... אמר שהוא נוצר כל פעם מחדש. הרעיון אומר שהאדם בכל רגע יכול לחשוב רק על זמן ומקום אחד, אתה לא יכול בו זמנית להסתכל על שתי מקומות למשל ... אתה ראית קיר. למה זה חשוב להבין את מה שאני אומר? יש כאן עניין עם חווית הזמן, האדם מניח הנחות, הולך ברחוב ורואה את הבית וחושב ... כאשר האדם נמצא בתודעה שהוא מבדיל בין יש לאין, אז עולה בתוכו שאלה של זמן ומקום, כי זמן ומקום זה שינוי. אם האדם לאן שהוא היה מסתכל, הוא היה חווה את ... זמן, אם הייתה רואה תמיד את אותה התמונה, אז אין לפני ואחרי. ממה נובע הזמן והמקום? מההפרדה של היש והאין. כול הנושא על המאמץ של ליצור ... נעשים שבעים, וכו', אבל כשאתה מתבונן בזה אתה רואה שזה לא אמיתי, כי רגעי הזמן לא מחייבים אחד את השני, זה שיש משהו מסוים, זה לא ...

... של הכל, הכי פנימי, ויש את האלוהים שהוא המציאות שלפני הכל, אבל זה עדיין לא אחד. יש את המקום והזמן שאני חלק מהם, ויש את האני שלפני המקום והזמן, ויש את האני הראשון שהוא האחדות המוחלטת, ששם הכל מוחלט, ואיך אתה מבין את זה? על יד שתשאל מי אני? מה אמרתי לה? תחליטי שאת רוצה לדעת ... אתה כן עובד אלילים, אבל אתה רואה שכול דבר זה אלוהים, עם כוח אין סופי, שמחייה את כל המקום והזמן. בהתחלה מסבירים לך שהכל אחד, ואחר מסבירים לך שזה כל אחד. ועכשיו אלוהים הוא גם שולחן שאין לו שום כוח, הוא גם שולחן שיש לו כוח למנוע ... הוא גם אלוהים שיש לו את הכוחות כולם. המצוי הראשון, מחויב המציאות, האין סופי, מחייה את המקום והזמן, את כל זה תחווה על שולחן. אז תמיד תהיה באינטראקציה עם אלוהים, איך תבין את זה? אם תחווה את זה. וזה גם וגם, זה גם שולחן וגם אלוהים, ...

... איך מגיעים לזה? על ידי התבוננות. זה משנה לך את כל החוויה. זה לא שתהיי אותה אחת עם עוד חוויה. פה מדובר על חוויה שמשנה לך את החוויה של הזמן והמקום. מה הכוונה? כשאת רואה מקום, הוא נראה לך גדול, אבל את תחווי אותו אחרת, זה משנה את כל החוויות. את היום נשואה עם ילדים, ברגע שהחוויה הזאת תכנס לתוכך, את עדיין ...

... לא מסוגל להבין, שאין הבדל בין ה"אני" שלו לבין המציאות. כי ה"אני" של האדם נמצא בתוך זמן ומקום מוגבלים. כי האדם נמצא בתוך הזמן והמקום. והאדם לא ממלא את כל הזמן ואת כל המקום. וגם אילו היה ממלא האדם את כל הזמן ואת כל המקום, הרי שהאדם עדיין לא מכיל בתוכו את הזמן והמקום עצמם. והמציאות השלמה מכילה בתוכה את הזמן ואת המקום. ומאחר שהאדם לא מכיל בתוכו את הזמן ואת המקום האין סופיים עצמם, הרי שהאדם חווה את עצמו כישות קטנה, שחסרה את השלמות של הישות שהוא חלק ממנה. כי האדם הוא חלק מהשלם, אך לא השלם עצמו. והנה, מצד ... כך האדם חושב שלעולם הוא לא ישיג את השלמות. כי מאחר שהאדם הוא "יש", הוא מוגבל בתוך זמן ומקום, והוא לעולם לא יכול להיות "אין" סופי. כי האדם הוא יש סוף, והמציאות היא אין סוף. ולכן נדמה לאדם שלעולם הוא לא יוכל לחוות את השלמות האין סופית, ...

... על המציאות, מנקודת מבט חיצונית מחוץ למרחב המקום והזמן. כי כל דרך מובילה לדרך אחרת. וכל עולם וכל רגע מובילים ... איתם, על ידי זה יוכל לצאת אל מחוץ לחוויית המקום והזמן (וגם מחוץ לחוויית ה"אני", שגם היא חווית מקום וזמן). ומצד האמת, כל השכל שיש בעולם, הוא כולו לבושים של השכל שיש מחוץ למקום ולזמן. כי כל הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, הם לבושים של מה שיש מחוץ למקום ולזמן. ...

... כי הוא גם סופי מצד אחד, והסוף של השכל, הוא האין סוף עצמו. אבל יש גם השגה גדולה יותר בתוך האין סוף עצמו, שהיא אין סוף מעל אין סוף, מה שנקרא מקיפים מעל הזמן ומעל המקום. והעומק הוא אין סופי אמיתי. וכאשר החכם האמיתי מדבר, הוא מדבר מתוך עומק כוונת הלב שלו. וכוונת הלב של החכם האמיתי, היא ...

... הפיזיקה / חוקי הטבע וכיו"ב. ויש גם את חוקי הנפרדות הכלליים, שהם החוקים של הזמן והמקום, והחוק שאי אפשר לחבר שני הפכים ... מגבלת התפישה של הצופה. שהתודעה עצמה לא יכולה לתפוש שינוי אמיתי, בתפישת המקום והזמן שלה. ואעפ"כ באופן יחסי יש בסרטים ... המציאות, הם דרך הטבע של העולם. וזה משום, שהלבושים האלו חוזרים על עצמם בתוך חווית הזמן של האדם. כי האדם רגיל לראות את ... השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חווית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת ...

... של העולם שלנו, שבה יש הפרדה בין הסוף לבין האין סוף. וזאת מהות השכל, שבה יש הפרדה בין היש לבין האין, ובין דבר להיפוכו. והאין האמיתי, הוא האין סוף, וכל דבר שהוא יש, יש לו סוף של זמן ומקום. ומצד השכל והמהות הנפרדת של האדם, האדם לעולם לא יוכל להשיג את ...

... סוף ללא נקודת התחלה. ואעפ"כ הכל אחד. כי מהות המקיפים היא אחת, וגם נפרדת בו זמנית. וכל הדברים שבעולם נפרדים זה מזה בזמן ובמקום. וזמן ומקום הם לאו דווקא זמן ומקום ממשיים, אלא זמן ומקום כשני מימדים שמאפשרים את קיומם של הדברים. כי כדי שתהיה משמעות למשהו, לשם כך צריך שתהיה ... שום משמעות לרצון כלל. וכיו"ב כל ישות אחרת וכל משמעות אחרת. כי רגע אחד של זמן ונקודה אחת של מקום, הם חסרי כל משמעות והם לא נקראים זמן ומקום. כי רק רגע אחד של זמן, אין בו שום שינוי ואין בו עבר הווה עתיד כלל. וכיו"ב לגבי נקודה אחת ... לפחות שתי ישויות, כדי שתהיה משמעות למשהו כלשהו. והנה, כל הדברים בעולם, נפרדים זה מזה במקום ובזמן. כי שני המקיפים הגדולים ביותר, הם המקום והזמן. כי כל דבר צריך מקום וזמן. כי גם אם נסיר את כל הצורות כולן, עדיין כל הדברים יישארו נפרדים זה מזה במקום שבו הם נמצאים ... באותו הרגע, אך הם נפרדים זה מזה, במקום שבו הם נמצאים. וכאשר כמה דברים נמצאים באותו מקום באותו זמן, הרי שהם ישות אחת ממש. והנה, הזמן והמקום הם אין סופיים. כי לזמן אין סוף וגם למקום אין סוף. כי לזמן לא יכולה להיות התחלה. משום שאם ... שהיא חסרת הגדרה וחסרת גבול. ואפשר לדוגמא להגדיר כי קיומו של העולם שלנו לדוגמא, תלוי בקיומו של ציר זמן כלשהו. וניתן גם לומר כי ציר הזמן הזה קיומו הוא לא אין סופי. אך קיומו של הזמן, הוא תמיד יהיה אין סופי. כי תמיד יהיה, לפני ... לגבי המקום. וזה בעצם אומר שיש שני מצויים ראשונים, שבתוכם מתרחשים כל האירועים השונים. והמצויים הראשונים שקיומם הוא מחוייב, הם הזמן והמקום. שאי אפשר בלי זמן ובלי מקום כלל. וזאת בעצם ההוכחה לכך ש אין מצוי ראשון ויחיד, אלא יש שני מצויים ראשונים. כי הזמן והמקום הם מקיפים את הכל תמיד. ואפילו אם נאמר שאין זמן ומקום כלל ומעולם לא היו זמן ומקום כלל, עדיין גם זה עצמו מצריך את קיומם של הזמן והמקום. כי הנפרדות, תמיד קיימת כפוטנציאל. כי תמיד תהיה קיימת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו. ואת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו, את האפשרות עצמה, אי אפשר להעלים. וגם הנפרדות שבתוך האפשרות והפוטנציאל, גם היא תופסת זמן ומקום. כי יש מקום ל"אין" ויש מקום ל"יש". וגם ה"אין" הוא רק אפשרי המציאות ולא מחוייב, משום שהוא מוגבל ומוגדר, על ידי ההפך והשונה שלו שהוא ה"יש". ולכן גם אם נאמר שבפועל לא קיים שום דבר, הרי שעדיין יש מקום וזמן שבתוכם יש גם את האפשרות, שכן יהיה קיים משהו. כי את האפשרות, לעולם אי אפשר להעלים. וגם האין ... גם אם זה על ידי השלילה שלו, גם זו הגדרה, וממילא הוא לא מחוייב ולא מצוי ראשון. ונמצא אם כן שאין אלוהים מצוי ראשון ויחיד, אלא יש את המקום והזמן שהם מקיפים את הנפרדות תמיד. כי הנפרדות היא השורש של הכל. ותמיד היה הווה ותהיה נפרדות תמיד. ... תהיה נפרדת משאר האפשרויות, וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות, תמיד קיימת. וכל האירועים כולם מתרחשים בתוך הזמן והמקום. והאירועים כולם הם צורות שונות של שני האלוהים הראשונים שהם הזמן והמקום, שהם אין סופיים כנ"ל. וקיומם הוא הכרחי כנ"ל. כי גם ההעדר שלהם, מצריך את קיומם. כי ההעדר שלהם נפרד מהקיום שלהם, במקום ובזמן כנ"ל, ולכן קיומם הכרחי כנ"ל. והנה, המקום והזמן הם אין סופיים. וכמות האפשרויות שיש בתוך אין סוף מקום ואין סוף זמן, גם היא אין סופית. ובכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. כל שכן בתוך מקום וזמן אין סופיים. וכל האירועים שקורים בעולם, הם כולם רק אפשרויות שונות של המציאות. כי הטועים, ... הבנה צריך להיות האדם, כדי לחשוב שבאמת חוקי הפיזיקה וחוקי הסיבה והתוצאה שלנו, הם זהים בכל מקום ובכל זמן. כי ברור לגמרי שהפוטנציאל והמקום והזמן הם אין סופיים. ועל מה ולמה נדמה לאדם שכמות התצפיות המוגבלת שלו במקום ובזמן, מתארת חוקיות ...