... אין סופי מהרגע הזה, עד הרגע הזה, עברו אין סופי רגעי זמן, פחות
רגעי הזמן, שעוד לא עברו, עד הנקודה האחרונה של
רגעי הזמן, שגם היא נמצאת במרחק אין סופי מאיתנו. כמו לדוגמא בציר המספרים. שמהנקודה הרחוקה ביותר בציר המספרים, ועד למספר כלשהו, יש בציר המספרים, אין סוף מספרים, פחות כמות המספרים, ... ונבהיר: כי ברגע אחד של זמן, קיים מקום אין סופי. דהיינו, ברגע אחד
בציר הזמן, קיימות אין סוף ישויות שונות, במקום אין סופי. וכל הישויות האלו, כולן קיימות בו זמנית בבת אחת, ברגע אחד. והאדם מבין, שלמרות שכרגע הוא רואה רק ישות אחת ברגע אחד במקום ... כמו שהמקום כולו קיים תמיד. והמקום מקיף את האדם מכל צדדיו. וגם
ציר הזמן האין סופי, גם הוא כבר קיים, וגם הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, הכל כבר קיים כרגע ובכל רגע אחר. ובכל רגע, האדם רואה חלק אחד של הזמן. אבל הזמן כולו, ... המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה את הצורה, שיש בחיבור של נקודת
הזמן והמקום, שעליה הוא מתבונן. והזמן לא נוצר,
ורגעי הזמן לא עוברים. ומתחילת הזמן, לא עבר שום זמן. אלא, הזמן עצמו כולו קיים בגודל אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. והאדם עצמו, בכל פעם, רואה רגע אחר של הזמן, מתוך הזמן האין סופי. ... כולן קיימות רק כאפשרות בלבד. ומצד האמת, הכל קיים תמיד. ויש
זמן ומקום אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. ויש גם אין סוף יקומים מקבילים. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובכל פעם, האדם רואה צורה מסוימת, שנמצאת במקום ובזמן מסוים. ... שיש ברגעי זמן אחרים ובמקומות אחרים וכולי. ועוד נוסיף ונאמר, כי
הזמן והמקום הם אין סופיים. אבל מהותם, היא הגבול שלהם. כי הזמן הוא אין סופי וכך גם המקום. אבל הם עשויים, משום מקום ומשום זמן, שזאת ההתחלה והסוף של
הזמן ושל המקום. ולא שהזמן התחיל מתי שהוא, כי הוא אין סופי. אלא שהוא כרגע ממש, גם רק כלום ממש וכולי. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. ...