של הבנת המציאות גם אם הוא כאילו שטותי, אך עדיין הוא מתרחש באמצעות תהליך שכלי ולא באמצעות תהליך של חוסר התבוננות. וזו הסיבה שבגללה האדם משתעמם משטויות. וזאת גם הסיבה שבגללה יש אנשים שלא נהנים משטויות. בגלל שהם בתוכם מנסים להתחבר לצד של ישוב ...

... הצורך לעשות אותו. הדבר הזה נכון גם לגבי עניין הסקרנות והמציצנות של האדם שהוא חייב לדעת בדיוק כל דבר שרוצים להסתיר ממנו. וכן גם לגבי המשיכה של האדם לעשות שטויות ודברים "אסורים". ואפילו התנהגות טורדנית כפייתית, דהיינו, אובססיות למיניהן, גם בהן יש את העניין שהאדם עושה דווקא את מה שהוא לא ...

שטויות / משוגעים - מה מעניין באנשים משוגעים? ומי ... ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הכי מעניין בעולם, הוא דווקא המשוגעים ודווקא אלו שאומרים שטויות. משום, שהאדם רגיל לחשוב בצורה מקובעת. והאדם רגיל לחשוב כפי מה שהרגילו אותו לחשוב. וכל המהות של המשוגע ושל זה שאומר שטויות, היא בכך שהוא לא חושב בדרך המקובלת. והמשוגע ... והחכם שיודע את האמת האחת של המציאות, הוא דווקא נהנה לשמוע דעות מוזרות, והוא דווקא נהנה לשמוע שטויות, ובעיקר שטויות מהותיות. כי גם בשטויות ובשיגעונות יש כל מיני סוגים ורמות עומק. כי יש שטויות שהן לא מהותיות, ושהשורש שלהן הוא לא עמוק. ויש שטויות שנובעות מכך שהאדם חושב אחרת על המציאות, במשהו מאוד עמוק, והשטות עצמה נובעת מהסתכלות שונה על אחד מהעומקים של ... את כל שאר הדברים שבעולם. אלא שהאדם רואה רק את הצורה החיצונית והסופית של הדבר. וכאשר החכם שומע שטויות ושומע מחשבות מוזרות וכיו"ב, הוא יודע לקשר את כל המחשבות האלו לשורשן, דהיינו, להבין מה בשורש של צורת המחשבה, יצר את השטות הזאת. ועל ידי זה האדם החכם יודע להכיל בתוכו עוד צורת מחשבה. וכדי ליהנות משטויות, וכדי לא לפחד משטויות, לשם כך צריך להבין את השטויות. ולהבין שטויות פירושו, להבין את נקודת האמת שמסתתרת בתוך כל שטות שיש בעולם. ולהבין שטויות פירושו, להבין ולדעת מאיזה שורש נכון, נוצרה השטות הזאת של האדם השוטה. ומי שלא מבין את השטויות, לא מסוגל ליהנות משטויות, משום שאין להן שום שייכות אליו. וכאשר האדם לא יכול להפיק שום תועלת מלשמוע את השטויות, על ידי זה השטויות לא גורמות לו להנאה, ואז הוא נחשב לאדם "רציני". אבל מי שבאמת יודע כיצד כל שטות, מייצגת משהו מאוד חכם, על ידי זה הוא יכול ליהנות גם משטויות. ואדרבה, הוא נהנה בעיקר מצורות מחשבה ... שגורמות לו להבין את המציאות טוב יותר, על ידי זה שהוא מקשר את עצמו לשכל הגדול שמסתתר בתוך השטות. ונסכם: בכל דבר בעולם יש שכל כלשהו. ומי ...

... משטויות - מהי מהות ההנאה משטויות? מה טוב בכך? הנאה משטויות. מי שיתבונן בעניין יראה, כי יש המון בני אדם שנהנים ממה שנקרא שטויות. וליהנות משטויות פירושו, ליהנות ממשהו שאין בו הרבה שכל. כי שטויות פירושו דבר שאין בו איזה שכל. ואדם שנהנה משטויות, הוא אדם שנהנה מדברים שאין בהם שכל. והשאלה היא, מהי מהות העניין הזה של ההנאה משטויות? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש לנו בעצם 2 סוגים של הנאה. ההנאה הראשונה וה"יוקרתית", היא ההנאה מדברים חכמים שיש בהם שכל. וההנאה הפשוטה וה"זולה", היא ההנאה משטויות ומדברים שלא רואים את השכל שיש בהם. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי יש עוד 2 סוגים של הנאות, שהם ההנאות שנמצאים בנקודת ... הנ"ל שיש בה שכל. 3 - ותחתיה יש את ההנאה של השטויות, שאין בה כמעט שכל. 4 - והכי נמוך, ההנאה הכי חסרת שכל והיגיון, היא ההנאה שאין בה שום שכל כלל, הנאה פשוטה, ללא שום שכל, ... היא ההנאה שהיא ללא שום שכל כלל. כי אפילו בשטויות יש שכל. והנאה שאין בה שכל כלל, לכאורה היא ההנאה הנמוכה ביותר. אך כפי שכבר ביארתי, שלמות כל הדברים הוא חיבור ההפכים. ... הגדולה שלו היא בכך שהוא יכול לא רק ליהנות משטויות, אלא ליהנות מהדבר שנראה הנמוך ביותר, שהוא ליהנות משום דבר ובלי שום סיבה ושכל כלל. והשלמות היא ליהנות בלי שום סיבה ... ידי זה נדמה לו שדבר אחד הוא חכם ודבר אחר הוא שטות. ולכן נראה לו שליהנות מדברים עם שכל, זה טוב יותר מאשר דברים אחרים. אבל מי ששכלו מושלם, בעיניו גם הדברים החכמים נראים כשטויות, ומצד שני, בעיניו גם הדברים הטיפשים נראים כחוכמה. ולכן אין אצלו את החילוק בין סוגי ההנאה השונים. ואדרבה, מי שרוצה להיות חכם באמת, עליו לנסות ליהנות גם משטויות וגם בלי שום שכל ושום סיבה כלל. שזאת שלמות ההנאה, שהאדם חי בהרמוניה מושלמת עם המציאות, ונהנה מכל דבר כפי מה שהוא, גם ... יודע למצוא ולהבין את השכל שיש בכל דבר. וגם בשטויות הגדולות ביותר, יש שכל גדול ביותר. ואדם שנהנה משטויות, זה בגלל השכל הגדול שמסתתר שם, ושהתת מודע של האדם נהנה ממנו. ומי שהוא לא מספיק חכם, הוא לא מבין את השכל שיש בשטויות, ולכן הוא לא מסוגל ליהנות מהן. אבל, מי שלא מבין את כל המציאות, ולא מסוגל ליהנות מכל המציאות, הרי שהוא לא באמת ראוי ... כי המציאות יותר חכמה מהאדם. ואם יש במציאות שטויות, הרי שבוודאי שיש גם בהן שכל כלשהו. והשלמות היא להתחבר לשכל של המציאות וליהנות מכל דבר. ...

... של האדם מסתכל על הדברים בצורה ברורה יותר, כך האדם מרגיש טוב יותר ביחס לדבר. והאדם מפיק הנאה מדברים מסוימים, בגלל התהליכים שמתרחשים בתת המודע שלו. כי גם כאשר האדם עושה דברים שנראים כשטויות וחסרי שכל, וגם כאשר האדם עושה אפילו טעויות שהוא יודע שהן טעות, ובכל זאת האדם עושה אותן ...

... לו אותן גם בלי הכסף. ורק מי שיודע ליהנות מכסף, הוא יכול לדעת ליהנות גם בלי הכסף. ומי שלא יודע ליהנות משטויות, הוא לא יכול לדעת ליהנות מדברים חכמים באמת כפי שכבר ביארתי בהרחבה. ושלמות השמחה, היא כאשר האדם מחובר לשורש ההנאות, שהיא הבנת המציאות. ואז ...

... העדר והמרוץ של בני האדם אחרי שטויות? אם נתבונן סביבנו נראה, כי בעולם קיימים מסלולי מירוץ שונים, שכל אדם שרוצה להרגיש טוב עם עצמו, הוא הולך לרוץ במסלול המרוץ. כגון לדוגמא תופעת הבהלה לזהב, או לדוגמא כאשר יש ... הזה. ולמרות שהאדם יודע שזאת שטות מוחלטת, הרי שהוא רץ אחרי הדבר. וישנם מצבים, שבהם קבוצה קטנה של בני אדם רצים אחרי איזו שטות, וכל שאר בני האדם שעומדים סביבם יודעים שזו שטות, ובכל זאת גם הם מצטרפים למרוץ האנושי. ומאחר שבני אדם לא טיפשים, א"כ נשאלת השאלה, ממה נובעת תופעת העדר הזאת? כי הרי האדם מבין שהדבר הוא שטות מוחלטת, או על כל פנים האדם מבין שהוא לא צריך לרוץ אחרי הדבר כמו משוגע. ובכל זאת האדם רץ כמו משוגע ומתלהב משטויות. והשאלה היא למה? ואם נתבונן היטב על עניין המרוץ של בני האדם כמו עדר, אחרי דברים שהאדם יודע שהם שטותיים לחלוטין, נראה שבשעת המרוץ מתרחשים כאן שני תהליכים מקבילים. מצד אחד האדם כלפי חוץ רץ אחרי שטויות. האדם מבין שהדבר הוא שטות, והאדם מבין שאין צורך לרוץ. ושגם אם אפשר להתעסק עם השטות הזאת, הרי שלא צריך לרוץ אחריה. ובכל זאת האדם רץ אחרי השטות. זה מה שקורה כלפי חוץ. אבל, כאשר האדם רץ אחרי שטויות, בתוך האדם מתרחש תהליך נוסף. והוא החיפוש העצמי של האדם, שמחפש את עצמו ושהוא משתוקק למצוא את עצמו, ולמצוא את הדבר הטוב האמיתי, שאחריו ראוי לרוץ כמו משוגע... כי באמת, יש ... אותו, על ידי זה האדם רץ אחרי שטויות. והדבר דומה לאדם ששותה מי ים מלוחים, משום שאין לו מים רגילים לשתיה. והדבר דומה לאדם שאוכל אוכל לא איכותי, בגלל שאין לו אוכל אחר לאכול. ומה שהאדם באמת מחפש, זה את התענוג של ... הזה, על ידי זה האדם רודף אחרי שטויות. ושורש העניין הוא, כי האדם מחפש משמעות לחייו. כי מי שמבין את המשמעות האמיתית של החיים, על ידי זה הוא מאושר באמת. והאדם מחפש את המשמעות של החיים, כדי להיות מאושר. וכאשר ... וההתלהבות של האנשים שרצים אחרי שטויות, נובעת מכך שהאדם חווה את התחושה של האדם שמוצא את המשמעות האמיתית של החיים. וכאשר האדם רץ אחרי שטויות, הוא בעצם עובר חוויה חיובית שמלמדת אותו כמה טוב אפשר להרגיש במציאות, כאשר רצים אחרי משהו בעל משמעות. והתשוקה של האדם לשטויות, היא ביטוי של הרצון הפנימי של האדם, למצוא משמעות אמיתית לחייו, כדי להרגיש טוב. וההתלהבות של האדם מהשטויות, היא ביטוי לתשוקה הפנימית של האדם, למצוא את הדבר שאחריו באמת ראוי לרוץ בהתלהבות. וכאשר האדם רץ אחרי שטויות, אז הוא טועם לרגע אחד, טעימה קטנה של אושר ושל שלמות. אבל, מאחר שהדבר הוא שטות, אז ההתלהבות דועכת. אבל עדיין הריצה של האדם אחרי השטויות, הביאה לו תועלת. כי דבר ראשון המרוץ של האדם אחרי שטויות, יוצר אצלו הנאה, שגורמת לו בסופו של דבר לחפש את ההנאה האמיתית. וככל שהאדם רץ יותר אחרי שטויות, כך לבסוף הוא מגיע למיצוי היכולת שלו ליהנות משטויות, ואז הוא זקוק לחפש את ההנאה האמיתית כדי ליהנות באמת. ובנוסף, מי שלא מסוגל להשיג שטויות, כל שכן שהוא לא יהיה מסוגל להשיג את הדברים האיכותיים באמת. כי גם כדי ליהנות משטויות, גם לשם כך צריך מיומנות. וכל הריצה של האדם אחרי שטויות, היא כולה תרגול של האדם ושיפור היכולות שלו, לרוץ אחרי מה שבאמת צריך לרוץ אחריו. ונסכם: כל בני האדם בתוכם, רוצים את אותו הדבר, שזה את השלמות הפנימית ואת האושר. וכאשר האדם ... האושר, אז בינתיים הוא רץ אחרי שטויות. וכאשר האדם רץ אחרי שטויות, על ידי זה הוא משפר את המיומנות שלו להשיג מטרות, גם אם הן שטותיות. ועל ידי זה בסופו של דבר, האדם מוצא את הדרך ומגיע אל האושר האמיתי. ...